קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילת טיח מהתקרה: ביום 1.11.05 התרחשה נשירת טיח מאסיבית מתקרת חדר הילדים בביתו של התובע. כתוצאה מכך נגרם נזק לתכולת הבית ולמבנה. התובע טוען כי מי משתי חברות הביטוח אצלן ערך ביטוחים לדירה בתקופות שונות חייבות בתשלום תגמולי ביטוח בגין הנזק. 1. התובע ביטח את הדירה אצל הנתבעת מס' 3 (להלן: "כלל") לתקופה שמיום 1.1.2003 ועד ליום 31.12.2003. ביום 30.11.03 התרחשה חדירת מים מתקרת חדר הילדים אשר גרמה לנשירת טיח ולנזקים למבנה ולתכולה (להלן: "הארוע הראשון"). תביעתו של התובע לכלל הוכרה וסולקה בתשלום סך של 2,629 ₪ ביום 25.4.04 (נ/1), כאשר בצד האחורי של השיק שנשלח לתובע קיים נוסח של כתב קבלה ושחרור אשר נחתם על ידי התובע. 2. בשנת 2005 ביטח התובע את הדירה אצל נתבעת מס' 2 (להלן: "הראל"). ביום 1.11.05 ארע הארוע המתואר בכותרת לעיל (להלן: "הארוע השני"). בהודעת הראל מיום 13.12.05 נדחתה תביעת התובע בגין נזקיו בעקבות הארוע השני וזאת בשל העדר כיסוי ביטוחי. יצויין כי הודעת הדחיה הינה לקונית ואין בה פירוט מעבר לכך. 3. קודם למתן הודעת הדחיה שלחה הראל שמאי מטעמה, מר חיים אטקין (להלן: "אטקין") אשר בדק את תביעת התובע וקבע בחוות דעתו מיום 7.12.05 כי נזקי התובע בערכי כינון מסתכמים לסך של 23,714 ₪ (כאשר סך של 20,504 ₪ הוא בגין המבנה, ואילו סך של 3,210 ₪ הינו בגין הנזק לתכולה), ובערכי שיפוי לסך של 10,610 ₪ (כאשר סך של 8,900 ₪ בגין המבנה ו-1,710 ₪ בגין התכולה). אטקין ציין בחוות דעתו כי לא מצא כיסוי ביטוחי לאירוע השני ולנזקים המתוארים בחוות דעתו, וכן ציין כי "באם קשור אירוע זה לאירוע נזק מים משנת 2003 כי אז עדיין קיימת אחריות לאירוע מצד המבטחים באותו מועד - כלל חברה לביטוח". חוות דעתו של אטקין ניתנה לאחר שהלה עיין בחוות דעתו של המהנדס יצחק גרוס (להלן: "גרוס") מיום 27.11.05, אשר ניתנה מטעמו של התובע ואשר על פיה שם גרוס את הנזק למבנה בסך של 20,500 ₪ (כולל מע"מ, כפי שאישר אטקין) תוך שהוא קובע כי הסיבה לקרות הנזק הינה חדירת מים מאסיבית. יצויין כי בחוות דעת זו אין אזכור לנזק לתכולה, על אף שמחוות דעתו של אטקין עולה כי נמצא נזק כזה למספר פריטים. 4. לאחר הארוע השני ועד למועד הדיון בפני לא ביצע התובע את התיקון בדירה בהתאם לחוות הדעת אלא הסתפק, כך בהתאם לעדותו בפני, בתיקון "קוסמטי" בעלות של כ-3,000 ₪. מעמד חוות הדעת של אטקין 5. קודם שאפנה לדיון בטענות המבטחים באשר להעדר כיסוי ביטוחי מצדם לנזק התובע בגין האירוע השני, אתיחס לטענת התובע כי יש להתעלם מחוות דעתו של אטקין, ככל שהיא סותרת את טענת התובע בדבר קיום כיסוי ביטוחי, שכן אטקין לא התיצב לחקירה על חוות דעתו על אף שנדרש לעשות כן. לא ברור לי מה מצא ב"כ התובע לחזור על טענה זו ולהשליך עליה יהבו שכן לא מצאתי בה כל טעם, וזאת משני טעמים: הראשון והעיקרי בהם הוא ששאלת קיום כיסוי ביטוחי אינה נבחנת על פי קביעה של שמאי או על פי טענה של תובע, אלא היא תוצאה של בחינת הוראות הפוליסה (או הסכמות חיצוניות לפוליסה ככל שאלו מוכחות - במקרה זה לא נטען וממילא לא הוכחו כאלו). משכך, איזו רבותא יש לכך שאטקין לא מצא כיסוי ביטוחי לארוע בפוליסה של הראל? אם התובע ישכנע כי קיים כיסוי כזה, מה לי קביעתו של אטקין שאין כיסוי? הטעם השני נעוץ בכך שהתובע לא יכול לברור איזה חלק מחוות הדעת הוא מבקש לאמץ ואיזה לאו. בעוד הוא מבקש כי ביהמ"ש יתעלם מחוות דעתו של אטקין בהעדר התיצבות מצידו לחקירה, הרי שהוא עצמו בהמשך סיכומיו מבקש להסתמך על חוות דעת זו על מנת להוכיח קיומו של כיסוי ביטוחי לאירוע השני אצל כלל, וזאת כטענה חילופית ובמידה והתביעה כנגד הראל תידחה (סעיף 15 לסיכומיו). האם קיימת חבות של הראל כלפי התובע? 6. הראל טענה בכתב הגנתה שתי טענות עיקריות: הראשונה - לא הוכח קיומו של אירוע ביטוחי כפי שזה מוגדר בפוליסה אשר התרחש בתקופת הביטוח. השניה - התובע לא רכש ביטוח לכל הסיכונים ולפיכך האירוע, גם באם יקבע כי אירע בתקופת הביטוח, אינו מכוסה בפוליסה. אינני מקבלת טענת ב"כ התובע כי העלאת טענה בדבר העדר כיסוי ביטוחי בגין נזקי מים למבנה מצד הראל מהווה הרחבת חזית. ברי כי הטענה בסעיף 11 לכתב ההגנה כי הארוע, ככל שארע בתקופת הביטוח, אינו מכוסה בפוליסה, הינה טענה להעדר כיסוי ביטוחי ומשכך כוללת בתוכה את הטענה כי לא נרכש ביטוח מתאים לכיסוי הארוע. גם באם נראה את כתב ההגנה כמנוסח באופן כוללני, הרי שבישיבת קדם המשפט נמסרה עמדת הראל באופן הבא: "אנו טוענים כי אין כיסוי ביטוחי לאירוע מאחר ולפי קביעת המהנדס מטעם התובע והשמאי מטעמנו, הנזק שארע בשנת 2005 מקורו בארוע משנת 2003....אני מסכימה כי קיים כיסוי ביטוחי בגין נזקי מים לתכולת הדירה אולם כיסוי זה אינו חל מאחר והנזק מקורו למעשה בארוע משנת 2003. הכיסוי הוא בהתאם לתנאי הפוליסה. לטענתנו גם באם לא יוכח הקשר לארוע משנת 2003, עדיין אנו סבורים שאין כיסוי מאחר ומדובר בנזק שמקורו בארוע הקודם לתקופת הפוליסה". בניגוד לטענת התובע בסיכומיו, יש בדברים אלו הודאה מצד הראל בדבר אחד בלבד: קיומו של כיסוי ביטוחי לנזקי מים לתכולת הדירה, הא ותו לא, ולכך אחזור בהמשך. האם קיים כיסוי ביטוחי לאירוע בפוליסה של הראל? 7. בפוליסה שני פרקים רלבנטיים: פרק א' - ביטוח הדירה, ופרק ב' - ביטוח התכולה. בשני הפרקים כלול בהגדרת מקרה הביטוח "נזק או אובדן שנגרם לדירה/לתכולה...כתוצאה מאחד או יותר הסיכונים המפורטים להלן: .....שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני." כמו כן מופיע בשני הפרקים סעיף אשר כותרתו "סיכוני מים ונוזלים אחרים" כדלקמן: "נוספה לפוליסה על פי בקשת המבוטח ובהסכמת המבטח, וצויין ברשימה הרחבה לעניין סיכוני מים ונוזלים אחרים, תכלול ההרחבה אבדן או נזק שנגרם לדירה/לתכולה (בהתאמה - פ.ל.) כתוצאה מהימלטות מים, נפט, סולר או כל נוזל אחר מתוך מתקני האינסטלציה וההסקה של הדירה, לרבות התבקעות או עליה על גדותיהם של דוודים וצנרת..." 8. ברשימה הנספחת לפוליסה בפרק א' המתיחס למבנה הדירה נרשם: "סיכוני מים ונוזלים אחרים לא מכוסים, אלא אם נרכש כיסוי". בעוד שבפרק ב' המתיחס לתכולת הדירה נרשם: "כולל הרחבת הכיסוי לסיכומי מים ונוזלים אחרים". לאור ההבדל הברור בין נוסח הרשימה ביחס לכל אחד מהפרקים הנ"ל, ברי כי לא נרכש כיסוי לסיכוני מים ביחס למבנה אלא רק ביחס לתכולה. התובע לא הוכיח כי רכש ביטוח לסיכוני מים למבנה וטענות ב"כ כי הדבר עולה מנוסח הרשימה דינה להידחות,שכן ברי כי ההבדל בנוסח בין שני הפרקים משקף הבדל בכיסוי. יתירה מכך, עיון ברשימה לפוליסה של כלל, שהתובע רכש רק שנתיים קודם לכן, מצביעה על כך שבפוליסה זו שולמה תוספת פרמיה בעבור סיכוני מים למבנה הדירה, כך שגם בהשוואה לרשימה זו ניתן ללמוד כי מקום בו התובע רצה לכלול בפוליסה את סיכוני המים למבנה הדירה הדבר נעשה מפורשות. 9. בהחלט יתכן שהתובע התכוון לרכוש כיסוי לסיכוני מים גם למבנה, כפי שנעשה על ידו בעבר, אולם הדבר אינו משתקף ברשימה לפוליסה מה גם שהתובע לא העלה כל טענה בדבר אי התאמת האמור ברשימה לכיסוי שהתבקש על ידו ולא הוגש מטעמו כתב תשובה לכתב ההגנה, והדבר אף לא התבקש לאחר ישיבת קדם המשפט מיום 7.10.08 בה נאמרו דברי ב"כ הראל הנ"ל. לא ברור לי על סמך מה הפנה ב"כ התובע לדברי סוכן הביטוח שלכאורה נאמרו במהלך הדיון, דברים שאין להם כל זכר בפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בפני, ובכל מקרה, בהעדר עדות מטעמו של הסוכן אין לי כל אפשרות להסתמך על דברים שנאמרו על ידו, ככל שנאמרו. 10. למרות האמור לעיל אני סבורה כי קיים כיסוי ביטוחי לארוע (בכפוף לאמור בהמשך באשר למועד קרות מקרה הביטוח) שכן אני סבורה כי הארוע נשוא התיק נופל דווקא למסגרת הגדרת "מקרה הביטוח" שבסעיף 2.10 לפרק א' ובסעיף 7.10 לפרק ב' לפוליסה, דהיינו שמדובר ב"נזק" שנגרם כתוצאה מ"שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני", ואסביר: אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 2005 לא ארע כל אירוע של חדירת מים כזו או אחרת לתקרת דירתו של התובע (ראה עדות התובע עמ' 6 שורות 7-8 לפרוטוקול). "ארוע המים" היחיד המוזכר על ידי התובע הינו הארוע שהתרחש בשנת 2003 אשר תואר על ידי התובע, הן בכתב התביעה והן במכתבי הפניה של ב"כ למבטחות כ: "חדירה מסיבית של מים" ו"דליפת מים מכיוון תקרת חדר הילדים". תיאור זה, אשר לא נסתר על ידי המבטחות, עונה לטעמי על ההגדה של "שטפון או הצפה ממקור מים חיצוני" שכן מקור המים, כפי שנטען על ידי התובע, הינו מדירת השכנים ולא מצנרת דירתו, ותיאור התובע מספיק על מנת לקבוע שהיתה הצפה ממקור מים חיצוני. אני סבורה כי פרשנות שתכלול במילה "הצפה" גם את הארוע המתואר על ידי התובע הינה הפרשנות התכליתית הראויה להוראת הפוליסה ואין היא עומדת בניגוד למשמעות הלשונית הרגילה שיש לתת למונח הצפה והיא בהחלט יכולה להכלל להגדרה הלשונית אליה הפנה ב"כ הראל ("כיסוי בזרם מים"). אני סבורה כי הכללים שפתחה הפסיקה לצורך פרשנות חוזי ביטוח (ראה: י' אליאס "דיני ביטוח" (2002) בעמ' 33-49 והמובאות שם (להלן: "אליאס") מאפשרים, ואולי אף מחייבים מסקנה זו במקרה דנן. מועד התרחשות "מקרה הביטוח" 11. משקבעתי כי אירוע מים משנת 2003 הוא אירוע המים היחיד שהתרחש, יש לבחון האם אכן התרחש "מקרה ביטוח" בשנת 2005 או במועד אחר. בניגוד לעמדת ב"כ הראל, אני סבורה כי על אף העובדה שבשנת 2005 לא התרחש "אירוע מים" אין בכך לשלול את קיומו של הכיסוי הביטוחי לנזק שנגרם בשנת 2005, שהינו נזק כתוצאה מנשירת הטיח מתקרת הדירה. אמנם נכון כי מעבר להתרחשות הנזק בתקופת הפוליסה, יש לבחון גם את התרחשות הסיכון בתקופת הפוליסה. לכאורה, בנסיבות הענין, התרחשות הסיכון, דהיינו חדירת המים (שכאמור נכללים לטעמי ב"הצפה") היה בשנת 2003. אולם אני סבורה כי אין בכך למנוע את תחולת הפוליסה, שכן אני סבורה כי יישומה של ההלכה כפי שנקבעה בע"א 15/86 חיצוב סחר ופיתוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 666 (1989) מחייבת דווקא את המסקנה ההפוכה מזו אליה הגיע ב"כ הראל, ואסביר: מחוות דעתו של גרוס, אשר לא נסתרה, עולה כי נשירת הטיח מהתקרה התרחשה בשל חלחול מים לבטון והגעתם לברזל שבתוכו, אשר כתוצאה מכך עבר פעולת חמצון (החליד), הגדיל את נפחו והגדלת הנפח היא שגרמה לבטון להסדק ולחלקים ממנו לנשור. גרוס מוסיף כי "תהליך פעולה זו של התחמצנות (החלדה) הברזל לוקח זמן רב", וכי תופעה כזו אינה נובעת מבלאי רגיל של הבנין אלא מחדירה מאסיבית של מים. מכאן, שהנזק שנגרם בשנת 2005 מקורו אכן בהתממשות הסיכון של הצפת מים (אשר בעצמו התרחש בשנת 2003), אולם הוא תוצאה של תהליך נמשך אשר תחילתו בארוע הצפת המים, אולם הוא פעל חלק מפעולתו לאחר תחילת הביטוח, מבלי שהתובע ידע על כך. בכך דומות הנסיבות למקרה שנדון בפני השופטת ברק-נבו בת.א. (שלום-ת"א) 13750/06 קורן יעקב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (1.7.07) ואשר בו נקבע כדלקמן: "18. לעניין המחלוקת המשפטית העיקרית בין הצדדים - השאלה מתי קרה האירוע הביטוחי, במועד שהחלה הנזילה (כטענת הנתבעת) או במועד שנתגלתה (כטענת התובע), אני מקבלת את עמדת התובע. אכן צודקת הנתבעת כי חוזה ביטוח חוזה פני עתיד. הדבר עולה במפורש מסעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל. עם זאת, נפסק לא אחת שההוראה נסוגה במקרים מסוימים - למשל, כאשר מדובר בביטוחים המכסים סיכונים מסוג, שמטבעם מתגלים אחר זמן (סוגים מסוימים של ביטוח אחריות מקצועית, ביטוחים המתייחסים למחלות העשויות לקנן בגופו של אדם במשך תקופה, מבלי שידע על קיום המחלה וכיוצא באלה). לנוכח התכלית הצרכנית של חוק חוזה הביטוח מחד גיסא, והתוצאות הקשות הנובעות מהוראת סעיף 16 (בטלות החוזה) מאידך גיסא, יש לנקוט בפרשנות המעדיפה את האינטרס של המבוטח, כדברי ירון אליאס בספרו דיני ביטוח (תשס"ב-2002, מהדורה ראשונה, כרך א, פרק 19, סעיף 19.3, בעמוד 396). במקרה שלפנינו, כאשר מדובר בנזק שנובע מנזילת מים, דבר שיכול לקנן במשך זמן באופן מוסתר בתוך קירות הבית, או מתחת לריצוף, נכון לקבוע כי המועד הקובע לעניין הזכאות לתגמולי ביטוח הינו מועד גילוי הנזק על ידי המבוטח. מובן, כי אין כוונה להכשיר מצב שבו מבוטח ידע על נזק שנגרם, ויסתיר מידע זה מהמבטחת, או ימתין עד למתן הודעה כי קרה הנזק, ומדובר על קיום בתום לב של החוזה, לרבות החובה להודיע למבטחת על הנזק ברגע שהוא מתגלה. התובע הפנה לפסק דינה של כב' השופטת אבי-גיא בת"א 217984/02 טקדן בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 18.12.06), שענינו דומה מאד לענין דנן, ואני מסכימה לדברים האמורים שם. 19. במקרה דנן, הסכימו שני השמאים שחלק מהנזקים הנראים בתמונות, ואשר בגינם נתבע פיצוי, הם כאלה שהגורם להם קודם בזמן לפחות מספר חודשים לרגע הגילוי. עם זאת, הרי אין לצפות ממבוטח סביר שיהיה נביא, וכל שניתן לצפות הוא שברגע שהנזק נגלה לעיניו - יפעל להודיע על כך למבטחת מטעמו. 20. במקרה שלפני, על המבטחת להוכיח את טענתה כי התובע מנסה לייחס לתקופת הפוליסה נזק שידע עליו לפני תקופת הפוליסה. מדובר ב"יסוד שלילי", אשר - לאחר שהמבוטח הוכיח את קרות מקרה הביטוח, ושלכאורה נתגלה לו הדבר כאשר הודיע על כך לראשונה - הנטל להוכיח שפני הדברים שונים, מוטל על המבטחת (ר' ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ - דברי כב' השופטת ארבל. ניתן ביום 5.10.06). לטעמי, הנטל להוכיח טענה זו לא הורם." כמו שם גם במקרה דנן, הראל לא הוכיחה כי התובע מנסה לייחס לתקופת הפוליסה נזק שידע עליו לפני תקופת הפוליסה, שכן לא הוכח שהיו סימנים כלשהם לכך שחלחול המים ממשיך או שהברזל ממשיך להתנפח, עד אשר נשר הטיח מהתקרה ביום הארוע. 12. לאור כל האמור אני קובעת כי מקרה הביטוח שבו נגרם נזק למבנה ולתכולתו, מקורו באירוע המים משנת 2003, אולם חלק ממנו התרחש במהלך תקופת הפוליסה של הראל. אמנם הראל לא הביאה בפני ראיות בדבר החלק של הנזק שהתרחש כתוצאה מהתממשות הסיכון לפני תקופת הביטוח (שכן בחוות דעתו של אטקין אין כל התיחסות לתהליך הגרימה) אולם לאור העובדה כי בין ארוע המים לבין האירוע השני חלפו שנתיים (כאשר רק 10 חודשים מתוכם מכוסים בפוליסה של הראל) אני סבורה כי יש לחלק את הנזק וליחס רק מחצית ממנו לתהליך הגרימה שחל בתקופת הביטוח בהראל. קביעה זו נתמכת גם באמור בחוות דעתו של גרוס לפיה מדובר בתהליך גרימה ממושך אשר תחילתו בחלחול המים. 13. לאור קביעתי זו אינני מוצאת כי יש לחייב את כלל בסכום כלשהו שכן על אף מסקנתי בדבר קיומו של קשר בין מקרה ביטוח שהתרחש ב-2005 לבין חדירת המים משנת 2003, לא הוכח על ידי התובע או על ידי הראל איזה חלק מהתהליך המתואר על ידי גרוס בחוות דעתו נגרם במהלך שנת 2003 בתקופה שבה היתה הפוליסה בתוקף (ויוזכר כי ארוע חדירת המים ארע בחודש 11/03, לקראת סוף תקופת הביטוח). יתירה מכך, משלא העלה התובע כל טענה מדוע כתב הקבלה והשחרור עליו חתם אינו מחייב אותו (בהעדר כתב תשובה מטעמו ואף בהעדר התיחסות לכך בתצהירו) אני סבורה כי יש בהעלאת טענות שונות במסגרת הסיכומים משום הרחבת חזית אסורה. יחד עם זאת, ועל אף שדין התביעה כנגד כלל להידחות, מקבלת אני את טענת התובע כי נאלץ לצרפה כצד להליך לאור טענות הראל ועל מנת שלא "ייפול בין הכסאות", ואקח זאת בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות. שעור הנזק 14. לאור עדותו של התובע כי תיקן את הנזק בעלות של 3,000 ₪ טענו המבטחות כי הוא אינו זכאי לשיפוי מעבר לסכום זה, אולם אינני מסכימה עם טענה זו שכן מעדותו של תובע, ועל אף שאישר שעד לשנת 2009 מצב הדירה טוב, עולה כי התיקון שבוצע הינו קוסמטי בלבד ולא בוצעו המלצות המהנדס גרוס, שאושרו על ידי אטקין. במצב דברים כזה ברור כי לא בוצע תיקון יסודי שיבטיח שלא תהא התפוררות נוספת של טיח ובטון מהתקרה, דבר שהתיקון שהומלץ נועד להבטיח. משכך זכאי התובע לפיצוי בהתאם לקביעות המומחים, אולם זאת בערכי שיפוי בלבד לפי הוראת סעיף 41.2 לפוליסה שכן לא בוצעו התיקונים עד למועד הדיון בפני. בהתאם לחוות דעתו של אטקין, אני קובעת את התגמולים בערך שיפוי עבור המבנה והתכולה (ולא רק למבנה כפי שהתיחסו המבטחות בסיכומיהן) בסך של 10,610 ₪, כאשר התובע זכאי בהתאם לקביעתי לעיל למחצית מהסכום בלבד. כמו כן תישא הראל בהוצאות התובע לקבלת חוות דעתו של גרוס. לסיכום 1. נתבעת מס' 2 תשלם לתובע את הסך של 6,005 ₪ (5,305 בצירוף 700 ₪ שכ"ט המהנדס) כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה בלבד (28.11.07) ועד היום, זאת לאור העובדה כי התובע לא כלל בתביעתו הפרשי הצמדה וריבית על סכום הנזק הנטען עד להגשת התביעה ולפיכך איננו זכאי לפסיקתם עד למועד זה, על אף שסכום התביעה עולה על הסכום שנפסק. 2. כמו כן תישא נתבעת מס' 2 בהוצאות התובע בגין אגרת משפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪ שהוא מהווה מחצית מהסכום שהוכח כי התובע שילם לבא כוחו עבור ניהול הליך זה (בתוספת שערוך) וזאת לאור היחס שבין הסכום שנתבע לבין הסכום שנפסק בסופו של יום. 3. התביעה כנגד נתבעת מס' 3 נדחית. התובע יישא בהוצאות נתבעת מס' 3 בסך כולל של 1,200 ₪ שכן ניתן היה לחסוך בהוצאותיה בתום שמיעת עדות התובע כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 8.11.09. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. טיחתקרהנפילה