קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה בכניסה למעלית: מבוא: 1. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לתובעת, ילידת 1928, ביום 24.6.06, עת ביקרה את נכדתה בביתה הנמצא ברחוב לוי אשכול 29 בקרית אונו ( להלן: "הבניין"). 2. התובעת ביקרה בבניין שהיה בשלבי איכלוס ע"י דייריו. בעת כניסתה של התובעת למעלית הנמצאת בבניין , נתקלה רגלה בחיפוי עץ אשר הונח על רצפת המעלית ( להלן: "הכלוב"). כתוצאה מכך נפלה התובעת ארצה ונחבלה בפרק ירך שמאל. 3. התביעה הופנתה כנגד הנתבעת 1, מצפה הגלבוע בע"מ ( להלן: "מצפה הגלבוע"), החברה אשר יזמה את הקמת הבניין ואשר מכרה את הדירות בבניין; כנגד הנתבעת 2, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), אשר ביטחה את הנתבעת 1 וכנגד הנתבעת 3 , א.דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ ( להלן: "א. דורי"), חברה קבלנית אשר בפועל בנתה את הבניין עבור הנתבעת 1. ההודעות לצד ג' נשלחו הן בעילה הנזיקית והן בעילה החוזית. 4. הנתבעות שלחו זו כלפי זו הודעות לצד ג' .כמו כן נשלחו הודעות לצד ג' כנגד ישראליפט שירותים תשל"ג בע"מ (להלן: " ישראליפט שירותים"), החברה אשר סיפקה שירותים למעלית בבניין ומבטחתה, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הכשרת הישוב"), וכן כנגד נציגות הבית המשותף. ההודעות לצד ג' נשלחו הן בעילה הנזיקית והן בעילה החוזית. 5. ישראליפט שירותים והכשרת הישוב הגישו הודעה לצד ד' כנגד א. דורי . בהודעה לצד ד' העלתה ישראליפט טענה כי היא חוייבה ע"י א. דורי בתשלום של 0.8% מסכום העסקה , לצורך תשלום פרמית ביטוח אותה תרכוש א. דורי , לכיסוי כל נזק שעלול להיגרם לצד ג' . עוד טענה ישראליפט כי אם תחויב באחריות כלשהי כלפי התובעת, כי אז היא זכאית לשיפוי מא.דורי בשל התחייבותה של האחרונה ליטול כל אחריות בגין השימוש במעלית בעת מסירתה הזמנית. 6. ביום 16.3.10, ניתן פסק דין חלקי ובו ניתן תוקף להסדר הפשרה בין מצפה הגלבוע והמבטחת שלה, שולחות ההודעה, לבין ישראליפט והמבטחת שלה הצדדים השלישיים, ולפיו נדחתה הודעה לצד ג' זו. 7. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק. על כן תחילה תידון שאלת האחריות. 8. מטעם התובעת העידו היא עצמה ונכדתה הגב' גוני חוט- סילוני. מטעם הנתבעות 1 ו-2 העיד, מר חן חוגי, אשר בזמנים הרלוונטים לתאונה שימש כמנהל במצפה הגלבוע. חלקן של העדויות התייחס גם למר ששון חוגי, המנהל הראשי של מצפה הגלבוע ואביו של מר חן חוגי. מטעם א. דורי העידו מר יעקב שמעוני, מנהל פרוייקט הבניה ומר משה שושני, איש לוגיסטיקה בחברה. מטעם ישראליפט העיד המנכ"ל שלה, מר חובב חדד. דיון בשאלת האחריות טענות התובעת 9. התובעת טוענת כי בשעות הצהריים כאשר באה לבקר את נכדתה בדירתה שבבניין היא ביקשה להכנס למעלית הגדולה הנמצאת בבניין. לדבריה, כאשר נכנסה למעלית נתקלה רגלה בכלוב עץ שהונח במעלית ( להלן: "הכלוב") ונפלה אפיים ארצה. נכדתה של התובעת גב' חוט סילוני, העידה כי חיפוי העץ הסתיר את האור במעלית. 10. ב"כ התובעת טוען בסיכומיו כי הוכח בצורה חד משמעית כי הנתבעים התקינו את חיפוי העץ במעלית וכי אין מחלוקת לפיה חיפוי העץ לרצפת המעלית לא תאם את שטח רצפת המעלית וכי המעלית לא הייתה מוארת. הוא מפנה גם לתמונות שצולמו בסמוך לאירוע (נספח 27 למוצגי תובעת) שמלמדות על מצב הדברים כפי שנמסר מפי התובעת ונכדתה. 11. לטענתו בכל הזמנים הרלוונטים לאירוע, תחזוקת הבניין, לרבות האחריות על הניקיון, ועל תקינותם של כל המתקנים המצויים בבניין, היתה על מצפה הגלבוע ששימשה כוועד בית. 12. ביחס לא. דורי טען ב"כ התובעת כי קיימת מחלוקת פנימית בין הנתבעות האם נציג מטעמה של א. דורי נטל חלק בעבודת התקנת חיפוי העץ. אלא שהוא מוסיף וטוען גם ביחס לנתבעת זו שהיא נמנעה מלהביא עדים שיכלו להעיד מידיעה אישית על שנעשה באותו הזמן. תחת זאת בחרה א.דורי להעיד את מר יעקב שמעוני שלא עבד כלל בא.דורי במועדים הרלוונטיים. עוד הוא טוען כי מפליא מדוע לא ראתה מצפה הגלבוע להעיד את מר ששון חוגי. בהקשר זה מביא ב"כ התובעת את הפסיקה הרלוונטית לכלל שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מכך ניתן להניח כי אותה ראיה לו הייתה מובאת, הייתה פועלת לרעתו. 13. לפיכך, לטענת ב"כ התובעת האחריות והחבות לפגיעתה של התובעת, נופלת לפתחם של הנתבעים. 14. עוד טען ב"כ התובעת כי בנסיבות שהוכחו, לא ניתן לייחס לתובעת כל אשם תורם. טענות הנתבעות 1 ו-2 ( מצפה הגלבוע והפניקס) 15. לטענת ב"כ הנתבעות 1 ו-2 , בעצם הימצאות לוחות העץ נשוא התובענה בתא המעלית לא היה כדי להוות מפגע או ליקוי כלשהו וכי דומה כי התאונה אירעה בשל היסח הדעת של התובעת או פזיזותה ולא בגין הימצאותם של לוחות העץ בתא המעלית. 16. עוד טען ב"כ הנתבעות 1 ו- 2 , כי על פי ההלכה הפסוקה, נפילה הינה בגדר סיכוני חיי היום-יום הסבירים ואין לחפש על מי להטיל את האחריות בגינם. יתרה מכך מצבה הרפואי של התובעת עובר לתאונה , אשר בעת התאונה היתה בת 78 שנים, היה בכי רע והיא סבלה מבעיות אורטופדיות חמורות אשר מנעו ממנה ללכת וכן מבעיות ראיה ושיווי משקל. מכאן שנפילתה באה בשל מצבה הרפואי. 17. לחילופין טען ב"כ הנתבעות 1 ו-2 כי במידה וייקבע כי קיימת אחריות לפיצוי התובעת, הרי שיש להשיתה על א. דורי או על וועד הבית וזאת לאחר ניכוי אשמה התורם של התובעת. 18. בכל הנוגע לאחריותה של א. דורי, טען ב"כ הנתבעות 1 ו- 2 כי האחריות קיימת בשני מישורים הן המישור הנזיקי והן המישור החוזי. לטענתו במישור הנזיקי יש לחייב את א. דורי משום שהיא נטלה חלק בהרכבת לוחות העץ או לכל הפחות לא מנעה את הרכבתם. במישור החוזי טען כי קיימים מספר סעיפים בחוזה שנערך בין מצפה הגלבוע לבין א. דורי, לפיהם נטלה א.דורי על עצמה התחייבויות חוזיות במידה ויתרחש אירוע כפי שהתרחש . 19. בנוגע לאחריות וועד הבית טען ב"כ הנתבעות 1 ו-2 כי חיפוי המעלית נעשה ביום מסירת הרכוש המשותף לועד הבית ומשכך לטענתו ,משהסרת החיפוי או השארתו היו בשליטת ועד הבית, הרי שיש להטיל את האחריות לתאונה על וועד הבית. טענות הנתבעת 3 והצד הרביעי ( א.דורי) 20. לטענת ב"כ הנתבעת 3 לא הוכח קיומו של מפגע שגרם לנפילה ומשכך לטענתה לא הוכחה רשלנות בנזיקין. 21. לחילופין טענה כי במידה וייקבע כי היה קיים מפגע, כי אז יש להטיל את מלוא האחריות על הנתבעות 1 ו-2 . לטענתה בעת התאונה הסתיימה בניית הבניין, ניתן לבניין טופס 4 והקבלן (היינו, היא א.דורי ) עזב את המקום. עוד טענה כי בעת התאונה שימשה מצפה הגלבוע כועד בית זמני וזאת עד לאיכלוס של כל הדירות בבניין ומינוי ועד בית קבוע. לטענתה מצפה הגלבוע היא זו אשר החליטה על החיפוי של המעלית, התקינה את החיפוי ומשכך לטענתה אם נפל פגם במעלית הרי שיש להטילו על מצפה הגלבוע. 22. ב"כ הנתבעת 3 טענה עוד כי גם על ישראליפט שירותים יש להטיל אחריות שכן היא זו אשר אישרה או היה עליה לאשר ולבדוק את החיפוי שעשו למעלית. 23. ב"כ הנתבעת 3 שבה ומציינת כי לא כל מקרה נפילה מטיל חבות וכי קיימת סבירות גבוהה כי התובעת נפלה בשל מצב רפואי קודם ומשכך לטענתה יש לייחס לתובעת אשם תורם. 24. בכל הנוגע להודעה לצד ג', אשר נשלחה אל א. דורי על ידי מצפה הגלבוע, טענה ב"כ א.דורי כי מצפה הגלבוע לא הגישה הודעת צד ג' כנגד איילון חברה לביטוח בע"מ, החברה המבטחת את א. דורי ומשכך לטענתה אין לנתבעת 1 כל עילה נגד איילון ולא ניתן לחייב את חברת הביטוח בכל אחריות אשר תוטל עליה מכוח הפוליסה. 25. בכל הנוגע לטענה הביטוחית טענה ב"כ א. דורי כי מצפה הגלבוע לא מכוסה על פי הפוליסה של איילון בגין האירוע , שכן במסגרת הפוליסה בוטחה מצפה הגלבוע אך ורק בגין פעולותיה כיזם או כמזמין עבודה ולא בגין פעולות אחרות שביצעה כמו למשל מכוח פעולותיה כועד בית זמני. כך גם פוליסת עבודות קבלניות אינה מכסה את האירוע שכן הבניין נמסר לפני האירוע ותקופת הבדק המצויינת בפוליסה לא קשורה לחיפוי המעלית בדיקטים. מכאן, לטענת ב"כ א.דורי הפוליסה במסגרתה מבוטחת מצפה הגלבוע בגין האירוע היא בחברת הפניקס בלבד. טענות צד ג' 1- (נציגות הבית המשותף) 26. לטענת ב"כ צד ג' 1 במועד קרות התאונה נציגות הבית המשותף לא היתה אחראית לתחזוקת הרכוש המשותף, אלא מצפה הגלבוע יחד עם נציגי א. דורי אשר היו נוכחים בבניין דרך קבע וטיפלו בכל הקשור לתחזוקת השטחים הציבוריים. בגין פעולות אלו גבו מהדיירים דמי וועד בית. 27. עוד טען ב"כ צד ג' 1 כי כלוב העץ שהותקן במעלית הותקן לדרישתו ובהוראתו של מר ששון חוגי הבעלים של מצפה הגלבוע. טענות צד ג' 2 ו- 3 (ישראליפט שירותים והכשרת היישוב) 28. לטענת צדדי ג' 2 ו-3 , ישראליפט לא התקינה את הכלוב, לא סייעה להתקנתו ולא ידעה על התקנתו. 29. לטענת ב"כ צדדי ג' 2 ו-3 , הנתבעת 3 מנסה לקשור את ישראליפט להתקנת הכלוב וזאת על בסיס עדותו של מר חובב חדד, מנהלה, אשר העיד מטעמה. אולם לטענת ב"כ ישראליפט היא אינה עוסקת ב"ריפוד" תאים במעליות אותן היא מתקינה ומתחזקת, אלא מוסרות אותן כהוויתן, ללא תוספת כלשהי, כדוגמת כלוב העץ הנטען. 30. לחילופין טען ב"כ צד ג' 2 ו-3 כי במידה ויוכח כי חלה על ישראליפט אחריות כלשהי, כי אז יהיה על א. דורי לשפותה וזאת על בסיס התחייבותה של א. דורי כאשר נטלה על עצמה את האחריות הבלעדית לנזקי התקנת הכלוב וזאת בהתאם לכתוב באישור המסירה הזמני של המעלית מיום 28.12.05. דיון נסיבות התאונה 31. בסעיף 14 לתצהירה העידה התובעת כך: " הגעתי לבניין ורציתי להיכנס למעלית. יחד איתי היו כלתי נילי נכדתי גוני וצילה המחותנת שלי. המעלית היתה חשוכה והיתה מחופה פלטות עץ מכל צדדיה. נכנסתי למעלית ופתאום עפתי קדימה לתוך המעלית ונפלתי לרצפה. לאחר מכן התברר לי כי פלטות העץ אשר הונחו על גבי רצפת המעלית לא היו מהודקים לרצפת המעלית והיו בולטות כלפי מעלה. רגלי נתקלה באחת מן הפלטות הבולטות וגרמה לנפילתי קדימה". 32. גם בחקירתה בבית המשפט שבה התובעת על גרסתה זו: " את מפנה אותי לתיאור התאונה בסעיף 14 לתצהירי ושואלת אם התיאור מדוייק , אני משיבה שכן. נכנסתי למעלית חשוכה כאילו שהכל בסדר ובמרץ ואז נפלתי. ... את שואלת מהמקום שממנו באתי לכיוון המעלית האם היתה תאורה , אני משיבה לך שאני לא זוכרת , זה היה צהריים. הלובי לא היה חשוך , לובי רגיל". (ראה עמ' 7 לפרוטוקול) ובהמשך, בחקירתה הנגדית הוסיפה והדגישה כי: "את אומרת לי שרק אחרי המקרה סיפרו לי מהמשפחה שהקורות לא היו מהודקות , אני משיבה לך מה פתאום , שטויות. אני הייתי במלוא החושים שלי... אם את שואלת אותי אם זה נכון שאני לא ידעתי שנתקלתי במשהו, אז אני משיבה לך שאני דווקא זוכרת שנתקלתי במשהו בקרש או במשהו, הרי משהו היה צריך להעיף אותי . מדובר היה בנפילה חזקה". (ר' עמ' 8 לפרוטוקול). 33. נכדתה של התובעת, הגב' גוני חוט סילוני העידה במסגרת תצהיר עדותה הראשית כי: "... החיפוי על הרצפה לא היה מהודק לריצפה וגם לא כיסה את כל רצפת המעלית הוא היה מוגבה מעט וגם רחוק משפת המעלית מספר סנטימטרים" (ר' סעיף 5 לתצהיר). "הגענו לבניין. סבתי לאה הלכה קצת לפני לכיוון המעלית הגדולה. המעלית היתה חשוכה. פתאום אני הבחנתי בסבתא שלי לאה עפה פשוט קדימה אל תוך המעלית ונופלת על הרצפה . זו הייתה נפילה קשה וחזקה". (ר' סעיף 9 לתצהיר). 34. גם בחקירתה בבית המשפט העידה הגב' חוט סילוני: "אתה שואל אם במהלך התקופה שעשיתי שימוש במעלית כשהיה בה החיפוי הרגשתי איזה שהיא בעיה, אני משיבה לך שהקרש שבלט, אחרי המקרה, גם אני כמעט עפתי עליו. באשר לתקופה שלפני כן אני לא זוכרת , לא נראה לי, אני לא נפלתי". (ר' עמ' 11 לפרוטוקול). 35. מר משה שושני, העד מטעמה של א. דורי, העיד גם הוא לגבי התאמת החיפוי של המעלית לרצפה. בחקירתו הנגדית העיד כי :"אתה שואל אם המידות היו מדוייקות , אני משיב לך שכן, חוץ מהרצפה" (ר' עמ' 22 לפרוטוקול). 36. ב"כ התובעת הציג במסגרת הדיון, תמונות של הכלוב שהכניסו למעלית. מעיון בתמונות עולה כי קרשי העץ אשר צריכים להיות מהודקים לרצפה אינם מהודקים אלה רופפים מעל הרצפה ובנוסף לוחות העץ אינם מכסים את מלוא שטחה של רצפת המעלית. 37. לאחר ששמעתי את העדויות וכן עיינתי בצילומים שהוגשו, אני מקבלת את גרסתה של התובעת לנסיבות התאונה. התובעת ביקשה להיכנס למעלית בכדי לעלות לדירתה של נכדתה ואז נתקלה רגלה בפער שנוצר בין לוח העץ ובין רצפת המעלית, דבר אשר הביא לנפילתה במעלית. 38. אינני מקבלת את טענת מי מהנתבעים כי לא ניתן להתייחס להתקנת לוחות העץ כפי שהותקנו במעלית כמפגע. אכן הלכה קיימת וידועה היא כי לא לכל נפילה בחיי היום -יום יש אחראי במשפט. אולם במקרה שבפניי, אין מדובר בסיכוני החיים הרגילים והאחריות רובצת לפתחם של הנתבעים. מכאן שאף בהתאם להלכה שבע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז (1) 113, יש להכיר באחריותם של מי שהיו אחראים על מצבה של המעלית בזמנים הרלוונטיים לתביעה . כך למשל בע"א 608/87 נחושתן מעליות בע"מ נ' ד"ר שושני ואח' , לא פורסם מצוי במאגרים המשפטיים מיום 22.11.92, מפי כב' השופט ד. לוין, נקבע כי יצרן מעליות מוחזק כמי שצופה שאנשים שיעשו שימוש במעלית שהתקין עשויים להפגע אף במקרים שאינם שגרתיים. הדברים שם כוחם היה יפה למעלית בבית חולים שממנה נפגע הנתבע שעבד באותה התקופה בבית החולים. וכן בע"א 451/66 שרה קורנפלד ואח' נ' מרדכי שמואלוב ואח' , פ"ד כא (1) 310 מפי כב' השופט לנדוי שעוסק באחריות קבלן בניין וקבלני משנה שלו. 39. מעלית שמותקנת בבניין חזקה עליה שהיא נועדה לציבור הרחב שיבקש לבוא בשערי הבניין אם כדייר ואם כמבקר. הנחת כלוב במעלית על מנת לדאוג לשלמותה של זו, מחייב ציפיה מצד המתקין כי מקום שכלוב כאמור לא יותקן באופן בטוח, עשוי צד ג' תמים להפגע ממנו. כך היה בענייננו. רצונה של מצפה הגלבוע למנוע נזקים במעלית כתוצאה מעבודות שביקשו לבצע דיירים או מהצורך בהעברת ריהוט וציוד לצורך איכלוס הדירות, הוא שעמד בבסיס הכנסת כלוב הדיקטים למעלית. בכך אין פסול אלא שצריך שביצועה של פעולה זו ייעשה כך שיבטיח את שלומם של המשתמשים במעלית. במקרה שבפניי הופרה גם חובת הזהירות הקונקרטית שכן כפי שקבעתי הותקן הכלוב ברשלנות כאשר הוא מהווה מפגע פוטנציאלי למשתמשים במעלית. כעת יש לדון על מי מוטלת האחריות לאותו מפגע? האחריות על מי? 40. אין מחלוקת כי עובדים של מצפה הגלבוע התקינו את הכלוב בתוך המעלית שבה נפלה התובעת. השאלות שנותרו במחלוקת הן האם מר משה שושני מטעם א. דורי השתתף גם הוא בהתקנת החיפוי אם לאו? האם ידע ושתק ולא התריע והאם מחדלו זה מקים על א.דורי חבות? מי היו אחראים על תחזוקת הבניין במועד התאונה? האם ישראליפט אף היא אחראית למחדל? אחריות א. דורי - בנזיקין 41. מר חן חוגי , מנהל במצפה הגלבוע העיד בחקירתו הנגדית כי מר משה שושני עזר להרצל בל, חתנו של ששון חוגי, להתקין את הדיקטים במעלית (ר' עמ' 13 ועמ' 18 לפרוטוקול). ובהמשך העיד כי אם היה משתחרר אחד מהדיקטים מי שהיה מבצע את התיקון היו או אנשי מצפה הגלבוע או אנשי א. דורי (ראה עמ' 19- 20 לפרוטוקול). 42. מר משה שושני, הכחיש בעדותו כי עזר לבנות את הדיקטים והעיד כי מי שביצע את העבודה היו הרצל ופועל נוסף של ששון חוגי אדם בשם אבי ( ראה עמ' 21 לפרוטוקול). עוד העיד כי הוא העיר להרצל על כך שהמידה של הכלוב לא נכונה ביחס לרצפת המעלית (ראה עמ' 22 לפרוטוקול). 43. מצפה הגלבוע לא הביאה מטעמה עדות נוספת כמו למשל עדותו של הרצל אשר היתה יכולה לשפוך אור על השאלה מי התקין את הדיקטים במעלית. משעומדות בפניי שתי גרסאות נוגדות ואשר האחת מהן הינה עדות סברה, שכן העד חן חוגי לא ראה עובד של א. דורי מתקין את הדיקטים אלא הוא רק הבין שמר שושני עזר להרצל להתקין אותם, במקרה זה לא ניתן לקבוע כי מר משה שושני היה שותף בהתקנת הדיקטים במעלית ו/או שמי מא. דורי היה שותף לכך. 44. יחד עם זאת, כפי שהודה מר משה שושני עצמו, הוא ידע כי לוחות העץ אשר הותקנו ע"י העובדים של מצפה הגלבוע, אינם תואמים את רצפת המעלית. מר שושני אף הודה כי הוא העיר לעובדים של מצפה הגלבוע כי קיים חוסר התאמה, אולם פרט לכך לא מצא מר שושני לבצע כל פעולה נוספת בנדון. כאמור הייתה א.דורי הקבלן המבצע של הפרויקט. ברי כי במועד האירוע נשוא התביעה או בסמוך לו עדיין הסתובבו אנשי א. דורי בבניין. טענת ב"כ הנתבעת 3 בסיכומיה כי לבניין ניתן טופס 4 אין בה כדי לאיין אחריותו של הקבלן. מחדלו זה של מר שושני שלא התריע ולא פעל לתיקון המפגע מביא לכך, שגם אם לא היה שותף בפועל להרכבת לוחות העץ במעלית, יש להכיר באחריות א. דורי כמעבידתו לנזק שנגרם כתוצאה ממחדלו הרשלני. 45. בהקשר זה ראיתי להוסיף כי מתוך עדותו של מר שושני לא עלה שא.דורי כבר ביצעה מסירה מלאה של הפרויקט ועזבה את האתר, נהפוך הוא (ראה עדותו בעמ' 25 לפרוטוקול). לו רצתה א. דורי להוכיח כי אלו היו פני הדברים שומא היה עליה להביא לעדות גורמים זולת מר שושני. מתוך עדותו עלה כאמור כי א.דורי עוד נמצאה במקום לצורך סיום עבודות ולו לשם מסירת הדירות לדיירים, ונראה שגם לה היה אינטרס שהמעלית תישמר עד למסירה מלאה של הבניין. 46. מכאן שלבד ממצפה הגלבוע גם על א.דורי קמה החבות ברשלנות במקרה זה. אחריות חוזית של א. דורי כלפי מצפה הגלבוע 47. בהסכם ההתקשרות שנערך בין א. דורי לבין מצפה הגלבוע התחייבה א. דורי כלפי מצפה הגלבוע במספר התחייבויות חוזיות. בסעיף 9.1 להסכם מתחייבת א. דורי: "לשמור בקפדנות על הוראות כל דין החל על ביצוע העבודה והקבלן מקבל בזאת אחריות מלאה כלפי המזמין וכן הבאים מכוחו לשחררם ו/או לשפותם בקשר לכל תביעה שתוגש בגין הפרת הוראה כזו שנעשתה ע"י הקבלן או אחד מעובדיו". ובסעיף 9.4 "הקבלן מקבל על עצמו את כל האחריות לכל תאונה , חבלה או נזק שייגרמו לעובדיו .... וכן לצד שלישי כתוצאה מביצוע העבודה או בקשר לכך". (ההדגשה שלי- ח.ו.ו.). 48. מר משה שושני, הנציג מטעמה של א. דורי, אשר היה נוכח במועד הרלוונטי לתאונה בבניין, ידע כי מי מטעמה של מצפה הגלבוע הרכיב את הדיקטים ואף העיר למר הרצל כי המידות של הדיקטים אינם תואמות את המידות של רצפת המעלית. פרט להערה הנ"ל לא עשה מר שושני דבר. במחדלו זה יש בכדי להטיל אחריות על א. דורי גם כפועל יוצא מהוראות סעיף 9 להסכם ההתקשרות. בהקשר זה ראיתי להפנות להתחייבות שנטלה א. דורי למול ישראליפט עם קבלת המעלית וחתימה על אישור מסירה זמני ביום 28.12.05. 49. א. דורי אף התחייבה בחוזה בסעיף 19 לערוך על חשבונה ביטוח עבודות קבלניות על מנת להגן על עצמה ו/או על אחרים הקשורים בבנית המבנה , מפני אובדן, נזק או אחריות הקשורים או הנובעים מביצוע עבודות נשוא החוזה . עוד נאמר בסעיף כי ביטוח זה ייעשה במשך כל תקופת ביצוע העבודות ובנוסף לתקופת התחזוקה של 24 חודשים שתחל עם סיום ביצוע העבודות. (ההדגשה שלי - ח.ו.ו.) בסעיף 19.6 לחוזה התחייבה א. דורי כי: "שם המבוטח בביטוחי הקבלן יורחב לכלול גם את המזמין, בין היתר, בגין אחריותו למעשי ו/או מחדלי הקבלן והפועלים מטעמו, בכפוף לסעיף אחריות צולבת, על פיו יחשב הביטוח כאילו נערך עבור כל אחד מיחידי המבוטח בנפרד. ביטוחי הקבלן יכללו סעיף מפורש בדבר ויתור על זכותו לתחלוף (subrogatinon) כלפי המזמין וכל הפועלים מטעמם וכן כלפי היועצים, וכל הקשורים לביצוע הפרוייקט ובאים מטעם המזמין וכן כנגד כל יחיד מיחידי המבוטח, בני משפחותיהם, וכל אדם או גוף שלמבוטח זיקה אליו או שהמבוטח התחייב בכתב לשפותו, או הקשור לעבודה". 50. גם אם אקבל את עמדתה של א. דורי כי הסתיימה הבנייה וניתן טופס 4, הרי שעדיין בהתאם לסעיף 19 לחוזה היה על א. דורי לערוך למצפה הגלבוע ביטוח עבודות קבלניות שכן טרם תמה התקופה בת 24 חודשים מתום ביצוע העבודות. מתוך החוזה עולה שהפוליסה צריכה היתה לכסות את אחריות א. דורי וכן אחריותה של מצפה הגלבוע. 51. עיון בפוליסות שהציגה ב"כ א. דורי מלמד כי פוליסת אחריות צד ג' מכסה גם "חברות קשורות אשר המבוטח העיקרי התחייב לשלבן במערך הביטוחים שלו ו/או... מזמיני עבודות". מכאן שעל פניה, עמדה א. דורי בהתחייבותה שבסעיף 19 להסכם וטענה זו של מצפה הגלבוע דינה להידחות. 52. אלא שכאמור זכאית מצפה הגלבוע לשיפוי מא.דורי מכוח סעיף 9 להסכם שבינן. אחריות וועד הבית 53. הגב' חוט סילוני העידה בתצהירה כי חברת מצפה הגלבוע באמצעות נציגים שונים, ובראשם ששון חוגי , היא זו אשר ביצעה את עבודות האחזקה בבניין. עוד העידה כי עם כניסתה לדירה וכתנאי לכניסתה, חוייבה לשלם למצפה הגלבוע, דמי אחזקה למשך 6 חודשים מראש. (ראה סעיפים 11 ו- 12 לתצהירה). 54. התובעת צירפה לתיק המוצגים מטעמה, את הקבלה שניתנה לגב' חוט סילוני ע"י מצפה הגלבוע בגין דמי האחזקה (נספח 26 לתיק המוצגים). 55. בחקירתה בבית המשפט שבה גב' חוט סילוני על עדותה זו. כך בעמ' 10 לפרוטוקול העידה כי: "את שואלת מי היה וועד הבית שלנו באותה תקופה, אני משיבה לך מצפה הגלבוע ולו שילמנו את כספי הוועד חצי שנה מראש" . ובהמשך בעמ' 12 לפרוטוקול: "את אומרת לי שאם כך הוועד בתקופת הביניים מאז שנכנסנו לבניין ועד לחברת הניהול היה נציגים של הדיירים יחד עם מצפה הגלבוע , אני משיבה לך שלא. בשביל לקבל את המפתח לדירה הייתי צריכה לשלם למצפה הגלבוע מיסי וועד ולא היה וועד אחר". 56. מר משה שושני מא. דורי העיד בתצהירו כי מיד לאחר מסירת הבניין, מצפה הגלבוע שימשה כוועד הבית עד לאיכלוס מלא יותר של הבניין (ראה סעיפים 3 ו-4 לתצהירו ). בחקירתו בבית המשפט חזר על דבריו והדגיש כי: "את מפנה אותי לסעיף 4 לתצהירי ושואלת אותי לכמה זמן גבתה שיקים מצפה גלבוע מהדיירים, אני משיב לך שלמיטב ידיעתי 10 שיקים. הם השאירו לי הוראה לא למסור את הדירות עד שהדיירים לא משאירים לי שיקים. ... את אומרת לי שחן חוגי אמר שבתקופה שלאחר קבלת טופס 4 ועד שהדיירים חתמו חוזה עם חברת ניהול, מצפה גלבוע נתנה שירותי ניקיון, תחזוקה וכו', אני משיב לך שנכון. את אומרת לי שאם כך היתה חברה שסיפקה שירותי ניקיון ותחזוקה וחוץ מזה היה וועד בית, אני משיב לך שלא".(ראה עמ' 24 לפרוטוקול). 57. מר חן חוגי, מנהלה של מצפה הגלבוע העיד בחקירתו הנגדית כי בתקופה מסויימת לקחה על עצמה מצפה הגלבוע את האחזקה מבחינת הניקיון "והדברים האלה" (כהגדרתו ) עד שנכנס וועד הבית ואף הודה כי הם קיבלו תשלום מהדיירים, לאחר שאלה נכנסו לדירות, וזאת לצרכי האחזקה (ראה עמ' 14 לפרוטוקול). עוד העיד כי בפרוייקט נשוא התביעה לא מונתה חברת אחזקה והמסירה נעשתה בינם לבין נציגי הדיירים. מי שחתם על המסירה זה נציגי הדיירים. (ראה עמ' 16 לפרוטוקול). 58. גם בהמשך חקירתו הודה מר חוגי כי עד למועד כניסתה של חברת הניהול, היתה זו מצפה הגלבוע שטיפלה בענייני הבניין : "את מפנה אותי לנספחים ו'- ח' ואומרת לי שגם אני הוועד כפי שהם מכנים את עצמם מתייחסים אלינו כאל וועד בית עד למועד כניסתה של חברת הניהול ושואלת אותי אם זה נכון, אני משיב לך שאנחנו טיפלנו בענייני הבניין מיום שא. דורי סיים את הבניין ועד שהדיירים לקחו חברת ניהול ".(ראה עמ' 18- 19 לפרוטוקול). 59. מר חוגי הודה בחקירתו כי הסיבה בגינה הורכב הציפוי במעלית הייתה על מנת למנוע פגיעה במעליות עד לאכלוס מלא של הבניין ואף הודה כי במידה ואחד הדיקטים של המעלית היה משתחרר היה זה באחריותה של מצפה הגלבוע או של א. דורי לתקן זאת (ראה עמ' 19 לפרוטוקול). 60. לתיק המוצגים מטעם צדדי ג' 2 ו-3 צורפו מספר מכתבים שנכתבו ע"י מר זבולון סוחר , חבר ועד בבניין, והופנו למר ששון חוגי . כך למשל במכתב שכותרתו, "סיום תקופת אחזקה וניהול הבניין בדרך לוי אשכול 29 בקריית אונו מחברת מצפה הגלבוע בע"מ לחברה שתמונה ע"י ועד הדיירים" שנערך ביום 28.8.06 נכתב כי: " 1. הבניין הנדון מתוחזק ומנוהל באמצעותך. 2. בתאריך 31 אוגוסט 2006 אמורה להסתיים עפ"י בקשתך תקופת האחזקה וניהול הבניין באמצעותך, ועלינו וועד הדיירים בבניין זה למנות חברת אחזקה / ניהול חדשה....". (ראה נ/9 למוצגי צדדי ג' 2 ו-3 ). גם מהמכתב הנושא כותרת "סיכום פגישת דיירי הבניין - 30 אוגוסט 2006" עולה כי הבניין נוהל באמצעותו של מר ששון חוגי (ראה סעיפים 2 ו- 3 למכתב זה) בזמנים הרלוונטיים לאירוע נשוא התביעה. 61. מכל המקובץ הגעתי למסקנה כי במועדים הרלוונטיים לארוע שימשה מצפה הגלבוע כוועד בית זמני עד לאיכלוס מלא יותר של הדירות או עד שבחרו הדיירים חברת אחזקה שתטפל בתחזוקת הבניין. מצפה הגלבוע גבתה מהדייירים הראשונים שנכנסו לדירות כסף עבור האחזקה ולו עד לסוף חודש אוגוסט (לאחר האירוע) ומכאן שאחזקת הבניין, לרבות מפגעים בו הייתה באחריותה. 62. איני מקבלת את טענת מצפה הגלבוע כי שני הנציגים הנקובים בשמם בפרטיכל , עליו חתמו בעת קבלת הרכוש המשותף מא. דורי , כיהנו בפועל כנציגות הבית המשותף. 63. ראשית במועד מסירת הרכוש המשותף, היינו ביום 11.6.06 אוכלסו רק 16 דירות מתוך 68 הדירות בבניין (ראה נ/5- טופס איכלוס). 64. שנית, מחומר הראיות המצוי בתיק עולה כי מעלית מס' 3, המעלית בה אירע האירוע, כלל לא נמסרה לדיירים והדיירים אשר חתמו על המסירה לא הציגו הרשאה מטעם יתר הדיירים לחתום על מסירת המעלית לחזקתם. (ראה ת/2 וכן עדותו של מר חדד בעמ' 40 לפרוטוקול). 65. שלישית, מר משה שושני העיד כי שני הדיירים אשר נבחרו לחתום על קבלת הרכוש המשותף והמעליות נבחרו ע"י מר ששון חוגי, הבעלים של מצפה הגלבוע . אחד מאותם הנציגים הינו מר אסף אבן חן , ממשפחתו של מר חוגי: " ... ואני משיב לך , אסף זה גיסו של ניר חוגי שגם נכנס לגור בבניין ורכש דירה בבניין. הוא נכנס לוועד כתוצאה מהוראה ישירה של ששון חוגי כדי שהוא יהיה בידיעה ויודע מה שקורה....את מבקשת שאסכים איתך שבפרוטוקול המסירה של השטח המשותף לא מוזכרת מצפה גלבוע, אני משיב לך שאני יודע את זה, אבל אסף אבן חיים היה נציג סמוי. הדיירים לא ידעו שהוא מקורב למשפחה.".(ראה עמ' 23 לפרוטוקול). 66. לאור האמור לעיל אני קובעת כי מי ששימשה בעת האירוע כוועד הבית היתה מצפה הגלבוע ולא נציגות הבית המשותף. מכאן שלא ראיתי להטיל אחריות על נציגות הבית המשותף. אחריות ישראליפט - (נזיקית וחוזית) 67. אין מחלוקת כי ישראליפט שירותים לא היא זו אשר התקינה את כלוב העץ במעלית. 68. עם זאת במועד האירוע ישראליפט שירותים כבר סיפקה שירותי אחזקה לבניין וזאת כפי שעולה הן מעדותו של המנכ"ל מר חובב חדד, ( ראה עמ' 39 לפרוטוקול) והן מהסכם השירות למעלית אשר צורף לתצהירו של מר חובב חדד (ת/3). 69. בס' 10 להסכם השירות הדן בנושא של אחריות לנזקים וביטוח נקבע כי: "החברה תהיה אחראית לכל נזק ישיר שייגרם למזמין ו/או לבית ו/או לצד ג' כלשהו הנובע ממעשה ו/או מחדל רשלני של החברה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה בקשר לביצוע מתן השירותים השונים על פי הסכם זה". 70. מר חובב חדד , העיד בחקירתו הנגדית כי הם לא דווחו על כל פגם או מפגע שקיים במעלית עם החיפוי: " בהנחה שהדיקטים היו מוכנים בעת המסירה , והדיקטים היו מודבקים ומולבשים כהלכה , אין בעיה. כלומר מבחינתך כמי שנותן שירותים אין בעיה עם הדיקטים במעלית? אין בעיה אם הם מותקנים כהלכה. אתם בדקתם אם הם מותקנים כהלכה? אני מניח שכן במועד המסירה. אם היתה בעיה היינו מודיעים על כך." יש לציין כי למר חדד לא הייתה ידיעה אישית על שנעשה בבניין . אלא שבסופו של יום אף לא הוכח על ידי מי מהעדים האחרים כי אנשי ישראליפט ידעו על המפגע ו/או אישררו אותו. אין לשכוח שמדובר היה במעלית חדשה שאך זה הותקנה ולא הוכח כי הייתה קריאת שירות לישראליפט לאחר התקנת הכלוב ועובר לפגיעתה של התובעת. מכאן שבכל הנוגע לפן הנזיקי - לא הוכחה אחריות ישראליפט לקיומו של המפגע ובהתאם לפיצוי התובעת. 71. בכל הנוגע למישור החוזי - צירף מר חדד לתצהירו את ת/2, אישור מסירה זמנית של המעליות, שנערך ביום 28.12.05 וחתום על ידי א. דורי. בסעיף 3 לאישור נכתב כך: "אנו מתכננים להשתמש במעליות לצורכי עבודותינו לפני מסירתן הקבועה בהתאם לקבוע בהסכם. אנו מודעים לכך כי באחריותנו להגן על כל חלקי המעליות הגלויים אשר עלולים להיפגע (כגון: כיסוי/דיפון תא, שמירה על דלתות ומשקופים וכיו"ב). מאחר ועקב, ו/או במהלך עבודות אלה ו/או בתקופה שעד המסירה הקבועה עלולים להיגרם נזקים למעליות גלויים ו/או נסתרים. אנו מאשרים בזאת , שאנו אחראים בלעדית לנזקים העלולים להיגרם וכי חברת התעשיות ו/או חברת השירות אינן אחראיות לנזקים הנ"ל ו/או לכל נזק אחר אם יתהוו". מכאן שא. דורי נטלה על עצמה אחריות לכל נזק שייגרם למעלית כתוצאה משימוש במעלית. גם בהסכם המקורי בין א. דורי לישראליפט (ת/1 לתצהיר חובב חדד), מוחרגת חבות ישראליפט לנזקים שהם תולדת אשמה שלה. (ראה ס' 3 להסכם) מכאן שניתן לומר שגם במישור החוזי אין מקום להטלת אחריות על ישראליפט. אשם תורם 72. התובעת העידה בחקירתה כי היא נכנסה למעלית במרץ ואז נפלה . בהמשך העידה כי היות והייתה זו שעת צהריים, הלובי היה מואר אולם המעלית הייתה מעט חשוכה שכן הייתה רק מנורה קטנה שדלקה. עוד העידה כי החותנת שלה וכלתה אשר כבר היו במעלית לא הזהירו אותה בטרם נפלה שכן לא היה מפני מה להזהיר. (ראה עמ' 7 לפרוטוקול). 73. מצאתי לקבל את טענת הנתבעות 1 - 3 כי לתובעת אשם תורם כלשהו לנפילתה. התובעת נכנסה למעלית אשר לפי עדותה היתה חשוכה ועם זאת נכנסה בלי לשים ליבה למדרך כף רגלה. אדם אינו יכול להלך בלי לשים ליבו כלל לדרך שלפניו. התובעת ידעה כי היא מגיעה לביקור בדירתה החדשה של נכדתה, שזה מקרוב נכנסה אליה, וכי מדובר בבניין חדש. בנסיבות אלו הייתה צריכה לשים ליבה לדרכה. התובעת לא הבחינה כי במעלית מותקן חיפוי ובגלל פזיזותה והעובדה כי מיהרה להיכנס למעלית היא נתקלה בדיקט של הכלוב ונפלה. 74. יחד עם זאת מאחר ועל פי התמונות מדובר היה במפגע של ממש במקום שמיועד לציבור, לרבות אנשים מבוגרים, הרי שעיקר האחריות מוטלת על האחראים להתקנת החיפוי והתחזוקה של הבניין. 75. בשוקלי כל אלה ראיתי להעמיד את תרומת האחריות של התובעת לקרות האירוע על - 5%. חלוקת האחריות בין הנתבעים ובין צדדי ג' 76. מצפה גלבוע וא. דורי חבות כלפי התובעת ביחד ולחוד. 77. במישור היחסים שבין הנתבעות 1 ו-2 לבין הנתבעת 3, לאור כל האמור במסגרת הדיון בשאלת האחריות אני סבורה כי חלקה של מצפה הגלבוע גדול יותר מזה של א. דורי. עדותו של מר שושני הייתה מהימנה ולפיה הוא התריע על המפגע שבכלוב ודבר לא נעשה על ידי מצפה גלבוע שהתקינה אותו. 78. את חלוקת האחריות ביניהן בנזיקין הייתי מעמידה על 70% מצפה הגלבוע ו - 30% על א. דורי. יחד עם זאת במישור החוזי זכאית מצפה הגלובע לשיפוי מלא מא. דורי במסגרת ההודעה לצד ג' לאור הוראת סעיף 9.4. 79. במישור היחסים שבין הנתבעות 1- 3 לבין צד ג' 1, נציגות הבית המשותף- משקבעתי כי במועד האירוע מי ששימשה כוועד בית זמני היתה מצפה הגלבוע, הרי שלא מוטלת על נציגות הבית המשותף כל אחריות בכל הנוגע לאירוע דנן. משכך דין ההודעה לצד ג' כנגד נציגות הבית המשותף- להידחות . 80. במישור היחסים שבין הנתבעת 3 לבין ישראליפט הרי שלאור דבריי שלעיל דין ההודעה להידחות. משבאתי למסקנתי זו אין מקום לדון גם בהודעה לצד ד' ששלחה ישראליפט לא. דורי. דיון בשאלת הנזק - הפגיעה והנכות הרפואית 81. כתוצאה מהתאונה סבלה התובעת משבר במפרק ירך שמאל ועברה ניתוח לקיבועו. 82. מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של האורטופד ד"ר יעקב פעילן, אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות בשיעור של 20% לפי סעיף 48 (1) (ו) למבחני הנכות של המוסד לביטוח לאומי, בגין הגבלה בתנועות המפרק והגף. 83. מטעם הנתבעת 3 הוגשה חוות דעתו של ד"ר אברהם גרטי אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות בשיעור של 15% לפי סעיף 35(1) בין ב'-ג' לתקנות המוסד לביטוח לאומי. 84. בהחלטת בית המשפט מיום 21.9.09 נקבע כי :"ככל שהצדדים אינם מוכנים להסכים על נכות רפואית ממוצעת בשיעור של 17.5% ידאגו לזמן את המומחה מטעמם לישיבה שנקבעה ליום 5.11.09". משלא זימן מי מהצדדים את המומחה מטעמו לחקירה ראיתי לקבוע כי ניתנה הסכמתם לנכות רפואית ממוצעת בשיעור של 17.5% לצמיתות עקב התאונה הנדונה. דיון בראשי הנזק כאב וסבל 85. התובעת אלמנה, ילידת 6.10.1928 נפגעה בתאונה שארעה ביום 24.6.06. בעת התאונה היתה התובעת בת 78 שנים. כיום התובעת כבת 82 ו- 7 חודשים. 86. מיד לאחר התאונה פונתה התובעת לבית החולים שם אושפזה עד ליום 1.8.06 כ- 5 שבועות . במהלך אישפוזה עברה ניתוח שלאחריו נאלצה לעבור טיפול שיקומי ממושך. 87. במהלך חודש 03/08 עברה התובעת ניתוח נוסף לצורך הוצאת המסמרים מירכה הפצועה, ובעקבות ניתוח זה נאלצה לעבור שוב תקופת שיקום אינטנסיבית במסגרת המוסד השיקומי שלווה. 88. אין חולק כי בעת התאונה וחרף גילה של התובעת היא התניידה באופן עצמאי לחלוטין כשהגיעה לבקר את נכדתה. ראיתי להביא בחשבון את גילה של התובעת, את מצבה לפני התאונה ולאחריה ואני מעמידה את הפיצוי בראש הנזק של כאב וסבל על סך - 120,000 ₪. עזרת צד ג' 89. לטענת התובעת מיום אירוע התאונה ועד לסוף שנת 2006 היא העסיקה עובדת זרה. לטענתה היא שילמה לעובדת הזרה שכר חודשי של 700$ , נשאה בעלויות ביטוח בריאות בעלות של 474$, התחייבה לשלם דמי כיס שבועיים בסך של 100 ₪, נשאה בעלויות דמי התיווך לסוכנות בסך של 762 ₪ וכן נשאה באגרות שונות בסך של 405 ₪ . עוד טענה התובעת כי היא התחייבה לשאת בעלויות הכרוכות בהוצאות המחייה של העובדת הזרה אשר עולות כדי 2,000 ₪ לחודש. לאחר תקופה זו, משתמה תקופת העסקתה של העובדת הזרה, טענה התובעת כי היא נאלצה לשכור עזרה חיצונית לפרקי זמן ארוכים ובצורה תכופה יותר מזו שנזקקה לה בעבר וזאת עד ליום מעברה לדיור המוגן בחודש 06/07. 90. ב"כ התובעת מעמיד את הדרישה לפיצוי בראש נזק זה על 85,000 ₪. 91. לטענת הנתבעות בתקופה שמיום אירוע התאונה ועד ליום 1.8.06 היום בו שוחררה התובעת מהאשפוז, לא נזקקה התובעת לעזרת הזולת שכן היתה לה בבית החולים השגחה צמודה . 92. יתרה מכך טענו הנתבעות כי התובעת לא הוכיחה את הסכומים אשר שילמה לעובדת הזרה שכן לטענתן החוזה שהוצג הינו חוזה דוגמא אשר לא חתום ע"י העובדת הזרה ואף טענו כי התובעת לא הציגה תצהיר מטעמה של העובדת הזרה. 93. עוד נטען כי בהעסקת עובדת זרה בתקופה החופפת לתקופת קבלת גמלת סיעוד מן המל"ל נמנעה התובעת מלהקטין את נזקיה ולכן לטענתן אין היא זכאית לפיצוי. 94. אין חולק שהתובעת נדרשה, בעקבות פגיעתה, לעזרה מוגברת מזו שהייתה לה עובר לתאונה, עזרה שעולה על עזרה מקובלת של בני משפחה. איני מקבלת את טענת הנתבעות כי התובעת לא נדרשה לכל עזרה בתקופת אישפוזה בבית החולים. כך גם יש להביא בחשבון כי כל עוד התגוררה התובעת בביתה עד למעבר לדיור מוגן, נדרשה לעזרה מוגברת בשל פציעתה. 95. מנגד יש להביא בחשבון כי לתובעת בעיות רפואיות שאינן קשורות לתאונה ואף הן העלו צורך בקבלת עזרת צד ג' ודי אם אפנה למסמכים רפואיים שצורפו לתצהירה אשר מלמדים על שלל בעיות. גם לגילה יש השפעה על הצורך בעזרת הזולת. 96. התובעת אכן לא צרפה אסמכתאות לעלות העובדת הזרה וכן יש להביא בחשבון את גמלת הסיעוד שניתנה לתובעת כתוצאה מן התאונה ועד לסוף שנת 2006. איני מקבלת את טענת ב"כ התובעת בסיכומיו כי מעברה של התובעת לדיור המוגן נבע מפגיעתה נשוא התביעה בלבד. מדובר בתובעת שהתגוררה בגפה והדעת נותנת כי עובדה זו בצירוף לגילה ומצבה הרפואי הכולל הובילו אותה להחלטה לעבור לדיור מוגן. במסגרת זו, על תנאי המחיה שבה, פחת הצורך בעזרה מיוחדת בשל הפגיעה. 97. בהינתן כל האמור לעיל אני סבורה כי יש להעמיד את הפיצוי בגין עזרת צד ג' מוגברת תולדת הפגיעה, לעבר ולעתיד, ומעבר לגמלת הסיעוד שניתנה לתובעת לתקופה קצרה, על - 60,000 ₪. הוצאות נסיעה 98. התובעת לא צירפה קבלות המעידות על נסיעות לטיפולים. יחד עם זאת ברי כי לאור הפגיעה סבלה התובעת נזק בגין הוצאות נסיעה מוגברות לטיפולים הרפואיים. על כן ראיתי לפסוק על דרך האומדנה סך של - 5,000 ₪ בראש נזק זה. הוצאות רפואיות 99. התובעת צירפה לתיק המוצגים מטעמה חשבוניות חלקיות בגין טיפולים רפואיים . ( מוצגים מס' 19- 24 ). לטענתה נדרשה להוצאות על פיזיותרפיה באופן פרטי מעבר למכסה שניתנה לה על ידי קופת החולים מכוח סל הבריאות. כן נדרשה לשאת בעלות השהיה במוסד הסיעודי "שלווה" לאחר הניתוח להוצאות המסמרים. 100. ב"כ התובעת מעמיד דרישתו לפיצוי בראש נזק זה לרבות לעתיד על 50,000 ₪. 101. ב"כ הנתבעות טוענות מנגד כי התובעת לא הוכיחה את הצורך בסדרת טיפולי פיזיותרפיה ולא את סירובה של קופת החולים לשאת בכך. הוא הדין באשר לעלות השהיה במוסד "שלווה". הן שבות ומפנות לשלל תחלואיה של התובעת וטוענות כי התובעת לא הוכיחה כל הוצאה שאינה כלולה בסל הבריאות ואשר נדרשת לה כתוצאה מן הפגיעה. 102. כפי שצוין לעיל לתובעת בעיות רפואיות רבות שאינן תולדת הפגיעה. עם זאת ברי שבעקבות התאונה והנכות שנותרה לתובעת, נדרשה היא להוצאות רפואיות אף מעבר לסל הבריאות. 103. בשוקלי כל אלה, ראיתי להעמיד הפיצוי בראש נזק זה על - 15,000 ₪. 104. סה"כ הנזק לפני ניכוי אשם תורם עומד על - 200,000 ₪ . סוף דבר 105. ראיתי לקבל את התביעה ולקבוע כי הנתבעות התרשלו כלפי התובעת ובעטייה של התרשלותן נפגעה התובעת בתאונה מיום 24.6.06. הנתבעות 1 ו - 3 ישאו בפיצוי התובעת ביחד ולחוד. אשמה התורם של התובעת עומד על 5% ומכאן שהיא זכאית ל - 95% מן הנזק. 106. נזקה של התובעת כתוצאה מהאירוע נשוא התביעה עומד על - 200,000 ₪. מכאן שעל הנתבעות לשלם לתובעת סך של - 190,000 ₪. לסכום זה יש להוסיף הוצאות משפט כנגד קבלות וכן שכ"ט עו"ד בסך 44,080 ₪. 107. ההודעה לצד ג' כנגד ישראליפט ונציגות הבית המשותף נדחית. שולחות ההודעות ישאו בהוצאות כל אחד מהצדדים השלישיים הללו בסך של 10,000 ש"ח. 108. ההודעה לצד ג' ששלחו מצפה הגלבוע והפניקס לא. דורי מתקבלת ועל כן על א. דורי לשפות את שולחות ההודעה בכל סכום שתשאנה בו כלפי התובעת. כן תשא א. דורי בהוצאות מצפה הגלבוע והפניקס בסך של 10,000 ש"ח. 109. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מעליתתאונת מעליתנפילה