קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי תושבים בגין שריפה במפעל: א. בפניי בקשה לפי סעיף 19 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. ב. ביום 2.6.2010 הגיש התובע בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית כנגד הנתבעות. בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית כנגד הנתבעות נטען: 1. הנתבעת מס' 1 היא חברה המאגדת מפעלי מתכת ומִחזור של מתכות, והיא מנהלת בפועל את הנתבעת מס' 2, בעלת השליטה בה ומחזיקה בכ-70% ממניות הנתבעת מס' 2. 2. ביום 22.5.2010, לפני הצהרים, פרצה שריפה גדולה במתחם הנתבעות המצוי באזור התעשיה הדרומי של עכו. 3. כתוצאה מהשריפה כיסה עשן סמיך את אזור הקריות ומפרץ עכו, בגינו, כך נטען בבקשה, נקלעו תושבי האזור למצוקה כתוצאה מן העשן והריחות העזים שפשטו באזור, ונגרמו להם תחושת מצוקה, מועקה נפשית, חרדה ולחץ. 4. השריפה נגרמה כתוצאה ישירה ממעשי ומחדלי הנתבעות, ומשכך חלה על הנתבעות החובה לפצות את חברי הקבוצה המיוצגת בגין הנזקים שנגרמו בשל השריפה. ג. ביום 25.10.2010 הגישו הנתבעות את תגובתן לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בתמצית, נטען בתגובת הנתבעות: 1. לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית במקרה דנן, שכן לטענת הנתבעות, לא אירע במתחם שבשליטתן "מפגע סביבתי" והן אינן מהוֹות "גורם המפגע". 2. אין מקום לאשר תובענה ייצוגית בהליך שעיקר עניינו אכיפת הדין, וזאת בשעה שגורמי האכיפה עושים מלאכתם נאמנה. 3. נוכח העובדה שהשריפה פרצה במפעלה של הנתבעת מס' 2, הרי שביחס לנתבעת מס' 1 לא הוכחה עילה כלשהי. 4. לא התקיימו התנאים המצטברים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות הנדרשים לשם אישורה של תובענה כתובענה ייצוגית. ד. ביום 9.11.2010 הגיש התובע תשובה מפורטת לתגובת הנתבעות. ה. בדיון שנערך בפניי ביום 21.11.2010, הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו לידי הסכמה עקרונית ביניהם, וביקשו שהות נוספת על-מנת להגיש הסדר פרטני. בהחלטתי מאותו היום, אִפשרתי לצדדים להגיש את ההסדר הפרטני לא יאוחר מיום 18.1.2011. ו. ביום 18.1.2011 הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית. במסגרת ההסדר המוצע התחייבו הנתבעות לנקוט בפעולות שונות, בהשקעה מינימאלית של 1,050,000 ₪, לשיפור ההגנה על הסביבה וההגנה מפני שריפות במתחמן. כמו כן, במסגרת ההסדר התחייבו הנתבעות לנקוט באמצעים הבאים: 1. לשדרג את מערכת המים במפעלן באופן שספיקת המים תגדל ב-750 מ"ק לשעה, מעבר לצרכים התפעוליים של המפעל, דבר שיאפשר הזרמת מים מהירה במקרה של שריפה. 2. לשדרג את מערכת קליטת הגזים הנפלטים מתנור ההתכה במפעל, באמצעות הגדלת נפח מערכת הקליטה ובאמצעות דיפון כפול שלה. 3. לשדרג את איטום מבנה ההתכה במפעל, בצורה שתקטין את האפשרות לפליטות חומרים שונים מן המבנה, וזאת באמצעות כ-1,000 מ"ר של לוחות פלדה וצמר סלעים עמיד בפני אש. 4. להתקין מחיצות מגן מפני רוחות העשויות מלוחות פלדה ומצמר סלעים עמיד בפני אש, וזאת במטרה להקטין את האפשרות ליצירת אבק. 5. לשרש את הצמחיה הצומחת סביב גדרות המפעל, על מנת להקטין את האפשרות להתפשטות אש במקרה של פרוץ שריפה. בהסדר צויין כי הפעולות הנ"ל אותן התחייבו הנתבעות לנקוט, הינן מעבר לפעולות הנדרשות מהן על-ידי הרשויות השונות. עוד צויין בהסדר, כי פעולות אלה יבוצעו בתוך שלוש שנים מיום אישור הסדר הפשרה. ז. הצדדים גם הסכימו כי הוראות סעיף 15 להסדר הפשרה שהוגש במסגרת ת"א (מחוזי חיפה) 1200/06 יזהר רשף נ' חד פלדה ואח', יחולו גם על הסדר הפשרה בתיק זה. בסעיף הנ"ל נקבע כי תוקם ועדה משותפת בת ארבעה חברים (נציג מטעם התובע, נציג מטעם הנתבעות, מומחה מוסכם לאיכות אוויר, ומנכל עמותת "צלול") וזאת לשם הידברות והתייעצות בכל הקשור לפעילות המפעל והשפעתו על סביבתו, כשהנתבעות תישאנה בעלויות הסבירות הכרוכות בפעילות הועדה (להלן: "ועדת ההידברות"). ח. הומלץ בהסדר הפשרה כי הגמול לתובע יעמוד על סכום של 10,000 ₪, ושכ"ט באי כוחו של התובע יעמוד על סכום של 81,200 ₪ (כולל מע"מ). ט. בהסדר הפשרה המוצע, נכתב כי חברי הקבוצה יכללו את כל מי שהתגורר בתחומי מדינת ישראל בתקופה המתחילה משבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ועד למועד החתימה על הסדר הפשרה, או בחלק מתקופה זו. י. עוד טענו הצדדים במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, כי קיימים טעמים מיוחדים בענייננו המייתרים את הצורך במינוי בודק, וזאת היות והסדר הפשרה נתמך בחוות דעתו של מר דֹב באסל, המשמש כיועץ סביבתי ומומחה בתחום הבטיחות. יא. הצדדים ביקשו כי אורה על תיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וזאת בהתאם לבקשה המוסכמת בנספח ג' של הסדר הפשרה, לקבל את הבקשה המתוקנת, וליתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. יב. לאחר שהוגשה בקשה זו לאישור הסדר הפשרה, הוריתי ביום 19.1.2011 לפרסם מודעה בשני עיתונים ביחס להסדר הפשרה (לפי הנוסח שצורף כנספח ב' להסדר הפשרה). העתקי המודעות שפורסמו הוגשו לתיק בית המשפט ביום 17.7.2011 וסומנו כ-מ/1 ו-מ/2. כמו כן, הוריתי לבאי כוחם של הצדדים למסור העתק של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, העתק של הבקשה לאישור הסדר הפשרה והעתק של הסדר הפשרה המוּצע, ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), וכן למשרד להגנת הסביבה. היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות פרקליטות מחוז חיפה), וכן המשרד להגנת הסביבה, התבקשו במסגרת ההחלטה הנ"ל להודיע על עמדתם ביחס לבקשה לאישור הסדר הפשרה, וזאת בתוך 45 יום ממועד המצאת ההחלטה. יג. ביום 17.3.2011 הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת העמדה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, וזאת מן הטעם שעמדת המשרד להגנת הסביבה התקבלה בסמוך להגשת הבקשה להארכת המועד, והליך גיבוש העמדה, הדורש התייחסות גורמי מדינה רבים ושונים, טרם הושלם. בהחלטתי מאותו תאריך, קבעתי כי עמדת ב"כ היועץ המשפטי תוגש לא יאוחר מתאריך 27.4.11 עם העתק ישירות לבאי כֹח הצדדים. יד. ביום 3.5.2011 הוגשה בקשה נוספת להארכת מועד להגשת עמדה מטעם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ב-60 ימים. בבקשה נטען כי חרף מאמציו של ב"כ המדינה, הליך גיבוש העמדה ביחס להסדר הפשרה טרם הושלם. בהחלטתי מאותו יום ציינתי כי חלפו כשלושה וחצי חודשים מאז החלטתי מיום 19.1.2011, בה נתבקשה עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, לא בלי היסוס, החלטתי להיעתר לפנייתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, והמועד להגשת תגובה הוארך עד ליום 7.6.2011. טו. ביום 4.5.2011, הגישו ב"כ הצדדים בקשה לקציבת מועד להגשת תגובה לעמדה שיגיש היועץ המשפטי לממשלה, ולדחיית מועד הדיון שנקבע בעניין הבקשה לאישור הסדר הפשרה. בהחלטתי מאותו יום ביטלתי את הדיון שהיה קבוע ליום 13.6.2011, וכמו כן קבעתי, כי התיק יובא בפניי לצורך מתן החלטה ביום 9.6.2011. עוד נקבע בהחלטה כי ככל שעד לאותו מועד, 9.6.2011, תומצא לתיק בית המשפט עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, שלא תהא בה התנגדות או הסתייגות, ולחלופין ככל שעד לאותו מועד לא תומצא עמדתו של ב"כ היועץ המשפטי, אחליט בעניינה של הבקשה לאישור הסדר הפשרה, לגופו של עניין, ללא צורך בקיום דיון. בנוסף, נקבע בהחלטה שככל שבעמדת ב"כ היועץ המשפטי שתוגש עד למועד הנ"ל תהא התנגדות, או הסתייגות לגבי הבקשה לאישור הסדר הפשרה, אקבע מועד לדיון במעמד הצדדים וב"כ היועץ המשפטי, תוך מתן אפשרות להגשת תגובת הצדדים בטרם הדיון. טז. ביום 9.6.2011 הוגשה העמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, לפיה היועץ המשפטי לממשלה אינו מתנגד בשלב זה להסדר הפשרה המוצע כולו, אולם הוא מסתייג ממרכיבים מסוימים של הסדר הפשרה. עיקרי עמדתו של היועץ הינם אלה: 1. יש למנות בודק, טרם שניתן יהיה לבחון את הסדר הפשרה המוצע כמכלול. חוות דעתו של המומחה מטעם הצדדים, מר דֹב באסל, אינה יכולה לבוא תחת עמדתו של מומחה נייטראלי, דהיינו: בודק, שימונה על-ידי בית המשפט. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, מפנה למאמרו של פרופ' אלון קלמנט (א. קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא(1) 5 (2011)), לפיו בית המשפט נזקק לבודק לצורך פתרון קשיי הערכה מובנים בהליך הייצוגי הן של טיב והיקף הנזק שנטען כי נגרם לקבוצה הייצוג, והן של היקף התועלת הממשית המוצעת בגדרו של הסדר הפשרה. כמו כן, הבעייתיות בהערכה של שווי הפשרה היא גדולה, כשהסעד בפשרה אינו כספי ועל-כן, גם מטעם זה, נדרש מינוי של בודק. 2. הצדדים לא פִרטו בדבר הפער בין סכום הפיצוי המוצע בהסדר הפשרה לבין סכום הפיצוי שחברי הקבוצה היו עשויים לזכות בו אילו בית המשפט היה מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, כפי שמורה תקנה 12(א)(4) של תקנות תובענות ייצוגיות התש"ע-2010, וזאת למרות שהפער בין סכום הפיצוי שנתבע לסכום הפיצוי בהסדר הפשרה הינו דרמטי. 3. היועץ המשפטי לממשלה מתנגד להגדלת קבוצת הייצוג לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל, מה עוד שהמומחה מטעם הצדדים מוצא כי באמצעים שיינקטו גלומה תועלת ציבורית רבה עבור האוכלוסיה המתגוררת בקרבת מקום בלבד. 4. כמו כן, מתנגד היועץ המשפטי לממשלה להרחבת ההסדר, כך שיחול על כל גרם נזק, למעט נזקי גוף, שאירעו במפעל הנתבעות בשבע השנים האחרונות. 5. יש לבחון את הבקשה לתיקון הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מחד גיסא, ואת הבקשה לאישור הסדר הפשרה מאידך גיסא, בנפרד, ויש להכריע תחילה בבקשה לתיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בטרם הדיון בהסדר הפשרה. 6. לגבי וועדת ההידברות, סבור ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי המנגנון הינו חיובי, אולם לטעמו יש למנות כחבר קבוע בין חברי הוועדה נציג של המשרד להגנת הסביבה. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה מציין כי וועדה זו כבר הוקמה הלכה למעשה. 7. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה מפנה לעמדתו בעניין הסדר הפשרה שהוצע בת"א (מחוזי חיפה) 1200/06 יזהר רשף נ' חד פלדה, בו טרם ניתנה הכרעה. יז. ביום 23.6.2011 הגישו ב"כ התובע את תגובתם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. בתגובה נטען כי בענייננו לא תצמח תועלת כתוצאה ממינוי בודק, שכן הערכת הנזק הלא ממוני שנגרם מפגיעה באוטונומיה, כתוצאה משאיפת עשן, איננה עניין שבמומחיות. מציינים ב"כ התובע כי הסדר הפשרה הושג לאחר שנשקלו סיכויי התובענה אל מול הסיכונים הכרוכים בהמשך ניהול ההליך. עוד כותבים ב"כ התובע כי לא הועלו כל התנגדויות מטעם הציבור להסכם לאחר פרסומו בשני עיתונים, וכי הסדר הפשרה הוגן, מאוזן, ומביא בחשבון את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים. יח. בתגובה מטעם הנתבעות לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שאף היא הוגשה ביום 23.6.2011, טוענות הנתבעות כי לטעמן, המקרה דנן הוא מן המקרים בהם אין צורך במינוי בודק, שתפקידו לבחון את היקף הנזק הנטען בהליך הייצוגי, סיכויי ההליך ושווי ההטבות הניתנות במסגרת הסדר הפשרה, שכן במקרה שבפנינו, בית המשפט יכול להעריך עניינים אלה ללא סיועו של בודק. ב"כ הנתבעות טוענים כי נוכח ההתחייבות המשמעותית שהנתבעות נטלו על עצמן במסגרת הסדר הפשרה, התבקשה הרחבת קבוצת הייצוג, כך שזו תכלול את כל מי שהתגורר בתחומי מדינת ישראל בפרק הזמן המתחיל שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. כמו כן, טוענים ב"כ הנתבעות, כי מאז שהנתבעות מפעילות את מפעלן לא התרחשו בו אירועי שריפה בהיקף דומה. יט. ביום 17.7.2011 התקיים בפניי דיון בעניין אישור הסדר הפשרה ובעניין עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה באשר להסדר זה. בדיון ציין ב"כ הנתבעות כי לא התקבלו התנגדויות מצד הציבור להסדר. ב"כ הנתבעות הסכים כי הסדר הפשרה יתוקן, כך שגם נציג המשרד להגנת הסביבה ישמש כחבר קבוע בועדת ההידברות (עמ' 4 לפרוט'). עוד הסכים ב"כ הנתבעות כי ההסדר יתוקן, כך שיחול רק על אירוע הדליקה נשוא הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ולא יורחב על אירועים נוספים שאירעו בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. כמו כן, הסכים ב"כ הנתבעות כי תבוצע בקרה על יישום הסדר הפשרה על-ידי המומחה מטעם הצדדים, מר דֹב באסל, שיגיש בעוד שנתיים דו"ח לגבי ביצוע ההסדר, ויבחן האם ההתחייבויות בוצעו בהתאם להסדר, האם מה שבוצע עונה על הדרוש ומה בדיוק עוד יש לבצע. את הדו"ח ימציא מר דֹב באסל לב"כ התובע, לב"כ הנתבעות, ולמשרד להגנת הסביבה. הגם שתיק בית-המשפט ייסגר עם מתן פסק-הדין, יומצא העתק הדו"ח לצורך אינפורמטיבי גם לבית-המשפט. בעלות הסבירה של שכר טרחתו של מר דֹב באסל, בגין עריכת דו"ח הבקרה, תישאנה הנתבעות. בנוסף, לגבי שירוש הצמחייה סביב המפעל, במטרה להקטין את האפשרות להתפשטות האש במקרה של שריפה, הסכים ב"כ הנתבעות כי במקום הסכום של 15,000 ₪, ייכתב הסכום של 25,000 ש"ח, כאשר כעבור שנתיים או שלוש לאחר הטיפול הראשון, תבוצע השלמת הטיפול, לפי הצורך. כ. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, חזר על עיקרי הדברים שנאמרו בעמדתו בכתב. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה עמד על מינויו של בודק ניטראלי, שיבחן האם ההטבות המנויות בהסדר הפשרה, הן אכן בהיקף הכספי המצויין בבקשה לאישור הסדר הפשרה, האם יש בהטבות אלה תרומה מעבר לתנאים בהן מחוייבות הנתבעות מכוח רישיון העסק שלהן, והאם יש קשר בין היקף ההטבות לבין היקף הנזק שנטען כי נגרם לחברי קבוצת הייצוג. כא. כשנשאל ב"כ היועץ המשפטי לממשלה האם יש לו טענות ספציפיות באשר למפוֹרט בחוות דעתו של המומחה מטעם הצדדים, מר דֹב באסל, הוא השיב כי אין לו טענות כנגד חוות הדעת. אולם, לטעמו, חוות הדעת מבוססת על נתונים כמותיים שהוצגו בפני מר דֹב באסל כעובדות, בשעה שנתונים אלה לא נבחנו לא במישור הכמותי ולא במישור העובדתי. כשנשאל ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, האם ברצונו להציג למר דֹב באסל, שנכח בדיון, שאלות באשר לחוות דעתו, הוא השיב על כך בשלילה (עמ' 7 סיפא לפרוט'). ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הצר על כך שפסיקת בתי המשפט המחוזיים הפכה את הכלל של מינוי בודק לחריג. כב. בדיון טען ב"כ התובע, כי הוא סבור שהנושאים שנותר לדוּן בהם הינם נושאים משפטיים, ועל כן אין טעם במינוי מומחה נוסף, שיחווה את דעתו בדיוק באותה עניינים משפטיים, וכי העניין אמור להיות מוכרע על-ידי בית המשפט. כג. לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים, בתצהירים שצורפו לבקשה לאישור הסדר הפשרה, בבקשה המוסכמת לתיקון הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, בחוות דעתו של מר דֹב באסל (נספח ז' של הבקשה לאישור הסדר פשרה), בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ובטיעוניהם בעל-פה של ב"כ הצדדים וב"כ היועץ המשפטי לממשלה במסגרת הדיון שהתקיים בפניי, סבורני שיש להורות הן על תיקון הבקשה לאישור התובענה כייצוגית והן על אישור הסדר הפשרה, כולל הסכמותיו של ב"כ הנתבעות לתיקונים בהסדר הפשרה, כמפורט בפיסקה י"ט של פסק-הדין. כד. סעיף 19(א) של חוק תובענות ייצוגיות קובע: ”בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.“ עוד קובע סעיף 19(ב)(1) לחוק: ”בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.“ משעה שהצדדים הגישו חוות דעת של מומחה, מר דֹב באסל, לפיה הפעולות אותן התחייבו הנתבעות לנקוט לשיפור ההגנה על הסביבה וההגנה מפני שריפות במתחמן, הינן ראויות, הוגנות וסבירות, וכי תצמח לציבור תועלת כתוצאה מפעולות אלה, איני רואה מקום למנות בודק. כה. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לא העלה אף לא טענה אחת כנגד תוכן חוות דעתו של מר באסל, אלא שלטענתו, חוות דעת זו מתבססת על נתונים כמותיים שהוצגו בפני המומחה כהנחה עובדתית נכונה, כשלמעשה, לטענתו, הם לא נבחנו לא במישור הכמותי ולא במישור העובדתי (עמ' 7 לפרוט', ש' 22-18). ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ציין בדיון כי "אין לנו טענות נגד חוות הדעת" (עמ' 7 לפרוט', ש' 19) וכי "אין לי שאלות להציג למר באסל הנוכח כאן באולם בדיון" (עמ' 7 לפרוט', ש' 30). דהיינו, לב"כ היועץ המשפטי לממשלה אין טענות לגופה של חוות הדעת, כגון בעניין: נכונותה, סבירותה, מידת מקצועיותו של המומחה וכדומה. על אף, שכאמור, המומחה מטעם הצדדים, מר דֹב באסל, נכח בדיון, לא מצא ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לנכון להפנות שאלות למומחה בעניין חוות הדעת, הגם שהדבר התאפשר לוֹ. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה גם לא ביקש לעמת את המומחה עם טענתו, לפיה חוות הדעת מתבססת על נתונים שלא נבחנו במישור הכמותי והעובדתי. משכך, אין בידי לקבל את טענת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בדבר הצורך למינוי בודק, וזאת משעה שהמומחה מטעם הצדדים, מר דֹב באסל, בחן את סבירותם ומידת יעילותם של האמצעים שהנתבעות התחייבו לנקוט בהם במסגרת הסדר הפשרה. סבורני כי חוות דעתו של מר דֹב באסל, שתוכנה לא הופרך על-ידי ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, ואשר בוחנת את יעילות וסבירות האמצעים המוצעים בהסדר הפשרה, יש בה כדי להוות טעם מיוחד בגינו אין למנות בודק בענייננו. כו. זאת ועוד, מינוי בודק, בשלב זה, עשוי לסרבל ולהאריך את ההליך, וזאת כפי שכתבה כב' השופטת ע. ברון בת"א (מחוזי ת"א) 2624/06 אפשטיין נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, בפיסקה 19 (לא פורסם, , 23.2.2009): ”בימים אלה, שבהם אנו עדים להתגברות המודעות למכשיר התובענה הייצוגית ולריבוי הבקשות לאישור תובענות ממין זה המוגשות לבתי המשפט - יש חשיבות מיוחדת להבטחת יעילות הדיון בבקשות אלה, ובמסגרת זו אף להבטחת יעילותו של המנגנון לאישור הסדר פשרה בידי בית משפט. המלצה על מינוי בודק או פריסת "רשת ביטחון" כפי שביקש היועץ המשפטי לממשלה לעשות, מקום שברור כי אלה מיותרות כבמקרה דנן - יש בהן, אם בית המשפט ישעה להן, כדי לסרבל ולהאריך שלא לצורך את הדיון בבקשות לאישור הסדרי פשרה ראויים, ולהכביר הוצאות מיותרות על הצדדים.“ (ההדגשה שלי - י.ג.) כז. באשר לבקשת הצדדים לתיקון עילת התביעה, כך שהתובענה תתייחס גם באשר לשריפות נוספות שאירעו, ככל שאירעו, במפעל הנתבעות שבע שנים עובר להגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, סבורני שצודק ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בטענתו, לפיה אין מקום להרחיב את עילות התביעה. אולם, משעה שהסכים ב"כ הנתבעות כי הסדר הפשרה לא יחול שבע שנים אחורנית (עמ' 9 לפרוט', ש' 30), דהיינו, שהסדר הפשרה יתייחס אף ורק לשריפה בגינה הוגשה הבקשה המקורית לאישור התובענה כייצוגית, הרי שאין הדבר מונע את אישור הסדר הפשרה. כח. באשר להתנגדות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה להרחבת קבוצת הייצוג לכלל תושבי מדינת ישראל, סבורני שמשעה שהסעדים במסגרת הסדר הפשרה הם לצורך הקטנת אפשרות הישנותם של האירועים כגון האירוע בגינו הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, והם אינם בדמות פיצוי כספי לכל אחד ואחד מחברי הקבוצה, הרי אמצעים אלה אינם תלויים בגודלה של הקבוצה. יתרה מכך, גם במידה והקבוצה תהא מצומצמת יותר, לא יהא בכך כדי לשנות את האמצעים שיש לנקוט בהם כדי להקטין את הסיכוי להישנותו של אירוע שריפה. משכך, אינני מוצא ממש בטענה זו. כט. באשר לפער בין שווי הסעדים המוצעים בהסדר הפשרה (1.05 מיליון ₪) לבין הסעד שנתבע במסגרת התובענה הייצוגית שאת אישורה ביקש התובע (כ-138 מיליון ₪), אני מפנה לפסק הדין שניתן בעניין ת"צ (מחוזי חיפה) 837/07‏ ‏ בריוטי נ' פרוטרום תעשיות בע"מ (לא פורסם, , 26.4.2010), שם המדובר היה בבקשה לאישור הסדר פשרה, לאחר שהוגשה כנגד חברת פרוטרום בקשה לאישור תובענה ייצוגית בשל מטרדי ריח ממפעלה. במסגרת הסדר הפשרה התחייבה חברת פרוטרום לנקוט בצעדים לטיפול במטרדי הריח שמקורם ממפעלה, כשעלותם של צעדים אלה לא תפחת מ-8 מיליון ₪, בעוד שסכום הפיצוי שנתבע בתובענה עמד על כ-225 מיליון ₪. כב' השופט א. קיסרי כותב, שם, לעניין הפער בין שווי הסעדים שנפסקו לבין גובה הסעדים שנתבעו: ”עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שהכימות הכספי מבוסס על סכומי פיצויים, בגין פגיעה באוטונומיה ובגין רגשות שליליים, הנעים בין 500 ל-2,500 ₪ לתובע. מטבע הדברים, ועל פי אופיו של הנזק הבלתי ממוני, אין אפשרות מעשית לקבוע כי הסכומים שנתבעו היו מבוססים על חישוב או נוסחה כלשהם. נזקים מעין אלה, בגין פגיעה באוטונומיה ורגשות שליליים, הינם מושג מעורפל וחמקמק, ואין לדעת אם בסופו של דבר היה בידי המבקשים לשכנע כי סכומי הפיצוי הנתבעים - ולא אחרים - הם הפיצוי הראוי בגין נזקים אלה.“ דברים אלה נכונים ויפים הם גם לענייננו, שעה שגם בענייננו הנזקים שנטען כי נגרמו לקבוצה המייצגת, הם נזקים בלתי ממוניים הנובעים מרגשות שליליים וחוסר נוחות. ל. באשר לסוגיה זו, בדבר הפער בין הסעד שנתבע לבין שווי הסעד בהסדר הפשרה, מקובלים עליי דבריהם של ב"כ הצדדים, לפיהם נוכח הסיכויים והסיכונים שבהליך, הגיעו הם להסדר זה, המיטיב עם כלל הציבור, כאשר לפי חוות דעתו של מר דֹב באסל יש באמצעים שיינקטו בהתאם להסדר כדי להקטין את האפשרות להישנותו של אירוע דליקה כגון זה בגינו הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. לא. בהסדר הפשרה, נקבע בין היתר (תוך הפניה לסעיף 15 להסדר הפשרה שהושג בת"א (מחוזי חיפה) 1200/06 יזהר רשף נ' חד פלדה ואח') , כי לא תוגש בקשה עתידית לאישור תובענה ייצוגית, אלא לאחר שהסוגיה הובאה תחילה בפני וועדת ההידברות, ורק לאחר שחלפו 90 ימים ממועד הצעת הפתרון על-ידי הוועדה, או אם חלפו 180 ימים לאחר שהגיש חבר הקבוצה את טענותיו בכתב לוועדה, ניתן יהא להגיש תובענה ייצוגית. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה טוען כי הסדר זה של פניה מוקדמת לוועדת ההידברות, פוגע בזכות הגישה לערכאות. בעניין זה טוענים ב"כ הנתבעות, כי הרצון לקדם שיתוף פעולה בין הנתבעות לבין הקהילה, דורש קביעת תקופת השהיה קצרה, שבלעדיה ועדת ההידברות תהפוך לגוף עקר מתוכן אמיתי. לטענתם, תקופה ההשהיה תאפשר לוועדה למצוא פתרון לבעיה שהתעוררה או לאירוע שקרה. זאת ועוד, אין המדובר בפגיעה בזכות הגישה לערכאות, שכן לאחר תקופת ההשהיה, יוכל חבר קבוצת הייצוג להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. ב"כ הנתבעות מציינים, שימי תקופת ההשהיה אינם באים במניין תקופת ההתיישנות. לב. בסוגיה זו מקובלים עליי דבריהם של ב"כ הנתבעות. יתרונות פעילותה של וועדת ההידברות, שמטרתה ליצור שיתוף פעולה בין הנתבעות לבין התושבים, לעניין פעילות מפעל הנתבעות והשפעתו על סביבתו, ברורים לכל. זאת ועוד, סעיף 26 להסדר הפשרה קובע: ”למען הסר ספק יצוין כי "תקופת ההשהיה" להגשת בקשה נוספת לאישור תובענה ייצוגית (בת 90 או 180 ימים בהתאם לאמור שם) לא תבוא במניין תקופת ההתיישנות להגשת בקשה כאמור.“ אשר על כן, הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, ככל שישנה, היא מועטה, ובנסיבות העניין הינה מידתית, ויתרונות פעילותה של ועדת ההידברות עולים על הפגיעה, ככל שקיימת, בזכות הגישה לערכאות, מה עוד שתקופת ההשהיה הנ"ל אינה באה במניין תקופת ההתיישנות. לג. בהתאם להסכמת הנתבעות, כפי שהובעה בהודעת ב"כ הנתבעות בדיון שהתקיים בפניי ביום 17.7.2011, הסדר הפשרה (נספח מס' 1 לבקשה המשותפת לאישור הסדר הפשרה) יתוקן כדלקמן: 1. בעמ' 2 של הסדר הפשרה תחת הכותרת "ענייני התביעה", במקום הכתוב בהסדר הפשרה, ייכתב: "הטענות כי כתוצאה מדליקה שפרצה במפעל הנתבעת ביום 22.5.2010 נגרמו לחברי הקבוצה המיוצגת נזקים מסוג הנזקים המפורטים בבקשת האישור, למעט נזקי גוף". 2. בעמ' 2 של הסדר הפשרה תחת הכותרת "חברי הקבוצה", במקום הכתוב בהסדר הפשרה, ייכתב: "כל מי שהתגורר בתחומי מדינת ישראל או בכל חלק ממנה ביום 22.5.2010". 3. בסעיף 14(5) של הסדר הפשרה (עמ' 4), במקום המילים: "בעלות מוערכת של כ-15,000 ₪" ייכתב: "בעלות מוערכת של כ-25,000 ₪". כמו כן, ייכתב בסעיף זה לאחר מכן: "בחלוף שנתיים עד שלוש מהטיפול הראשון לשירוש הצמחיה הצומחת סביב גדרות המפעל, ייבדק הצורך בעריכת טיפול נוסף, שיבוצע לפי הצורך." 4. בסעיף 26 סיפא של הסדר הפשרה (עמ' 6) יתווסף הכתוב להלן: "בנוסף על האמור לעיל, בוועדת ההידברות ייטול חלק נציג חמישי, שיהא נציג המשרד להגנת הסביבה." 5. בסיפא של הסדר הפשרה יתווסף סעיף 31 ובו ייכתב: "שנתיים לאחר אישור הסדר פשרה זה, יגיש המומחה מטעם הצדדים, מר דֹב באסל, דו"ח לגבי אופן ביצוע ההתחייבויות נשוא הסדר הפשרה. במסגרת הדו"ח תהא התייחסות לשאלות: האם ההתחייבויות בוצעו בהתאם להסדר, האם מה שבוצע עונה על הדרוש לפי ההסדר, ומה בדיוק נותר לבצע. בעלות הסבירה של שכר טרחתו של מר דֹב באסל, בגין עריכת הדו"ח, תישאנה הנתבעות. הדו"ח יומצא על-ידי מר דֹב באסל לב"כ התובע, ב"כ הנתבעות, למשרד להגנת הסביבה, וכן גם לידיעתו האינפורמטיבית של בית המשפט". כמו כן, הבקשה המוסכמת לתיקון הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, תתוקן כדלקמן: 1. בעמ' 2, בפיסקה המתחילה במילים "נוכח כל אלה", במקום המילים "תורחבנה הגדרות הקבוצה ועילות הבקשה" ייכתב: "תורחב הגדרת הקבוצה". 2. בעמ' 2, בסעיף 4(א) במקום הכתוב בסעיף ייכתב: "הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה תוגדר ככוללת את כל מי שהתגורר בתחומי מדינת ישראל בתאריך 22.5.2010". 3. בעמ' 3-2, בסעיף 4(ב) במקום הכתוב בסעיף ייכתב: "עילת הבקשה תהיה הטענה כי לחברי הקבוצה המיוצגת נגרמו נזקים מסוג הנזקים המפורטים בבקשת האישור כתוצאה מהדליקה שאירעה ביום 22.5.2010 במפעל הנתבעות, למעט נזק גוף." לד. בשים לב לכך שהגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הביאה לכך שהנתבעות מתחייבות לנקוט באמצעים שיש בכוחם להקטין את האפשרות להישנותם של האירועים, כמו אירוע השריפה שבגינו הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ובשל כך צומחת תועלת לכלל הציבור, ובשל הטרחה שהיתה כרוכה בניהול ההליך עד כֹה, הרי שיש לאשר את הגמול לתובע ושכ"ט עו"ד לבאי כוחו, כפי שהומלץ עליהם בהסדר הפשרה. לה. בסיכומו של דבר, סבורני כי יש לאשר את הסדר הפשרה, הואיל והמדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה (כפי שהוגדרה לעיל, בפיסקה ט' של פסק-דין זה), ושוכנעתי כי סיום ההליך בהסדר פשרה זה הינו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. לו. אני מקבל את הבקשה המוסכמת לתיקון הבקשה בדבר אישור התובענה כייצוגית, המפורטת בנספח ג' של הסדר הפשרה, ומאשר את הגשת הבקשה המתוקנת לאישור התובענה כייצוגית, כל זאת בכפוף לשינויים המפורטים בפיסקה ל"ג של פסק-דין זה. אני נותן להסדר הפשרה, אשר צורף כנספח מס' 1 לבקשה המשותפת לאישור הסדר הפשרה, תוקף של פסק-דין, וזאת בכפוף לשינויים המפורטים בפיסקה ל"ג של פסק-דין זה. לז. בהתאם לאמור בסעיף 30 של הבקשה המשותפת לאישור הסדר הפשרה, פסק-דין זה לא יהווה מעשה בית-דין לגבי מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מן האירוע נשוא התובענה, ככל שיש אדם כזה. לח. הנתבעות ביחד ולחוד תשלמנה לתובע גמול בסכום כולל של 10,000 ₪, וכן שכ"ט עו"ד לבאי כוחו בסכום של 81,200 ₪ (כולל מע"מ), וזאת בתוך 14 יום ממועד המצאת פסק-הדין (כפי שהומלץ בפיסקה 15 של הסדר הפשרה). תקופת הפגרה כלולה במנין הימים. לט. על ב"כ הצדדים לפרסם, בתוך 10 ימים מיום שיומצא להם פסק-דין זה, מודעה בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, בשניים מתוך ארבעת העיתונים הנזכרים בפיסקה 22 של הבקשה לאישור הסדר הפשרה (באי כֹח הצדדים יגיעו ביניהם לידי הסכמה ביחס לעיתונים אלה), וזאת בהתאם לנוסח שצורף כנספח ד' להסדר הפשרה, ולרבות גם התיקונים השונים כפי שפורטו בפיסקה ל"ג של פסק-הדין. בעלות פרסום המודעה תישאנה הנתבעות, כפי שהוסכם בסעיף 11 להסדר הפשרה. מ. מובהר כי באשר למועדים הקבועים בפיסקאות ל"ח ו-ל"ט של פסק דין זה, ימי הפגרה כלולים במנין הימים. שריפהפיצוייםמפעל