קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך: פתח דבר 1. מונחות בפני שתי בקשות ערעור על החלטותיה של רשמת ההוצאה לפועל בתיק 1704746104. הבקשה הראשונה (רע"צ 28204-03-10) הוגשה על ההחלטה מיום 8.3.10 בה נקבע כי בקשת הזוכה להטלת עיקולים על כספי וזכויות מנהל המשיבה 1 (להלן: "המשיבה" וגם "החייבת") הינה במהותה בקשה להרמת מסך ההתאגדות בין החייבת למנהל? וכי סעד זה אינו בסמכותה של רשמת ההוצאה לפועל ( (להלן: "ההחלטה הראשונה"). הבקשה השניה (רע"צ 35964-01-10) הוגשה על ההחלטה מיום 8.4.10 בה נקבע כי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך מצומצמת ומוגבלת להרמת מסך ההתאגדות בין שתי חברות שהינן חלק מאשכול חברות להבדיל מהרמת מסך בין חברה ובין בעל מניות או נושא משרה בה (להלן: "ההחלטה השניה"). 2. לאחר דיון בבקשה ולאור הסכמת הצדדים הדיונית ועל פי תקנה 120 (א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ 1979, ניתנת הרשות לערער והבקשות שלפני נדונו כערעור. רקע העובדתי 3. ביום 3.2.10 ניתן פסק דין כנגד המשיבה לפיו עליה לשלם למבקשת סך של 300,000 ₪ (להלן: "פסק הדין"). משבוששה המשיבה לפרוע את החוב פתחה המבקשת בהליכי גביה נגדה במסגרת הוצאה לפועל. 4. אין חולק כי המשיבה הינה חברה בעירבון מוגבל ואילו המשיב 2 (להלן: "מר שלום") הוא בעל מניות השליטה בה ומנהל?. 5. לאחר מתן פסק הדין התברר למבקשת כי מר שלום המשיך לנהל עסק הזהה בפעילותו לעסק של המשיבה - שירותי קבלנות בחשמל (להלן: "העסק החדש"). לפיכך, המבקשת פנתה בבקשה לרשמת ההוצאה לפועל בטענה כי מדובר ב"אותה הגברת בשינוי האדרת" וכי הקמת העסק החדש הייתה במטרה לחמוק מפירעון חובות המשיבה לנושיה לרבות התחמקות מביצוע פסק הדין. לכן עתרה להורות על הרמת מסך ההתאגדות בין המשיבה למר שלום ולהוסיפו כחייב נוסף בתיק וזאת על מנת שניתן יהיה לרדת לנכסיו ולהיפרע מהם. בנוסף, פנתה בבקשה להורות על הטלת עיקולים על נכסי מר שלום המצויים אצל צדדי ג'. שתי הבקשות נדחו ועל שתי ההחלטות הנ"ל משיגה המבקשת בפני. 6. הבסיס העובדתי עליו השתיתה המבקשת את טענותיה תואר כדלקמן: שלום משתמש בעסקו בשם מסחרי זהה לחייבת, כתובת מקום הפעילות ומספרי הטלפון לא השתנו, חלק מהעובדים זהה ומתוך מאזן רואה החשבון של החייבת הובהר כי האחרונה הפסיקה את פעילותה בשנת 06' וזו הועברה לבעל המניות. כמו כן החייבת אינה משלמת חובותיה לנושים כבעבר והרכישות מתבצעות ע"י שלום במזומן או בשיקים אישיים. המחלוקת המשפטית 7. לאחר דיון קצר שנערך בפני הודיעו הצדדים על הסכמתם להגשת סיכומים ללא חקירת מצהירים לאור העובדה כי המחלוקת ביניהם מצטמצמת לשאלה משפטית בלבד והיא שאלת גבולות סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך לרבות הרמת מסך בין החברה החייבת לצד ג' הנושא במשרת ניהול בה או מחזיק במניותיה. 8. בהקשר זה אבקש לציין כי המשיבה התייחסה בסיכומיה לסוגיית הוספת חייב להליכי הוצאה לפועל שלא באמצעות הרמת מסך. ברי כי שאלה זו חורגת מגבולות ההסכמה הדיונית ואין מקום לדון בה. בדומה, המשיבה התייחסה לטיעונים עובדתיים שונים לפיהם לא הוכחה הברחת נכסים. היות והסכמת הצדדים הייתה להגשת סיכומים וטענות בשאלות המשפטיות בלבד לא אתייחס לטענות עובדתיות אלו הגם שלא עמדו במבחנים הראייתיים השונים. טענות הצדדים 9. לטענת המבקשת, יש לרשמת ההוצאה לפועל סמכות להורות על הרמת מסך ההתאגדות בין חברה לחברה ובין חברה לאדם. סעיף 49 לחוק ההוצאה לפועל מחיל את הוראות סעיף 28 לחוק זה. בהתאם לאמור רשאית רשמת ההוצאה לפועל להטיל עיקול על נכס שבידי צד ג' כאשר נחה דעתה כי מדובר למעשה בנכס של החייב. 10. מנגד טענה המשיבה, כי הפורום שידון בטענת הרמת מסך בין חברה לבעל מניות או מנהל בה הוא בית המשפט ולא לשכת ההוצאה לפועל. עוד מדגישה המשיבה כי בפסה"ד שמבוצע באמצעות הליכי ההוצאה לפועל דחה בית המשפט את עילת התביעה האישית כנגד מר שלום וכי בקשה להרמת מסך בתביעה הנ"ל נזנחה ע"י המבקשת לכן אין לאפשר לה "מסלול עוקף" על דרך הרמת המסך בהליכי הביצוע. לגופה של המחלוקת, טוענת המשיבה כי הפסיקה הקנתה סמכות לרשם ההוצאה לפועל להרים מסך בין שתי חברות קשורות ולראותם כישות כלכלית אחת ואף זאת במקרים חריגים ונדירים, אולם טרם ניתנה סמכות זו ביחס לחברה מול בעל מניות בה.מעבר לאמור, אם הייתה סמכות לעשות כן הרי שבעובדות המקרה שלפני לא הוכח שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של המשיבה. 11. בתשובתה לסיכומי המשיבה ביקשה המבקשת לחדד את ההבחנה בין סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל עיקול על נכסי החייב המוחזקים בידי צד ג' וזאת בהתאם לסמכויות המעוגנות בסעיף 28 וסעיף 43 לחוק ההוצאה לפועל ובין מתן סעד של הרמת מסך לפיו יראו בחייב ובצד ג' ישות אחת לשם פירעון החוב לזוכה. דיון העיקול אצל צד ג' 12. המבקשת נקטה בבקשותיה בשני מסלולים כנגד המשיב. בבקשתה הראשונה ביקשה להטיל עיקולים אצלו עקב הסטת הפעילות מהחייבת אליו ובבקשה השניה ביקשה להוסיפו כחייב נוסף באמצעות הרמת המסך על מנת לעקל את הכספים המגיעים לידיו לנוכח פעילותו העסקית כעוסק מורשה בשם המסחרי י.ש. חשמל. לטענת המבקשת, שגתה הרשמת בהחלטה הראשונה עת שראתה בבקשה משום בקשה להרמת מסך שהרי אף ללא דוקטרינה זו נתונה בידיה הסמכות להטיל עיקולים על נכסי חייב המצויים אצל צדדי ג' בנסיבות הקמת חברה חדשה או העתקת פעילות מאדם לחברה או מחברה לאדם בהתאם לסעיפי חוק ההוצאה לפועל על תקנותיו. ב"כ המשיבים מנגד טענה כי הבקשה משמשת כסות לעתירה להרמת מסך שאינה בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל. 13. אני סבורה כי בצדק קבעה רשמת ההוצאה לפועל כי הבקשה נשואת ההחלטה הראשונה הינה במהותה בקשה להרמת מסך בין המשיבה ומר שלום. הבקשה הינה בקשה להורות על עיקול נכסי מר שלום אצל צדדי ג' (דורי ובוני הצפון) והכל בהנחה כי קיימת זהות בין מר שלום ובין המשיבה. הנחה זו נתלית - בין במישרין ובין בעקיפין - בעילות של הרמת מסך ההתאגדות בין חברה לבעל מניות בה. כל זאת, כאמור, טרם שניתנה החלטה שיפוטית המורה לעשות כן. אשר על כן בצדק הורתה הרשמת כי אין להטיל את העיקולים על נכסיו של מר שלום טרם הקביעה כי יש להרים את המסך. בשאלה אחרונה זו אדון בהמשך. 14. יודגש כי חוק ההוצאה לפועל על תקנותיו מאפשרים הטלת עיקולים על נכסי חייב המצויים בידי צדדי ג'. סעיפים אלו אינם ניתנים ליישום בענייננו באופן ישיר שכן נדרש הליך מקדים לפיו תינתן החלטה המאפשרת להיפרע מנכסי מר שלום באופן אישי לטובת ביצוע פסק הדין כנגד המשיבה החייבת. בסיכומי התשובה ציינה ב"כ המבקשת כי למעשה עתרה בבקשתה הראשונה לעקל כספי המשיבה ולא של מנהל? אצל צדדי ג' . מובן, כי בקשה כנ"ל לא באה בגדר הרמת המסך. סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך 15. בהחלטה השניה של רשמת ההוצאה לפועל נקבע כי: "אכן הלכה פסוקה היא כי לרשם ההוצאעה לפועל סמכות לבצע הרמת מסך כאשר שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי יש לראות בצד ג' ובחייב גוף אחד. עם זאת, הלכה זו מתייחסת למצב בו יש מקום להרים את מסך ההתאגדות בכל הנוגע לאשכול חברות. שונה לעניין זה המקרה בו מבקש זוכה לפעול כנגד נכסיו של בעל מניות / מנהל בחברה החייבת." לטענת ב"כ המבקשת בסיכומיה מורכבת החלטה זו משני נדבכים שגויים: האחד, כי אין בסמכות רשם ההוצאה לפועל לבצע הרמת מסך כלל בנסיבות דכאן והשני, כי קיים שוני בין הרמת מסך ההתאגדות בכל הנוגע לאשכול חברות לבין המקרה שבו עסקינן. על פי הפסיקה הנוהגת מקורה של הרמת המסך בהליכי ההוצאה לפועל היה תחילה בין חברה לאדם ואח"כ הורחב להרמת מסך בין אשכול חברות. 16. ברע"א 510/00, ח. רשף קבלנים (1990) בע"מ נ' אילנה ענבר, פ"ד נד(2), 712 דן בית המשפט העליון בערעור אשר עניינו בקשת חברה להורות כי היא הבעלים האמיתי של רכב שעוקל ולא החייבת בתיק ההוצאה לפועל אשר בגין חובותיה הוטל העיקול. בית המשפט אשרר את החלטת הערכאה דלמטה וקבע כי לרשם ההוצאה לפועל נתונה הסמכות להורות על הרמת מסך ההתאגדות כאשר מוכח בפניו כי שתי חברות קשורות - אשר הינן חלק מ"אשכול חברות" שהוקם ונוהל על ידי אותו הבעלים - התנהלו כגוף אחד, ללא יזמות כלכלית אמיתית ושונה לכל אחת מהן כך שההפרדה ביניהן הייתה מלאכותית. וכך דבריו: "נמצאו מאפיינים עובדתיים רבים המצביעים על כך ששתי החברות - החברה החייבת והחברה המבקשת - התנהלו, לאמיתו של דבר, כגוף אחד והאבחנה ביניהן היתה מלאכותית ועקרה במציאות העסקית היומיומית". (ראה עמ' 716) מסקנת בית המשפט היתה כי הקמת שתי החברות כחברות נפרדות נועדה להתחמקות מחובות החברה החייבת לנושיה. בסיפא פסק הדין קובע בית המשפט כי: "לאור האמור, אין להתערב במסקנה כי החברה המבקשת והחברה החייבת הינן חברות קשורות אשר בנסיבות העניין ראוי להרים את המסך ולראותן כישות כלכלית-עסקית אחת. מכאן גם ניתן לראות את הרכב כרכב שהוא קניינה של החברה החייבת ולהכשיר את העיקול ואת צו התפיסה שניתן לגביו לצורך מימוש חובותיה של החברה החייבת". (ראה עמ' 717) בבר"ע (ת"א) 2417/05, גל יעד בע"מ נ' ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כי יש מקום לקבל את הבקשה שהובאה בפניו חרף העובדה כי יהיה בכך חידוש והרחבה של הלכת רשף קבלנים,כדבריו: "הלכה יצאה מידי בית המשפט העליון כי ניתן להרים את מסך ההתאגדות לשם תכלית כאמור גם בשלב גביית חוב פסוק במסגרת הליכי הוצל"פ... בהמשך להלכת רשף קבלנים, בנסיבות של זהות מוחלטת בין חברות לכאורה, כאשר קיים חשש ממשי לכאורה כי הקמת החברה האחרת נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק, מוצא אני כי יש לאפשר לראות ב’נועה’ כגוף אחד עם החייבות, ולו לצורך הטלת עיקול (קודם מתן אזהרה) כמבוקש במקרה זה". 17. מכאן נמצאנו למדים כי בית המשפט אכן הרחיב במידת מה את הלכת רשף קבלנים והקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות להרים את מסך ההתאגדות לא רק בהינתן שתי חברות קשורות ב"אשכול חברות" אשר הוכח כי קיימת ביניהן זהות כאמור לעיל ,כי אם גם כאשר מדובר בחברה חדשה המוקמת תחת חברה ישנה ואשר מתקיימים ביניהן רכיבי הזהות הנ"ל באופן המצדיק קביעה כי מדובר בהקמת חברות "סדרתית" אשר מתבצעת תוך כוונה לעשות שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. השופט דוד בר אופיר, בספרו הוצאה לפועל - הליכים והלכות, חלק ראשון- מהדורה שביעית,( 2007), עמ' 556 נותן דעתו להרחבה זו של הלכת רשף קבלנים ומצדד בה: "בית המשפט המחוזי...הרחיב את הלכת "רשף קבלנים" וקבע כי במצב שבו חברה מעבירה את כל פעילותה לחברה אחרת כדי לחמוק מתשלום חובות, רשאי הרשם לבצע הרמת מסך ולהטיל עיקולים על נכסיה של החברה החדשה... גישתו של בית המשפט נכונה, והיא נועדה למנוע נוהג פסול של רישום חברות חדשות, לאותה מסגרת של פעילות עסקית, כדי להשתחרר מחיובים ולהכשיל גבייה של חובות...". 18. בהתאמה לפס"ד רשף קבלנים ולהרחבה של פס"ד גל יעד, אימצו בתי המשפט ההלכה בדבר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת המסך על מגבלותיה. כך קבע בית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת ע"א (נצ') 1046/05, שטיין מיכאל נ' "ריג'י" חברה לבניין בע"מ כי הלכת רשף קבלנים מתייחסת לנסיבות בהן הוכח כי החברה החייבת וצד ג' הינן חברות המהוות יחידה כלכלית אחת: "...בנסיבות מיוחדות, בהן מבוקש עיקול מיטלטלין, ביחס לרכב אשר רשום על שם חברת ליסינג, ואשר ביחס אליו נטען שהבעלים האמיתיים הם החברה החייבת, בעוד שחברה אחרת המנוהלת על ידי אותו בעלים, באופן שאשכול חברות כלכליות, המהוות למעשה יחידה כלכלית אחת, יהא זה נכון לאפשר לראש ההוצל"פ לקבוע כי יש להטיל עיקול על הרכב ולהיפרע ממנו, על דרך של הרמת המסך". ראה גם בר"ע (חי) 250/06 מודי יבוא ושווק בע"מ נ' פריצקר יזמות בע"מ (בפירוק) גם ערכאות השלום אמצו פרשנות זו. בהפ (הרצ') 18182-11-09 מקס טקסטיל בע"מ נ' בריטקס-בר בע"מ התייחס בית המשפט לפס"ד גל יעד וקבע מפורשות כי : "...המבחנים להטלת העיקולים כפי שנקבע בהלכת "גל יעד" מצמצמים את המקרים בהם ניתן להטיל עיקולים בהשוואה למבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך הרמת מסך. נראה כי ההבדל נובע מכך שהלכת "גל יעד" התייחסה ל"הרמת מסך" בהליך של הוצאה לפועל בו נדרשים מבחנים טכניים יותר, לעומת הפסיקה הדנה בהליך של הרמת מסך בתביעה בה מתקבלת ההחלטה לאחר שמיעת העדויות וניתוח מכלול הראיות שהוצגו בפני בית המשפט...הלכת גל יעד קובעת כללים נוקשים יותר הנכונים לצורך נקיטת הליכי הוצאה לפועל כאשר אין פסק דין הקובע את הרמת המסך או הברחת הנכסים. מהאמור לעיל עולה כי לצורך הרמת מסך בין חברות באמצעות הטלת עיקול בהוצל"פ נדרש כי תהא זהות מוחלטת בין החברות להבדיל ממקרים בהם יכול ויורם מסך ההתאגדות אף כאשר לא הייתה זהות מוחלטת אך זאת על ידי בית המשפט במתן פסק דין." וכן במסגרת רע"צ (חי') 17455-08-09, ביראני לינה (בת פואד) נ' מאפית הכפריה אשר קבע כי לרשם ההוצאה לפועל נתונה הסמכות להורות על הרמת מסך רק במקרים ברורים בהם קיימים מאפייני זהות עובדתיים בין החברה והחייב וכי : "ככל שמאפייני הזהות העובדתיים בין החברות רבים יותר, כך יוכל הרשם להיעתר לבקשת עיקול גם אם מתעוררת שאלה של ספק בעלות ברכוש או במיטלטלין ולטעמי, עליו לפעול בהתאם לסעיף 28 לחוק ההוצל"פ". 19. המסקנה המתקבלת היא כי ההלכה הפסוקה הקנתה לרשם ההוצאה לפועל סמכות ליתן סעד של הרמת מסך רק בנסיבות בהן הוכח בפניו כי קיימות ראיות עובדתיות לקיומה של זהות כמעט מוחלטת בין החברה החייבת לחברה אחרת הקשורה אליה במסגרת "אשכול חברות" וכן במצב בו הוכחה זהות זו ביחס לחברה חדשה אשר הוקמה על חורבותיה של חברה ישנה החייבת כספים לנושים שונים. ברם, יודגש, כי סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בעניין שלפנינו הינה מצומצמת ומוגבלת למקרים בהם קיימת זהות וחפיפה כלכליים בין החייב וצד ג' כלפיו מורם מסך ההתאגדות. סמכות מוגבלת זו אינה כסמכותו של בית המשפט המעוגנת בסעיף 6 לחוק החברות תשנ"ט - 1999 אשר מקנה לשופט היושב בדין שיקול דעת רחב יותר לנוכח העילות המפורטות בחוק. אני סבורה כי מסקנה זו תואמת את מהות תפקידו של רשם ההוצאה לפועל שמן המפורסמות הוא כי הינו בעל סמכויות מנהליות וביצועיות בעיקרן וכי סמכויותיו השיפוטיות מוגבלות ומצומצמות לארבעה נושאים בלבד בהן יושב הוא כבית משפט שלום. סמכותו המוגבלת של רשם ההוצאה לפועל להורות על הרמת מסך ההתאגדות תואמת את הגדרת תפקידו כראש רשות מבצעת האמונה על הליכי גביית חוב. ברי, כי בקשה להרמת מסך בה לא קיימת זהות כלכלית כזו ונטענות בה טענות משפטיות הטעונות בירור עובדתי, אינה מתאימה להתברר בפני פורום ביצועי. 20. השאלה היא אם כן האם המסקנה הנ"ל מצומצמת להרמת מסך בין שתי חברות דווקא או שהיא נכונה גם למצב של הרמת מסך בין בעל המניות בה בכפוף לאותם תנאים של זהות פעילות מלאה ומוחלטת ביניהם בשונה מעילות הרמת המסך על פי סעיף 6 לחוק החברות. לטעמי, התשובה לכך היא חיובית בכפוף לקיומם של אותם כללים טכניים שנקבעו כתנאי להרמת המסך ע"י רשם ההוצאה לפועל. יסודה של מסקנה זו מבוסס גם על הזהירות המתחייבת מהרמת מסך בכלל והרמת מסך בהליכי ההוצאה לפועל בפרט. למעשה אין בה הרחבה של ממש בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל והיא תואמת אף את המגמה המשפטית הכללית להימנע מפגיעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת ככל שניתן מחד, ומניעת האפשרות של הכשלת הגביה באמצעות העתקת הפעילות מהחברה לבעל המניות בה במטרה להתחמק מתשלום חובותיה, מאידך. יפים גם למקרה זה דבריו של כב' של השופט אלטוביה במסגרת פס"ד גל יעד אשר הצדיק את הרחבת הלכת רשף קבלנים : "דומה כי לנוהג הפכה התנהלות זו של רישום חברות חדשות, מדי כמה שנים, לאותה מסגרת של פעילות עסקית, כאשר מטרת הקמת החברה החדשה הינה השתחררות מחיובים ומחויבויות והכשלת גביה ונשיה. יציבותם של אורגניים עסקיים, היא נדבך חיוני בבסיסה של כלכלה מודרנית, חזקה ויציבה. החלפת ישויות משפטיות פוגמת גם בבסיס היציבות והאימון במערכת המשפטית. שהרי מה טעם בטורח בניהולה של תובענה כאשר בסופה ימצא הזוכה בפני חברה ריקה כאשר מנגד ניצבת חברה זהה אשר לתוכה רוקנו נכסי הראשונה בדיוק על מנת לסכל את הוצאתה לפעול של אותה תובענה. הגבלת היכולת להרים את מסך ההתאגדות בין אשכול חברות באופן שזו אינה יכולה שתעשה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית היציבות הכלכלית והמשפטית הכרוכות זו בזו והתכלית שבבסיס סעיף 6 לחוק החברות. גם מוצא הפירוק אינו נותן תמיד מענה, לא משפטי ולא עסקי והדברים ידועים. על כן מצאתי בכל אילו תמיכה להרחיב, ככל שלהרחבה יחשב הדבר, את הילכת רשף קבלנים". (שם בעמ' 5 ) 21. רציונל זה תואם גם את עיקרון הרמת המסך כלפי בעל מניות בחברה החייבת בהנתן זהות מלאה של הפעילות העסקית ביניהם, אולם רק בגדריה. כך למשל אין מקום להטלת עיקול גם אם הוכחה הזהות הנ"ל על נכסיו האישיים בשונה מנכסי עסקו של מר שלום באשר אינו בעל החוב למבקשת. 22. לשם השלמת התמונה אבקש לציין כי אף במקרים בהם יותר לרשם ההוצאה לפועל לדון ולהורות על הרמת מסך ההתאגדות, הרי שהחלטתו בעניין זה ניתנת לתקיפה ובעל דין אשר סבר כי החלטה זו פגעה בזכות מזכויותיו - סלולה לו הדרך לתקוף אותה, בין היתר, באמצעות תביעה למתן סעד הצהרתי כנזכר בסעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל בדבר הבעלות האמיתית של הנכסים שבידי צד ג' (ראה בר"ע (חי) 250/06 הנ"ל, או בבבקשה לביטול העיקול בטענה בדבר העדר בסיס להרמת המסך. (ראה בר"ע (ת"א) 2683/06 ת.קווי תקשורת בע"מ נ' א.י.אנרגיה השרון בע"מ . סוף דבר 23. לאור האמור אני מורה על החזרת הדיון לרשם ההוצאה לפועל שידון במתן הסעד בבקשות המבקשת בהתאם לקביעותיי הנ"ל. אינני עושה צו להוצאות בנסיבות. הרמת מסךרשםהוצאה לפועל