קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על תביעת חוב של עובד לשעבר: מונח בפניי ערעורו של מר תומר ברזיק (להלן: "המערער"), עובד לשעבר בחברת איי.טי.פרו-דנשיר טכנולוגיות (להלן: "החברה") על החלטת המנהל המיוחד לנכסי החברה בעניין תביעת החוב שהוגשה על ידי המערער. 1. המערער טוען כי עבד בחברה מיום 1.6.2006 ועד ליום 31.8.08. החברה לא שילמה למערער שכר עבור החודשים מאי ויוני 2008 בסך של 23,690 ₪. כמו גם לא הפקידה בקופות השונות חלק מהסכומים שהפחיתה משכרו של העובד. בהסכם סיום ההעסקה בין המערער לחברה (הסכם מיום 8.9.08) הוסכם בין הצדדים כי התשלומים אשר לע הועברו לקופות ישולמו למערער עד לחודש אוקטובר 2008 אולם חרף בקשות חוזרות ונשנות תשלומים אלו לא הועברו למערער. הסכם סיום ההעסקה הנ"ל מבטיח לעובד כי ישולמו לו פיצויי פיטורין לאחר שיעמוד בתנאים מסוימים אולם אף לאחר שמילא אחר התנאים לא שולמו לו פיצויי הפיטורין בהתאם להסכם. עם סיום העסקתו של המערער בחברה עקב התפטרותו, המשיך המערער לספק לחברה שירותים שונים, ובעצם המשיך לבצע לכאורה את אותה העבודה כפי היה קודם לכן, אלא שכעת נעשתה העבודה כנגד חשבוניות כאשר המערער עובד תחת חברת "תומר ברזיק" בע"מ. החברה נקלעה לקשיים ופורקה במרץ של שנת 2010.החל מחודש פברואר 2009 חדלה החברה לשלם לעובד את שכרו עד לסיום עבודתו בחודש נובמבר של שנת 2009. לעניין זה של שכר המערער בשנת 2009 (חרף סיום העסקתו ב31.8.08), טוען המערער כי באותו היום בו נחתם הסכם סיום ההעסקה בין המערער לחברה, נחתם גם הסכם למתן שירותים בין העובד לחברה במסגרתו, לטענת המערער, בעצם דרשה החברה מן העובד להמשיך ולבצע את עבודתו אצלה בדיוק באותו האופן בו פעל כאשר היה עובד מן המניין. המערער ממשיך וטוען כי לאור העובדה שהמשיך דה- פקטו באותה עבודה בדיוק כאשר הוא מספק את השירותים לחברה באופן אישי ובלעדי, ואף המשיך להשתמש בכלי העבודה שניתנו לו על יד החברה (רכב, טלפון, מחשב) הרי שהמערער עומד במבחן ההשתלבות ולפיכך ייחשב כעובד של החברה. עד כאן טענות המערער. 2. המנהל המיוחד טוען כי יש לדחות את הערעור על הסף בשל איחור במועדים. לשיטתו הוגש הערעור בחלוף המועד האחרון וזאת מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד. כאמור, לטענתו: א. השכר המבוקש בעבור שנת 2009: הסכם ההעסקה שצורף לתביעת החוב הינו הסכם שנעשה בין המערער לבין חברת דנשיר מערכות בע"מ אשר איננה החברה שבפירוק וכתב הערעור עוסק בחברת איי.טי.פרו בע"מ בלבד. הסכם ביום ההעסקה שצורף לערעור מעיד על סיום ההעסקה ביום 31.8.11, אי לכך נדחתה התביעה לשכר בשנת 2009. ב. הבקשה לתשלומים נוספים ופיצויי פיטורין- המערער התפטר מעבודתו בחברה וקיבל את מלוא הפיצויים מהחברה כאמור בסעיף 2.5 להסכם. 3. אשר לטענתו של המנהל המיוחד בנוגע לאיחור במועדים; לטענת המנהל המיוחד הוגש הערעור באיחור, שלא בתוך חמישה עשר ימים מיום שהומצאה ההחלטה לנושה וזאת בניגוד לקבוע בתקנה 76(ד) לתקנות פשיטת הרגל. ברם, אני מצטרפת לעמדת הכנ"ר ולעמדתו של המערער על פיהן הוגש הערעור במועדו, כקבוע בתקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל וזאת נוכח העובדה כי סעיף 76(ד) הקובע סד זמנים של חמישה עשר יום לערעור עוסק בערעורו של נושה על החלטת נאמן בבקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב, להבדיל מערעור על ההחלטה לגופה של תביעת החוב עליה ניתן להגיש ערעור בתוך 45 ימים. 4. תביעת החוב לגופה; בעניין זה יש לחלק את תביעותיו של המערער לשתיים: א. תביעת שכר בגין התקופה בה עבד כעובד בחברה (חודשים מאי ויוני בשנת 2008) לרבות הדרישה פיצויי פיטורין ותשלום הכספים שהופרשו ולא הופקדו בקופות. אין חולק כי בתקופה זו עבד המערער בחברה. כמו כן, סעיף 2.4 להסכם סיום העסקה של המערער בחברה שצורף לערעור מהווה ראיה לנכונות דבריו של המערער ולהסכמת החברה לכך ששכרו של המערער בגין חודשים מאי ויוני בשנת 2008 לא שולם בגין קשיי נזילות. נוכח זאת הרי שיש לקבל את תביעתו של המערער לקבל שכר זה ככל שיוכח כי לא שולם, חרף האמור בסעיף הנ"ל לפיו הכספים ישולמו עד ליום 9.10.08. תשלומים נוספים: תשלומים אשר הופרשו אך לא הופקדו בקופות, כאמור בעמדת הכנ"ר אשר מסכמת את הדברים כדבעי, על פי דין, זכות התביעה במצב דברים זה הינה של הקופות אשר על כן, תביעתו של המערער לקבלת כספים אלו נדחית. פיצויי פיטורין: על פי האמור בהסכם סיום ההעסקה, על אף שהמערער התפטר, נאותה החברה לשלם למערער פיצויי פיטורין בכפוף למספר תנאים מצטברים שעניינם אי תחרות עם החברה ואי שימוש במידע מקצועי. יש להדגיש כי התנאי הראשון עוסק באי שימוש במידע עסקי מוגבל ל12 חודשים שתחילתם במועד חתימת ההסכם. התנאי השני עוסק באי תחרות אינו תחום בזמן ומכאן שעולה התמיהה האם פרק הזמן המתייחס לתנאי הראשון תקף אף לתנאי השני או שמא התנאי השני איננו מוגבל בזמן. לצורך העניין אני מוצאת לנכון לקבוע כי פרק הזמן של 12 חודשים מתייחס לשני התנאים גם יחד וזאת משתי סיבות: ראשית, תנייה הקובעת אי תחרות לתקופה בלתי מוגבלת אינה תנייה מידתית וסביר לקבוע כי הינה פוגעת בחופש העיסוק. שנית, תנייה כזו שאינה תחומה בזמן מרוקנת את הסעיף מתוכן שכן לא מתקיים מועד בו ניתן לבדוק האם עמד המערער בתנאים והאם ניתן לשלם לו את פיצויי הפיטורין אם לאו. אי לכך, ונוכח הסכמת המערער והחברה כאמור בסעיף 2.5 להסכם סיום ההעסקה הרי שיש לקבל את תביעתו של המערער לעניין זה ככל שיוכח כי פיצויי הפיטורין טרם שולמו וקודם לכן, כי עמד בתנאים המפורטים בסעיף. ב. תביעת שכר בגין חודשים פברואר עד נובמבר 2009 עבור התקופה בה עבד המערער עבור החברה במסגרת הסכם ההתקשרות. 4. על מנת לקבוע אם זכאי המערער לשכר בגין תקופה זו הרי שיש לקבוע האם בתקופה זו היו בין המערער לחברה יחסי עובד- מעביד. מטענות המערער עולה כי בשלב שבו נקלעה החברה לקשיים תזרימיים הגיעו הלה והחברה להסכמה כי קונסטלציית ההתקשרות ביניהם תהיה שונה, קרי לא עוד יחסי עובד- מעביד אלא מתן שירותים של המערער לחברה כנגד חשבוניות. המערער העלה בערעורו טענות לפיהן חרף הקונסטלציה במסגרתה עבד עם החברה, המשיך המערער בפועל לעבוד באותה המתכונת ונותר עובד של החברה בדיוק כשהיה. מאידך גיסא, אני מצטרפת לעניין זה לטיעוניו של הכנ"ר לפיהן ניתן לקבוע כי המערער לא היה עובד של החברה בתקופה זו. 5. אמנם נכון הדבר כי על פניו עומד המערער במבחן ההשתלבות וכי הוא המשיך באותה העבודה ובאותה הדרך בהן פעל גם בשנת 2008 אולם עולה כי אופן ההתקשרות בצורה זו נעשה בהסכמתו ומבחירתו של המערער אשר העדיף בשלב זה של בעיות תזרים בחברה ואי הפקדת כספים לקופות הביטוח שלו, לעבוד במתכונת זו. יתרה מכך, ההתקשרות החדשה לא נעשה בין החברה לבין המערער כעצמאי אלא בין החברה לבין חברה אחרת אשר עולה כי הינה בבעלות ובשליטת המערער וניתן להניח כי לסוג התקשרות זו היו יתרונותיה בצידה. לא זאת אף זאת; בהסכם ההתקשרות החדש אף ישנה התייחסות למקרה בו יקבע בית המשפט כי בין הצדדים התנהלה מערכת יחסים של עובד- מעביד ונקבע כי במקרה כגון דא, שיעור התמורה בעבור שירותי המערער יהיו כ-60% מערך התמורה שנקבע בהסכם. כעת, לא יכול המערער אשר בחר באופן התקשרות כאמור בהסכם ההתקשרות החדש בשל היתרונות הטמונים במתכונת זו לטעון ליחסי עובד- מעביד על מנת לקבל את כספיו בדרך של שכר עבודה. אי לכך, תביעת השכר בגין תקופה זו נדחית. בהתאם נדחים גם תשלומים נוספים המתלווים ליחסי עבודה בגין תקופה זו כמו פיצויי פיטורין אשר לעניין זה אעיר, יש אף טעם לפגם בתביעה לפיצויי פיטורין נוספים בגין התקופה בה התקשר המערער עם החברה דרך חברה שלו, לאחר שהחברה שילמה לו פיצויי פיטורין בהסכמה, חרף שהתפטר מיוזמתו. 6. סוף דבר, הערעור מתקבל בחלקו. המנהל המיוחד יבדוק בשיתוף פעולה עם המערער את סוגיית התשלומים בגין התקופה בשנת 2008 ויגיש ממצאיו לבית המשפט. בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות. תביעת חובערעורחובעובד לשעבר