עילת כפל ביטוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה מכוח עילת כפל ביטוח: לפני תביעה כספית בסך של 168,863 ₪ בעילה של "כפל ביטוח" לפי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א 1981. התובעת הייתה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה המבטחת של רכב מ.ר. 6963815 (להלן: "הרכב") שביטח חונדיאשוילי מיכאל (להלן: "המבוטח") בפוליסת ביטוח 0033545206038. ביום 18.4.03 נפגע הרכב המבוטח בתאונת דרכים ונגרמו לו נזקים. המבוטח הגיש תביעה לנתבעת לתגמולי ביטוח ונדחה בעילה כי קיים חוב פרמיה, לפיכך פנה המבוטח את התובעת. התובעת שילמה למבוטח תגמולי ביטוח 305,300 ₪ בגין האובדן שנגרם לרכב ועל פי חוות דעת שמאי. התובעת עותרת לחייב את הנתבעת לשאת עימה בנטל החיוב לפי היחס שבין סכומי הביטוח, ומשסכומי הביטוח זהים זכאית התובעת לשיטתה למחצית הסכומים ששילמה. טענות התובעת: התובעת טוענת כי הנתבעת דחתה את תביעת המבוטח שלא כדין. התובעת טוענת כי הנתבעת הנה חברה לביטוח שביטחה את אותו רכב במועדים הרלבנטיים לתביעה בפוליסת ביטוח 25138523903 בין התאריכים 1.3.03 עד 29.2.04. התובעת מציינת גם כי הנתבעת ביטחה בעבר את הרכב בפוליסות שמספריהן 2513852390 וכן 25138523902 מתאריך 1.3.02 עד 28.2.03. התובעת טוענת כי הנתבעת דחתה את תביעת המבוטח שלא כדין, בטענה כי קיים חוב פרמיה וזאת משום שמדובר בחידוש הפוליסה ולא בהקמת פוליסה חדשה, והנתבעת לא שלחה למבוטח 2 מכתבים על ביטול הפוליסה על פי דרישת החוק. יתירה מכך ביום 4.4.03 שלחה הנתבעת למבוטח מכתב בו היא מודה לו כי חידשה את הפוליסה. בנוסף, טוענת התובעת כי הנתבעת דחתה המבוטח גם בטענה כי לא עמד בתנאי המיגון הקבועים בפוליסה, כאשר קיים בתיק המבוטח המצוי בידי הנתבעת אישור מיגון שניתן על ידי חברת איתורן. התובעת טוענת כי מאחר ובמועדים הרלבנטיים בוטח הרכב בפני אותו סיכון אצל שתי מבטחות, הרי שתי המבטחות אחראיות לתשלום תגמולי הביטוח למבוטח. מאחר והתובעת שילמה את כל תגמולי הביטוח היא עותרת לקבל מחצית מהסכום אותו שילמה למבוטח. טענות הנתבעת: הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי לא היה כיסוי ביטוחי לרכב האמור במועד הרלבנטי ולא היה אצלה כל פוליסה לרכב הנדון. הנתבעת מכחישה כי המבוטח הגיש תביעה לתגמולי ביטוח ולאחר דחיית תביעתו פנה אל התובעת. עוד טוענת הנתבעת כי היא נתבקשה להקים פוליסה למבוטח מיום 1.3.03 . המבוטח לא המציא לה אישור מיגון כנדרש. כמו כן לא שילם פרמיות בגין הפוליסה והיה לו חוב פרמיה אצל הנתבעת. לפיכך הפוליסה בטלה מעיקרה. ביום 31.3.03 נשלח למבוטח מכתב התראה בגין חוב הפרמיה כך נשלח מכתב גם ביום 4.4.03 בגין חוב , לפיכך לא היה למבוטח כיסוי ביטוחי והפוליסה בוטלה כדין. הנתבעת מוסיפה כי חזקה היא כי אין אדם משלם כפל פרמיות בגין ביטוח רכב לאותה תקופה.לנוכח האמור טוענת הנתבעת כי התובעת הייתה המבטחת היחידה במועד הרלבנטי לתביעה. אם תחויב הנתבעת הרי זה יהיה רק בגין הנזק לרכב בקיזוז השרידים שקיבלה התובעת לידיה על פי יחס חלקי בפוליסה. דיון: העיד מר שחר פירוז, סוכן המבוטח: המבוטח היה מבוטח אצל הנתבעת שנתיים עובר למקרה הביטוח, כאשר הוא עצמו ביקש את הנפקת הפוליסה אצל הנתבעת בעבור המבוטח לתאריכים ינואר 2003 ועד סוף פברואר 2003. באשר לאמצעי המיגון הנדרש אצל הנתבעת העיד כי דובר במערכת איתור פעילה המנוטרלת על ידי קוד אישי בתוספת שולל תנועה מקורי אשר הותקן על ידי יצרן הרכב. בנוסף ציין כי לפוליסה אצל הנתבעת ממרץ 2003 ועד ספטמבר 2004 נדרש למעשה אותו אמצעי מיגון כמו בפוליסה הקודמת למרות הנוסח השונה, וכן בפועל היה למבוטח אמצעי מיגון ברמה גבוהה יותר. העד ציין כי אישור המיגונים שיש למבוטח הוא למעשה אישור שנעשה לתובעת ולא לנתבעת. העד הסביר כי כל סוכן עובד עם מספר חברות ביטוח כאשר הוא רשאי להשתמש באישור מיגון ל- 24 חודשים, כלומר אם יש אישור מיגון של התובעת למשל ומעוניין להעביר את המבוטח לנתבעת למשל, אזי המיגון תקף אם מדובר בסוכן שעובד עם שתי חברות הביטוח. כמו כן ציין כי כל ההמחאות שהמבוטח העביר לא נפרעו על ידי הנתבעת ולמעשה קיבל אותם בחזרה ביום 1.6.03. העד ציין כי כסוכן מעולם לא התכוון לבטל הפוליסה אצל הנתבעת על אף קיום הפוליסה אצל התובעת, כאשר המבוטח שילם לשתי החברות ואילו הנתבעת בחרה להחזיר את הכסף ולבטל הפוליסה מיוזמתה. עד התביעה - המבוטח לא התייצב וביום 8/3/09 ויתרה ב"כ התובעת על עדותו. מטעם הנתבעת העידה הגברת צילה הדר, ראש צוות חיתום אצל הנתבעת: המבוטח רכש פוליסה אצל הנתבעת בין התאריכים ינואר 2002 ועד סוף פברואר 2003 כאשר במרץ 2003 יכול היה לחדש את הפוליסה ובתנאי שיביא אישור מיגון בהתאם להנחיות החברה. מכתב הביטול מטעם הנתבעת נשלח למבוטח ולסוכנו לאחר מועד האירוע ולמעשה הפוליסה בוטלה רטרואקטיבי לאחר התאונה, בזמן זה לא ידעו על התאונה. על פי הפוליסה הדרך לביטולה היא על ידי הוצאת מכתב ביטול אחד בעוד שעל פי החוק היא אינה צריכה לשלוח מכתב לביטול הפוליסה. הפוליסה בוטלה כי לא ידעו מהו המיגון הקיים ברכב. העדה ציינה כי הפוליסה שהופקה במערכת ניגשת לגבייה רק באפריל היות והמבוטח לא שילם באפריל הרי שיש לו 60 ימי המתנה כאשר במאי יוצא מכתב ראשון מהגבייה על אי התשלום ויכול להיות שזה יהיה בהמתנה ל-90 ימים. העדה מציינת כי המבוטח לא פנה אליה לביטול הפוליסה אבל הסוכן פנה אליה בשיחה. העדה מציינת כי היא נתנה כיסוי ביטוחי לשבוע וגם כי הפוליסה בוטלה לאחר שהסוכן התקשר אליה וביקש לבטלה רטרואקטיבית לאחר שקיבל את המכתב ששלחה לו בפקס (28/5) ולמעשה במעמד זה כלל לא ידעו כי ישנה תביעה. העדה מציינת כי הפוליסה בוטלה ב- 28/5/03 . "כפל ביטוח": 14. חוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981, מורה בסעיף 59 כי :" (א)בוטח נכס בפני סיכון אחד אצל יותר ממבטח אחד לתקופות חופפות, על המבוטח להודיע על כך למבטחים בכתב מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או לאחר שנודע לו עליו. (ב)בוטח נכס ביטוח כפל ועלה סך-כל סכומי הביטוח באופן בלתי סביר על שווי הנכס, רשאים המבוטח וכל אחד מהמבטחים, בכל עת בתקופת הביטוח, לדרוש הפחתת סכומי הביטוח עד לשווי הנכס בשעת הדרישה; נדרשה הפחתה זו, יפחתו סכומי הביטוח לפי היחס שביניהם, ובמקביל יפחתו גם דמי הביטוח מיום הדרישה (ג) בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח יחד ולחוד לגבי סכום הביטוח החופף. (ד) המבטחים ישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח".( הדגשה א.ק.). המבוטח רכש מהתובעת פוליסת ביטוח מספר 33545206038 , הנתבעת טוענת כי אין המדובר ב"כפל ביטוח" היות והפוליסה אצלה בוטלה. טוענת הנתבעת כי התובעת לא הוכיחה את קיומן של שתי פוליסות ביטוח תקפות לתקופות ביטוח חופפות בגין אותו נכס המכסות את הסיכון. לא הוצגו הפוליסות ובהעדרן לא ניתן לקבוע כי מתקיימים התנאים ל"כפל ביטוח". איני יכול לקבל את טענת הנתבעת, סבורני שהתובעת הוכיחה את קיום הפוליסה אצל הנתבעת, ומן הטעמים הבאים: א. ראש צוות חיתום מטעמה של הנתבעת הצהירה וחזרה על כך בעדותה כי הוקמה פוליסה ואף ניתן לפוליסה מספר 25138523903 וצורפה אף תעודת החידוש (ת/1) לפיה התקופה הנקובה בפוליסה היא בין התאריכים 1/3/03 עד 29/2/04 שעניינה ביטוח רכוש לרכב מ.ר. 6963615 על שם המבוטח. ב. בנוסף צרפה התובעת מכתב מאת הנתבעת למבוטח מיום 4.4.03 שכותרתו: "חידוש פוליסה לביטוח רכב קסקו בקבוצת מגדל" ובו נכתב כי: "קבוצת מגדל באמצעות הסוכן אופק יועצים לביטוח, מודים לך על האמון אשר הנך רוכש לקבוצת מגדל ועל ביצוע החידוש לפוליסה מספר 25138523903 בענף רכב קסקו".המבוטח רכש ביטוח שנה קודם לפוליסה המחודשת אצל הנתבעת עובדה שאין עליה מחלוקת, המבוטח העביר המחאות לידי הנתבעת. המחאות אלו הוחזרו רק ביום 1/6/03 בעוד שמקרה הביטוח התרחש ביום 18/4/03. ג. הנתבעת לא העידה את הסוכן האחראי ב"אופק יועצים לביטוח" מר שטרמסטר, אשר הפוליסה נרכשה באמצעותו על פי מכתב הנתבעת מיום 4/4/03 על מנת שיבאר האם התכוון המבוטח לבטל הפוליסה או לחדשה. ד. הנתבעת שלחה שני מכתבי ביטול פוליסה בתאריכים: 1/6/03 ו- 19/6/03 כחודשיים לאחר מקרה הביטוח , עובדה התומכת בטענת התובעת כי הוקמה פוליסה מלכתחילה. אם כך הרי מדובר בשתי פוליסות המפרטות תנאים מהותיים הנדרשים לביטוח הכפל על פי החוק: תקופת הביטוח, סוג הרכב, הכיסוי שניתן הוא אחד אשר מכוסה על ידי שתי הפוליסות. "מקרה הביטוח" הוכח אף הוא במידה הנדרשת. התובעת צרפה לתיק המוצגים מטעמה תוספת לחוו"ד שמאית בגין אירוע התאונה מיום 18/4/03, אישור משטרה בדבר התאונה. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי חזקה של אדם שלא ישלם כפל פרמיות בגין ביטוח רכב אחד לאותה תקופת ביטוח. אולם הנתבעת לא זימנה את המבוטח לעדות על מנת לתמוך בטענותיה. למעשה הנתבעת אחזה בהמחאות המבוטח והחזירה לו אותן רק כחודשיים לאחר מקרה הביטוח. עובדה זו מלמדת כי המבוטח אכן שילם פעמיים לשתי פוליסות מטעמיו הוא. "פעמים ריבוי הביטוחים הוא תולדה של חוסר תשומת לב מצד המבוטח או אי מודעות להיקף הכיסוי שמעניקה לו כל פוליסה. פעמים נעשה במודע מפני שהמבוטח מבקש להגן על עצמו מפני פערים בכיסוי שקיימים לדעתו בפוליסה שרכש". (ראה ש. ולר, "על בעית התיאום בין ביטוחים חופפים וסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח", משפטים לג (1) תשס"ג 285,286). באשר לטענה כי המבוטח לא המציא אישור מיגונים, הרי שמדובר במקרה ביטוח עקב תאונת דרכים ולא עקב גניבת הרכב ובכל מקרה הנטל להוכחת התנאי רובץ לפתחה של הנתבעת דווקא. סוכן הביטוח של המבוטח העיד כי, המיגון הנדרש היה קיים בפועל ברכב, ואף הוא המציא אישור על כך לנתבעת אשר צורף לתיק המוצגים. משכך נותר לקבוע את רכיב הנזק. הנזק: על פי סעיף 59 ד' לחוק חוזה הביטוח: "המבטחים יישאו בנטל החיוב בינם לבין עצמם לפי היחס שבין סכומי הביטוח". כלומר, חלוקת הנטל תהיה כיחס הקיים בין סכומי הביטוח המקסימאלי של כל אחת מהפוליסות בנפרד, ובין סכום הכיסוי המקסימאלי של כל הביטוחים. התובעת צרפה אישורים המעידים כי שילמה למבוטח תשלומים בסך 297,167 ₪ נכון ליום 14.7.03 וכן תשלום בסך של 10,000 ₪ נכון ליום 22.9.03 בגין שרידים. הנתבעת טוענת כי התובעת לא הוכיחה את רכיב הנזק ומשכך אין לקבל התביעה. התובעת לא צרפה חוות דעת שמאית אלא רק את התוספת ממנה לא ניתן ללמוד מהם הנזקים על פי מומחה. גם אם ניתן להתגבר על המחלוקות בין הצדדים הנוגעות הוכחת הנזקים ולשיעורם, בהעדר עדויות שמאיות, עדיין קשה יהיה לגבור על המכשול בהוכחת שאר רכיבי הנזק. משלא הומצאו פוליסות הביטוח הרלבנטיות מטעמה של התובעת ושל הנתבעת איני יכול לקבוע מה היו סכומי הביטוח על פיהן אצל כל אחת מהחברות, ומהו היחס על פיו יש לחלק את נטל הפיצויים בו נשאה התובעת. איני יודע גם, האם גבתה התובעת דמי השתתפות עצמית אשר יש לנכותם בטרם הטלת חובת ההשתתפות על כתפי הנתבעת. אמנם ממכתבי הנתבעת בדבר חידוש הפוליסה ניתן ללמוד על גובה הפרמיה השנתית שהיה על המבוטח לשלם, אולם בהעדר נתונים בדבר דמי הפרמיה השנתית אצל התובעת איני יכול לקבוע את יחס ההשתתפות של כל חברה גם על פי היחס בין דמי הפרמיות ששולמו אצל כל אחת מהחברות. סוף דבר: התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 10,000 ₪. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים. פוליסהביטוח כפל