קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פטור מאגרה לחברה בהסדר נושים: בפני בקשה לפטור מאגרה שהוגשה על ידי המבקשת בד בבד עם הגשת התביעה כנגד המשיבה בגינה נדרשת האגרה. 1. תביעה זהה הוגשה על ידי המבקשת ביום 6.07.10 (ת.א. 2520-07-10, להלן: "התביעה הראשונה") וגם עם הגשת אותה תביעה עתרה המבקשת לפטור מאגרה (להלן: "הבקשה הראשונה"). הבקשה הראשונה נדחתה בהחלטה מיום 13.10.10 (להלן: "ההחלטה") ומשלא עלה בידי המבקשת לשלם את האגרה היא ביקשה למחוק את תביעתה. ואכן, ביום 1.11.10 הורה בית המשפט על מחיקת התביעה הראשונה. עתה שבה המבקשת לבית המשפט עם תביעה חדשה שאף היא מלווה בבקשה למתן פטור מתשלום האגרה. 2. עיקרי תביעתה של המבקשת ונימוקיה לפטור מאגרה במסגרת הבקשה הראשונה, כמו גם נימוקי ההתנגדות של המשיבה, פורטו בהרחבה במסגרת ההחלטה ואין אפוא, צורך מלפרטם בשנית. בקצירת האומר יצוין כי המבקשת הנמצאת בהליך של הסדר נושים שאושר ביום 11.11.09 (במסגרת תיק פש"ר 6114/09 בבית משפט זה) הגישה תביעה בסך של 79,460,165 ₪ כנגד המשיבה בשל הפרתה את ההסכמים שחתמה עם המבקשת במהלך השנים 2005-2004 לבניית גדר ההפרדה ב"קו התפר". טענת המבקשת בתביעתה היא כי הפרת ההסכמים גרמה לה לנזק כלכלי עצום שאף הובילה בסופו של יום לבקש מבית המשפט צו להקפאת הליכים נגדה.   3. במסגרת ההחלטה ציינתי כי המבקשת הניחה את דעתי בשלב הראשוני כי אם יעלה בידה להוכיח את טענותיה, אזי קיימת לה עילת תביעה כנגד המשיבה. עם זאת ציינתי כי העובדה שהמבקשת נמצאת בהסדר נושים על אף שיש בה כדי ללמד כי מצבה ערב אישור ההסדר לא היה מזהיר, אין בה כשלעצמה ללמד אודות מצבה הכלכלי כיום. המבקשת לא הניחה תשתית מפורטת ותמונה מלאה אודות מצבה הכלכלי ומסאת נכסיה המשועבדים והלא משועבדים כפי שהיה מוטל עליה לעשות, בעיקר לאור העובדה שמאזני הבוחן שלה העלו כי בידה רכוש קבוע בהיקף של מיליוני שקלים. המבקשת גם לא הציגה נתונים אודות היקף סכום הנשייה בה ולא הגישה את דפי החשבון בכל חשבונות הבנק שלה כמו גם דו"ח רווח והפסד. על כל אלו צוין בהחלטה כי הנאמן לא ציין כי פנה אל מי מנושי המבקשת על מנת שיטול על עצמו את תשלום האגרה. בשל כל אלו נדחתה בקשתה הראשונה של המבקשת. 4. עתה כאמור, עותרת המבקשת בשנית לפטור מאגרה כשבמסגרת בקשה זו היא מבקשת לתקן את הפגמים שנפלו בבקשתה הראשונה. בבקשתה זו ציינה כי היא משלמת מדי רבעון סך של 890,000 ₪ לצורך ביצוע הסדר הנושים וסך נוסף של 285,000 ₪ מדי חודש לנושים מובטחים. היא ציינה כי בשל מצבה הכלכלי הקשה היא פנתה באמצעות הנאמן לביצוע הסדר הנושים בבקשה להקטין את הסכום המוטל עליה לשלם לפי הסדר הנושים. כן ציינה כי בשל מצבה הכלכלי הבנקים אינם מספקים לה אשראי למימון פעילותיה, והיא מתקשה בתפקודה השוטף לאור העובדה שהפרויקטים המבוצעים על ידה נושאים פירות לאחר תקופה לא קטנה מהשלמת ביצועם. לבקשה זו צרפה המבקשת את תדפיסי חשבונות הבנק שלה שלא צורפו לבקשתה הראשונה לטענתה משום שחלקם הם חשבונות שאינם פעילים מאז הגשת הבקשה להקפאת הליכים והם נמצאים ביתרת חובה, וחלקם הם חשבונות נאמנות הנשלטים באופן בלעדי על ידי הנאמן לביצוע ההסדר. היא צרפה את מאזני הבוחן לשנים 2009 ו-2010 מהם ביקשה ללמד כי סיימה את שנת 2009 בהפסד שוטף של כ-12.5 מיליון ₪ ואת שנת 2010 (עד לסוף חודש אוקטובר) בהפסד שוטף של 2.2. מיליון ₪. לדבריה, כל סכום שמתקבל בידה ונותר לאחר ההפרשה לקופת הסדר הנושים מנוצל למימון פעילותה השוטפת, תשלום משכורות והשתתפות במכרזים חדשים. באשר לציוד הרשום בספריה היא ציינה כי מדובר בציוד שהושכר לה במסגרת עסקאות ליסינג והוא משועבד לטובת חברות הליסינג ולבנקים. חלק מציוד זה גם הוגדר כנכס מכביד והוחזר לחברות הליסינג. מימושו, כך נטען, לא יניב בכל מקרה רווח כספי משמעותי שכן מדובר בציוד ישן המשמש אותה בפעילותה השוטפת, שהתקבולים המתקבלים ממנה משמשים לקיום הסדר הנושים. 5. באשר לאפשרות מימון האגרה באמצעות בעלי העניין ומנהלהּ היא שבה על טענותיה שהועלו במסגרת הבקשה הראשונה, לפיהן מצבו הכלכלי של מר אלי בראשי מנהלהּ בכי רע וכי מלבד ביתו אין לו או לבני משפחתו רכוש כלשהו. גם הגב' בראשי אינה יכולה לסייע במימון האגרה. 6. גם באשר לאפשרות שנושי החברה ישתתפו במימון האגרה שבה המבקשת על הטענות שנטענו בבקשתה הראשונה, לפיהן לא מסתבר שהם יסכימו לשאת בעלות האגרה. המבקשת הוסיפה כי לאחר ההחלטה (מיום 13.10.10) ולאור האמור בה, פנה הנאמן לביצוע ההסדר אל 36 נושי המבקשת שסכום נשיתם גבוה מסך של 100,000 ₪ וביקש את הירתמותם לסייע במימון האגרה, אך רק חמישה מתוכם השיבו לפנייתו, אחד נתן את הסכמתו וארבעה אחרים הציבו תנאים או ביקשו פרטים נוספים. המבקשת צרפה לטיעוניה את מכתב הנאמן לביצוע ההסדר מיום 16.12.10 במסגרתו פירט את הפעולות שעשה כולל הפנייה לנושים ואת תגובתם. 7. באשר לסיכויי תביעתה שבה המבקשת על האמור בבקשתה האחרונה, ולאור האמור בהחלטה הראשונה כי המבקשת הרימה את הנטל להוכיח בשלב זה כי אם יעלה בידה להוכיח את טענותיה, אזי קיימת לה עילת תביעה כנגד המשיבה, אין צורך להידרש לטיעונים אלו. 8. בהחלטה מיום 17.01.11 נתבקשה תגובת המשיבה אך לנתונים החדשים שהעלתה המבקשת בבקשה זו ולשאלת זכאותה של המבקשת להגשת הבקשה החדשה לאחר דחיית הבקשה הראשונה. המשיבה התעלמה מהחלטה זו ובתגובתה שבה על התנגדותה לבקשה הראשונה, מבלי שהתייחסה ולוּ במילה אחת לשני העניינים בהם נתבקשה תגובתה. בהמשך לכך טענה המבקשת בתשובתה לתגובת המשיבה כי המשיבה מנועה אפוא, מלטעון לאי זכאותה לשוב על בקשה זו לפטור מאגרה במסגרת תביעתה החדשה. המבקשת הוסיפה כי גם לגופו של עניין אין כל מניעה להגשת הבקשה בייחוד לאור שינוי הנסיבות מאז הגשת הבקשה הראשונה, הבא לידי ביטוי בהרעת מצבה הכספי שהביא את הנאמן להגיש בקשה לשינוי תנאי הסדר הנושים.   9. אכן, צודקת המבקשת כי משהתעלמה המשיבה מההחלטה מיום 17.01.11 ולא טענה דבר אודות זכאותה של המבקשת להגשת בקשה זו לפטור מאגרה חרף דחיית הבקשה הראשונה, יש בכך לראות את הסכמתה להגשת הבקשה. 10. עם זאת, לגופו של עניין, עיון בבקשה מלמד כי אין בה לרפאות באופן ממשי את הפגמים שנפלו בבקשתה הראשונה בגינם היא נדחתה. אכן, המבקשת צרפה חלק מהמסמכים שהיא נמנעה מלצרפם לבקשה הראשונה, כנתונים על היקף סכום הנשייה בה וכדפי חשבון של כלל חשבונותיה, אך גם במסגרת בקשה זו היא לא צרפה אסמכתאות שיש בהן כדי לאשש את טענותיה באשר לשעבודים הרובצים על נכסיה ואת טענותיה כי אין בכלל נכסיה כדי לסייע בידה לקבל הלוואה לצורך מימון אגרת המשפט. יש גם צדק בטענת המשיבה כי המבקשת הגיעה להסדר עם נושיה על מנת שתוכל להמשיך בפעילותה הכלכלית, והגשת תביעה זו אשר אמורה לטענתה להניב לה רווחיים גדולים אינה שונה משאר פעולותיה הכלכליות הנעשות על ידה. לכן, כדרך שהיא משקיעה כספים רבים למימון פרויקטים שיניבו לה רווחים, פחותים בהרבה מאלו שהיא עשויה להרוויח מתביעתה לטענתה, לטובתה ולטובת הנושים בה, עליה להשקיע את הכספים למימון האגרה העשויה, כך לפי טענתה, להניב לה רווחים גדולים. 11. זאת ועוד, אכן לאור ההחלטה פנה הנאמן לנושי המבקשת וביקש את עזרתם במימון האגרה, ופנייתו זו לא נענתה. ברם, בעובדה זו כשלעצמה אין די כדי להצדיק את מתן הפטור. עיון בהסדר הנושים מלמד כי לפי המוסכם בו (סעיף 4) כל התקבולים שיתקבלו מתביעות כספיות שתגיש המבקשת נגד צדדים שלישיים בגין עילות שהתגבשו עד ליום 16.04.09 (כתביעה זו שהוגשה על ידי המבקשת כנגד המשיבה) יחולקו בין נושי המבקשת בהתאם לשיעורים שנקבעו בהסדר. בנסיבות אלו הנושים הם בעלי האינטרס היחידי בהגשת התביעה והם התובעים "האמיתיים". במצב דברים זה דומה מצבם של נושי המבקשת למצבם של נושי חברה בפירוק, שכן גם בתביעה המוגשת על ידי חברה בפירוק בעלי האינטרס בהגשת התביעה והתובעים "האמיתיים" הם הנושים ובעלי המניות, ובשני המקרים אין כל הצדקה שמעמדם של הנושים יהיה שונה ממעמדם של כל אדם אחר אשר מגיש תביעה שתשלום האגרה עומד בצדה. לכן, במסגרת הבקשה לפטור מאגרה יש להביא בחשבון מלבד יכולתה הכלכלית של החברה גם, ובמקרה זה אולי בעיקר, את יכולתם הכלכלית של נושיה ושל בעלי מניותיה (ראו ת"א 47424-11-10 אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפירוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ, פורסם במאגרים [23.02.11] לעניין בקשה לפטור מאגרה שהוגשה על ידי חברה בפירוק). אכן, בסעיף 5 להסדר הנושים הסכימו הצדדים לו כי המבקשת היא זו שתדרש לשאת בעלויות ההליכים, הכוללות אגרה והוצאות משפט שונות. אולם, משמעות ההסכמה במקרה זה היא כי הצדדים הסכימו למעשה כי קופת הציבור היא זו שתשא בעלויות התביעה (לכל הפחות בכל הנוגע לתשלום האגרה) אשר את פירותיה יקטפו הנושים. תוצאה שכזו אין הדעת סובלת. בשים לב לכל האמור, הבקשה נדחית. האגרה תשולם בתוך 30 יום שאם לא כן התביעה תימחק. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 5,000 ₪. פטור מאגרההסדר נושיםנושהאגרה