קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכות עיון בתיק בית משפט על ידי מי שאינו בעל דין: רקע בפניי בקשה (של המבקשת שלא היתה צד להתדיינות בתיק זה) לעיון בתיק בית המשפט בהתאם לתקנה 4 לתקנות בית המשפט ובית דין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג - 2003 (להלן: "התקנות "). טענות המבקשת לטענת המבקשת, מפגש ריינה בע"מ (להלן: "המבקשת") יש להתיר לה עיון בתיק נשוא בקשה זו. לטענתה, בינה ובין המשיבות חברת סונול בע"מ וספרינט (להלן: "סונול וספרינט ו/או המשיבות") מתקיים הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב ת"א 1226/08 (להלן: "ההליך האחר") אשר עניינו בין היתר מתן תוקף להסדר הבלעדיות להפעלת תחנת הדלק, שנעשה בין סונול ובין המבקשת ובעלי מניותיה וזאת לאור חוק ההגבלים העסקיים וחוק החוזים האחידים. לטענתה, התובע בתיק נשוא הבקשה (להלן: "סרוג'י") וסונול הינם צדדים להסכמים העומדים ביסוד "ההליך האחר". טענות סונול בהליך האחר הנן כי הסכומים ששולמו על ידה לסרוג'י הקשורים לתחנת הדלק של המבקשת, דינם כסכומים ששולמו למבקשת ולפיכך ליחסים שבין סרוג'י וסונול העומדים בבסיס תיק זה, חשיבות רבה לעניין בירור זכויותיה של המבקשת מול סונול בהליך אחר. כן טענה כי הסוגיות העובדתיות והמשפטיות העומדות במסגרת תיק זה הנן בעלות חשיבות רבה לאלו הנדונות במסגרת "ההליך האחר" כך למשל עומדת סוגיית תשלום הכספים על ידי הנתבעת לסרוג'י מכוח מערכת ההסכמים שבין התובע לסונול במרכז אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים במסגרת "התיק האחר". כן טענה המבקשת כי קיים דמיון רלוונטי בפלוגתאות שבין הצדדים בשני התיקים כך למשל שחרור תחנות הדלק מהסדרים כובלים רלוונטית הן כסוגיה כללית במשק הדלק והן על רקע היחסים שבין סונול לסרוג'י . כן טענה כי לאור העובדה שמדובר בהליכים הפתוחים לציבור יש להיעתר לבקשה . ב"כ התובע , עו"ד קובטי מסכים לעיון (על כן הוגדרה הבקשה - כבקשה בהסכמה חלקית). טענות המשיבות (סונול וספרינט) המשיבות מתנגדות לבקשת העיון נוכח היותה לטענתן "מסע דיג" שנועד לחשוף את סודותיהן המסחריים ולהעניק למבקשת ולתובעים אחרים כמותה יתרון מסחרי לא הוגן. כן נטען כי הנמקותיה של המבקשת אינה מצדיקות עיון גורף במלוא החומר המצוי בתיק בית המשפט. לטענתן, התקנות מסדירות את הליך העיון בתיק בית המשפט כאשר על פי ההלכה יש לבחון זאת בשלושה שלבים. הראשון, האם קיים איסור שבדין לעיון בחומר? במידה שלא, אזי יש לבחון האם העיון הוא מוצדק, ואם התשובה לכך חיובית אז יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של צדדים שהתנגדו לעיון (בין אם הם בעלי דין ובין אם הם צדדים שלישיים העלולים להיפגע כתוצאה מהעיון). איזון זה נדרש גם נוכח העובדה שזכות העיון הנגזרת מזכות פומביות הדיון אינה מוחלטת ויש להגבילה כאשר קיימים אינטרסים נוגדים. כמו כן נטען כי תקנה 4 לתקנות קובעת כי בקשה לעיון בתיק שהמבקש אינו צד לו תהיה מנומקת - ותבאר מהו האינטרס של המבקש וזאת לצורך איזון אינטרס זה עם האינטרסים הנוגדים. לטענתן, אין עניין ריינה בתיק האחר דומה לענייננו שכן בעניין כפר ריינה המחו בעלי הקרקע את זכותם לקבלת דמי שכירות לסרוג'י ומשכך שילמה סונול את דמי החכירה לסרוג'י ואילו בתיק זה הטענות שהועלו כנגד סונול בדבר דמי שכירות /דמי שימוש ראויים הועלו על ידי סרוג'י שהינו בעל הקרקע או לפחות חלק ממנה בתקופה הרלוונטית ועל כן מסיבה זו אין להתיר עיון. לעניין הדמיון בטענות ההגבל עסקיות, נטען כי גם בטענה זו אין ממש שכן קביעות הממונה והסדרי הפשרה שהושגו בעקבותיהן הינם מן המפורסמות ויש לבחנן באופן פרטני לגבי כל תחנה ותחנה - האם היא עומדת בתנאי ההסדר אם לאו ועל כן אין טעם בחשיפת הנתונים המספריים של תחנת כפר מנדא בתיק זה ואין להם כל רלוונטיות לבחינת ההסדר הכובל בכפר ריינה - בתיק האחר. כמו כן נטען כי ניתן פס"ד מנומק בעניין זה על ידי בית משפט זה ואין כל קושי להגיע למסקנות עובדתיות ומשפטיות מתוך פסק הדין עצמו. עוד נטען כי במסגרת התיק הנ"ל הוגשו לבית המשפט הנכבד מאות מסמכים ונתונים הנוגעים לפעילות העסקית של סונול ומהווים סודות מסחריים כך למשל, הובאו לבית המשפט נתונים הנוגעים לפעילות העסקית של סונול בתחנת התדלוק , הוצאות , כמויות דלקים שסופקו לתחנה וכן הוגשו שתי חוות דעת כלכלית ושמאית המבוססות על נתונים חסויים. מדובר במידע עסקי רגיש וסודי שאינו מפורסם באופן פומבי ולא ניתן לגלותו בנקל , כהגדרתו של סוד מסחרי. ברי כי חשיפת נתונים אלה לצדדים שלישיים שאינם צד לתיק תסב לסונול נזקים מסחריים כבדים . עוד נטען כי ב"כ המבקשת בתביעת ריינה מייצג בנוסף בעלי תחנות רבים בתביעות אחרות המנוהלות כנגד סונול ויש חשש כי יעשה שימוש במידע שבתיק זה גם לצורך ביסוס טענות בתביעות אחרות וכן בתביעות פוטנציאליות רבות על כן נטען כי חשיפה של החומר תעניק למבקשת יתרון תחרותי בלתי הוגן ותפגע בזכות הקניין של סונול ויש בכך כדי למנוע את העיון במסמכים שבתיק. כן נטען כי קבלת הבקשה יכולה לפגוע באינטרסים מוגנים של צדדי ג' ובכלל זה בסודות מסחריים של צדדים אלו. הסכמים בין סונול ובין בעלי קרקעות ומפעילי תחנות באזור - הסכמים אלה מהווים סודות מסחריים לא רק של סונול אלא גם של צדדים שלישיים שלא נתבקשה עמדתם וממילא לא נתקבלה, נתונים אלה אינם רלוונטיים למבקשת והעברתם עלולה לגרום נזק של ממש לסונול. לחלופין, טענה סונול כי גם אם תימצא הצדקה להתיר עיון אזי אין מקום להתיר עיון גורף ויש להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים תוך התחשבות בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט. על כן נתבקש כי המבקשת תבהיר אילו מסמכים ספציפיים מבוקשים על ידה ומהו המידע אותו היא מבקשת לקבל ולאפשר לסונול להגיב לבקשה באופן פרטני . תגובת המבקשת לתגובת המשיבות בתשובת המבקשת נטען כי, עמדת הדין הנה כי זכות העיון בתיק בית המשפט הנה זכות הנגזרת מעקרון הפומביות ועל כן מקום שבו העיון אינו אסור על פי דין יש לאפשרו ועל המתנגד לעיון להציג טעם מיוחד וכבד משקל לשם מניעתו . המבקשת הפנתה להחלטת ביהמ"ש העליון מיום 18/09/11 בע"א 4650/90 סונול ישראל נ' שבתאי ציון שבמסגרתה נעתר בית המשפט העליון לבקשת עיון דומה שהגישה סונול שטענה בבקשתה כי יש להתיר את העיון מכיוון שהמסמכים האמורים עשויים להכיל עובדות רלוונטיות לסכסוך המשפטי המתנהל בעת הזו בינה ובין "תחנת התדלוק המופעלת על ידי בעלי הדין ויורשיהם בהליך בו מתבקש העיון" שם התייחס בית המשפט העליון לטענה שהעלתה סונול כאן כי בקשת העיון הנה בבחינת מסע דיג גרידא וקבע כי אם כך הדבר ואם אין לתיק שבכותרת רלוונטית לסכסוך המתנהל היום אזי יש להניח כי המבקשת לא תעלה דבר בחכתה. כן נטען כי בתגובת הנתבעות אין כל הצבעה על "פגיעה מבוררת באינטרס המצדיקה לשלול את זכות העיון". כן נטען כי אין כל בסיס לטענת העדר הפירוט שהעלתה סונול נוכח ההחלטה בבית המשפט בעליון. לטענתה, בקשת העיון מצביעה על הטעמים שבגינם נדרש העיון (ר' ס' 3-4 לבקשה) כמו גם את העובדה שהתובע נתן את הסכמתו לבקשה. דיון לאחר עיון בעמדות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. המסגרת הנורמטיבית בקשה לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת לאורן של תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט), התשס"ג - 2003 (להלן: "התקנות"). העיקרון המנחה את תקנות העיון הוא שככלל יש לאפשר את העיון, אלא אם כן העיון אסור על פי דין, כאשר הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (טרם פורסם, , 8.10.2009). סעיף 4 (א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". תקנה 4 (ד) לתקנות מוסיפה ומונה את השיקולים שעל בית המשפט לשקול, בקובעה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות. התקנות מתוות מסלול תלת-שלבי לבחינה של בקשה לעיון (ראו, ע"א 8849/01 סבוב נ' פז - גל חברה לשווק בע"מ ואח' פ"ד, נט(5) 385). בשלב ראשון נבחנת השאלה האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב שני השאלה האם העיון מוצדק הוא. כאמור, על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון ותוך התחשבות בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (טרם פורסם, 8.10.2009)). עוד נפסק כי אין די בעצם הרצון של אדם לעיין בתיק בית המשפט אלא שנדרש הוא להצביע על טעם הבקשה. שומה על בית המשפט לבחון על כן, את "עניינו בתיק של המבקש". מכאן, למשל, שככל שהמדובר בעניין של המבקש שהוא בעל חשיבות ועוצמה רבים יותר, כך יגבר משקלה של זכות העיון בנסיבות המקרה (רע"א 3614/97, בעמ' 56). ככל שהמדובר בטעם שולי וחסר חשיבות, יפחת משקלה של זכות העיון ובנסיבות בהן אין כל פגיעה בזכותו של בעל דין בשל עצם העיון, או שלא הוכחה פגיעה כזו, יש להיעתר לבקשת העיון (ראו והשוו ע"א 3976/04 בנק דיסקונט נ' כרמלטון (לא פורסם) ). מן הכלל אל הפרט בנסיבות המקרה שבפנינו סבורני כי יש לאפשר את זכות העיון. השאלה הראשונה הניצבת בפניי היא אם העיון בתיק בנסיבות המקרה אסור על פי הדין. המשיבות טענו כי מאות מסמכים ונתונים הנוגעים לפעילות העסקית של סונול ומהווים סודות מסחריים כך למשל, הובאו לבית המשפט נתונים הנוגעים לפעילות העסקית של סונול בתחנת התדלוק , הוצאות, כמויות דלקים שסופקו לתחנה וכן הוגשו שתי חוות דעת כלכלית ושמאית המבוססות על נתונים חסויים. עיינתי בשנית בתיק וכן במסמכים שהוצגו כראיות מטעם הצדדים בתיק ולא שוכנעתי שיש ממש בטענה זו. מרבית המסמכים שהוגשו לתיק, קיבלו התייחסות מפורטת בפסק הדין שניתן וחלקים מתוכנם אף הובאו אל תוך פסק הדין. בכך כשלעצמו יש לפגום ממש בטענה כי מדובר במידע עסקי שראוי שיוותר חסוי. יתר על כן, נוכח זכות העיון שהוענקה על ידי מחוקק המשנה בתקנות, ברי כי טענת החסיון או הזכות לחסיון איננה זכות מוחלטת ויש לאזן אותה בכל מקרה אל מול הזכות לעיון. אשר על כן, לא מצאתי יסוד לקיומו של איסור על פי הדין לעיין במסמכים שבתיק. באשר לשלב השני - לאחר שקילת טיעוני הצדדים, מצאתי כי העיון בתיק מוצדק. העיון נתבקש בשל דימיון בין הסוגיות העובדתיות והמשפטיות העומדות במסגרת תיק זה לאלו הנדונות במסגרת "ההליך האחר". כך למשל סוגיית תשלום הכספים על ידי הנתבעת לסרוג'י מכוח מערכת ההסכמים שבין התובע לסונול העומדת במרכז אחת הסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים במסגרת "התיק האחר". כמו כן קיים דימיון רלוונטי בפלוגתאות שבין הצדדים בשני התיקים. כך למשל באשר לשחרור תחנות הדלק מהסדרים כובלים, הן כסוגיה כללית במשק הדלק והן על רקע היחסים שבין סונול לסרוג'י. לא למיותר יהיה לציין כי בתיק נשוא הבקשה ניתן פסק דין מפורט שגם ממנו ניתן ללמוד על דימיון הסוגיות המשפטיות והעובדתיות שציינה המבקשת בבקשתה הן בעניין תשלום הכספים לסרוג'י והן באשר לפלוגתא בעניין ההסדרים הכובלים והחלטות הממונה על ההגבלים העיסקיים. לא שוכנעתי ולא הוצג בפניי טעם מיוחד וכבד משקל למניעת העיון, למעט טענות כלליות בדבר פגיעה בסודות מסחריים, מבלי פירוט ספציפי המפנה למסמך מסוים שהוגש בתיק ואשר יש בו אכן כדי לשכנע בצדקת הטענה. לא נותר לי אלא להפנות לדברי בית המשפט העליון בהחלטתו של כב' הרשם גיא שני בע"א 4650/90 - א' מיום 18/09/11, באשר לאופן בו יש לבחון את הבקשה דנן וספציפית לעניין הנטל המוטל על המתנגד לעיון להצביע על טעם מיוחד וכבד משקל למניעת העיון. כך נאמר שם: "הכלל הוא כי במקום שבו העיון בתיק בית המשפט אינו אסור לפי הדין - וזה המצב בענייננו - נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, זאת לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך (לא פורסם, , 1.11.2004)). לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לשכנע כי אין להתירו, ולהצביע על טעם מיוחד וכבד משקל למניעת העיון (ראו למשל ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000))". (ההדגשה בקו שלי - י.א.). כאמור, לא שוכנעתי כי נתקיים טעם מיוחד להגבלת זכות העיון במקרה זה. אשר על כן, מתקבלת הבקשה. אין צו להוצאות. עיון בתיק בית משפטמסמכים