קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פטור מהיטל השבחה העברת התמורה מהמכירה למטרות ציבוריות: 1. בפניי ערעור על דרישה מיום 23/3/08, לתשלום היטל השבחה. הדרישה מתייחסת להשבחה של מקרקעין הנמצאים ברח' אלחנן 7 חיפה והידועים כחלקה 74 בגוש 10809. ההשבחה נובעת מתוכנית חפ/1996 החלה על המקרקעין, שנכנסה לתוקף ביום 26/12/97 (להלן:"התוכנית"). הדרישה לתשלום היטל ההשבחה היא בעקבות מימוש המרקרעין על דרך עסקה למכירתם לאדם פרטי על פי חוזה מיום 16/5/06 (להלן:"העסקה"). 2. ביום 16/11/10 הצדדים הגישו הודעה משותפת בדבר הסכמה דיונית כלהלן: "הודעה ובקשה מטעם הצדדים הצדדים מתכבדים להודיע לביהמ"ש הנכבד כי הגיעו ביניהם להסכמה בדבר רשימת עובדות מוסכמות, באופן אשר מותיר להכרעת ביהמ"ש הנכבד מחלוקות משפטיות בלבד. כמו כן, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר המסמכים אשר יעמדו בפני ביהמ"ש הנכבד במסגרת ערעור זה, ובדבר המחלוקות המשפטיות אשר ביהמ"ש הנכבד מתבקש להכריע בהן. 1. להלן רשימת העובדות אשר הצדדים מסכימים עליהן: 1.1 המערערת (להלן: "מכבי" או "המערערת" הינה מוסד ציבורי לבריאות (קופת חולים). 1.2 מכבי הינה קופת חולים מוכרת, כמשמעות הביטוי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1984. 1.3 מכבי הינה מוסד שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים. 1.4 מכבי רכשה מהמדינה את הנכס נשוא הערעור (להלן:"הנכס") המהווה חלק מהזכויות בחלקה 74 בגוש 10809 ("החלקה"), כמפורט בהסכם ביניהן, נספח "ד" לערעור. במועד חתימת ההסכם נקראה מכבי "הסתדרות מכבי ישראל". 1.5 לאחר מסירת החזקה בנכס, יזמה מכבי את אישור תכנית חפ/1996, אשר מטרתה מפורטת בסעיף 10 לתכנית כדלהלן: א. שינוי יעוד אתר ציבורי שבנויה בו מרכזית בזק תת קרקעית לאתר למוסד לשם הקמת מרפאה הכוללת בין היתר מכונים רפואיים, בית מרקחת, משרדים ושרותים נלווים וחניון לשימושם של באי המרפאה והעובדים בה. ב. קביעת הוראות לבינוי ולפיתוח השטח הנ"ל. ג. קביעת הסדרי כניסה, יציאה וחניה. 1.6 תוכנית חפ/1996 פורסמה למתן תוקף ביום 11.12.97 ותחילת תקפה הנו ביום 26.12.97. 1.7 התוכנית בגינה טוענת המשיבה כי המערערת חייבת בהיטל השבחה הנה תוכנית חפ/1996. 1.8 בעקבות אישור תוכנית חפ/1996, יועדו המקרקעין לשמש שימוש כמפורט לעיל בסעיף 1.5, הכולל מטרות בריאות. 1.9 בשנת 1998, בעקבות בקשת המערערת, אליה צורפו מסמכים מטעמה, בוטל כל היטל השבחה שהוטל, ככל שהוטל על הנכס, בהתאם לסעיף 19 לתוספת השלישית של חוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965 (להלן:"החוק") 1.10 ביום 24.9.98 ניתנה ונמסרה הודעת המשיבה כי חוב היטל ההשבחה בנכס בוטל. 1.11 ביום 11.4.05 ניתנה ונמסרה תעודה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות (נוסח חדש) וסעיף 10 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965, לאישור העברה בין מדינת ישראל למכבי, כמפורט בנספח "ז1" לערעור. 1.12 ביום 13.6.06 ניתנה ונמסרה תעודה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות (נוסח חדש) וסעיף 10 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה לאישור העברה בין מכבי לעואד סמיר, כמפורט בנספח "ח" לערעור. 1.13 ביום 16.5.06 מכרה המערערת את זכויותיה בנכס במסגרת מכרז שערכה ובו השתתפו מספר מציעים, בהתאם להסכם נספח "ז" לכתב הערר. גם במועד המכירה הנכס היה מיועד לשימוש למטרות שלפי תוכנית חפ/1996 כאמור לעיל. 1.14 בהתאם למוצהר ע"י מכבי, התמורה שקיבלה ושתקבל מכבי ממכירת המקרקעין שמשו, או משמשים או מיועדים לשמש למטרות בריאות, כאמור בסעיף 19(4) לחוק, כנוסחו היום. 1.15 עו"ד שוייצר, הח"מ, פנה ביום 17.10.06 לעיריית חיפה וביקש ממנה לאשר כי לא חל היטל השבחה לגבי הנכס, ובתגובה ניתן אישור לפיו "לא חל חוב היטל השבחה". 1.16 בשלב מאוחר יותר, כשהתבקש אישור המשיבה לצורך העברת הזכויות בנכס, בתגובה הומצאה למערערת שומת השבחה על סך 4,275,306 ₪ (נכון לחודש מרס 2008). 1.17 בסמוך להגעת דרישת גילוי מסמכים מרשויות מס שבח, למשיבה, החליטה המשיבה לבטל את הפטור מההיטל. 1.18 ביום 22.3.08 הוציא גזבר העירייה דרישה לתשלום היטל השבחה, וביום 9.4.08 התקבלה אצל המערערת דרישת המשיבה לתשלום היטל השבחה. 1.19 ביום 11.5.08 הגישה המערערת למשיבה, "שומה אחרת" מטעמה אשר הוכנה ע"י השמאי נחום פרמינגר. 1.20 המשיבה מבקשת לחייב את המערערת בגין ההשבחה עקב תוכנית חפ/1996 בשל ההשבחה שנוצרה לה. 1.21 התוכנית החלה כיום על המקרקעין הינה תוכנית חפ/1996, ובמועד אישורה הייתה מכבי בעלת הזכויות בנכס. 1.22 במועד אישור תוכנית חפ/1996 (26.12.97) חל נוסח סעיף 19(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965, בנוסחו שלפני תיקון 53, ובמועד שבו מכרה המערערת את זכויותיה בנכס (16.5.06), חל הסעיף בנוסחו על פי תיקון 53 לחוק. 2. להלן פירוט המסמכים אשר עליהם מתבסס הערעור שבנדון: 2.1 כל נספחי הערעור שהוגש לביהמ"ש הנכבד 2.2 תצהיר שהוגש מטעם המערערת, על נספחיו 3. להלן פירוט המסמכים אשר עליהם מתבססת תגובת המשיבה: 3.1 נספחי עיקרי הטיעון שהוגשו מטעם המשיבה 3.2 תצהיר שהוגש מטעם המשיבה על נספחיו. 4. בנוסף למסמכים אשר הוגשו לביהמ"ש הנכבד, להלן פירוט מסמכים נוספים, אשר כל צד רשאי יהיה לצרף לסיכומיו, ולהתבסס עליהם: 4.1 תקנון מכבי שירותי בריאות בע"מ 4.2 תשריט מאושר של תוכנית חפ/1996 4.3 מפה מצבית מיום 23.3.00 5. על מנת לייעל ולקצר את ההליך, הסכימו הצדדים כי מגישי התצהירים בתיק לא ייחקרו על תצהיריהם, אך זאת מבלי שיהיה בכך כדי להוות הודאה כלשהי של מי מהצדדים באמור בתצהיר/ים שהגיש משנהו. 6. לאור ההסכמות הנ"ל, אליהן הגיעו הצדדים, להלן הפלוגתיות אשר בהן מתבקש ביהמ"ש הנכבד להכריע: 6.1 מהו המועד הקובע לעניין החלת הפטור שבסעיף 19(4), האם מועד אישור התוכנית החלה לגבי המקרקעין, או מועד המכירה של המקרקעין? 6.2 האם גם במקרה שבו המקרקעין לא שימשו בפועל למטרת בריאות, עד מכירתן, זכאית מכבי לפטור? 6.3 האם בנסיבות העניין העירייה הייתה רשאית לבטל את הפטור? 7. לאור האמור לעיל, מתבקש ביהמ"ש הנכבד לבטל את הישיבה הקבועה ליום 22.11.10 שעה 8.30, ולהורות לצדדים להגיש סיכומיהם, בהתאם להסדר דיוני אליו הגיעו וכמפורט להלן: 7.1 המערערת תגיש סיכומי טענותיה בכתב תוך 45 ימים מיום קבלת החלטה בבקשה זו. 7.2 המשיבה תגיש סיכומי טענותיה תוך 45 ימים לאחר קבלת עותק מסיכומי המערערת. 7.3 למערערת זכות להגיש תגובה תוך 15 ימים מיום קבלת סיכומי המשיבה. 8. להסיר ספק, הערעור עוסק בשלב זה בשאלה העקרונית האם הפטור שניתן למערערת עומד בתוקפו, או שמא זכאית הייתה המשיבה לבטלו. הערעור איננו עוסק בשלב זה במחלוקת בכלה נוגע לסכום ההיטל, זאת בשים לב לשומת הוועדה ולשומה האחרת, שהוגשו ע"י הצדדים. דיון בנושא זה יתקיים רק מקום בו ידחה הערעור שהגישה המערערת על עצם חיובה בהיטל, במובחן מסכומו." 3. בהמשך, ביום 1/12/10, הצדדים הגישו הודעה על הסכמה דיונית נוספת בדבר תיקון פורמאלי לס' 1.4 להסכמה הדיונית הקודמת ביחס לשמה של המערערת. דיון 4. הגעתי למסקנה שהמשיבה לא הייתה רשאית לבטל את הפטור מהיטל השבחה שניתן בעבר, וכי דין דרישתה הנוכחית (נשוא ערעור זה) להתבטל. 5. המועד הקובע לקביעת החובה או הפטור לתשלום היטל השבחה, הינו מועד כניסתה לתוקף של התוכנית. במועד זה, על פי נוסח החוק שהיה קיים אז, המערערת הייתה זכאית לפטור והוא ניתן לה כדין. אני סבור שבנסיבות הספציפיות של המקרה, המשיבה לא הייתה רשאית לבטל את הפטור, הגם שמימוש הייעוד של המקרקעין למטרותיה של המערערת לא יצא אל הפועל (יצוין שהמערערת פעלה לשם כך, שכן היא זו שיזמה את התוכנית), והגם שהמקרקעין נמכרו לאדם פרטי. 6. נראה שעמדה זו לעיל הייתה גם עמדתה של המשיבה, עד ששינתה אותה ודרשה את ההיטל. תמיכה לכך מוצאים באישורה מיום 13/6/06, כי לא חל על המקרקעין היטל השבחה (נספח ח' להודעת הערעור). אישור זה ניתן לאחר שדווח למשיבה על העסקה ולאחר שהיה ברור שהמקרקעין נמכרו לאדם פרטי. המשיבה טענה שאישור זה הוצא על ידה בטעות. זאת מאחר ובספריה לא היה רשום חוב בשל היטל השבחה, עקב הפטור שניתן בעבר. יתכן והיה ניתן לקבל טענה זו, אלא שב"כ המערערת פנה אל המשיבה באותו עניין פעם נוספת, ביום 17/10/06, וביקש אישור ספציפי לכך שלא חל היטל השבחה על המקרקעין. המשיבה שוב, באמצעות גורם בכיר יחסית, אישר למשיבה באותו יום שאכן כך הדבר. כל זאת כאמור, לאחר שהמערערת דיווחה למשיבה על העסקה. 7. גם אם אקבל את טענת המשיבה שהאישורים הנ"ל הוצאו על ידה בטעות (טענה שאינה בלתי מתקבלת על הדעת), נראה שמהותית אין מקום לבטל את הפטור. 8. המערערת ייעדה את המקרקעין למטרותיה באופן שהצדיק את הפטור בעבר. המערערת אף פעלה למימוש המקרקעין בהתאם למטרותיה, בכך שיזמה את התוכנית שתואמת אותן במובהק. לפיכך מהותית, עד לשלב בו החליטה למכור את המקרקעין, הפטור מוצדק. 9. בשלב מסוים המערערת לא ייעדה את המקרקעין למטרותיה, והחליפה זאת בכך שהיא מייעדת את התמורה בעדם למטרותיה. עובדה זו אינה שנויה במחלוקת נוכח ההסכמה הדיונית. המועד הקובע לבחינת הפטור הוא מועד כניסת התוכנית לתוקף, על פי נוסח החוק שהיה קיים בזמנו. עם זאת, לעניות דעתי, בפרשנות החוק יש לקחת בחשבון את תיקון מס' 53 משנת 2000 לחוק המקרקעין התשכ"ה - 1965. בתיקון זה הוספו המילים "או התמורה בעדם" לסעיף 19 (ב) (4) לתוספת השלישית בחוק, הקובע את הפטור הרלוונטי. על פי תיקון זה הפטור יינתן גם אם המקרקעין נמכרים והתמורה בעדם תשמש למטרותיו של אותו מוסד שלא לכוונת רווח (הכול כמפורט בסעיף). המחוקק החליט לתת פטור גם במקרה שהמקרקעין נמכרים. אומנם תיקון החוק אינו חל למפרע (באופן רטרואקטיבי), אך יש לפרש את החוק לאורו. אי מתן הפטור ייצור חוסר אחידות בין מוסדות שונים. המטרה שלשמה ניתן הפטור מושגת גם כאשר המקרקעין נמכרים והתמורה משמשת למטרות הציבוריות של אותו מוסד. לפיכך ביטול הפטור יפלה את המערערת לרעה לעומת מוסדות אחרים, תוצאה שיש להימנע ממנה. מדובר בפרשנות שאינה בהכרח נוגדת את לשון החוק ועולה בקנה אחד עם תיקון החוק. יש לקחת בחשבון שבמועד העסקה, לפי תיקון 53, אכן יש פטור, דבר התומך במסקנה זו לעיל. 10. הצדדים השאירו להכרעת ביהמ"ש גם את השאלה, האם הפטור עומד בעינו, אם המקרקעין לא שימשו בפועל למטרות בריאות. אני סבור שהתשובה לכך היא חיובית, שכן הייעוד שלהם, ולאחר מכן התמורה בעדם, המשיכו להיות לטובת מטרות בריאות - מטרות המזכות את המערערת בפטור. תוצאה 11. הערעור מתקבל. דרישת המשיבה לתשלום היטל השבחה ע"י המערערת, נשוא הערעור, מבוטלת. 12. נוכח ההסכמות הדיוניות בין הצדדים, נוכח העובדה שהמערערת נדרשה לאורכה להגשת שומה נגדית, וכן נוכח אופן ניהול ההליך, אין צו להוצאות משפט. היטל השבחה