עקרון פומביות הדיון (סעיף 3 לחוק יסוד השפיטה וסעיף 68(א) לחוק בתי המשפט), הינו אחד מעקרונות החוקתיים המרכזיים בשיטת משפטנו. מדובר בעיקרון שהוא מעיקרי היסוד של שפיטה ראויה ועשיית משפט צדק. עקרון זה נושא עימו את חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. בית המשפט העליון חזר ושנה בנושא זה, ולמשל, בבש"פ 1659/11 חיים שטנגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מיום 26.4.11: "על מעמדו הרם של עקרון-על זה, המשתלב עם חופש הביטוי ועם זכות הציבור לדעת, כבר עמד בית משפט זה לא אחת, ועל חשיבותו לקידום תכלית השקיפות, הגברת הביקורת הציבורית על התנהלות מערכות השלטון וקיומו של הליך משפטי הוגן, אין צורך להכביר מילים". ובהמשך: "סיכומם של דברים, שיש להביט על ההסדר החקיקתי הנוגע לפומביות הדיון ולפרסומים הקשורים בהליכי משפט, כעל מארג של הוראות היוצרות מסגרת נורמטיבית מקיפה, המשקפת בחירה מודעת מצידו של המחוקק אימתי יש מקום ליתן צו איסור פרסום ולהצר את גבולותיו של עקרון פומביות הדיון. נקודת המוצא היא, כי  בהעדר הוראה כאמור, תהא ידו של עקרון פומביות הדיון על העליונה וידו של מבקש איסור הפרסום על התחתונה" . ראוי לצטט עוד מקביעת בית המשפט העליון: "לעקרון פומביות הדיון שני פנים: האחד, ניהול הדיון בדלתיים פתוחות, כך שכל אחד מן הציבור רשאי לנכוח בדיון; והשני, היתר לפרסם ברבים את תוכנם של הדיונים כחלק מזכות הציבור לדעת. ... בימינו, חשיבותו העיקרית של עקרון פומביות הדיון טמונה בהיבט השני שעניינו האפשרות לפרסם את דבר הדיונים ותוכנם, ובכך להביאם לידיעת כלל הציבור" (בג"צ 258/07 ח"כ גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת ארועי המערכה בלבנון 2006 (לא פורסם) מיום 6.2.07) . פגיעה בעקרון בסיסי זה ניתנת אך מכוח עיגון מפורש בחוק. (ראה לעניין זה: ע"א 4693/07 ידיעות אחרונות בע"מ נ' פלוני (לא פורסם) מיום ; ע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מיום 5.4.06; רע"פ 5877/99 יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (2) 97; בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 658]. סעיף 70 (ד) לחוק בתי המשפט קובע כדלהלן: "בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם". בית המשפט העליון הביע עמדתו בשורה ארוכה של פסקי דין. למשל בפרשת ידיעות אחרונות דלעיל קבע כבוד השופט פוגלמן, לעניין הפגיעה בפרטיות כדלהלן: "כתנאי להפעלת הסמכות לפי סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, על בית המשפט לבחון הן את מהות הזכות הנפגעת, הן את עוצמת הפגיעה בה. רק אם מגיע בית המשפט למסקנה כי הפרסום יביא לפגיעה בפרטיות, וכי הפגיעה האמורה הינה פגיעה חמורה, שומה עליו לשקול האם יש מקום להפעיל סמכותו ולאסור פרסום. גם בשלב זה, על בית המשפט לאזן בין עקרון פומביות הדיון לבין הפגיעה בפרטיות. בגדר איזון זה יש לשקול את מידת העניין הציבורי שבפרסום המסוים אל מול הנזק שייגרם כתוצאה ממנו (השוו: רע"א 2323/04 פלוני נ' פלונים (, 18.5.05) פסקה 12; בש"פ 972/06 זריהן נ' מדינת ישראל (, 22.2.06)). בנוסף, ומבלי לקבוע רשימה סגורה של שיקולים אפשריים, ניתן להביא במניין השיקולים את השלב בו נמצא הדיון השיפוטי - אין דינו של פרסום בשלב הגשת כתב התביעה, כאשר ניצבת גרסה אחת בלבד, כדינו של פרסום פסק דין, הכולל ממצאים שעברו את כור ההיתוך השיפוטי (השוו: עניין חברת החדשות, פסקה 30). בצד האמור נזכיר, כי כפי שנפסק לא אחת, את החריגים לעקרון פומביות הדיון יש לפרש על דרך הצמצום (ראו: עניין וילנר בעמ' 451; עניין מרום, בעמ' 341; עניין אפרתי, פסקה 5; עניין ביטאר, פסקה 9; עניין פלוני, בעמ' 939)". לעניין הערך השמירה על בטחונו של בעל הדין צויין בבש"פ 10927/07 מיכאל מור נ' מדינת ישראל (לא פורסם) מיום 6.1.08 - מפי כב' השופט רובינשטיין - כדלהלן: "אכן, הפסיקה פירשה אינטרס זה בצורה מצמצמת: 'מושג זה של הגנה על ביטחון ודאי אינו כולל הגנה מפני עתונות, שיודעת להיות מאד תוקפנית, עויינת, מציצנית' (כדברי השופט חשין בפרשת מרום, 342; ההדגשה הוספה - א"ר)" כללו של דבר, עיקרון פומביות הדיון הינו עקרון בסיסי וראשוני בשיטתנו המשפטית. רק במקרים חריגים, ראוי יהיה לצמצם הזכות ולהסיגה מפני אינטרסים חוקתיים אחרים שצויינו לעיל. עקרונות משפטייםפומביות הדיוןדיוןחופש הביטוי