בהתאם לתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים." כשמדובר בעיכוב ביצוע של פסק דין הכלל הוא שיש לשקול שני שיקולים - והם סיכויי הצלחה בערעור והיכולת להשיב את המצב לקדמותו אם יבוצע פסק הדין (ראו א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית , ע' 622). כלל נוסף הוא שאין מעכבים ביצועו אם ניתן להבטיח את השבת הכספים למערער מידה שיזכה בערעורו (ראו בש"א 7875/96 ע.ר.מ. רעננה לבניה בע"מ נ' שוקר, פ"ד נב' (3) 285; וכן ע"א 9296/03 אהרוני נ' מנשה, פ"ד נח'(2) 301. בע"א 3191/99 אלי בראשי נ' אדוארד ויינשטיין - דינים עליון, כרך נו, 92, התייחס בית המשפט באופן מקיף לתנאים הנדרשים לעיכוב ביצוע פסק דין: "בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-דין יש לערוך איזון בין האינטרס של הזוכה להגשמת זכויותיו, כפי שאלו נקבעו בפסק-הדין, לבין האינטרס של המפסיד להגשמת זכויותיו אם יזכה בערעור. בהתנגשות שבין אינטרסים אלה שמור מעמד בכורה לאינטרס של הזוכה.... הכלל הוא אפוא שפסק-דין מחייב מיום שימועו, והזוכה בו זכאי לתבוע את ביצועו המיידי, וזאת גם אם המפסיד הגיש ערעור. ואולם במקרים חריגים תופעל סמכותו של בית המשפט על-פי תקנה 467 לתקנות האמורות לעכב את ביצועו של פסק הדי.\ .לחריג זה שני סייגים, המשקפים את המעמד העדיף של אינטרס הזוכה, ובהתקיים אחד מהם פסק הדין לא יעוכב גם אם לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל אחורה: (א) הערעור על פניו הוא חסר סיכוי; (ב) עיכוב ביצועו של פסק הדין עלול לגרום לזוכה נזק העולה, או למיצער, השווה לנזק שיישא בו המפסיד כתוצאה מביצוע פסק-הדין." ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועערעור