בע"א 1967/90, גיברשטיין נ' גיברשטיין נפסק כי כי חזקה על כספים המצויים בחשבון משותף, שהם שייכים לשני בעלי החשבון, בחלקים שווים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיקול כספים בחשבון משותף המבקשים עותרים למתן פסק דין הצהרתי, ולפיו כל הכספים המצויים בח-ן 605206066 (להלן - החשבון), המתנהל בסניף יהודה המכבי (להלן - הסניף) של המשיב 11, שייכים למבקשים בלבד, ואילו למשיב 1 אין כל חלק בהם. המשיב 1 הוא בנם של המבקשים. שאר המשיבים הם נושיו של המשיב 1. בשל חובותיו של המשיב 1 למשיבים האחרים הוטלו על ידי חלק מאותם מבקשים עיקולים על מלוא הכספים בחשבון. המבקשים טוענים, כי הם בעליו הרשומים של החשבון מיום 30.8.89. בשנת 2005 צורף המשיב 1 כבעלים נוסף בחשבון. המשיב 1 צורף לחשבון כבעלים נוסף, למרות שבפועל צירופו נועד לשם ביצוע פעולות עבור המבקשים בלבד לנוכח גילם ומצבם הבריאותי של המבקשים, וזאת עפ"י עצה של מנהל הסניף, כאשר כל הכספים המופקדים בחשבון הם כספים של המבקשים בלבד. המבקש 1 אישר בעדותו בפני, כי בעת צירופו של המשיב 1 לחשבון, חתם המבקש 1 על הטופס אשר הוגש וסומן מש/1 (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 3-4). בסעיף 1 לטופס זה נאמר: "אנו הבעלים בחשבון הנ"ל ששמותינו וחתימותינו רשומים להלן במשבצת הבעלים הנשארים מסכימים בזה ... לצירוף לחשבון הנ"ל של הצדדים החתומים במשבצת הבעלים המצטרפים בזכויות ובחובות השוות לבעלים הנשארים...". בסעיף 3 למש/1 נאמר: "התחייבויותיהם של כל החותמים על מסמך זה המרכיבים את הבעלים הנשארים, הבעלים המצטרפים והבעלים היוצאים, לפי הענין, הינו יחד ולחוד". נראה כי בחתימתם של המבקשים על מוצג מש/1, תוך שבחתימתם זו הם מאשרים את כל האמור באותו מסמך, יש כדי ללמד על כך, שהמשיב 1 הפך לבעלים שווה זכויות וחובות בחשבון ובכספים המצויים בו. לכל הפחות, יש בצירופו של המשיב 1 כבעלים נוסף בחשבון כדי להטיל על כתפי המבקשים את הנטל להוכיח, כי למשיב 1 אין כל זכות קניינית בכספים שבחשבון וכי כל הכספים המצויים בחשבון שייכים רק למבקשים. בעניין זה ראה ע"א 1967/90, גיברשטיין נ' גיברשטיין, פד"י מו(5)661, 667). המבקשים, כפי שיפורט להלן, לא הרימו נטל זה ולא הוכיחו טענתם, כי הכספים בחשבון שייכים במלואם רק להם. לטענת המבקשים צירפו את המשיב 1 כבעלים נוסף בחשבון בהתאם להמלצת מנהל הסניף. המבקשים נמנעו מלציין את שמו של אותו מנהל סניף ולא זימנוהו לעדות כדי שיתמוך בגירסתם. יתירה מכך, ביום 3.3.09 הגישו המבקשים ללשכת ההוצל"פ בתל-אביב-יפו בתיק הוצל"פ 8-58-34452-01 בקשה לביטול עיקול, שהטילה המשיבה 2 על הכספים בחשבון. בתמיכה לבקשה צורף תצהיר של המבקש 1. הבקשה והתצהיר התומך בה הוגשו וסומנו כמוצג מש/4. בסעיף 5 לתצהיר מנמק המבקש 1 את צירופו של המשיב 1 כבעלים נוסף בחשבון בהיותם של המבקשים אנשים מבוגרים ולא בריאים, וכך נאמר שם: "הסיבה היחידה (ההדגשה איננה במקור - נ"ש) שהוא צורף לחשבון בשנת 2005 נעוצה בטעם כי אנחנו אנשים מבוגרים ... בני בן אור יגאל צורף לחשבון רק מפאת נוחיות לאור מצבינו הקשה". לא נאמר שם דבר לעניין המלצה כלשהי של מנהל הסניף או כל אדם אחר. יצויין כי בנוגע לבקשה זו ניתנה ביום 2.4.09 החלטה של ראש ההוצל"פ, כב' הרשם דורון יעקובי, ושם נאמר במפורש, כי עצם היותו של המשיב 1 בעלים של החשבון יש בה כדי להוות ראיה לכאורה לבעלותו של המשיב 1 על הכספים בחשבון. כתב התובענה בתיק המצוי עתה בפנינו הוגש רק לאחר שניתנה החלטה זו, ורק אז הוספה הטענה המזכירה המלצה של מנהל הסניף לצירוף המשיב 1 כבעלים. טענה זו לא זכתה לתימוכין כלשהם, כאשר המבקשים נמנעו מלהזמין את אותו מנהל סניף, שפרטיו לא נמסרו על ידם, להעיד מטעמם בבית המשפט כדי לתמוך באותה טענה, כאמור לעיל. יתירה מכך, הטענה, שצירוף המשיב 1 כבעלים בחשבון נעשתה עפ"י המלצה של מנהל הסניף, נסתרה בעדותו של המשיב 1 עצמו. הוא העיד בפני ואמר: "מנהל בנק הפועלים המליץ לאבי שיהיה (במקור נפלה טעות סופר ונכתב אהיה - נ"ש) יפוי כח בחשבון שלו ואבי שאל אותי והסכמתי" (עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 10). לדבריו של המשיב 1 לא היתה המלצה לצירופו של המשיב 1 כבעלים נוסף בחשבון אלא רק כמיופה כח. למרות זאת צורף המשיב 1 כבעלים נוסף. המבקשים טוענים בנחרצות, כי כל הכספים שהופקדו בחשבון היו מתשלומי פנסיה וקצבאות זקנה, להם היו זכאים. גם בעדותו בפני אמר המבקש 1, כי לא אמורות להיות בחשבון הפקדות של שיקים מעבר לקצבאות הזקנה ותשלומי הפנסיה (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 1-3). עיון בתדפיסי התנועות בחשבון, אשר צורפו לכתב התבוענה מלמד, כי לא כך הם פני הדברים, בחשבון נמצאות הפקדות רבות לחשבון שאינן כספי פנסיה וקצבאות זקנה. ביום 30.4.08 הופקד שיק ע"ס 320 ₪. ביום 4.7.09 הופקד שיק ע"ס 500 ₪. ביום 18.9.08 הופקד שיק ע"ס 5,000 ₪. ביום 9.5.07 הופקד שיק ע"ס 190 ₪. ביום 4.4.07 הופקד שיק ע"ס 5,000 ₪. ביום 5.10.06 הופקד שיק ע"ס 5,500 ₪. ביום 26.9.06 הופקד שיק ע"ס 250 ₪. ביום 23.7.06 הופקד שיק ע"ס 634 ₪. ביום 17.4.06 הופקד שיק ע"ס 5,56 ₪. ביום 15.3.06 הופקד שיק ע"ס 240 ₪. ביום 20.2.07 רשומה פעולת הפקדה, "העברה/הפקדה המבצע: ישראכרט", בסך 3,204 ₪. המבקש 1 נשאל בחקירתו הנגדית אודות הפקדות אלו, המגיעות לסך של אלפי שקלים, והעומדות בסתירה להצהרתו הנחרצת בדבר מקור הכספים בחשבון. לא היתה בפיו תשובה של ממש (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 23-25). זאת ועוד, בחשבון ישנן משיכות שיקים בסכומים נאים למדי, וגם לכך לא נמצא הסבר של ממש. לנוכח האמור לעיל, יש לדחות טענת המבקשים, כי כל הכספים בחשבון שייכים רק להם. יחד עם זאת, בע"א 1967/90 הנ"ל נאמר (עמ' 667): "הלכה פסוקה ומושרשת היא, כי חזקה על כספים המצויים בחשבון משותף, שהם שייכים לשני בעלי החשבון, בחלקים שווים". במקרה זה לא הובאה ראיה כלשהי לסתור חזקה זו, ולפיה לכל בעליו של חשבון בנק משותף זכות לכספים שבאותו חשבון בחלקים שווים ביניהם. לכן יש לקבל התובענה באופן חלקי, ולקבוע כי היות שיש שלושה שותפים בחשבון, ובהעדר כל ראיה לסתירת החזקה האמורה לעיל, בעלותו של המשיב 1 הינה רק על שליש מהכספים שבחשבון. אשר על כן, ניתן בזאת פסק דין הצהרתי, ולפיו המשיב 1 הינו בעלים של שליש מהכספים המצויים בחשבון בלבד. יתרת הכספים שבחשבון שייכת למבקשים בלבד. משנדחתה התובענה בחלקה והתקבלה בחלקה, אינני מטיל חיוב בהוצאות. בנקחשבון בנק משותףעיקול