אין זהות בין מטרתם ואופן פעולתם של סעדים זמניים שונים. חלקם נועדו למנוע את סיכול ההליך או להבטיח את ביצועו היעיל של פסק-הדין שיינתן בסיומו. סעדים אחרים נועדו למנוע שינוי בזכויותיהם של הצדדים ולשמור על סטטוס-קוו עד שייתם בירור ההליך. בתורת הצווים הזמניים מושלת כיום בכיפה נטייה להשקיף על סעד זמני לא באופן פורמלי וצר אלא מתוך נקודת מבט רחבה, תוך ראייתו כאמצעי שנועד לגשר בין האינטרסים של בעלי-הדין בתקופת הביניים שעד מתן פסק-הדין [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 189 (מהדורה שנייה, 2008)]. צו זמני אינו ניתן לאחר בירור מלא של זכויות המתדיינים, אף לא על-יסוד מסכת ראייתית שלמה, אלא בהסתמך על ראיות חלקיות ומקוטעות ובטרם התברר הסכסוך לגופו [רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, 799 (1997)]. לעתים קרובות יש בצו זמני שניתן או שנמנע כדי להשפיע במישרין על תוצאות ההליך עוד בטרם הוחל הבירור לגופו. לפיכך, וביתר שאת מאז חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש לערוך איזון זהיר וקפדני בין זכויותיהם הלכאוריות של בעלי-הדין בגדרו של שיקול-הדעת המופעל בידי בית-המשפט לעת מתן החלטה בבקשה לסעד זמני [עניין מרגליות, שם]. עוד יש לזכור שבשלב מקדמי זה מעמד התובע, מבקש הסעד, הוא של "המוציא מחברו"; אל מול זכויותיו הלכאוריות שלמימושן הוגש ההליך ניצבות זכויות בעל-דינו שאינן פחותות בחשיבותן. מתן תוקף ומשמעות לדברים הללו מחייב הקפדה יתרה על התקיימותם של תנאי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי. בתוך כך מוטל על מבקש הסעד הזמני להצביע על ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה הנטענת (התנאי של הוכחת זכות לכאורה) וכן עליו להראות שהנזק שייגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני יעלה על הנזק שייגרם למשיב אם ינתן הסעד (שיקול מאזן הנוחות). אף שבין התנאי של הוכחת זכות לכאורה לבין שיקול מאזן הנוחות מתקיים יחס של מקבילית כוחות נדרש מבקש הסעד לעמוד ברף שכנוע מינימלי ביחס לכל אחד מהתנאים הללו בנפרד, שאם לא כן לא יהיה מקום ליתן את הצו הזמני המבוקש [רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות (1993) בע"מ (טרם פורסם, , 6.6.2006)]. כאשר מתבקש סעד זמני מסוג צו מניעה שמקורו בדיני היושר נשקלים גם תום-לבו וניקיון כפיו של מבקש הסעד ונבחנת מידת הזריזות והנחרצות בה פעל לשם מימוש או הגנה על אותן זכויות נטענות שלשמן הוא מבקש סעד זמני. עיגון לכך מצוי בתק' 362(ב)(1). סעד זמני