בפסיקת בתי-המשפט נקבע ברבות השנים , כי הסמכות לדון בטענת קיזוז לא נקבעה במפורש בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, אולם הלכה פסוקה שבמסגרת טענת פרעתי ניתן להוכיח גם טענת קיזוז (רע"א 191/87 רבין נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, כאשר נהוג להבחין בין זכות קיזוז קימת לבין זכות קיזוז נטענת. זכות קיזוז קימת פירושה זכות שקיומה איננו שנוי במחלוקת, כאשר הזוכה הודה במפורש, בכתב או בעל פה, בקיומו של חוב כספי שהוא חב לחייב . זכות קיזוז קיימת תגובש גם כאשר ניתן פסק דין סופי במחלוקת אחרת שהייתה בין הזוכה לחייב , אולם שונים פני הדברים לעניין זכות קיזוז נטענת, שהיא זכות קיזוז השנויה במחלוקת. טענה כזו אמורה להעמיד לטוען עילת הגנה בפני תביעת יריבו, אולם הבירור של טענה זו חורג מגדר סמכותם של רשמי ההוצל"פ כאשר הינם דנים בטענת "פרעתי" , שכן הפורום המתאים לליבון סוגיות אלו הוא בבית המשפט (ראה : דוד בר אופיר , הוצאה לפועל הליכים והלכות (חלק ראשון) , מהדורה שביעית , ע"מ 279 ; רע"א 5336/06 עו"ד גיל פרמינגר נ' עיריית חיפה). הרציונאל של הלכות אלו מתבסס על הגדרת תפקידם ראשי ההוצל"פ כמי שאמונים על ביצוע פסקי דין וחיובים מוחלטים אחרים ככתבם וכלשונם מבלי לקבוע זכויות של בעלי הדין, אלא במקרים מסוימים ומיוחדים בלבד (ראה : לעניין זה ע"א 449/83 רב הון נ' גליקמן, פ"ד לט(3) 250; המ' 288,283/71 מ' אמריגליו ובנו בע"מ נ' נוה פאר יחזקאל בן יצחק בע"מ, פ"ד כה(2)407) . סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, לעסוק בסוגיה המובאת לפתחו, נבחנת על פי התשובה לשאלה, האם הסוגיה עוסקת בביצועם של פסק דין או החלטה, הניתנים לאכיפה, אשר הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל; או שמא, הסוגיה שבפני ראש ההוצאה לפועל, חורגת ממתחם הביצוע, ועניינה הכרעה בסכסוך חדש, החיצוני לביצועו של פסק הדין (ראה : ע"א 3033/04 (מחוזי ת"א) קרדוב יזום והשקעות בע"מ נ' טל חיות חברה לבניין בע"מ). טענת קיזוזקיזוזהוצאה לפועל