קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית: לפניי בקשה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"), לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית (להלן: "הסדר הפשרה"). המבקש עתר ביום 28.9.08 לאישור תובענה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבות (להלן: "בקשת האישור"). תמצית בקשת האישור - המשיבה 2 (להלן: "מילועוף") מספקת למשיבה 1 (להלן: "שופרסל") מוצרי עוף טריים באריזה. המוצרים נארזים על ידי מילועוף במגשית ירוקה מחומר פולימרי מוקצף כשבתחתיתה ובדפנותיה חירורים רבים לספיגת נוזלים המופרשים מהמוצר אל מצע סופג מתחתיו. שופרסל מוכרת את המוצרים כשהם ארוזים במגשיות. משקל המגשיות כשהן יבשות נע בין 20 - 60 גרם. שופרסל מוכרת את מוצרי העוף מבלי להפחית את משקל המגשיות מהמשקל הכולל. למבקש קמה עילת תביעה אישית בעוולה של הטעיה והפרת חובת הגילוי לפי סעיפים 2(א) ו-4(א) בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"); בעוולת הרשלנות ומצג שווא, הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט ופגיעה באוטונומיה בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בגין עוולות אלו תובע המבקש השבת הסכום של 88.80 ₪ ששילם ביתר במשך שנה בגין חיובו במשקל המגשיות. בבקשה מתקיימים התנאים לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. הקבוצה המיוצגת היא: "כל צרכני הנתבעת 1 וכל צרכן של מוצרי הנתבעת 2 אשר רכשו ו/או צרכו עוף טרי ו/או חלקי עוף טרי מתוצרת הנתבעת 2 כשהם ארוזים במגשיות בצבע ירוק בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה". מספר חברי הקבוצה המיוצגת הוערך באופן הבא: שופרסל מחזיקה על פי המחקרים בנתח שוק של 30.8% מציבור הצרכנים הרוכשים ברשתות השיווק. מספר הישראלים בין הגילאים 75-19 עומד על 4,731,000 איש, כך שנתח השוק של שופרסל הוא 1,457,148 איש (30.8% מ-4,731,000). לפי נתון מחקרי, הישראלי הממוצע צורך בממוצע 36 ק"ג עוף טרי בשנה. מכאן, שצריכת הבשר על ידי צרכני שופרסל עומדת על 52,457,328 ק"ג בשנה (1,457,148 X 36). מילועוף מחזיקה ב-20% משוק בשר העופות בישראל ומוכרת כ-28,000,000 ק"ג עוף לשנה. הסעד הכספי בבקשת האישור - המבקש ערך תחשיב המעריך את התעשרות מילועוף כתוצאה משקלול מחיר המגשית במשקל המוצר ב-15,736,690 ₪ לשנה. ההערכה לגבי התעשרות שופרסל (המחזיקה כאמור בנתח שוק של 30.8%) הוא 4,846,900 ₪ לשנה. יש אפשרות שהשאלות המשותפות לכל חברי הקבוצה יוכרעו לטובת הקבוצה; התובענה הייצוגית היא דרך הוגנת ויעילה להכריע במחלוקת; המבקש ובא כוחו ייצגו את הקבוצה בתום לב וללא ניגוד עניינים. תמצית תגובת שופרסל - שופרסל מנטרלת את משקל האריזה לפני שהיא שוקלת ומסמנת את יחידות המוצר. השקילה בניכוי משקל המגשית מתבצעת באופן הבא: עובדי שופרסל מניחים על המשקל הדיגיטלי מגשית ריקה ולאחר מכן מתבצע איפוס המשקל הדיגיטלי והפחתת משקל המגשית על ידי לחיצה על כפתור "T". איפוס זה גורם לכך שהמשקל ההתחלתי יהיה מינוס משקל המגשית הריקה. משקל המגשית אינו משקל חריג ומשקלה נע בין 9 גרם ל-15.5 גרם. המבקש לא תמך את בקשתו בתשתית ראייתית המוכיחה את משקל המגשיות וכי משקלן לא הופחת ממחיר המוצר; המבקש לא הוכיח עילת תביעה אישית וכן לא קיומה של קבוצה או כי קיימת תופעה מעין זו בשופרסל; התובענה אינה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה; כל הטענות בדבר נזק מבוססות על הערכות שגויות; ספק אם עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב ובדרך הולמת. תמצית תגובת מילועוף - שופרסל מפחיתה את משקל האריזה מהמוצר; אין למילועוף כל ידיעה, מעורבות או אחריות לגבי אופן השקילה, הסימון והמכירה של שופרסל; הצרכנים ידעו כי השקילה מבוצעת על ידי שופרסל ולא על ידי מילועוף; מילועוף מקבלת את התמורה בגין המוצרים שמוכרת לשופרסל בהתאם למשקל נטו של המוצרים לאחר ניכוי משקל האריזות; לא מתקיימים התנאים בסעיף 8 בחוק לאישור התובענה כייצוגית ולמבקש אין עילת תביעה אישית. בדיון שהתקיים ביום 3.1.10 הודיעו הצדדים כי הם נמצאים בשלבי משא ומתן וכי דרוש להם פרק זמן נוסף על מנת להגיע להסכמות. לאחר מספר ארכות שניתנו לצדדים, חתמו הצדדים ביום 4.7.10 על הסכם פשרה והגישו בקשה משותפת לאישורו ביום 5.7.10 (להלן: "הסדר הפשרה"). להסדר הפשרה צורף נוסח ההודעה שתפורסם בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "ההודעה הראשונה"). ההודעה כללה בין היתר, תיאור תמציתי של ההסדר בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות והזמנת התובעים המיוצגים להודיע לבית המשפט בתוך 45 יום מיום הפרסום אם ברצונם שלא להיכלל בקבוצת התובעים. הוריתי על משלוח העתק מההודעה הראשונה, העתק מהבקשה לאישור הסדר פשרה והעתק מבקשת הייצוג ליועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועץ") ולמנהל בתי המשפט. ביום 28.7.10 הודיעו הצדדים, כי ביום 25.7.10 פורסמה ההודעה הראשונה בדבר הגשת הסדר הפשרה בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" (העתק מהודעות הפרסום צורפו כנספח 1 להודעת הצדדים מיום 28.7.10). כן הודיעו הצדדים כי המציאו את המסמכים בהתאם להחלטתי מיום 14.7.10 למשרדי היועץ ולמנהל בתי המשפט. ביום 1.11.10 הודיע ב"כ היועץ כי "אין בכוונתו להגיש התנגדות" לבקשת האישור. ביום 3.11.10 הודיעו הצדדים כי לא הוגשו כל התנגדויות להסדר וכי לא הוגשו בקשות שלא להיכלל בקבוצה. הצדדים ביקשו מבית המשפט לא למנות בודק, וביקשו ליתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. ביום 14.11.10 החלטתי למנות בודק לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות ומיניתי את רו"ח פרלמן אשר הוחלף ברו"ח בלומנטל לאחר שהראשון הודיע כי הוא מייעץ לשופרסל. ביום 28.7.11 הגיש הבודק את חוות דעתו (להלן: "חוות הדעת"). עיקרי הסדר הפשרה שהצדדים מבקשים את אישורו הקבוצה - הלקוחות שרכשו את מוצרי מילועוף בסניפי שופרסל החל ממועד מכירת מוצרי מילועוף בסניפי שופרסל - בחודש מרץ 2005 ועד למועד הגשת בקשת האישור. השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה - האם שופרסל נמנעה מלהפחית את משקל המגשית ממשקל המוצר עת רכשו חברי הקבוצה את מוצרי מילועוף; האם הוטעו חברי הקבוצה לחשוב כי משקל המגשית זניח בעוד שבפועל הסתבר שלא כך; בהנחה שמשקל המגשית לא נוכה, האם הם לא ראו זאת ועל כן לא הוטעו; האם נגרם לחברי הקבוצה נזק עקב כך. עיקרי ההסדר - בכל מכירה של מוצרי מילועוף, תפחית שופרסל את משקל האריזה (שכוללת מגשית ואריזת ניילון) ממשקל המוצר הנמכר ללקוח (להלן: "ההפחתה הקבועה"). למשך 10 חודשים, תפחית שופרסל, בנוסף להפחתה הקבועה, 22 גרם (להלן: "ההטבה" ו"תקופת מתן ההטבה", בהתאמה). ההטבה תינתן החל מהיום הראשון של תחילת החודש שיחול 60 יום לאחר אישור הסדר הפשרה. שווי ההטבה מסתכם ב-3.4 מיליון ₪. ההפחתה תבוצע אוטומטית על ידי תוכנת מחשב במשקל שבמחלקות הבשר בשופרסל. בחישוב סכום ההטבה נבדקו נתוני רכישות כלל מוצרי מילועוף הארוזים מראש בסניפי שופרסל במשך 10 חודשים (החל מ-8/09 עד 5/10) (להלן: "תקופת חישוב ההטבה"). היקף מכירות מוצרי מילועוף בתקופת חישוב ההטבה גדול מהיקף המכירות ב-10 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור. אין בכוונת שופרסל להקטין את רכישות מוצרי מילועוף בשנה הקרובה. עניין זה נתמך בתצהירו של שי קציר, מנהל קטגוריה באגף בשר בשופרסל (נספח 1ג להסדר הפשרה). אם יתברר כי כמות מוצרי מילועוף שישווקו בתקופת מתן ההטבה תהא פחותה בלמעלה מ-10% לעומת כמות מוצרי מילועוף ששווקה בתקופת חישוב ההטבה, תוארך תקופת מתן ההטבה עד למכירת כמות מוצרי מילועוף הדומה לזו ששווקה בתקופת חישוב ההטבה. אישור רו"ח של שופרסל לעניין זה יימסר לבא כוח המבקש. שופרסל תציין על גבי שילוט במחלקות הבשר את משקל האריזה המופחת הכולל במוצרי מילועוף (כלומר, הסך של ההפחתה הקבועה וההטבה). לעניין גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו, ממליצים הצדדים לבית המשפט: א. גמול לתובע המייצג בסכום של 120,000 ₪. ב. שכר טרחה לבא כוח המייצג בסכום של 180,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכומים אלו ישולמו על ידי שופרסל תוך 30 יום מאישור הסדר הפשרה. אם 20 מחברי הקבוצה יודיעו על רצונם שלא יחול עליהם הסדר הפשרה או על רצונם לצאת מן הקבוצה ובית המשפט יתיר להם זאת (להלן: "הודעת פרישה") תהא שופרסל זכאית לבטל הסדר זה בתוך 30 ימי עסקים מתום המועד האחרון להגשת הודעת חברי הקבוצה ויראו את הסדר הפשרה על כל ההסכמות, התוצאות והאישורים שנבעו ממנו - כאילו לא היו. במקרה של ביטול הסדר הפשרה או פקיעתו, יהיה ההסדר חסר תוקף משפטי ולא ניתן יהיה להסתמך עליו בכל הליך כלשהו. במקרה כזה, התובע המייצג ובא כוחו לא יהיו זכאים לקבל תשלום כלשהו. עם אישור בית המשפט את הסדר הפשרה, יתגבש אוטומטית מעשה בית דין וויתור וסילוק של חברי הקבוצה שלא נתנו הודעת פרישה, ביחס לכל ענייני התביעה. בכפוף לאישור הסדר הפשרה, מוותרים המבקש וחברי הקבוצה המיוצגת שלא מסרו הודעות פרישה, באופן סופי ומוחלט על כל טענה או דרישה או זכות בכל הקשור לתביעה או לבקשת האישור או עילה בקשר עם התביעה במהלך 7 השנים שקדמו להגשת בקשת האישור. כל צד יישא בהוצאותיו. תמצית חוות דעת הבודק מנתוני מפתח שונים, שאסף הבודק ממידע פומבי, ניסה הבודק להתחקות אחר סכום הנזק הפוטנציאלי אשר עלול היה להיגרם לציבור כתוצאה מאי הפחתה שיטתית של משקל האריזות של מוצרי מילועוף הארוזים מראש בסניפי שופרסל. תחת הנחותיו השונות הגיע הבודק למסקנה כי סכום הפיצוי בגובה 3.4 מיליון ₪ מייצג סכום סביר והוגן כלפי חברי הקבוצה. בשלב הבא ביצע הבודק פעולה דומה. הפעם שימשו אותו נתונים בפועל ששמורים במערכות המידע של שופרסל. בעבור כל סוג מוצר עוף ארוז מראש ממילועוף אשר נקנה בשופרסל קיבל הבודק את הנתונים הבאים: משקל אריזה, משקל ממוצע ליחידת מוצר, משקל סך קניות בפועל ומחיר מכירה ממוצע לק"ג. בהתאם לנתונים חישב הבודק את התמורה בגין משקל האריזות שנמכרו בפועל בין השנים 2005 - 2008 בעבור כל סוגי מוצרי העוף הארוזים מראש. מסכימת כל השנים האמורות חושב אומדן סכום הנזק המקסימלי אשר עלול היה להיגרם לציבור בטווח שבין 5 - 10 מיליון ש"ח. הבודק ציין, כי על פי נתוני שופרסל, אם היא תפחית 21.46 גרם מכל ק"ג של מוצרי עוף ארוז מראש במשך 10 חודשים, הרי שסכום ההטבה יסתכם ב - 3.4 מיליון ש"ח. עוד עמד על כך שבהסדר הפשרה הוסכם כי במידה וערך ההנחה בתקופת מתן ההטבה יהיה נמוך מסכום הפשרה (בעיקר עקב שינוי בכמות הנמכרת) אזי תוארך תקופת מתן ההטבה, עד לקבלת סכום הטבה בגובה סכום הפשרה. מסקנות חוות הדעת - סכום הפיצוי בסכום של 3.4 מיליון ₪, ואופן חישובו באמצעות הפחתת 22 גרם מכל יחידת מוצר (עוף טרי ארוז מראש של מילועוף) למשך תקופת ההטבה (10 חודשים) - הינם סבירים ונאותים. דיון הוראות החוק הרלוונטיות לאישור הסדר הפשרה: סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה: (א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה; (ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין; (ג) עיקרי הסדר הפשרה. (2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה: (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן; (ג) השלב שבו נמצא ההליך; (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5); (ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר". הקבוצה המוגדרת בהסדר הפשרה עליה חל ההסדר היא: "ציבור הצרכנים שרכשו את מוצרי המשיבה 2 בסניפי המשיבה 1 החל ממועד מכירת מוצרי המשיבה 2 בסניפי המשיבה 1 - בחודש מרץ 2005 ועד למועד הגשת בקשת האישור". עילות התובענה נגד המשיבות- עוולה של הטעיה והפרת חובת הגילוי לפי סעיפים 2(א) ו-4(א) בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") - המשיבות הטעו את חברי הקבוצה ולא גילו להם כי למגשית משקל משמעותי וכי משקלה מתווסף למשקל העוף וחלקיו; עוולת הרשלנות והצגת מצג שווא; עוולה של הפרת חובה חקוקה; עילה בגין עשיית עושר ולא במשפט. השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה: ביצוען של עוולות הטעיה, הפרת חובה חקוקה, הצגת מצג כוזב הטעיה ועשיית עושר ולא במשפט על ידי המשיבות כלפי חברי הקבוצה; גרימת נזק כספי לחברי הקבוצה על ידי המשיבות, בגביית מחיר בגין משקל אריזת מוצרי העוף; הפיצוי המגיע לחברי הקבוצה בשל הנזק הממוני שנגרם להם בעטיין של העוולות שבוצעו כלפיהם. בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. תכליתה של תובענה ייצוגית מהסוג הנדון היא למנוע הטעייתם של צרכנים וחיובם בחיובי יתר, בדרכים נסתרות. כמו כן תכליתה של תובענה מהסוג שלפניי להביא לאכיפת הדין ולהרתעה מפני הפרתו. נראה לי כי הסדר הפשרה מקדם תכליות אלה בצורה נאותה. במסגרת הסדר הפשרה מתחייבת שופרסל להפחית את משקל האריזה בכל מכירה. משמע - ההסדר מבטיח כי ככל ששופרסל לא נהגה כדין, היא תנהג כן בעתיד. בנוסף, נותן ההסדר הטבה משמעותית לקבוצה בסכום של 3.4 מיליון ₪, ללא צורך בניהול דיון משפטי ממושך, שיש בו גם סיכון כי טענת התובע לא תתקבל או לא תתקבל במלואה. הסכום מביא בחשבון את הפיצוי המקסימלי שהיה צפוי לקבוצה בשקלול סיכוני ניהול התביעה.סבירותו והגינות של ההסדר נתמכת בחוות דעת הבודק שמונה על ידי בית המשפט. לסיכום, נוכח ההסדר העוולות הנטענות שנגרמו לחברי הקבוצה - תוקנו על ידי מנגנון הפיצוי, ועוולות העתיד - נמנעו. על פי חוות דעת הבודק והתחייבות שופרסל, להאריך את תקופת ההטבה, אם כמות מוצרי מילועוף שישווקו בשופרסל בתקופת מתן ההטבה, תהא פחותה לעומת כמות המוצרים ששווקו בתקופת חישוב ההטבה, הרי שהסדר הפשרה סביר והוגן בנסיבות העניין. גמול לתובע ושכר טרחה לבא כוחו סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(ו) אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה" (הדגשה שלי- מ' נ'). סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע: "(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין. (ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי; (2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ'). סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע: "(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור. (ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית" (הדגשה שלי- מ' נ'). אני סבורה כי התובענה שלפניי חשפה ליקוי בחיוב הלקוחות, שלא בנקל היה גלוי לעין כל הלקוחות. מטעם זה הייתה חשיבות ציבורית לתובענה. תיקון הכשל הנטען בהתנהלות שופרסל הוא משמעותי נוכח הנתח הנכבד של הרשת בשיווק בשר עופות בישראל. התובענה אם כן היא תובענה ראויה מן הסוג שמבקש חוק תובענות ייצוגיות לעודד. אשר לאופן ניהול ההליך - מתגובת שופרסל עולה כי המבקש לא פנה אליה בטרם הגיש את התובענה. עם זאת, הצדדים הגיעו להסכמות לאחר קיום דיון אחד במהלכו הודיעו על ניהול משא ומתן ביניהם ובכך הביאו לסיום יעיל והוגן של ההליך. לאחר ששקלתי את העניין ומכל הטעמים שהובאו לעיל, מצאתי לאשר את הגמול לתובע המייצג (הוא המבקש) ואת שכר הטרחה לבא כוח המייצג כפי שהומלצו בהסדר הפשרה. אני מורה כי הגמול לתובע המייצג יעמוד על 120,000 ₪. אשר לגמול בא כוח המבקש אני מורה כי זה יעמוד על 180,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. על מנת להבטיח כי ב"כ התובע ידאג אכן למימוש ההסכם לטובת הקבוצה בהתאם להסדר, לרבות כי יעקוב אחר הצורך בהארכת המבצע לפי סעיף 3.3 בהסדר, אני מורה כי מחצית שכר הטרחה תשולם לב"כ המבקש עם קבלת פסק הדין, והיתרה תשולם לו בכפוף לאישור בית המשפט, לאחר שימציא תצהיר כי ההסדר בוצע במלואו. סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין. אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות שבה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2). נוסח ההודעה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום ויהא בהתאם לסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורה, תשלחנה המשיבות עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות. הפרסום יהיה בשני העיתונים היומיים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". הוצאות הפרסום יחולו על המשיבה 1. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה למנהל בתי המשפט בהתאם להוראות סעיפים 14(ב) ו-19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות. הסדר פשרהתביעה ייצוגיתפשרה