קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ועדת ערר נזקי מלחמת לבנון השנייה: 1. טיעוני הערעור הערעור הוגש לפי תקנה 12 א לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) תשל"ג - 1973 (להלן: "התקנות"), על החלטת וועדת ערר לדחות את מרבית תביעתו של המערער לקבל פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה. המערער ציין כי הוא בעל עסק עצמאי למסחר בגרוטאות מתכת אותן הוא רוכש מספקים שונים ומוכר אותם ללקוח עיקרי אחד אשר נוהג לעבד אותם ולייצא אותם לחו"ל. בעקבות מלחמת לבנון השנייה סבל המערער נזקים עקיפים בגין אי יכולתו לספק את גרוטאות המתכת. המערער הגיש תביעת פיצויים בגין נזק עקיף בענפי המסחר התעשייה והשירותים לפי מסלול מחזורים, הקבוע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראות שעה ) תשס"ו - 2006 (להלן: "הוראות השעה"). הוועדה דחתה את תביעתו של המערער לתשלום פיצוי בסך 1.3 מיליון ₪ בגין הפרש מחזורים בין אוגוסט 2006 לאוגוסט 2005. הוועדה קבעה כי בהתאם לאופי פעילותו של המערער לא הוכח נזק. בערר אשר הוגש על ידי המערער נטען כי הנזקים הכוללים שנגרמו עקב המלחמה עלו על אלה שנתבעו בתביעה המקורית. היות והוא נמנה על הגדרת "ניזוק" בתקנות עומדת לו זכות לתבוע במסלול מחזורים והנזקים נגרמו עקב המלחמה. המערער צירף לערר חישוב אשר נערך על ידי רואה חשבון מטעמו. נטען על ידי המערער כי בתשובת המשיבה לערר הועלו על ידי המשיב מספר טענות אשר לא הופיעו בהחלטה המקורית. לדברי המשיב בתשובה, הנתונים אשר נמסרו על ידי העורר אינם מתיישבים עם נתונים אשר נמצאים בידי המשיב כפי שהם עולים מדיווחים שנמסרו על ידי המערער. עוד נאמר כי נגד העורר נפתחה חקירה פלילית. המשיב ביקש לזמן את הצדדים לדיון לפני שתנתן החלטה בערר. ביום 3.6.09 התקיים דיון בו העלה העורר את טענותיו ואף העיד ואילו המשיבה הודיעה כי אין היא מתכוונת לחקור את העורר ואין לה טענות נוספות. הצדדים הודיעו לוועדת הערר כי הפרש המחזורים הוא כמפורט בכתב הערר וכי הפיצוי המגיע הוא בסך של 1.6 מיליון ₪. וועדת הערר אמורה היתה לתת את החלטתה בתום הדיון. אולם, הצדדים סיכמו כי בגין מו"מ המתנהל ביניהם תעוכב ההחלטה למשך שבועיים, על מנת שב"כ המשיב יודיע אם התקבלה הסכמת הממונים לפשרה אשר הושגה בין הצדדים. ביום 14.6.09 הודיע המשיב כי לא קיבל אישור ממונים לפשרה אשר הוצגה בוועדה ואף הוסיף טענות חדשות שלא בא זכרן בהחלטת המשיב בדחיית התביעה ולא בתגובת המשיב לערר. המערער פנה באופן מיידי לוועדת הערר בבקשה להתנגד להרחבת חזית. הוועדה קבעה כי ניתנה החלטה סופית ביום 14.6.09. הוועדה קבעה כי לא הובאו בפניה ראיות באשר לחשדות הפלילים. עוד קבעה הוועדה כי החישוב הקבוע בתקנות הפרש המחזורים יוצר עיוות מפלצתי, שכן על אף המחזור הגבוה של העורר שיעור הרווח שנותר בידו נמוך. לכן, קבעה הוועדה כי סבורה היא שלצורך חישוב סכום הפיצויים יש לחשב את הרווחים של העורר באותם תקופות ובהתאם לכך יש לשלם לעורר את הפיצוי. המערער טען כי הוועדה המציאה שיטת חישוב יש מאין. שיטת החישוב אשר חישבה את הפיצוי המגיע למערער היא שיטה חדשה שאין לה כל זכר בתקנות. היה על הוועדה לחשב את גובה הנזק ואת הפיצוי לפי הנוסחה הקבועה בתקנות. המערער סקר בערעור את ההסדר הקבוע בתקנות ואת ההבדל בין הוראות השעה לחודש יולי לבין הוראות השעה לחודש אוגוסט אשר הציגו שתי חלופות לפיצוי המעסיקים: מסלול השכר ומסלול המחזורים. כמו כן סקר המערער בהרחבה את בג"ץ 6407/06 דורון טיקוצקי ואח' נ' שר האוצר (להלן: "פסק דין טיקוצקי"). המערער היפנה לפרוטוקול וועדת הכספים מיום 31.7.06. נטען על ידי המערער כי עולה מפסק דין טיקוצקי שהמטרה בהתקנת התקנות, לרבות הוראות השעה, היתה מתן פיצוי מהיר גם במחיר של דיוק בשומת הנזק הפרטית של כל עוסק. המשיב מנוע מלטעון כנגד נזקי המערער בחודש אוגוסט 2006 ללא כל התייחסות לנזקים אשר נגרמו לו בחודשים עוקבים, או לקבוע את הנוסחה הקבועה בתקנות תוך ידיעה מראש שהנוסחה תביא לפיצוי שאיננו מדוייק. הוועדה ביטלה למעשה את התקנות ואת הוראות השעה. ההלכה היא כי בית משפט לא יפסול חקיקת משנה אלא אם נפל בה פגם היורד לשורשו של עניין עד כדי אי סבירות קיצונית. יתרה מזאת, המשיב נוקט בחוסר תום לב שכן ברור שכאשר מחזור המסלולים מקפח את הנישום אין היא מפצה את הנישום על אף שלא משתקפת ירידה במחזורים על פי הקבוע בנוסחה של מסלול המחזורים. לאור תכלית הוראות השעה מתחייבת קביעת נוסחה אחידה לכל הניזוקים. המערער היפנה לע"א 8569/06 מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' אברהם פוליטי (להלן: "פסק דין פוליטי"). כפי שעולה מהגדרת המונחים "הפרש מחזורים" ו"מסלול מחזורים" בהוראות השעה -מדובר בנוסחה טכנית אחידה כאשר אין כל קשר למונח נזק ממשי המצוי בתקנות. שר האוצר מוסמך לקבוע את הקריטריונים לעצם הזכאות לפיצוי ולכן אין מקום לטענה כי התקנות סותרות את החוק. עוד נטען כי נפגעה זכות הטיעון של המערער בהתייחס לטענות חדשות אשר הוצגו בפני הוועדה. 2. החלטת וועדת הערר במסגרת ההחלטה ציינה הוועדה את טענת המערער על פיה לא יכול היה לספק גרוטאות מתכת בתקופת המלחמה ולכן ירדו הכנסותיו מסכום של למעלה מ- 4 מיליון ₪ באוגוסט 2005 - לסכום של מיליון ₪ בלבד בחודש אוגוסט 2006. המשיב טען כי העורר לא הוכיח את הנזקים, מאחר והנתונים שנמסרו על ידי העורר אינם מתיישבים עם הנתונים המצויים בידו ומתעורר ספק באשר לאמיתות הנתונים אשר מסר העורר לרשויות מע"מ. לכן דחה המשיב את תביעת העורר. הוועדה ציינה כי במסגרת הטיעון בפניה טען העורר כי החלטת המשיב כלל לא כללה את החשדות הפלילים והדבר נולד בדיעבד ואין מאחוריו מאומה. העורר אף העיד כי למרות שהבדיקה נערכה לפני 4 שנים לא הוגש נגדו כתב אישום ולא נפסלו ספריו. הוועדה קבעה בעניין זה כי לא הוצגה בפנייה כל ראייה התומכת או שוללת בעובדת קיומה של חקירה. מקובלת על הוועדה טענת העורר כי לא ניתן להמתין לעד רק מכיון שכנגד העורר התעוררו חשדות לפני מספר שנים. לגופו של עניין, סברה הוועדה כי 4 שנים הוא זמן ארוך דיו כדי להצדיק מתן החלטה כאילו העורר חף מפשע. הוועדה הבהירה כי אם יתברר בעתיד שהבסיס להחלטה היה בסיס של מרמה - יוכל המשיב לדרוש את השבת הכספים. לעניין הנזק - היפנתה הוועדה לסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים תשכ"א- 1996 (להלן: "החוק"), המסדיר תשלום פיצויים בגין נזק עקיף כתוצאה מנזקי מלחמה. עוד קבעה הוועדה כי הזכאים לפיצויים הוגדרו בהוראות השעה ובתיקון מס' 2 להוראות אלה, כאשר עסקו של העורר לא הוצא מרשימת הזכאים ולכן הוא נכלל ביניהם. כדי לבצר את עמדתו של המערער על פיה המחזור בחודש אוגוסט 2005 הגיע לסכום של למעלה מ- 4 מיליון ₪, צירף המערער אישור רואה חשבון לפיו ההכנסה הממוצעת בין החודשים ינואר - יוני 2006 היתה בסך של כ- 4 מיליון ₪ לעומת מעט יותר ממיליון בחודש אוגוסט 2006. הוועדה קבעה כי הירידה במחזור העיסקאות היא תוצאה של המלחמה וכי לעורר נגרם נזק עקיף במהלך המלחמה. על החלטתה של הוועדה לא הוגש ערעור על ידי המשיב. לכן, אין למעשה מקום לטענות המשיב על פיהן לא הוכיח המערער כי הנזק שנגרם לו, אם נגרם, אינו נובע מהמלחמה. הוועדה המשיכה ובחנה מה הדרך לחישוב סכום הפיצוי אשר מגיע לעורר. הוועדה ציינה כי פסקה בעבר שהעובדה שהוראות החוק גוברות על הוראות התקנות -מביאה לעיתים למצב בו יש לסטות מהוראת התקנה הטכנית על מנת למנוע עיוות. כך עשתה הועדה כאשר מצאה כי השוואת אוגוסט 2005 לאוגוסט 2006 נותנת תוצאה מעוותת המגיעה לפיצוי של נזק שאינו תוצאה של המלחמה. כך ניתנה גם הוראה למשיב, כאשר הוראת התקנה נתנה תוצאה מעוותת לרעת הניזוק כגון במקרה בו היתה לו הכנסה חד פעמית באוגוסט 2006 שהיתה תוצאה של עבודה שביצע בחודש אחר. הוועדה קבעה כי המקרה שבפניה הוא מקרה קלאסי בו החישוב הטכני של התקנות מביא לעיוות מפלצתי אשר עשוי לתת לעורר פיצוי בגין נזק שלא נגרם לו. מאחר והוועדה מקבלת כנכון את דיווחי העורר למרות החשדות, הרי שבהתאם לדיווחיו באוגוסט 2005 הוא ביצע עיסקאות חייבות במס בסך של 4 מיליון ₪ ושילם מע"מ בסך של כ-5000 ₪. תשלום זה מייצג רווח של כ- 31,000 ₪ באותו חודש אשר עולה בקנה אחד עם רווחיו בחודשים אחרים. העורר נשאל האם באמת הרוויח סכומים כה זעומים על מחזור של 4 מיליון ₪ ותשובתו היתה חיובית. העורר ציין כי הרווח החודשי הוא כ- 100,000 ₪ אך לא נמצאו לכך תימוכין במסמכים. גם דיווחיו השנתיים מייצגים טענה לרווח שבין 20,000 - 22,000 ₪ לחודש. העורר אישר אם כך ששיעור הרווח הגולמי נמוך מאוד. מתקין התקנות קבע פיצוי על בסיס מקדם הפחתה מסויים. אולם, אם נחשב את הפרש המחזורים ונכפיל במקדם ההפחתה נגיע לפיצוי נומינאלי בסך 1.3 מיליון ש"ח בגין חודש אוגוסט 2006. על פי עדות העורר, כאמור, גם אם היה מוכר באותו חודש בסכום הרגיל של 4 מיליון ₪, היה מרוויח כ- 31,000 ₪ בלבד. לכן, אין הוא יכול לקבל פיצוי בסך של 1.3 מיליון ₪. הפיצוי מעוות, חוטא לכוונת המחוקק ופוגע באינטרס הציבורי הכללי. לאור זאת עשתה הוועדה את החישוב על פי הפרש הרווחים. 3. סיכומי הצדדים במסגרת סיכומי המערער חזר המערער באופן נרחב על טיעוניו בערעור שפורטו לעיל, תוך הדגשה על פסק דין טיקוצקי ועל ההלכה שנקבע בפסק דין פוליטי. במסגרת סיכומי המשיב הגדיר המשיב את השאלה שבמחלוקת, האם זכאי המערער לפיצוי במסלול המחזורים לאור הנתונים הקבועים בחוק ובתקנות. המשיב טען כי המערער לא הוכיח נזק כנדרש על פי התקנות, נוכח דיווחים המעלים הפרש מחזורים זניח בין אוגוסט 2005 ואוגוסט 2006. המערער מנסה לקבל פיצוי בסכום של כ- 1.3 מיליון ₪ בשעה שהפרש מחזוריו כפי שעולה מדיווח לרשות המס, מתמצה באלפי שקלים בודדים בשנה עובדה עליה אין המערער חולק. ברור שזאת לא היתה כוונת המחוקק בהתקנת התקנות. המשיב דחה את תביעת המערער משום שלא עלה בידו להוכיח נזק, שכן לפי דיווחיו למע"מ בחמש השנים שקדמו לערעור נותר בידיו ערך מוסף זניח. המערער צירף כאמור לערעור בפני הוועדה חישוב אשר נערך על ידי רואה חשבון. המשיב ציין כי עמדת רואה החשבון איננה מתיישבת עם הנתונים שהציג המערער למע"מ בתקופה שקדמה לערעור ובחמש השנים האחרונות. המשיב היפנה להגדרת סעיף 35 לחוק המגדיר "נזק מלחמה" ו"נזק עקיף". מלשון החוק עולה כי הנזק העקיף בגינו נתבע הפיצוי הוא תוצאה של מלחמה ויש להוכיח קיומו של קשר סיבתי ביניהם. במסגרת הוראות השעה נקבע אופן הפיצוי בגין הנזק העקיף לעוסקים שונים אשר מקום מושבם הוא באיזור הגבלה וזאת בשני שלבים: השלב הראשון תקנות חודש יולי אשר קבע פיצוי על פי מסלול השכר, השלב השני תקנות חודש אוגוסט אשר במסגרתן בוצעו שני שינוים עיקריים: יצירת מסלול שכר משופר והוספת מסלול חלופי לפיו, נאמד הנזק שנגרם לעסק כסכום הירידה בהכנסות כתוצאה מהמלחמה בניכוי החיסכון עקב הצמצום בהיקפי העסק - הוא מסלול המחזורים. הנוסחה לחישוב הפיצוי בתביעה לפי מסלול המחזורים מוגדרת כך שהפרש המחזורים הוא "ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודש אוגוסט 2005 לבין מחזור עסקאותיו בחודש האמור בשנת 2006, ולגבי ניזוק המדווח על מחזור עסקאותיו בשיטת דו - חודשי - ההפרש החיובי שבין מחזור עסקאותיו כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975..." המשיב טען כי המחוקק קבע את הנוסחאות תוך שהוא מבקש להציב נוסחה סכימטית, אשר תסייע בחישוב הנזק שנגרם עקב המלחמה אשר תביא לחישוב מהיר ואחיד של הפיצוי. מחוקק המשנה ביקש להציב סייגים וגבולות לצורך בחינת המחזור של הניזוק. בהסתמך על הדיווח לרשויות מע"מ ניתן לבחון את סבירות המחזור המדווח ובהתאם ליתן פיצוי על הנזק שנגרם עקב המלחמה. המחוקק לא ביקש כי ישולם פיצוי שאינו פיצוי אמת על נזק שנגרם שלא בעקבות המלחמה ושלא ניתן ללמוד עליו מהדיווחים למע"מ. המערער מבקש כי חישוב הפיצוי המגיע לו יערך אך ורק על בסיס התקנות, במנותק מהוראות החוק המסמיך ובהתעלם מהעובדות לרבות התיקון שחל בעניינו כעוסק בענף המתכת ותוך התעלמות מכך שדיווחיו לא מגלים ירידה במחזורים. אין החוק והתקנות מכוונים לפצות על מלוא הפרש המחזורים על נזק שלא אירע כתוצאה מהמלחמה ככל שחל שינוי בדיווחיו של המערער בשנת 2006. המשיב ציין כי המערער הוא עוסק בתחום מיוחד, מחזור מתכות, אשר מיסויו כרוך בקשיים רבים שכן אספני הגרוטאות אינם רשומים כעוסקים מורשים. לאור זאת, אושר ביום 14.11.05 תיקון לתקנות מס ערך מוסף תשל"ו - 1976 (להלן: "תקנות מע"מ") במסגרתו נוספה תקנה 6 ז אשר קבעה כי עוסק שהוא ספק בתחום מחזור המתכת, אשר רוכש פסולת מתכת מספקי גרוטאות, יוציא חשבונית מס עצמית בגין המתכת אותה רכש ולא אותם ספקי גרוטאות. כך למעשה עברה חבות המס מהמוכר לקונה. לאור תיקון זה חל שינוי משמעותי בדיווחי העוסקים בתחום מחזור המתכת בכלל ובדיווחי המערער בפרט. כתוצאה מכך השוואת מחזור העיסקאות לחודש אוגוסט 2005 ואוגוסט 2006 בהתאם לנוסחה שנקבעה בתקנות - תביא לתוצאה מעוותת שאינה מתקבלת על הדעת. לאור זאת פנה המשיב לבדוק את דיווחי המערער למס הכנסה שכן בענייני מס הכנסה אין דין מיוחד לעוסקים בענף המתכת. המשיב טען כי דיווחיו של המערער בדבר שומה עצמית למס הכנסה מעלים כי בשנת המס 2006 חלה עלייה בעסקאותיו של המערער. בשים לב להצהרתו של המערער על שומת עצמית בסך אלפי שקלים בודדים לחודש, לא מתקבלת על הדעת טענתו כי מחזורו החודשי האמיתי עומד על סך של 4 מיליון ₪ ולכן לא ייתכן כי נגרם לו נזק בסך של 1.3 מיליון ₪. יש אכן לראות במחזוריו של המערער לשנת 2006 בניכוי החשבוניות העצמיות כהכנסתו האמיתית כעומדת על ממוצע חודשי של 22,000 ₪. כמו כן טען המשיב כי אף עיון במחזור העיסקאות החייבות של המערער במע"מ מעלה כי ההפרש בין מחזורי המערער אינם משמעותיים. בשנת 2005 עמד הממוצע החודשי של המערער על כ- 3.9 מיליון ₪ ואילו ממוצע העיסקאות של המערער לחודש 2006 עומד על סך 3.5 מיליון ₪ כך גם בהשוואה למחזורים החודשים לפני שנת 2005 ולאחר שנת 2006. אולם, בשנת 2005 טרם נכנס לתוקפו התיקון לתקנות מע"מ ולא ניתן היה לעקוב כראוי אחר התשומות שדווחו. בשנת 2006, בעקבות התיקון דיווח המערער אודות החשבוניות העצמיות שהוציא לספקי הגרוטאות מידי חודש, כך שניתן היה לראשונה לערוך קיזוז ולעמוד על המחזור האמיתי. קיזוז זה מעלה כי המחזור האמיתי של המערער לשנת 2006 החל מתחילת התיקון עמד על ממוצע חודשי של כ- 8000 ₪ ואילו באוגוסט 2006 על כ- 4000 ₪. המשיב טען כי הירידה במחזורי המערער אינה ירידה כלל אלא מהווה תוצאה של כניסת התיקון אשר אפשרה לראשונה לחלץ את מחזורו האמיתי. המערער מתעלם מהתיקון ומבקש לראות אותו ככל ניזוק אחר מבלי לשים לב לדין המיוחד שחל עליו. מבלי לפגוע בכל האמור לעיל, הרי גם ללא כל קשר לתיקון תקנות מע"מ - ניתן ללמוד ממחזורי המערער כי הלכה למעשה לא נגרם לו נזק העומד על כ- 1.5 מיליון ₪ אלא רק על אלפי שקלים בודדים. כך עולה גם מההחלטה בתביעה בה צויין כי דיווחי המערער למע"מ מעלים כי במשך חמש השנים האחרונות כמעט ולא נותר בידו ערך מוסף על אף גובה ההכנסות. על המערער להוכיח את נזק המלחמה. על אף קיומם של המחזורים הגבוהים לא הוכיח, כאמור, קיומו של נזק לאור העובדה כי נותר בידו ערך מוסף זניח. מכל האמור לעיל עולה כי זה המקרה המובהק בו יש לסטות מהוראות התקנות ולפנות להוראות החוק אשר מציגות את המצב לאשורו. יש בחישוב שנעשה כדי להחזיר את מצב המערער לקדמותו כפי שהיה ערב המלחמה וכפי שהוא משתקף מדיווחי המערער למע"מ, למס הכנסה ומעדות המערער עצמו בפני הוועדה. תימוכין לעמדה זו ניתן למצוא בפסיקה אשר קבעה כי טרם שמיושמת נוסחה או חזקה מכח החוק, יש לבדוק את מצב הדברים לאשורם כדי שיביאו לגביית מס אמת. במקרה הנוכחי, אם יוענק למערער פיצוי בסך של כ-1.5 מיליון ₪ הרי שאין זה פיצוי אמת. עוד נטען על ידי המשיב, כי הוועדה שגתה בכך שפסקה למערער פיצוי על פי רווחיו כפי שדווחו למע"מ. הנתונים שמסר המערער למע"מ אינם נכונים מאחר שחל שינוי בענף המתכת. לאחר התיקון חל שינוי משמעותי בכך שעיסקאות המערער כוללות גם את עיסקאות המוכר ואילו בדיווחים לשנת 2005 לא היה כדי ללמד על דוח העיסקאות האמיתי. מכאן עולה כי הדיווחים למס הכנסה הם אלה ששיקפו את הכנסות המערער. עוד נטען כי הוועדה לא דייקה ביישום נוסחת המחזורים, שכן לא התחשבה בהוצאות הנחסכות של המערער. באשר להפניה לפסק דין טיקוצקי, טען המשיב כי המערער הוציא את הדברים מהקשרם. אין מקום לטענה כי מחזור המסלולים נועד לתת פיצוי עודף לחודש יולי שהכוונה לפיצוי משופר למסלול השכר שאיננו נידון בערעור הנוכחי. התייחסותה של כב' השופטת ארבל היתה למסלול שכר משופר לעומת מסלול השכר לחודש יולי. המערער אף טוען באופן מתמם כי מחזור המסלולים נועד לפצותו על ההפרש שבין אוגוסט 2005 לאוגוסט 2006. אולם, המערער שוכח את דיווחיו למע"מ אשר הותירו אצלו ערך מוסף זניח ואת דיווחיו למס הכנסה המראים כי אין הפרשים כה גדולים באותן השנים. באשר להפניה לפסק דין פוליטי - הרי שפסק הדין לא עסק בפרשנות חוק מס רכוש . המשיב היפנה לע"מ 20479-05-10 חן מרגליות נ' מנהל מס רכוש שם נקבע כי יש להבחין בין הוראות הנוגעות לחישוב מס לבין הוראות הנוגעות לפיצוי. בפסק דין מרגליות אף הובהר כי בעניין פוליטי תשלום המס על פי הנוסחה שבחוק לא עמד בסתירה לתשלום מס אמת שלא כמו במקרה הנוכחי. למרות העובדה כי המינוח "נזק ממשי" לא נכלל בהגדרת התקנות הרי שבכל מקרה על המערער לעמוד בסף הכניסה של קיום נזק כתוצאה ממלחמה. הנוסחה היא אומנם נוסחה אחידה אולם היא מתמקדת בדיווחים למע"מ, בהנחה שדיווחים אלה משקפים נאמנה את הירידה במחזוריו של המערער. כאשר לא ניתן להסתמך על הדיווחים למע"מ בגין השינוי שחל בדיווחים עקב היות המערער עוסק בענף המתכת אין לכך מקום. טענות המערער נטענות בחוסר תם לב, כאשר אין הוא חולק על כך כי הנזק שנגרם לו בחודש אוגוסט 2006 נמוך בעין שיעור מזה שהתקבל מהפעלת הנוסחה. המערער יודע על השינוי שחל בדיווחים למע"מ לפיהם לא ניתן לאמוד על מחזור העיסקאות כתוצאה מהתיקון. 4. דיון והחלטה כפי שאף הובהר בפסק דין טיקוצקי, הרי שהוראות השעה לחודש יולי ולחודש אוגוסט הותקנו מכח הוראות החוק כאשר סעיף 35 כולל מספר הגדרות שהן רלוונטיות לצורך בחינת התקנות (סעיף 4 לפסק הדין). "הנזק" הוגדר בסעיף 35 כ"נזק מלחמה" "נזק עקיף" ו"נזק בצורת". "נזק עקיף" הוגדר "הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה בתחום ישוב ספר, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים..." תכלית הוראת הפיצוי לפי חוק מס רכוש היא לפצות את מי שנפגע עקב אירועי המלחמה. החוק לא נועד לפצות בגין כל השפעות המלחמה אלא לפצות מגזרים מוגדרים אשר נפגעו יותר מאשר כלל תושב המדינה. לכן, הגביל המחוקק את הפיצוי לעסקים באיזורים מוגבלים כאשר הפגיעה בהם היתה יותר גדולה מאשר ביתר חלקי המדינה. כאשר באים לבחון את מתן הפיצוי על פי הוראות השעה, יש קודם כל לזכור כי המשאבים הכספיים הציבוריים אשר נתונים בידי המדינה הם מוגבלים מעצם טיבם. (ראה בג"ץ 8803/06 גני חוגה בע"מ נ' שר האוצר - פסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה וכן פסק דין טיקוצקי בסעיף 4 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה). הגבלתם של המשאבים הכספיים הציבוריים והרצון לפצות את מי שנפגע עקב אירועי המלחמה, מביאים בהכרח למסקנה שיש להקפיד על כך שהנזק אשר בגינו יינתן פיצוי - הוא אכן נזק שנגרם בגין אירועי המלחמה כפי שקבוע בהוראות החוק וכי הנזק יהיה אכן נזק אמת. שתי דרישות מקדמיות אלה חלות על כל מי שטוען לקיומו של נזק ולאורן יש לבחון את תחולת התקנות ואת נוסחות הפיצוי על פיהן. כפי שציין המשיב בסיכומיו, הגדרת "הפרש המחזורים" בהוראות השעה מפנה לדיווחים בהם חייב הניזוק באשר למחזור עסקאותיו לפי חוק מע"מ. אין לראות בהפניה זו כהפניה טכנית בלבד כפי שטוען המערער, תוך התעלמות ממטרת החוק ומהערך המוסף האמיתי אותם מייצגים דיווחים אלה. בשלב זה יש להבהיר כי אינני רואה מקום לטענות המשיב באשר לדיווחיו של המערער למס הכנסה, או באשר לתיקון הספציפי החל על המערער בהיותו ספק מתכות בתחום מחזור המתכת, לגביו תוקנו תקנות מע"מ בשנת 2005. אין להידרש להוראות ספציפיות החלות על סוגי עוסקים שונים בהיותם תובעים כ"ניזוק" על פי הוראות השעה. התקנות נועדו אכן לאפשר פיצוי מהיר על פי נוסחה כוללת. אין לכן הצדקה לחייב בדיקה פרטנית לגבי סוגי העוסקים השונים במהלך בחינת הפיצוי המגיע להם. יתרה מזאת, טענותיו השונות של המשיב בעניין זה מביאות למעשה לטענה מצידו על פיה כלל לא נגרם נזק כתוצאה מהמלחמה, שכן השינוי שחל במחזוריו של המערער, גם שאינו מהותי, אינו תוצאה של נזק מלחמה אלא תוצאה מהשינוי הנדרש בשיטת הדיווח. המשיב לא הגיש, כאמור, ערעור על קביעת הוועדה על פיה נגרם למערער נזק כתוצאה מהמלחמה. לכן, במסגרת הדיון שבפניי יש להתייחס לדרך החישוב הנובעת מאותו הפרש מחזורים אליו התייחסה הוועדה וכפי שעולה מדיווחי המערער למע"מ. עם זאת, יש בהחלט מקום במסגרת ביצוע החישוב על יסוד ההפניה לדיווחי הניזוק למע"מ, לחלץ את הנתונים הרלוונטים המייצגים את נזקו האמיתי של הניזוק מתוך אותם דיווחים. אין גם כל קושי מעשי בחילוץ נתונים אלה. די בטיעוני המשיב - כפי שאף נקבע בהחלטה המקורית שלו וכפי שקבעה הוועדה - כי אין לקבוע פיצוי על פי התוצאה הטכנית של השוואת המחזורים בהתאם לדיווחים למע"מ. יש להיזקק במקרה הנוכחי לנתוני המע"מ כפי ששולם בפועל ולעדותו של המערער בעניין זה כראייה על הנזק האמיתי אשר נגרם לו. נספח ג' לערעור הוא מכתב משיב מיום 11.4.07 בו דחה המשיב את התביעה לפיצוי בסך כ- 1.3 מיליון ש"ח. במכתב זה היפנה המשיב לדיווחי המערער למע"מ בחמש השנים האחרונות מהם עולה כי נותר בידו ערך מוסף זניח בכל אחת מתקופות הדיווח. גם בהחלטת הוועדה הובהר כי בהתאם לדיווחי העורר למע"מ בחודש אוגוסט 2005, הוא ביצע עיסקאות החייבות במס בסכום של למעלה מ- 4 מיליון ₪, אולם שילם באותו חודש סכום מס של 5388 ₪ בלבד. הוועדה ערכה חישוב פשוט לפי שיעור המע"מ של 17% אשר חל באותה עת, והגיעה לתוצאה כי תשלום המע"מ הנ"ל מייצג רווח של 33,694 ₪ באותו חודש, כאשר רווח זה עולה בקנה אחד עם רווחיו של המערער בחודשים האחרים. יתרה מזאת, במסגרת הדיון בפני הוועדה נשאל המערער האם באמת הרוויח סכומים כה זעומים למרות מחזור מדווח של 4 מיליון ₪ ותשובתו היתה חיובית. העורר טען אומנם לרווח חודשי של 100,000 ₪. אולם, לכך לא הוצגו כל סימוכין במסמכי המערער ודיווחיו השנתיים של המערער למע"מ מייצגים רווח של 20,000-22,000 ₪ לחודש. מקובלת עלי לחלוטין עמדת הוועדה, כי עולה מעדותו של המערער שאם היה מוכר באוגוסט 2005 גרוטאות בסכום הרגיל של 4 מיליון ש"ח היה מרוויח כ- 31,000 ₪ בלבד. בנסיבות אלה, חישוב של הפיצוי המגיע לו אך ורק על פי נתוני הפרשי הדיווח המופיעים בדוחות מע"מ, אין בו כדי לייצג בדרך כלשהי את הנתונים האמיתיים הנובעים מהדוח המקבלים ביטוי במס ששולם בפועל, שיש בו כדי להצביע על הרווח האמיתי שאינו עומד בכל פרופורציה למחזורים המדווחים. דרישה מצד המערער לתשלום פיצוי בסכום של 1.3 מיליון ₪, מהווה דרישה בחוסר תום לב בניגוד גמור למטרת הפיצוי על פי הוראות השעה ובניגוד גמור לאינטרס הציבורי הכללי - כאשר המשאבים הציבוריים העומדים לרשות כלל הניזוקים הם כאמור אמצעים מוגבלים. די היה באמור לעיל כדי לדחות את הערעור. אתייחס עתה לטענות המערער על יסוד פסקי דין טיקוצקי ופוליטי. באשר לפסק דין טיקוצקי, טען המערער כי כב' השופטת ארבל קבעה שמסלול המחזורים נותן למעשה פיצוי עודף וכי הוראת השעה לחודש אוגוסט, בעצם הפיצוי העודף שהיא מעניקה, מאזנת את הסדר חודש יולי ומסירה את חוסר הסבירות כאשר מסתכלים על הסדרי הפיצוי כמקשה אחת. המערער למד מכך כי מטרת התקנת התקנות, לרבות הוראות השעה, היתה מתן פיצוי מהר לניזוקים וזאת גם במחיר של אי דיוק בשומת נזק פרטני של כל עוסק. עיון בפסק הדין מבהיר כי התייחסותה של כב' השופטת ארבל לעניין הפיצוי העודף, היא בהקשר לפיצוי אשר היה קבוע בתקנות חודש יולי במסלול השכר. בסעיף 40 לסיכומים היפנה המערער, מבלי להפנות לסעיף הרלוונטי בפסק הדין, לדברי כב' השופטת ארבל המתייחסים למסלול המחזורים ולכך קשר את הדברים בדבר פיצוי עודף. אולם, הפנייה זו איננה מדוייקת. סעיף 68 לפסק הדין מבהיר כי בהתאם להוראות השעה לחודש יולי, הועמד הפיצוי בגין נזק עקיף על שוויו של 132.5% מהשכר הממוצע לעובד. עוד נאמר כי הוראת השעה לחודש אוגוסט נתנה אפשרות לבחור בין פיצוי לפי מסלול המחזורים לבין פיצוי לפי מסלול שכר משופר. מסלול השכר המשופר מעמיד את הפיצוי על 145% מהשכר הממוצע לעובד. ממשיכה כב' השופטת ארבל ומבהירה כי השוני שיוצר הסדר חודש אוגוסט נעוץ בשתי חלופות שמציע ההסדר: בשלב הראשון נערך על ידה דיון במסלול השכר המשופר. נאמר כי המדינה הבהירה כי לא זו בלבד שמסלול השכר המשופר מעניק לניזוקים פיצוי בשיעור גבוה יותר, אלא שהסדר חודש אוגוסט מטיב עם המעסיקים מעבר לפיצוי שהיו מקבלים בגין הנזקים העקיפים בחודש אוגוסט בלבד. רק לאחר מכן, ובנפרד, מתייחס בית המשפט למסלול המחזורים. בקטע נפרד, חדש המתחיל במילים "מטעמים אלה", אומר אכן בית משפט כי הוא סבור "כי בחינת הסדרי הפיצוי כמקשה אחת ובפרט העובדה שהסדר חודש אוגוסט כולל פיצוי עודף (המתייחס כאמור לעיל למסלול השכר - ד.ק) או חלופה של פיצוי על פי מסלול העסק מצמצמת את הפערים שבין ההסדרים והניזוקים השונים"(ההדגשה שלי - ד.ק.). מכאן עולה כי הדיון בעניין הפיצוי העודף מתייחס לשיפור במסלול השכר, כאשר פיצוי עודף זה במסלול השכר יחד עם הוספת מסלול המחזורים - מאזנת את הסדר חודש יולי ומסירה ממנו את חוסר הסבירות אשר היה קיים בו על פי עמדתה של כב' השופטת ארבל. לאור זאת, אין גם מקום למסקנתו של המערער מהאמור בפסק דין. באשר לפסק דין פוליטי, נטען על ידי המערער כי הוא רלוונטי לענייננו וכי נידון בו עניין שומה פרטנית של כל נישום אל מול נוסחה קבועה בחוק. כב' השופטת נאור קבעה כי למרות שפועלה של הנוסחה הליניארית הקבועה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 50 להוראות שעה) נוגדת לעיתים את מטרת החקיקה הרי שאין לסטות מנוסחה זו. המערער היפנה אף לדבריו של כב' השופט גרוניס באותו פסק דין, כי לא יהיה זה לגיטימי להתעלם מלשונו של המחוקק וכי נוסחת החישוב תחול בכל מקרה למרות שהתוצאה תהיה בלתי צודקת במקרה מסויים. מכך לומד המערער כי העיוות אשר נוצר לעיתים הוא אינהרנטי לכל קביעה של נוסחה, שכן לעולם אין זהות בן עוסק אחד למשנהו. במקרה הנוכחי אומר הדבר שאין לסטות מהנוסחה הקבועה במסלול המחזורים. אינני רואה מקום לקבל טיעון זה של המערער. אומנם, כפי שכבר קבעתי לעיל, אין מקום לעמדת המשיב על פיה יש לבחון כל סוג של עוסק שהוא בגדר ניזוק על פי התקנות הספציפיות החלות עליו בדיני המס. עם זאת, נראה כי הנוסחה הכללית המפנה לדוחות המע"מ כבסיס לחישוב הפרש המחזורים אינה מונעת את האפשרות לחלץ את הנתונים האמיתיים מתוך דוחות אלה כפי שנעשה במקרה הנוכחי על ידי הוועדה. אין לי אלא להצטרף בעניין זה לאמור בפסק דינו של כב' השופט סוקול בע"מ 20479-05-10 חן מרגליות השקעות וסחר בע"מ נ' מנהל מס רכוש . גם באותו מקרה טענה המערערת, אשר הגישה תביעה על פי מסלול המחזורים, כי יש ללמוד מפסק דין פוליטי שיש להעדיף נוסחת חישוב על פני בדיקה פרטנית של הנזק. בית המשפט קבע כי יש להבחין בין הוראות הנוגעות לחישוב מס לבין הוראות הנוגעות לפיצוי. הטלת חובה לפיצוי יתר פוגעת לדבריו בשאר הניזוקים. לכן, כאשר מפרשים הוראה בדבר פיצוי קיימים אינטרסים שונים מאלה העומדים בעת פרשנות הוראות מס. דברים אלה עולים בקנה אחד עם הדברים שנאמרו בעניין גני חוגה לעיל. שנית, לשימוש בנוסחות כלליות יש אכן יתרונות רבים לרבות יעילות, פשטות ואחידות שהם ערכים חשובים במסגרת תכליות דיני המס, כפי שנקבע בפסק דין פוליטי. אולם, אלה אינם עומדים לבדם ובינם לבין האינטרס לגביית מס אמת, מתקיים מתח תמידי. כב' השופט סוקול הדגיש כי במקרה אשר נידון בפסק דין פוליטי לא עמד תשלום המס על פי הנוסחה שבחוק בסתירה לתשלום מס אמת. כפי שדיני המס שואפים למס אמת כך גם דיני הפיצוי שואפים לפיצוי אמת בגין נזק אמיתי. במקרה שבפניי, תשלום הפיצוי על פי החישוב הדווקני כפי שהוא קבוע בתקנות יביא אכן לפיצוי שאיננו פיצוי אמת. בהקשר זה אינני מקבלת גם את טיעונו של המערער כי העובדה שהמינוח "הנזק הממשי" הוסר מהתקנות מלמדת על כך שלא נדרש קיומו של נזק. קיומו של הנזק מותנה בהיותו נזק כתוצאה מהמלחמה ודי בכך כדי להפריך טענה זו. התוצאה מכל האמור לעיל, כי אין מקום לקבל את הערעור. החלטת הוועדה תעמוד על כנה. בעניין זה יש לחזור ולציין כי המשיב לא הגיש ערעור על החלטת הוועדה ולכן אין מקום לטיעונים הנוספים אשר הועלו בסיכומים, באשר לטעויות חישוב שחלו בהחלטה זו. המערער יישא בהוצאות המשיב בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל. מס רכוש - נזקי מלחמהערעורמיסיםעררועדת ערר