קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סכסוך בין אחים במקרקעין - סמכות עניינית: 1. בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. לחלופין דחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות מקומית. לחילופי חילופין, העברת הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה. 2. עניינה של התביעה עסקינן הינה סעד הצהרתי לפיו המשיב זכאי להירשם כבעלים של מקרקעין בכפר אעבלין. לטענת המשיב, וויתר לו אחיו המנוח, המבקש 1- בעל פה וללא כל תמורה, על מלוא זכויותיו במקרקעין, כאשר בגין הוויתור לא הוגשה כל הצהרה ללשכת מיסוי המקרקעין. המשיב הוסיף וטען, כי הוא עושה במקרקעין מנהג בעלים, מעבד את האדמה ושומר עליה מכל פולש, והוא היחידי והידוע בכפר כבעלים של המקרקעין. 3. בהחלטתי ביום 15.8.11, ולפני קביעת התיק לדיון, הורתי למשיב להבהיר את הסמכות העניינית והמקומית של בית משפט זה לדון בתביעה. ביום 20.8.11, הגיש ב"כ המשיב את תגובתו. לעניין הסמכות המקומית הודה כי התביעה אכן שייכת למחוז חיפה, אולם הוסיף כי אין מניעה שבית המשפט יוסיף לדון בתיק מקום שאין בכך נזק למי מהצדדים. אשר לסמכות העניינית, טען ב"כ המשיב כי התביעה הינה לבעלות במקרקעין ועל כן הינה בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי וזאת על פי סעיף 40 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984. עוד הוסיף כי על פי סעיף 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995 (להלן החוק), דן בית המשפט לענייני משפחה בתביעות לפירוק שיתוף במקרקעין של בני משפחה, דבר אשר אינו קיים בענייננו. 4. ביום 19.9.11 הוגשה הבקשה שלפניי. במסגרת בקשה זו טען ב"כ המבקשים כי בית המשפט המוסמך לדון בתביעה הינו בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. ב"כ המבקשים הפנה לסעיף 1(2) לחוק אשר קובע כי תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחה או עזבונו, אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, תידון בבית המשפט לענייני משפחה. עוד הפנה לפסיקה בעניין אשר קבעה את תנאי הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה שהינם הקרבה המשפחתית והסכסוך בתוך המשפחה. ב"כ המבקשים הוסיף וטען, כי בענייננו התנאים מתקיימים מקום שהמבקש 1 הינו אחיו המנוח של המשיב וכי עילת התביעה הינה סכסוך עתיק יומין הנסוב סביב ירושת הצדדים והסתלקות או וויתור. עוד הוסיף כי הסכסוך הינו בעל אופי משפחתי, אשר משליך על יחסי הצדדים. אשר לסמכות המקומית, שב ב"כ המבקשים וחזר על העובדה כי סמכות זו נתונה למחוז חיפה. הוסיף כי מקום שטענותיו בנושא מחיקת או דחיית התביעה לא יתקבלו, יש להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה. 5. ב"כ המשיב הגיב לבקשה זו וחזר על עמדתו, לפיה אין מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, כי אם אלא בתביעת בעלות, אשר הינה בסמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי. אשר לסמכות המקומית שב והפנה לפיחות שחל בסמכות זו, אולם הוסיף, כי לא יתנגד להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה. דיון והכרעה 6. בשאלת סמכותו העניינית של איזה בית משפט מצוי נושא התובענה, ראוי לבחון בשלב הראשוני האם העניין מצוי בסמכות ייחודית של בית משפט על פי הוראת חוק ספציפית. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעה אזרחית מקורה כאמור בהוראת חוק ספציפית שהינה סעיף 1(2) לחוק אשר קובע: "תובענה אזרחית בין אדם לבין בן משפחתו או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושא שוויה אשר יהא". הסעיף קובע, למעשה, שני תנאים מצטברים, אשר אם שניהם מתקיימים קונה בית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בתובענה; האחד, עניינו זהות הצדדים, והשני עניינו מהות הסכסוך. לעניין זה מצאתי לציין כי לא ברורה לי כלל טענת ב"כ המשיב לפיה בית המשפט לענייני משפחה דן אך ורק בתביעות לפירוק שיתוף במקרקעין של בני משפחה, כאשר הסעיף אליו הוא עצמו מפנה קובע דברים אחרים בתכלית. 7. אשר לתנאי הראשון- זהות הצדדים, אין כל ספק ואף הצדדים אינם חלוקים כי המדובר בתובענה בין אחים, שהם לכל הדעות בני משפחה, כאמור בחוק. בכל הנוגע לתנאי השני, סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בסכסוך הוא, כאשר סיבתה או מקורה של התובענה הם "סכסוך בתוך המשפחה". ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4), 342 (להלן - "פרשת חבס")), התייחס כב' הנשיא ברק (כתוארו דאז) למשמעות המונח וקבע: "נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיוצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה". בבוא בית המשפט להכריע בשאלת הסמכות העניינית, מסתמך הוא על כתבי הטענות הפרושים בפניו, כאשר ראש וראשון הוא כתב התביעה, אשר חייב לפרט את העובדות המראות, כי בית המשפט אליו הוגשה התובענה הוא המוסמך לדון בה (פרשת חבס עמ' 145). בחינת כתב התביעה בענייננו מלמד, כי לטענת המשיב וויתר לו אחיו המנוח, המבקש 1- בעל פה וללא כל תמורה, על מלוא זכויותיו במקרקעין נשוא התביעה. עוד הוסיף כי בגין הוויתור לא הוגשה כל הצהרה ללשכת מיסוי המקרקעין. המשיב לא צירף כל מסמך המעיד על אותו "וויתור". בהינתן האמור, וכן נוכח התנגדותם של יתר המבקשים - יורשיו של המבקש 1 - אין לטעמי כל ספק כי בענייננו הסמכות העניינית לדון בתביעה הינה של בית המשפט לענייני משפחה, וזאת נוכח העובדה כי הסכסוך המשפחתי תרם, לכל הפחות, תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, שעה שעסקינן על פי התביעה בעסקת מכר ללא תמורה או הסתלקות ממקרקעין שהתקבלו בירושה, ללא כל מסמך תומך. אוסיף, כי העובדה כי על פי התביעה, המדובר כאמור בעסקת מכר ללא תמורה בין אחים, מלמד כשלעצמו דווקא על אופיה המשפחתי של התביעה, מקום שאילולא הקרבה המשפחתית, לא ניתן היה לערוך עסקת מכר ללא תמורה. על כן אופיה המשפחתי תרם תרומה לגיבוש עילת התביעה דנן. 8. בהינתן כל האמור, נחה דעתי כי המדובר בסכסוך במשפחה בין בני משפחה כמשמעותם בחוק, על כן הסמכות העניינית הינה של בית המשפט לענייני משפחה. 9. לעניין הסמכות המקומית, מאחר והמדובר במקרקעין המצויים בכפר אעבלין, אשר הצדדים אינם חלוקים, כי אלה נופלים בגדר סמכותו המקומית של בית המשפט בחיפה, בנסיבות אלה, ועל מנת למנוע הוצאות מיותרות וריבוי הליכים, ראוי להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך, שהינו בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. 10. אשר על כן ולאור כל האמור, אני מורה להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך שהינו בית המשפט לענייני משפחה בחיפה. המשיב ישלם למבקשים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ בגין הליך זה וללא כל קשר לתוצאה בהליך העיקרי. סכסוך משפחתיסמכות ענייניתמקרקעיןסכסוך