קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פטור מהיטל השבחה לקופת חולים: ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות (כב' השופטת ל' צבר) מיום 20.9.10 (ע"ש 110/07) שבו דחה בית המשפט ערעור על המשיבה שדחתה את טענת המערערת לפטור מתשלום היטל השבחה בגין בניית תוספת לבית אבות שהמערערת מפעילה בתחום שיפוטה של המשיבה. 1. רקע המערערת היא קופת חולים כמשמעות צירוף מלים זה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994. בין שאר השירותים שנותנת המערערת היא מפעילה ברחובות את בית האבות נווה עמית. המערערת ביקשה לבנות תוספת לבית האבות שבה תופעל מחלקה סיעודית שיקומית אשר תעניק למאושפזים שירותים, לרבות אלו שנמנו בסל הבריאות. בקשר לכך ביקשה המערערת לקבל פטור מהיטל השבחה, על יסוד הוראת סעיף 19 שבתוספת השלישית של חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: "התוספת" ו- "החוק" בהתאמה). המשיבה סירבה ליתן את הפטור בטענה שהמערערת איננה ממלאת אחר התנאים הנדרשים בהוראת סעיף 19 (ב) (4) (להלן: "הוראת הפטור"). זו לשונה של הוראת הפטור: "19. ... (ב) לא תחול חובת תשלום היטל בשל השבחה שהיא אחת מאלה: (1) ... ... (4) השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;" 2. פסק דינו של בית משפט קמא בית משפט קמא דחה את טענות המערערת בקובעו כי מטרת פעילות המערערת בתוספת המקרקעין המבוקשת היא גם עשיית רווח וקבלת רווח מאותה פעילות. המערערת גם הודתה כי הפעילות בבית האבות איננה כולה פעילות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. עוד קבע כי השאלה מה עושה המערערת בהכנסות וברווחים איננה רלוונטית, כי עצם קבלתם שומטת את הבסיס לפטור. המחוקק בחר במונח "קבלת רווחים" להבדיל מ"חלוקת רווחים", לכן קבלת הרווחים די בה להוציא את המערערת מהפטור. 3. דיון והכרעה פרשנותו של בית משפט קמא את הוראת הפטור אינה נראית לנו. המשיבה גורסת כי עיסוקה של המערערת במקרקעין הנדונים נעשה לשם קבלת רווחים. עוד היא טוענת שהמלים "שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים" הן אחת ממטרותיו של המוסד המבקש את הפטור, וכי המלים "לשמש למטרות האמורות" שבסיפא של הוראת הפטור, הן חלק מהתנאי "שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים". סעיף 25 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, קובע: "שר הבריאות לא יכיר בקופת חולים אלא אם כן נתקיימו בה כל אלה: (1) התאגיד המבקש הוא תאגיד שהמסמכים שעל פיו הוא נתכונן ופועל מחייבים את השקעת כל הרווחים בו לשם ביצוע מטרותיו, אינם מתירים חלוקת רווחים בין חבריו או בעלי מניותיו, לפי הענין, ומחייבים את העברת יתרת נכסיו למטרה הקרובה למטרותיו בעת פירוקו או חיסולו;" אלו התנאים לקבלת הפטור על פי הוראת הפטור: (א) הזכאי לפטור הוא מוסד למטרות בריאות, סעד ושאר מטרות הנזכרות בהוראה (ב) אין עיסוקו של המוסד לשם קבלת רווחים (ג) המקרקעין נושא ההשבחה משמשים או מיועדים למטרות האמורות. אין מחלוקת כי המערערת היא מוסד שמטרותיו בריאות וסעד. נוכח הוראת סעיף 25 האמור ברור כי אין עיסוקה של המערערת לשם קבלת רווחים, וככל שיש לה רווחים, אלו מושקעים לשם מימוש מטרותיה, שאם לא כן לא היה שר הבריאות מכיר בה "קופת חולים". על כן מתקיים התנאי הקבוע בהוראת הפטור "שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים". המשיבה מפרשת את הסיפא של הוראת הפטור, דהיינו המלים "אם אותם מקרקעין ... משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות" באופן שהמונח "המטרות האמורות" מצומצם רק למטרות של בריאות סעד וכיו"ב שאין בהן רווחים. פרשנות זו אינה מתיישבת עם לשון הסעיף ותכליתו. לטעמנו, "המטרות האמורות" הן אלו המפורטות ברישא של הוראת הפטור, דהיינו "חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה, סעד, בריאות או ספורט". ככל שהמקרקעין משמשים את המערערת, קופת החולים, למטרות האלו, הרי שאין רלוונטיות לשאלה אם השימוש מביא לקופת החולים רווחים, ובלבד שהרווחים אינם מחולקים בין חברי קופת החולים. בעניין דומה (ע"א 5138/04 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה נ' נווה שלום חברת מוגבלת בערבות (לא פורסם, , 30.8.2007)) קבע בית המשפט העליון (מפי השופטת א' חיות), לגבי מבנה צבור שהכנסותיו אמורות לשמש חברה מוגבלת בערבות שאינה למטרות רווח, כי הוא עונה על התנאים. נראית לנו קביעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים באותו עניין (מפי השופט צ' זילברטל)- ע"א (י-ם) 2375/01 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מועצה אזורית מטה יהודה נ. יישוב נוה שלום חברה מוגבלת בערבות (לא פורסם, , 3.2.2003): "התנאי השלישי הוא, כי העיסוק של המוסד אינו לשם קבלת רווחים. הכנסות כספיות לא יחשבו כפעילות לשם קבלת רווחים, בתנאי שאותם תקבולים מיועדים למימון מטרות המוסד ולא לשם חלוקה כרווח בין חברי המוסד, מנהליו, או נאמניו (רוסטוביץ בעמ' 351)" בע"ש (שלום י-ם) 10/04 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (לא פורסם, , 15.2.2007) קבע בית המשפט (מפי סגן הנשיא השופט י' שמעוני) כי ההסתדרות המדיצינית הדסה פטורה מהיטל השבחה על הקמת פארק ביוטכנולוגי בשטחה, שבמסגרתו אמורים לפעול מעבדות ביוטכנולוגיות ועיסוקים נוספים בזיקה לפעילות רפואית ומחקרית במרכז הרפואי, חלקם למטרות רווח. נראית לנו האבחנה שעשה בית המשפט שם, בין היטל השבחה לבין הוראות מס אחרות שבהן נקבע מפורשות כי יש לבחון את הפקת הרווח הכספי על ידי המוסד המשתמש באותם מקרקעין (לדוגמא, תקנה 8 בתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה), תשל"ה-1975; סעיף 39(6) בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1981; חוק מס ערך מוסף (ע"א 767/87 עמותת "בשערייך ירושלים נ' מנהל המכס ומע"מ פ"ד מה(4) 800). לעניין סיווג לצורך פטור ממס ערך מוסף, של מרפאות שיניים שהפעילה קופ"ח מכבי, ערך בית המשפט אבחנה ברורה בין מטרותיה של קופ"ח לבין אלו שמתבטאות במרפאת השיניים שהוקמה, וקבע כי מרפאת השיניים אינה זכאית לפטור מארנונה אף על פי שהיא חלק מקופת חולים (ע"ש (ת"א) 1/96 מכבי שרותי בריאות נ' מנהל מס ערך מוסף, פסקה 50 (לא פורסם, , 22.5.2003)). בענייני ארנונה נפסק כי האפשרות לתמוך במוסד המספק שרות רפואי ע"י מתן פטור מארנונה, היא אינטרס ציבורי ראוי, אך נדרש כי זו תישקל עם שיקולים אחרים, שבהם גם הפגיעה בהכנסות הרשות (בג"ץ 4339/04 עירית פתח-תקוה נ' שר הפנים (לא פורסם, , 13.7.2005). אך יש להבהיר כי בפסק דין זה נשקלה רק פעולת מרפאות קופ"ח המשמשות למתן שירותים שמנויים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולא נשקלה פעולת מרפאות שאינן מרפאות "רגילות". לעומת הקריטריונים לפטור לקופות החולים, נדחתה עתירה שהוגשה נגד החלטה שלא לפטור את מוסדות רשת מרכז משען בע"מ בארנונה, אף על פי שהוגדרו "מוסד מתנדב", שהוא גם מלכ"ר וגם מוסד ציבורי (בגץ 4725/07 מרכז משען בע"מ נ' שר הפנים (לא פורסם, , 7.8.2008). כן נדחתה עתירה דומה נגד סירוב למתן פטור מתשלום ארנונה, כאשר נקבע כי עמותה שמטפלת בבעלי צרכים מיוחדים מתחרה בסקטור העסקי מבחינת אופי השירותים והמוצרים שהיא מספקת, שרותי אחזקת משתקמים (בגץ 3880/08 אלווין ישראל נ' הממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים (לא פורסם, , 27.7.2010). השוני מענייננו הוא בסוג המס ובמילות הפטור, והם שגורמים שמצב דברים דומה בסוגיות מס שונות מקבל תשובה משפטית שונה. אף על פי שדי באמור לעיל לקבלת הערעור, סברנו שראוי גם לדון בקביעות אחדות שקבע בית משפט קמא לרבות עובדתיות: האבחנה שהבחין בית משפט קמא בין "קבלת רווחים" לבין עשיית רווחים אינה מקובלת עלינו. אמנם לשון החוק מדברת ב"קבלת רווחים", אך תכנו של צרוף מלים זה לא יכול להיות בחינה של התקבולים מחד גיסא וההוצאות שהוציאה המערערת עבורם מאידך גיסא, אלא רק כי המוסד אינו עוסק בפעילות לשם רווח. לא מצאנו שבאו לפני בית משפט קמא ראיות מספיקות לקבוע שהמערערת אכן מקבלת רווחים מהפעלת בית האבות, ואין בעצם דרישת תשלום מהמאושפזים כדי להוכיח רווחים. אישפוז חולה שיקומי הוא שירות רפואי שעל קופ"ח לתיתו למבוטחיה, כאמור בסעיף 23 בתוספת השנייה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אמנם המשיבה טוענת כי לאחר 3 חדשים המחויבים עפ"י החוק גובה קופ"ח תשלום ממבוטחיה, אולם כזאת לא הוכח בבית המשפט דלמטה. הגם שהנטל להוכיח את פרטי הפטור רובץ על המערערת, הרי משעה שהוכיחה כי זכתה למעמד של קופת חולים לפי סעיף 25 הנ"ל, קמה חזקה שעמדה בו, שעל כן אנו סבורים כי הנטל להוכיח להיפך, שהרווחים המופקים מבית האבות מחולקים לחברים (בסתירה יש לומר לחוק ביטוח בריאות ממלכתי)- רובץ על המשיבה, שכאמור לא הרימה אותו. 4. התוצאה אשר על כן אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק דינו של בית משפט קמא וקובעים כי המערערת פטורה מלשאת בהיטל השבחה בגין הבנייה נושא המחלוקת. המשיבה תשא בשכ"ט עו"ד של המערערת בסך 20,000 ₪. העירבון יוחזר. רפואההיטל השבחהקופת חולים