קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סדר הבאת הראיות בתביעת ביטוח: 1. עניינה של החלטה זו סדר הבאת הראיות. התביעה שפני הינה לתשלום 400,000 ₪ מכוח פוליסת ביטוח שהוציאה הנתבעת לתובע בגין נזקי שריפה שנגרמו לחנות שהפעיל התובע. להגנתה טוענת הנתבעת כי אינה חייבת בפיצוי התובע בגין נזקיו ממספר טעמים: ארוע השריפה מוכחש; אמצעי הבטיחות המותקנים בעסק לא פעלו במועד השריפה; התובע לא הסתיר ממנה מידע עת מילא את הצעת הביטוח. 2. בישיבת קד"מ מיום 6.7.10 ומיום 12.10.10 הבהירו ב"כ הנתבעת כי אין כוונתה לכך שבחנות לא היו מותקנים אמצעי מיגון אלא שמערכת האזעקה לא פעלה שכן במועד השריפה היתה מנותקת. 3. בהחלטתי מיום 6.7.10 הוריתי על הגשת ראיות הצדדים כך שהנתבעת תקדים ותגיש תצהיריה. בהמשך הוריתי על עיכוב הגשת התצהירים ובישיבת 12.10.10 שבו הצדדים והתייחסו לשאלה זו. 4. באשר לנטלי ההוכחה בתביעות לתשלומים מכוח פוליסת ביטוח: "מושכלות יסוד הן כי נטל ההוכחה בדבר קרות מקרה הביטוח מוטל על המבוטח, ואילו המבטח נושא בעול ההוכחה בדבר הסייגים והחריגים לכיסוי הביטוחי (ע"א 371/64 כהן נ' חברה לביטוח "קלדוניאן", פ"ד יט(1) 77, 81 (1965); ע"א 544/75 איגל סטאר אינשורנס קומפני לימיטד נ' טננבוים את ווב חב' לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ, פ"ד לב(1) 342, 347 (1977); ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (ניתן ביום 5/10/06); ע"א 224/78 חמישה יוד תכשיטנים בע"מ נ' פיירמנס פאנד אינשורנס קומפני, פ"ד לג(2) 90 (1979)). הבחנה בין תנאי להוכחת מקרה הביטוח לבין סייג לחבות, אינה תמיד קלה ומותנית בפרשנות הפוליסה ובעקרונות הכלליים של דיני הביטוח. "...מה שנראה לאחד כחריג לכלל, עשוי להיראות לאחר ככיסוי מוגבל" (דברי השופט ברק בע"א 497/85 אשל נ' ריט, פ"ד מב(1) 89, 94 (1988)). " (ע"א (חי') 10476-03-10 מוחמד כמאל חסן נ' ג'מאל סרחאן (2010)). 5. השאלה על מי מוטל נטל השכנוע משליכה על השאלה מיהו שיפתח בהבאת ראיותיו שכן "חובת הראיה הינה חובה 'טפלה' לנטל השכנוע; ובמקום שהנתבע לבדו נושא בנטל השכנוע - הוא הפותח בהבאת ראיות" (קדמי, על הראיות, 1730). לפיכך יש להכריע בשאלה זו ובהתאם לה ייקבע סדר הבאת הראיות. 6. למעשה אין עוד מחלוקת של ממש בין הצדדים כי התרחשה בחנות השריפה נשוא התביעה. הכחשת הנתבעת בכתב ההגנה נזנחה, למעשה, מה עוד שטענה זו אינה מתיישבת עם טענה לפיה במועד השריפה לא פעלו אמצעי המיגון. 7. הנתבעת טוענת כי אינה חייבת בתשלום מכוח הפוליסה שכן התובע לא עמד בדרישת אמצעי המיגון, שנקבעה באותה פוליסה כתנאי לחבותה. 8. בפוליסה נקבע: "מוצהר ומוסכם בזה כי הכיסוי למקרה נזק כתוצאה מאש מותנה בקיום מיגונים כמפורט להלן: מערכת חשמל תקינה ומסודרת... קיום גלאי עשן בכל אגף בבית העסק, מחוברים למערכת האזעקה הקיימת בעסק בתנאי שפעילה בכל עת שהעסק אינו מאוייש" (פרק 2 לרשימה). 9. באם תקינות אמצעי המיגון הינה תנאי מוקדם לחבות המבטחת, אזי אין המבטחת חייבת בתשלום אלא אם התובע הוכיח כי התקיים התנאי. לעומת זאת אם המדובר בתנאי חוזי שנועד להפחית את הסיכון להתרחשות מקרה הביטוח, אזי שאלת חבותה של המבטחת בתשלום או היותה פטורה ממנו מוכרעת לפי סע' 21 לחוק חוזה הביטוח (ע"א 3488/06 (מחוזי חיפה) אקרמן שאיבות בע"מ נ' אנקונה סוכנות לביטוח (1994) בע"מ (2008) (פורסם במאגרים המשפטיים), , להלן: "עניין אקרמן"). 10. סע' 21 לחוק חוזה הביטוח קובע: "21. אמצעים להקלת הסיכון הותנה שעל המבוטח או על המוטב לנקוט אמצעי להקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית ואותו אמצעי לא ננקט תוך הזמן שנקבע לכך יחולו הוראות סעיפים 18 ו-19, בשינויים המחוייבים". סע' 18 ו- 19 דנים במקרים בהם יהיה המבטח פטור מחבותו או יופחת התשלום בו יחוב. ביחס למקרה ביטוח שהתרחש לפני ביטול החוזה קובע סע' 18(ג): "קרה מקרה הביטוח לפני שנתבטל החוזה מכוח סעיף זה, אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לפי המקובל אצלו במצב שלאחר השינוי לבין דמי הביטוח המוסכמים, והוא פטור כליל בכל אחת מאלה: (1)   לא ניתנה הודעה לפי סעיף 17, והדבר נעשה בכוונת מרמה ; (2)   מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע שהמצב הוא כפי שהוא לאחר השינוי ; במקרה זה זכאי המבוטח להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר השינוי. " סע' 19 שולל את התרופות שמקנה סע' 18 למבטח, בין היתר באם השינוי לא השפיע על התרחשות מקרה הביטוח או על חבות המבטח או היקפה. 11. בעניין אקרמן בחן בית המשפט את השאלה האם קיומו של מיגון מהווה תנאי מוקדם לכניסת הביטוח לתוקף או שמא תניה חוזית. נקבע כי הכרעה בשאלה זו צריכה להיעשות לאור תפקידו הצרכני של חוק חוזה הביטוח והצורך להגן על הצרכן וכי יש ביחס לשאלה זו פסיקות סותרות של בתי משפט שלום ומחוזי אך אין הלכה מחייבת. בית המשפט קבע כי "תנאי המיגון אינם תנאים מוקדמים לתוקפה של הפוליסה, ויש לבחון את נפקות הפרת התנאים על-פי הוראות סעיף 21 לחוק." 12. בעניין אקרמן דובר על עצם התקנת אמצעי המיגון אך איני מוצאת מקום להבחין בנקודה זו בין מצב בו הפוליסה מתנה החבות בהתקנת אמצעי מיגון לבין מצב בו מותנה הכיסוי הביטוחי בהיות אמצעי המיגון תקינים במועד התרחשות המקרה הביטוחי. בשני המקרים העובדה שלא פעלו אמצעי מיגון מגבירה את הסיכון להתרחשות המקרה הביטוחי. 13. בת.א 1563/95 (מחוזי חיפה) קיסרית ייצור רהיטים בע"מ נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (2006) (פורסם במאגרים המשפטיים) נדונה השאלה מהו מעמדו של תנאי בפוליסה המתנה חבות המבטח בהפעלת אמצעי המיגון. באותו מקרה לא היתה מחלוקת כי הותקנו אמצעי ההגנה כנדרש בפוליסה אך כי אלה לא פעלו במועד קרות השריפה. נפסק כי קביעה בפוליסה כי חבות המבטחת מותנית בהפעלתם של אמצעי המיגון אינה תנאי מוקדם לחבות אלא אמצעי להקלת הסיכון ותיבחן במסגרת סע' 21 לחוק. 14. בספר "דיני ביטוח" סבור המחבר כי נובע מהוראות סע' 21 "שהוראה בפוליסה שלפיה נקיטת אמצעי המיגון מהווה תנאי מוקדם לאחריות המבטח הינה משוללת כל תוקף, באשר יש בה כדי להתנות על הוראה קוגנטית שבחוק חוזה ביטוח" (ירון אליאס, דיני ביטוח, 644 והערות השוליים, וכן עמ' 840 והערות השוליים). 15. יש תומכים גם בגישה ההפוכה, לפיה משנקבע בפוליסה תנאי מוקדם לחבותה של המבטחת והיא הכחישה כי התקיים - על המבוטח הנטל להוכיחו (שם, עמ' 842 האזכורים בה"ש 18; ת"א (שלום ת"א) 35781/04 שיטרית פרוספר אשר נ' הראל חברה לבטוח בע"מ, תק-של 2005(1), 10847 , 10849 (2005), ת"א (שלום ת"א) 98075/98 לילי ניקוי יבש בע"מ נ' עילית חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2002(4), 7961 , 7964 (2002), ע"א (מחוזי ת"א) 1686/01 ממן אהובה נ' מנורה - חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2003(3), 17144 , 17146 (2003)). במחלוקת בין הפוסקים חלקי עם הראשונים. 16. לאור כל האמור, שאלת תקינותה ופעילותה של מערכת האזעקה בחנות במועד השריפה אינה מהווה תנאי מוקדם לחבות הנתבעת אלא עשויה להקנות לה פטור מחבותה. לפיכך, המדובר בחריג לחבות שהנטל להוכחתו הוא על המבטחת. 17. אמנם, העובדות הנוגעות לתקינות מערכת האזעקה מצויות בידיעת התובע אך גם אם הנושא בנטל השכנוע טוען לקיומו של יסוד שלילי או שהינו בידיעת יריבו, אין בכך כדי להעביר את נטל הבאת הראיה ליריב, אלא להשליך על מידת הראיות הנדרשת ממנו (קדמי, על הראיות, 1726). אי גילוי עובדות בהצעת הביטוח 18. באשר לטענות המבטחת לגבי אי גילוי עובדות בהצעת הביטוח, הרי שמדובר בעניין שעשוי לפטור המבטחת מתשלום לאור הוראות סע' 6 ו- 7 לחוק חוזה הביטוח. 19. סע' 7 לחוק מעניק לנתבעת פטור מחבותה ולפיכך מדובר בחריג לפוליסה. הנטל להוכחתו של חריג לפוליסה הוא על המבטחת (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, תק-על 2006(4), 64 , 74, רע"א 143/98 מחמד דיב נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח, פ"ד נג(1), 450 , 454-455). מזווית אחרת ניתן לראות את הטענה כטענת הודאה והדחה - המבטחת מודה בקיומה של פוליסה המכסה נזקי שריפה אך טוענת לקיומה של עובדה נוספת המקנה לה פטור מחבות. סיכום 20. לאור כל האמור, משאין מחלוקת אמיתית ביחס לעצם התרחשות השריפה והמבטחת טוענת כי הינה פטורה מתשלום תגמולי הביטוח, בין בשל אי הפעלת אמצעי המיגון ובין בשל אי גילוי עובדות מצד המבוטח, נטל השכנוע מוטל על כתפיה והיא זו שתפתח בהבאת ראיותיה. פוליסהסדר הבאת הראיותראיותתביעת ביטוח