להלן סקירה משפטית בנושא סמכות עניינית של בית המשפט לענייני משפחה: ככלל, הסמכות העניינית של בית המשפט נבחנת על-פי הסעד המבוקש. עם זאת: "מבחן הסעד הינו המבחן הכללי, אך לעתים נקבע בחוק הסדר שונה, למשל לעניין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה..." (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529). סעיף 3 (א) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, קובע: "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה" "ענייני משפחה" מוגדרים בסעיף 1(2) לחוק כך: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה ,יהא נושאה או שוויה אשר יהא" "בן משפחה" מוגדר באותו סעיף: "בן משפחתו" - (1) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (2) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (3) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (4) נכדו; (5) הורי הוריו; (6) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו;" כאמור ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 (להלן - פרשת חבס), סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה קמה בהתקיים שני תנאים: האחד, התובענה היא בין בני משפחה, כאמור בלשון החוק, והתנאי השני, כי המדובר בסכסוך בתוך המשפחה. לעניין התנאי השני צויין בפרשת חבס: "התנאי השני הינו שעילתה של התובענה הינו סכסוך בתוך המשפחה. תנאי שני זה לא היווה חלק מהצעת החוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994 (ה"ח 2330, התשנ"ה, עמ' 152). הצעת החוק הסתפקה בתנאי הראשון בלבד. במהלך דיוניה של ועדת החוקה חוק ומשפט הוסף התנאי השני. מטרת ההוספה היתה למנוע מצב שבו כל תובענה אזרחית בין בן-משפחה תהא בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. הוועדה ביקשה לצמצם את תחום השיפוט בתובענות אזרחיות בין בני משפחה אך לאותן תובענות שעילתן סכסוך בתוך המשפחה." נדרשים, איפוא, שני תנאים מצטברים להגדרת תובענה אשר הסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה: א. הצדדים הם בני משפחה, כהגדרתם בחוק. ב. התובענה היא תובענה אזרחית שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. בפרשת חבס הנ"ל, אומר כב' הנשיא ברק בעמ' 343-344: "התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט למשפחה נעוצה בתפישה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת-בעזרת גופי ייעוץ-לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה... מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו..." המונח "עילת התביעה", בהקשר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, הוראתו שונה מן המקובל, והפירוש המתאים הוא "סיבתה" או "הנעוצה" "הקשורה ב..." (ר' המ' 553/97 (נצרת) משה נמיימי נ' יעקב בן זקן (13/8/97); בר"ע (ת"א) 14/96 פלונית נ' אלמונית ואח', פסקים תשנ"ו(ג) 173, 174). פירוש מילולי של הדברים עלול היה להוביל לכך שכל אימת שבעלי הדין הם בני משפחה, משמעות הדבר היא כי מקור הסכסוך הוא במשפחה, דבר העומד בסתירה לתכלית שביסוד הקמת בית המשפט לענייני משפחה כאמור. לשם כך, בדיוק, נוסף התנאי השני כאמור, בת"א (נצרת) 553/97 הנ"ל התייחס כב' השופט ממן לשאלה זו. כיצד, אפוא, יינתן מענה לשאלה האם מתקיים התנאי השני? בפרשת חבס הנ"ל, נקבע כך: "נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך משפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה. גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה". ובהמשך: "ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה, לא נדרשת מומחיותו של בית המשפט למשפחה. נהפוך הוא: מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן בו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך כלל, כלומר, בבתי המשפט האזרחיים המתמחים בכך". לשם בחינת טיבו של הסכסוך, נקבע אם כן, כי יש לברר נתונים עובדתיים העומדים ברקע הסכסוך ואשר מקרינים על מהותו של הסכסוך ועל השאלה היכן ראוי כי יתברר. נתונים אלו מתחלקים לעובדות בעלות אופי אובייקטיבי ולאחרות בעלות אופי סובייקטיבי. עמד על כך בית המשפט העליון בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6) ,295, וכך אומרת כב' השופטת פרוקצ'ה בעמ' 308: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית משפט רגיל או בית משפט לענייני משפחה אינו קל... מלאכת הסיווג האמורה מצריכה, על פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך המשפחתי כמו, למשל, משך הזמן שבו מתקיים הסכסוך, אם שותפים לו רק בני משפחה או גם זרים, אם הסכסוך מתייחס לעניין נקודתי או מתפרש על כלל היחסים בין הצדדים ואם, בראייה כוללת, מדובר במערכת יחסים בעלת אופי כזה המצריכה כי גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית המשפט לענייני משפחה, לרבות גורמים לבר-משפטיים, יסייעו לפתרון כולל של המשבר המשפחתי ומצדיקה זאת. בצד הנתונים האובייקטיביים ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם. רוצה לומר, איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם- אם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה. הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה" סמכות ענייניתבית המשפט לענייני משפחה