עוגמת נפש לחברה (תאגיד)

##האם חברה יכולה לתבוע פיצוי על עוגמת נפש ?## הבסיס למתן פיצוי בגין עגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע:- "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין" העיקרון ידוע לפיו תאגיד אינו סובל עוגמת נפש, וכי רק במקרים מיוחדים הכירו בתי המשפט באפשרות לפסוק לתאגיד עגמת נפש, לדוגמא כאשר, ניתן לזהות בין חברה לאדם מסוים (א' פרוקצ'יה "דיני חברות חדשים בישראל (המכון למחקרי חקירה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר)", 45; ע"א 345/89 נאות דברת נ' נהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו (3), 350; ע"א 5465/97 קני בתים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה - נתניה, פ"ד נג(3) 433, 449-450). באותם מקרים חריגים, בהם הוכח, שקיימת זהות מלאה בין החברה לבין בעלי מניותיה, ניתן אמנם לפסוק לבעלי החברה פיצוי בגין עגמת נפש שהסבה להם הפרה או עוולה שבוצעה כנגד החברה, ואולם ניתן לשקול פיצוי לבעלי החברה אילו היו מצטרפים לתובענה כתובעים (ראה פסק דינה של כב' השופטת בייניש, בע.א. 5465/97 קני בתים בע"מ נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה . ##עגמת נפש של תאגיד במקרה של פגיעה בשמו הטוב:## ראו לדבריה של כב' השופטת שרה דברת סגנית נשיא בע"א 26767-12-14 (ב"ש) מנחם גלילי נ. עירית אשדוד (פס"ד מיום 7.6.15) " על אף האמור, לא ניתן לשלול כליל את התפיסה לפיה אין לראות בקנה מידה אחיד את עוגמת הנפש ושמו הטוב של התאגיד, אל מול עוגמת הנפש ושמו הטוב של היחיד. כן סבורני, כי יש ממש בטענה, כי מאחר והמדובר ברשות מקומית, אשר יש חשיבות יתרה לקיומו של שיח ביקורת חופשי כלפיה, לאור חשיבותו של חופש הביטוי בשיח הדמוקרטי, יש משקל להיות העירייה תאגיד שהינו רשות ציבורית. האמור אף קיבל ביטוי בבקשת רשות הערעור שהוגשה במהלך ניהול ההליכים בבית המשפט קמא (רע"א 1062-04-12 גלילי נ' עיריית אשדוד, עמ' 4 (29.10.12)), בה נקבע כי – "ודאי הוא כי שעה שרשות מקומית מבקשת לתבוע נזקיה מאזרח בעילת הוצאת דיבה תהיה משוואת האיזונים לגופה של התביעה, לקביעה אם הוצאת דיבה ולהגנות השונות העומדות לנתבע - שונה בפרמטרים שלה מתובענת יחיד שאיננו רשות ציבורית". עוגמת נפש / נזק לא ממוני