##סמכות בית דין חברים ארגון המורים## "בית דין חברים הוא מוסד לשיפוט פנימי בענייני הארגון ואשר מורכב מנציגי הסניפים". סמכותו העניינית של בית הדין קבועה בסעיף 53 לתקנון הארגון לפיו: "בית הדין ידון בכל סוגיה שתובא בפניו ואשר עניינה סכסוך או מחלוקת בין הארגון ו/או בעלי תפקידים בו ו/או מוסד ממוסדותיו ו/או חבר מחבריי הארגון, לרבות סכסוכים או מחלוקות בין חברים בארגון. לא היה נושא הסכסוך או המחלוקת קשור לארגון, מוסדותיו, לפעילות בארגון או לחברות בו- לא ידון בית הדין בעניין ." ##מיצוי הליכים## הלכה פסוקה היא, כי בכל הקשור לסכסוכים בתוך גופים או ארגונים וולונטריים, אשר להם מנגנון שיפוט פנימי עצמי, מן הדין כי בעל דין, החבר בארגון כאמור, יעתור תחילה לגוף השיפוט הפנימי וימצה ההליכים בפניו, קודם שיפנה לערכאות אזרחיות. ההיגיון הטמון בכך הוא, כי המצטרף לארגון יודע ומקבל על עצמו, במסגרת הצטרפותו לארגון, גם את ההוראות הקבועות בתקנון והעוסקות בהליך השיפוט הפנימי וגם את העובדה לפיה גופי שיפוט אלו הינם בעלי הידע והמומחיות הנדרשת לצורך הכרעה בעניינים הקשורים בפעילותם. [וראה לעניין זה: ע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.ב.ן לקידום כדורסל נשים בישראל פ"ד מ"ד(2) 805 (1990)]. חבר בארגון נדרש לכבד את תקנון הארגון בו הוא חבר וככל שהוא קובע כי עליו לפנות לגוף הפנימי תחילה, הרי שאין באפשרותו להתעלם מכך ולהחליט לפנות אליו רק כאשר הדבר נוח לו. [ה"פ (מחוזי מרכז) 10-03-35567 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' פרידמן ( 25.5.10)]. בהקשר זה כבר נפסק, כי: "מיצוי ההליך הפנימי הכרחי כחלק מן המערכת החלופית הקבועה בתקנון הארגון. רק עם מיצוי ההליכים הפנימיים ניתן להיזקק לערכאות השיפוט הכלליות." [ע"ע 1586/04 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' זסלנסקי פד"ע מ' 557 (2005)]. ##להלן פסק דין בנושא סמכות בית דין חברים ארגון המורים:## מבוא 1. המדובר בתביעת לשון הרע, במסגרתה עתר התובע, (להלן:"המשיב") מורה וחבר בארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים בסמינרים ובמכללות (להלן:"הארגון") מזה 21 שנה, לקבלת פיצוי בסך 100,000 ₪ (משיקולי אגרה) בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל מעשי הנתבעת (להלן:"המבקשת"), מזכירת סניף דרום של הארגון, והתבטאויותיה כלפיו. על פי הנטען בכתב התביעה, פנה המשיב למבקשת בנוגע לזכויותיו השונות, אולם הטיפול שניתן לו על ידה לקה בחסר. לטענתו, לאחר שהעלה טענות כנגד הטיפול לו זכה מצד הנתבעת ולאחר חשף אי סדרים שהתרחשו לטענתו בהליך הבחירות לוועד המורים המקומי, פעלה המבקשת לסילוקו מוועד המורים ומן הארגון, בטענה, כי הוא איננו מורה מוסמך ובכך פגעה בין היתר, במעמדו ובמשלח ידו. 2. עניינה של החלטה זו, הינו בקשת המבקשת לסילוק התובענה על הסף. טענות הצדדים טענות המבקשת 3. לטענת המבקשת, תקנון הארגון וכמוהו ההלכה הפסוקה, קובעים, כי סכסוכים כגון הסכסוך נשוא בקשה זו, אמורים להידון בפני בית דין חברים, שהינו מוסד שיפוטי פנימי של הארגון (להלן גם:"בית הדין"). לטענתה, בטרם הגשת התובענה, היה על המשיב למצות ההליכים בפני בית הדין ומשלא עשה כן, יש לסלק התובענה על הסף. עוד טוענת המבקשת, כי הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו בעניינו של המשיב מתנהל כבר הליך בפני בית הדין. 4. בנוסף טוענת המבקשת, כי תקנון הארגון קובע, שסמכותו של בית הדין ממשיכה לחול על חבריו גם לאחר פרישתם ועל כן יש לדחות טענתו של המשיב לפיה, משפרש לגמלאות, אינו נתון עוד למרותו של בית הדין. טענות המשיב 5. לטענת המשיב, ההליכים שהתנהלו בפני בית הדין, עסקו בענייני עבודה והוכרעו על ידו ומשכך פקעה סמכותו לדון בתובענה נשוא בקשה זו. 6. עוד טוען המשיב, כי במסגרת ההליכים שנדונו בפני בית הדין, נמנעה המבקשת מלהעיד, בין היתר, אדם המשמש חבר בבית הדין ואשר לטענתו, קשור לאי הסדרים במסגרת הליך הבחירות לוועד המורים המקומי, לגביהם התריע המשיב. נוכח האמור, ניתנה החלטת בית הדין לפיה בוטלו הדיונים והתיק נקבע למתן פסק דין. בנסיבות אלה, סבור המשיב, כי בעניינו חל החריג לפיו כאשר מתברר שקיים חשש למשוא פנים מצד בית הדין, אזי תיפתח בפני בעל דין האפשרות לפנות לערכאות אזרחיות. דיון והכרעה 7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובנסיבות המקרה שלפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל - וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן: 8. סעיף 49 לתקנון הארגון (צורף על ידי המבקשת לכתב ההגנה) קובע: 9. הלכה פסוקה היא, כי בכל הקשור לסכסוכים בתוך גופים או ארגונים וולונטריים, אשר להם מנגנון שיפוט פנימי עצמי, מן הדין כי בעל דין, החבר בארגון כאמור, יעתור תחילה לגוף השיפוט הפנימי וימצה ההליכים בפניו, קודם שיפנה לערכאות אזרחיות. ההיגיון הטמון בכך הוא, כי המצטרף לארגון יודע ומקבל על עצמו, במסגרת הצטרפותו לארגון, גם את ההוראות הקבועות בתקנון והעוסקות בהליך השיפוט הפנימי וגם את העובדה לפיה גופי שיפוט אלו הינם בעלי הידע והמומחיות הנדרשת לצורך הכרעה בעניינים הקשורים בפעילותם. [וראה לעניין זה: ע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.ב.ן לקידום כדורסל נשים בישראל פ"ד מ"ד(2) 805 (1990)]. חבר בארגון נדרש לכבד את תקנון הארגון בו הוא חבר וככל שהוא קובע כי עליו לפנות לגוף הפנימי תחילה, הרי שאין באפשרותו להתעלם מכך ולהחליט לפנות אליו רק כאשר הדבר נוח לו. [ה"פ (מחוזי מרכז) 10-03-35567 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' פרידמן ( 25.5.10)]. 10. בהקשר זה כבר נפסק, כי: "מיצוי ההליך הפנימי הכרחי כחלק מן המערכת החלופית הקבועה בתקנון הארגון. רק עם מיצוי ההליכים הפנימיים ניתן להיזקק לערכאות השיפוט הכלליות." [ע"ע 1586/04 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, בסמינרים ובמכללות נ' זסלנסקי פד"ע מ' 557 (2005)]. 11. לטענת המבקשת, כאמור,על תובענות כגון דא להתברר בבית הדין ולא בפני מותב זה. לטענתה, משהמשיב לא מיצה ההליכים בבית הדין בטרם הגשת התובענה נשוא בקשה זו, הרי שיש לסלקה על הסף. עוד טוענים הם, כי העובדה שהמשיב פרש לגמלאות אינה משנה את העובדה כי לבית הדין סמכות לדון בעניינו. מנגד טוען המשיב, כאמור, כי בית הדין נעדר סמכות לדון בעניינו, הן מאחר וההליכים שהתנהלו בפניו הסתיימו והן מאחר ולטעמו, נסיבות המקרה שלפנינו, באות בגדרי החריג המתיר הגשת תובענתו לבית משפט זה. 12. בענייננו, סבורני כי הדין עם המבקשת: עסקינן בצדדים לתובענה שעניינם נדון בפני בית הדין, במסגרת הליכים שונים הקשורים, בצורה כזו או אחרת, להשתלשלות העובדתית המפורטת בכתב התביעה נשוא בקשה זו. משכך, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום לסטות מהוראות התקנון ומההלכה הפסוקה, לפיה תובענות מסוג זה יש להביאן תחילה בפני בית הדין טרם הבאתן בפני בית המשפט. 13. לעניין טענת המשיב, לפיה, משפרש לגמלאות אין עוד לבית הדין סמכות לדון בעניינו, הרי שדין טענה זו להידחות: מדובר בתובענה שהוגשה עוד בטרם פרישתו של המשיב ובהחלטה מיום 24.10.05 אמנם התייחס בית הדין לעניין זה בסעיפים 31-33: "31. נבקש לציין כי סמכותו של בי"ד זה תמשיך לחול על מר מאיר אוחנה גם לאחר פרישתו לגמלאות, שכן ע"פ תקנון ארגון המורים, חברים בארגון המורים אלפי מורים שמצויים בגמלאות, וחברותם בארגון לא פגה עם פרישתם לגמלאות. 32. ביה"ד עיין בכתבי הטענות שהוגשו לביהמ"ש השלום באשדוד וכן בפרוטוקולי הדיונים, ואין כל ספק כי יש סמכות לבי"ד זה לדון בתביעה זו שהגיש התובע, כפי שהוגשה לביהמ"ש השלום באשדוד. 33. יחד עם זאת, וע"פ הוראות החוק, לא יכול בי"ד זה לדון בתביעה זו שהוגשה ע"י התובע לביהמ"ש השלום באשדוד כל עוד בימ"ש השלום לא עיכב את ההליכיפ בפניו והורה על העברת ההליכים לבי"ד זה." נוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי כי בידי בית הדין הסמכות להמשיך ולדון בעניינו של המשיב אף לאחר פרישתו מן הארגון. 14. גם טענת המשיב, לפיה, בעניינו חל הכלל המתיר הגשת התובענה לבית משפט זה ולא לבית הדין, דינה להידחות: לדידי, ככל שהיו למשיב טענות בדבר משוא פנים מצד בית הדין, בהליכים הקודמים שהתנהלו שם בענייינו, סבורני כי היה עליו להעלותן בזמן אמת בפני בית הדין. יתרה מזאת, מדובר בטענה שלא הוכחה די הצורך וגם מן הטעם הזה דינה להידחות. 15. על אף האמור לעיל, בנסיבות המקרה שלפנינו מצאתי, כי נכון יהיה להעביר התובענה לדיון בפני הערכאה המוסמכת ולא לדחותה על הסף. סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע: "(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם." תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת אף היא כי: "(ב) לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את הענין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט." מן המקובץ עולה, כי מקום בו ניתן לפתור את סוגיית הסמכות על-ידי העברת הדיון לערכאה המוסמכת, אין להיעתר לבקשה לסילוק תובענה על הסף. [וראה: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 89, (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995]. סוף דבר 16. נוכח האמור הנני מורה על העברת התובענה נגד המבקשת לבית הדין. 17. בנסיבות העניין- אין צו להוצאות. 18. להודיע לצדדים. 19. זכות ערעור בתוך 45 יום דיני חינוךבית דין חבריםמורים