קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיקדון בהחלפת ספק גז: 1. עניינה של החלטה זו בשאלה משפטית העומדת בלב המחלוקת בתביעה שכנגד שהוגשה במסגרת התיק הנוכחי. וזו השאלה המשפטית בה עלי להכריע: האם זכותו של ספק גז נכנס לקבל לידיו, כשלוח של הלקוח, את דמי הפיקדון שהפקיד הלקוח בידי ספק הגז היוצא, תלויה בכך שניתנה לספק הגז היוצא הזדמנות לפרק ולפנות את מכלי הגז והציוד המושאל. תיאור המחלוקת המשפטית 2. התובעת ("החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ", להלן: "אמישראגז") והנתבעת 1 ("ש.א.מ. מרכז הגז בע"מ", להלן: "מרכז הגז") הן שתיים מהמתחרות בשוק שיווק גז לצרכנים ביתיים. 3. שוק הגז לצרכנים ביתיים הוא שוק המוסדר החל מסוף שנות השמונים של המאה העשרים באמצעות חקיקה, אשר מטרתה המוצהרת היא הרחבת חופש הבחירה של הצרכן באמצעות פתיחת השוק לתחרות בין ספקים שונים. לקידום מטרה זו קבע המחוקק בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט - 1989 (להלן: "חוק ההסדרים התשמ"ט") את הוראת סעיף 17, המורה כדלהלן: "צרכן גז רשאי לרכוש גז מכל ספק גז, וספק גז לא יהיה רשאי לאכוף על צרכן גז להמשיך ולרכוש גז ממנו או באמצעותו, אם צרכן הגז הודיע על רצונו לסיים את החוזה שביניהם ותנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופקדון נתמלאו". לרפורמה בשוק הגז, ולתכליתו של סעיף 17 לחוק ההסדרים תשמ"ט, ראו רע"א 2512/90 סופרגז נ' סער, פ"ד מה(4) 405 (1991); ע"א (מחוזי מרכז) 3695-08-07 פזגז 1993 בע"מ נ' גזגל השרון (1992) בע"מ (ניתן ב- 19.2.2008). 4. תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (משק הגז - החלפת ספק גז), תשנ"א - 1991 (להלן: "התקנות" או "תקנות החלפת ספק גז"), שהתקין שר האנרגיה והתשתיות מכוח סמכותו לפי סעיף 19 לחוק ההסדרים תשמ"ט, מבהירות כיצד צריכה להתבצע החלפת ספק הגז מקום בו בוחר צרכן לממש את זכות הבחירה שניתנה לו בחוק. וזהו מהלך הדברים על פי התקנות: שליחת הודעה מטעם הצרכן לספק הגז היוצא - הוראות תקנה 2 קובעות כי על מנת להתנתק מספק הגז היוצא צריך הצרכן למסור על כך הודעה בכתב (להלן: "הודעת ההתנתקות"). וזו לשון התקנות: "צרכן גז שהחליט לפי החוק לסיים את החוזה שלו להשאלת ציוד ולהספקת גז עם ספק הגז היוצא (להלן - החוזה), יתן הודעה בכתב על כך לספק הגז היוצא (להלן ההודעה)". "ההודעה תהיה חתומה בידי צרכן הגז והיא תכלול את שם צרכן הגז ומספר החוזה אצל ספק הגז היוצא, או לחלופין את שם הצרכן ומספר תעודת הזהות שלו, המען של הצרכן, וכן כל פרט מזהה אחר של צרכן הגז, הנוגע לענין". (תקנות 2 (ג) ו- (ד) בהתאמה לתקנות החלפת ספק גז). מתקין התקנות מדגיש כי הלקוח הוא זה שצריך לתת את הודעת ההתנתקות, אולם אין הוא נדרש למסור אותה בעצמו לספק הגז היוצא, אלא באפשרותו לתת אותה באמצעות ספק הגז הנכנס. תקנה 2(ה) קובעת באופן כללי כי: "ההודעה יכול שתימסר לספק הגז היוצא בין באופן אישי ובין על ידי שלוח, בין בדואר רשום ובין בדרך אחרת", ואילו תקנה 4 מחדדת עניין זה בקובעה כי: "כאמור בתקנה 2(ג), מסירת הודעה לספק הגז היוצא מטעם צרכן גז יכולה להיעשות באמצעות שלוח או ספק הגז הנכנס שעמו החליט צרכן הגז להתקשר לאחר סיום החוזה עם ספק הגז היוצא (להלן - השלוח), ובלבד שהשלוח יעשה את כל הפעולות שצרכן הגז אמור לעשות על פי תקנות אלה". פירוק ופינוי מכלי הגז וציוד מושאל של ספק הגז היוצא - לאחר קבלת הודעת ההתנתקות נדרש ספק הגז לפנות בעצמו בתוך פרק זמן קצוב את מכלי הגז והציוד השייך לו. ההוראה בעניין זה קבועה בתקנה 3(א) לתקנות החלפת ספק גז בזו הלשון: "ספק גז יוצא שקיבל הודעה מצרכן גז על סיום החוזה כאמור בתקנה 2(ג), חייב לפרק ולפנות, על חשבונו, את מכלי הגז והציוד המושאל השייך לו, בתוך עשרה ימים ממועד מסירת ההודעה, ובלבד שהודיע לצרכן הגז שלושה ימים מראש על מועד הפירוק. ...". כשמדובר במתקני מערכת גז מרכזית שאינם שייכים לבעלי הדירות נותן המחוקק לספק הגז היוצא 15 יום לפרקם. כשלון של ספק הגז היוצא למלא אחר חובתו לפנות את הציוד מקים ללקוח את הזכות לפנות, באמצעות ספק הגז הנכנס, את הציוד של ספק הגז היוצא. וכך קובעת תקנה 3(ב) לתקנות: "לא פירק ספק הגז היוצא מכלי גז וציוד מושאל ולא סילקם כאמור בתקנת משנה (א), רשאי צרכן הגז לעשות כן באמצעות ספק הגז הנכנס שעמו התקשר או באמצעות מי שמוסמך לבצע עבודות גז כמשמעותן בחוק הגז (בטיחות ורישוי), תשמ"ט-1989, ובלבד שמכלי הגז והציוד המושאל יועברו לאחר פירוקם למקום המיועד לאחסון ציוד לפי החוק האמור; ספק הגז היוצא יטול את מכלי הגז והציוד שפורקו תוך 48 שעות ממסירת הודעה על פירוקם". במקרה כזה מבהירה תקנה 8(ג) כי ספק הגז היוצא אינו זכאי לקזז מהפיקדון את שווי מכלי הגז והציוד המושאל. וזו לשון התקנה: "הימנעות ספק גז מלפרק מכלי גז או ציוד המושאל, אינה פוטרת אותו מהחובה להחזיר לצרכן הגז או לשלוח את דמי הפקדון ויתר התשלומים המגיעים לצרכן הגז על פי תקנות אלה". החזרת דמי הפיקדון - במקרים רבים, הגם שלא בכל המקרים, מפקיד הלקוח פיקדון כספי בידי ספק הגז. תקנות החלפת ספק גז מסדירות באופן הבא את זכותו של לקוח מתנתק להשבת דמי הפיקדון מספק הגז היוצא: "ספק גז שקיבל מצרכן גז הודעה על סיום החוזה, כאמור בתקנה 2, יחזיר את דמי הפקדון בתוספת מע"מ כחוק כפי שהוא בתוקף במועד ההחזרה של הפקדון לא יאוחר מתום שלושים ימים ממועד קבלת ההודעה" (תקנה 5(א) לתקנות). כאשר מסירת ההודעה היא באמצעות ספק הגז הנכנס (או שלוח אחר) מורה תקנה 4(ב) כי על שלוח, הפועל על סמך יפוי כוח בכתב, יחולו "כל הזכויות והחובות לענין תקנות אלה שיש לצרכן גז לרבות הזכות לפרק מכלי גז וציוד מושאל במקרה שספק הגז היוצא לא עשה הדבר, והזכות לקבל מספק הגז היוצא את החזר התשלום בעד מכלי הגז והציוד המושאל (להלן - דמי פיקדון); במקרה האמור יחזיר הספק היוצא את דמי הפקדון לשלוח". יצוין כי מחוקק המשנה הכיר בזכותו של ספק הגז היוצא לקזז מדמי הפיקדון "חוב שוטף בעד מכלי גז שסופקו עד ליום בו הסתיים החוזה בין הצדדים" (תקנה 7 לתקנות). 5. אין חולק, כי כאשר נהג הלקוח, או ספק הגז הנכנס בשמו, בהתאם לתקנות החלפת ספק גז, מוטלת חובה על ספק הגז היוצא להחזיר את דמי הפיקדון (בכפוף לזכות הקיזוז של ספק הגז היוצא). לעניין זה עמידה בדרישות התקנות משמעה מתן הזדמנות לספק הגז היוצא לפנות בעצמו את מכלי הגז והציוד המושאל בתוך 10 או 15 יום ממועד מסירת ההודעה, או שימוש בזכות לסעד עצמי משנמנע לעשות כן, וזאת בהתאם לתנאים הקבועים בתקנה 3(ב) לתקנות. לא זו אף זו, במקרה שספק הגז היוצא מסרב להשיב את דמי הפיקדון מוטלות עליו סנקציות, בדמות של פיצויים לדוגמה המוטלים מכוח תקנה 5א. לתקנות החלפת ספק גז (וראו סעיף 19(א)(2) לעניין הסמכת השר לקבוע פיצוי במקרה של אי החזרת הפיקדון במועד). 6. המחלוקת המשפטית בין הצדדים מתייחסת לשאלה מה דין דמי הפיקדון במקרה בו הלקוח, או ליתר דיוק ספק הגז הנכנס בשמו, לא פעלו בהתאם לתקנות החלפת ספק גז. באופן יותר קונקרטי, השאלה שהתעוררה בדיון שלפני היא האם הזכות להחזר דמי הפיקדון עומדת גם כאשר ספק הגז הנכנס פירק בעצמו את מכל הגז השייך לספק הגז היוצא, וזאת מבלי שניתנה לספק הגז היוצא הזדמנות לפנות את הציוד בעצמו, כדרישת התקנות. 7. שאלה משפטית זו מתעוררת בתובענה שלפני בשל כך שבמקרים לא מעטים בעבר, ויתכן שגם כיום, מרכז הגז (הנתבעת והתובעת שכנגד) פירקה בעצמה את מכלי הגז והציוד המושאל של ספק הגז היוצא (לרבות אמישראגז), וזאת מבלי שניתנה לספק הגז היוצא הזדמנות לפרק את הציוד בעצמו, כפי שקובעות התקנות. לא זו אף זו, לטענת אמישראגז, ולטענה זו יש ככל הנראה על מה שתסמוך, מרכז הגז לא הזדרזה להחזיר את מכלי הגז השייכים לאמישראגז, אלא החזיקה בהם תקופה ניכרת, ובמקרים מסוימים אף עשתה בהם שימוש לצרכיה, וזאת בניגוד להוראות הדין (צו הפיקוח הל מוצרים ושירותים (סימון ומילוי מיכלי גז), התשנ"א - 1991) ולזכויות הקניין של אמישראגז. ראיה לכך היא העובדה שחלק ניכר ממכלי הגז של אמישראגז שתמורתם מתבקשת במסגרת התביעה שכנגד לא הוחזרו על ידי מרכז הגז מיוזמתה, אלא נתפסו בחזקתה במסגרת פשיטה שנערכה על מחסניה. ההליכים בתיק זה 8. התיק שלפני נפתח כתביעה של אמישראגז כלפי מרכז הגז בבקשה לצו כינוס נכסים קבוע, אשר יורה על מינוי כונס נכסים זמני (כך בכתב התביעה), אשר תפקידו יהיה לוודא כי מרכז הגז אינה מחזיקה ברשותה מכלי גז של אמישראגז, ויתפוס מכלי גז מפרים שבידיה. צו זה התבקש לאור ניסיון העבר, במסגרתו התברר לאמישראגז מחקירות ומהליכים משפטיים שנקטה נגד מרכז הגז, כי זו מחזיקה לאורך זמן במכלי גז השייכים לה. 9. מרכז הגז הקדימה לכתב ההגנה שהגישה תביעה שכנגד, בה עתרה לחייב את אמישראגז בהשבת דמי הפיקדון בגין מאות מכלי גז שהושבו לאמישרגז, וזאת בין אם המכלים הושבו מיוזמתה של מרכז הגז, ובין אם נתפסו והושבו במסגרת פעולות האכיפה בהם נקטה אמישראגז. 9. התביעה הוגשה תחילה לבית משפט השלום בפתח תקווה, אולם בדיון מיום 6.5.2010 הורה כבוד השופט נחום שטרנליכט, על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז, וזאת מחמת קביעתו לפיה מאחר ומכתב התביעה העיקרי נעדרת התייחסות כלשהי לשוויו של הסעד הנתבע, התביעה אינה בסמכות בית משפט השלום. לאור סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 דנתי בתובענה מהשלב שאליו הגיע בית משפט השלום, וזאת מבלי שיהיה בכך משום הבעת עמדה ביחס לעמדת השופט שטרנליכט ביחס לשאלת הסמכות העניינית. 10. בדיון שקיימתי ביום 14.7.2010 התברר כי יש הסכמה בין הצדדים המייתרת את הצורך לדון בתביעה העיקרית. על פי הסכמה זו מונה עו"ד על ידי בית המשפט ככונס נכסים לתקופה של שנה, לו הוקנו בהסכמה סמכויות להיכנס ולבצע בדיקה במתקני מרכז הגז, וזאת במטרה לוודא כי אין בהם מכלי גז של אמישראגז. אם בתום השנה יאשר כונס הנכסים כי בתקופת מינויו פעלו הנתבעים כדין, תימחק התביעה ללא צו להוצאות. 11. לעומת זאת, ככל שהדברים נוגעים לתביעה שכנגד, התברר כי קיימת מחלוקת תהומית בעמדות העקרוניות של הצדדים. מאחר ולפי מיטב התרשמותי, עיקר פערי העמדות נבע מהמחלוקת המשפטית שתוארה לעיל, הוריתי על פיצול הדיון בתביעה שכנגד לשני חלקים: תחילה ישמעו סיכומים ביחס לשאלות המשפטיות "האם אדם המחזיר מכל גז לספקית הגז שלא בהתאם לתקנות החלפת ספק גז וסעיף 17 לחוק ההסדרים התשמ"ט, זכאי להחזר הפיקדון ובאילו תנאים, והאם חברת גז מתחרה המחזירה מכל גז כאמור זכאית להחזר הפיקדון"; לאחר הכרעה בשאלות המשפטיות, ככל שיידרש, ייבחנו המחלוקות העובדתיות. 12. הצדדים הגישו עיקרי טיעון ביחס למחלוקת המשפטית, והשמיעו את טיעוניהם ביום 31.10.2010. לאחר שאסקור בקצרה את עמדותיהם, אפרט את הכרעתי בשאלה המשפטית העקרונית בה נחלקו. עמדות הצדדים במחלוקת המשפטית 13. בטיעוניהם בכתב ובעל פה הציגו הצדדים עומדות קוטביות ביחס למחלוקת המשפטית. עמדת ב"כ מרכז הגז הייתה שעומדת למרשתו זכות לקבל החזר פיקדון כל אימת שהיא משיבה לאמישראגז מכל גז ומצרפת לכך הודעת התנתקות מלקוח שטרם הושבו לו דמי הפיקדון. במצב דברים זה, לשיטת מרכז הגז, מקבלת אמישראגז נכס, השקול לפיקדון המופקד בידיה, והשאלה אם מדובר במכל המקורי שניתן ללקוח המתנתק, או במכל אחר, היא חסרת משמעות. פרשנות זו, כך הטעים בא כוחה של מרכז הגז, מאפשרת את הגשמת מטרת הרפורמה לאפשר ללקוח להחליף ספק גז באופן מהיר ויעיל, ואין בה כדי לגרום כל נזק לספק הגז היוצא. מנגד, הפרשנות לה טוענת אמישראגז מביאה לפגיעה בחופש הבחירה של הלקוח, ולהטלת סנקציה מופרזת (חילוט מלא של הפיקדון) בכל מקרה בו סטה הלקוח מהוראות התקנות. פשוטו של דבר, לשיטת מרכז הגז, השאלה אם ניתנה לספק הגז היוצא זכות לקחת את מכל הגז והציוד המושאל אינה קשורה כלל לשאלת החזר הפיקדון, וממילא אינה יכולה להתנות את הזכות לקבל את דמי הפיקדון כנגד השבת מכל הגז. עמדת ב"כ אמישראגז היא שהזכות להחזר דמי הפיקדון עומדת מכוח החוק רק במקרה בו פעל הלקוח, או ספק הגז הנכנס מטעמו, בהתאם לתקנות, לרבות לעניין כיבוד זכות ספק הגז היוצא ליטול בעצמו את הציוד המושאל. עמדה זו מתבססת על מספר אדנים: ראשית, על פי סעיף 17 לחוק הזכות להשבת דמי הפיקדון קמה רק כאשר "תנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופקדון נתמלאו". מכאן שאם הציוד לא הוחזר על פי תנאי ה"חוזה להשאלת ציוד ולהספקת גז" של אמישראגז (להלן: "חוזה אמישראגז"), אין הלקוח (וממילא לא ספק הגז הנכנס) זכאי להחזר דמי הפיקדון; שנית, תקנות החלפת ספק גז מחייבות למסור את הודעת ההתנתקות קודם להתנתקות, ולפיכך באותם מקרים בהם התנתק הלקוח תחילה, ורק לאחר מכן (ולעיתים זמן ניכר לאחר מכן) נמסרה ההודעה, אין היא עומדת בדרישות התקנות, וממילא לא קמה הזכות להחזר דמי הפיקדון; שלישית, כיבוד זכותו של ספק הגז היוצא ליטול בעצמו את מכל הגז והציוד המושאל הוא "תנאי בלעדיו אין" לזכותו של הלקוח לתבוע את החזרת דמי הפיקדון. אם לא תאמר כן, הרי שלקוח (וספק גז נכנס) המפר ברגל גסה את הוראות התקנות נמצא נשכר; רביעית, אימוץ עמדתה של מרכז הגז לפיה אין לקשור בין השבת דמי הפיקדון לבין השבת מכל ספציפי מעמידה את אמישראגז בפני מצב בלתי אפשרי, שכן אין ביכולתה לדעת אם המכל שכנגדו הופקד הפיקדון לא הוחלף כנגד מכל של מרכז הגז בעבר, והדבר מטיל עליה נטל לברר מה מצב המכל המוחזר (וזאת במיוחד בשים לב לחשש שנעשה בו שימוש בלתי מורשה על ידי מרכז הגז). לא זו אף זו, הפיקדון אינו עומד כנגד מכל הגז בלבד, אלא כנגד כל הציוד המושאל, הכולל גם וסת גז (שלרוב אינו מושב). לאור כל זאת, סבור ב"כ אמישראגז כי אין להורות על השבת דמי הפיקדון, אלא כשקוימו הוראות תקנות החלפת ספק גז במלואן. אעיר כי ב"כ אמישראגז הקדים לטענות לגופו של עניין גם טענות דיוניות של הרחבת חזית והעדר יריבות. טענות אלו אין להן על מה לסמוך. הרחבת החזית הנטענת היא בכך שלהבנת ב"כ אמישראגז התביעה שכנגד הצטמצמה אך ורק למקרים בהם החלפת הספק נעשתה על פי התקנות, לרבות לעניין מתן הזדמנות לאמישראגז ליטול את מכלי הגז והציוד המושאל. לטענה זו אין כל בסיס. כתב התביעה שכנגד מפרט את תביעתה של מרכז הגז להחזר דמי הפיקדון ולתשלום שווי הגז בגין המכלים שחזרו לאמישראגז, וזאת מבלי להגבילה למכלים שהגיעו לידי מרכז הגז לאחר שאמישראגז נמנעה מלפרקם. במסגרת כתבי הטענות והדיון המקדמי התחדד ששורש המחלוקת היא בשאלות המשפטיות שהוגדרו לצורך החלטה זו, ומשום כך הוריתי לצדדים להגיש עיקרי טיעון ולסכם בעל פה בעניין זה. גם לטענת היריבות בין הצדדים אין כל בסיס, באשר היריבות בענייננו נוצרת הן מההרשאה שנתן הלקוח למרכז הגז לשמש כשלוחו והן מכך שהמכלים שהוחזרו היו בחזקת מרכז הגז עובר להחזרתם. ניתוח משפטי 14. במחלוקת שנפלה בין הצדדים אין דעתי לא כדעת האחד ואף לא כדעת השני. הטעם לכך הוא ששני הצדדים שטענו לפני יצאו מאותה הנחת מוצא, הנראית לי שגויה. ביסוד גישותיהם, השונות מאד בתוצאותיהן, אך דומות בהנחת המוצא, עומדת הסברה כי הזכות להשבת דמי הפיקדון קמה כנגד החזרת הציוד ומכל הגז לספק הגז היוצא - ולא כן היא. לפי לשונן של התקנות, ואף לפי תכליתן, זכות הלקוח להשבת הפיקדון היא תוצאה של מתן הודעה על ידי הלקוח על סיום החוזה, ולא של השבת מכלי הגז והציוד המושאל לספק הגז היוצא. אבהיר עניין זה, שהוא בעיני הבסיס לפתרון המחלוקת המשפטית בין הצדדים. 15. הזכות להחזרת דמי הפיקדון קבועה, כמובהר לעיל, בתקנה 5 לתקנות החלפת ספק גז. זכות זו קמה מהרגע שספק הגז היוצא קיבל הודעה על סיום החוזה, כאמור בתקנה 2, כאשר את ההחזר יש לבצע בתוך שלושים יום ממועד קבלת ההודעה. אין בתקנה 5 כל הוראה המתנה ומכפיפה את השבת דמי הפיקדון לא בכיבוד זכותו של ספק הגז היוצא לפנות בעצמו את הציוד לפי תקנה 3(א) ואף לא בהשבה של הציוד הלכה למעשה. המסקנה המתבקשת מלשון הסעיף, היא שחובת ההשבה של דמי הפיקדון היא תוצאה הנגזרת מסיום החוזה על פי הודעת הלקוח, ואין היא מותניית בהשבת הציוד לספק הגז היוצא. בלשון משפטית - החובה הקבועה בתקנות החלפת ספק גז להשיב את דמי הפיקדון ללקוח (או לספק הגז הנכנס בשמו) והחובה להשיב את הציוד המושאל ומכל הגז לספק הגז היוצא, הן חובות עצמאיות ולא חובות שלובות או מותנות. שתי החובות הללו אומנם נוצרות בעקבות אירוע אחד - מסירת הודעת התנתקות על ידי הלקוח, הרשאי, אף בניגוד להוראות החוזה עם ספק הגז היוצא, להביא את ההסכם לידי סיום. יחד עם זאת, ביצועה של החובה האחת (השבת דמי הפיקדון) אינו שלוב או מותנה בביצוע האחרת (השבת מכלי הגז והציוד המושאל), אלא צריך להתבצע באופן ובמועד אותו קובעות התקנות (והשוו לעמדה המקובלת לפיה חיובי השבה במקרה של ביטול חוזה, הם חיובים הדדיים, אולם אין הם חיובים שלובים. ראו ע"א 1846/92 לוי נ' מבט בניה בע"מ, פ"ד מז (4) 49, 59 - 60 (1993)). 16. ודוק, אין חולק כי אחד מתפקידיו העיקריים של הפיקדון הוא להבטיח את השבת הציוד המושאל והמכלים לספק הגז. ואולם, על מנת להגשים תכלית זו אין צורך לקבוע כי השבת הפיקדון מותניית בהשבת מכלי הגז והציוד המושאל. די לו לספק הגז היוצא, לצורך הבטחת האינטרסים שלו, שמחד, זכותו לקבל חזרה את רכושו קמה לפני שהוא נדרש להשיב את הפיקדון, ושמאידך, עומדת לו זכות לקזז את הכספים המגיעים לו בגין הציוד מכספי הפיקדון שעליו להשיב. לשני אלו דאג מחוקק המשנה בתקנות החלפת ספק גז: מחד, ספק הגז היוצא זכאי ליטול את הציוד בעצמו במהלך 10 או 15 יום ממועד ההודעה (תקנה 3(א)), ומאידך, בבואו להשיב את דמי הפיקדון ביכולתו לקזז מדמי הפיקדון כל חוב שוטף של הלקוח כלפיו בגין מכלי גז שסופקו לו (תקנה 7) וכן לחלט סכומים מהפיקדון בהתאם לחוזה שבין חברת הגז ללקוח (ראו סעיף 10 לחוזה אמישראגז המתיר לה "להחרים", קרי לחלט, מהפיקדון סכומים בגין ציוד שלא הוחזר או שהוחזר מקולקל ובלתי מתאים). 17. גישתו זו של מתקין התקנות מתיישבת עם תכלית החוק, באשר היא שומרת על זכותו של הלקוח להחליף ספק גז גם כאשר אין באפשרותו להשיב את הציוד המושאל ומכלי הגז (כולו או חלקו), וזאת מבלי שיאבד את זכותו ליתרת דמי הפיקדון (בניכוי שווי רכוש ספק הגז היוצא אותו אין באפשרותו להשיב). טלו, למשל, מצב של לקוח אשר מכל הגז שלו נגנב, והמבקש לשנות בהזדמנות זו את ספק הגז שלו. פשיטא בעיני כי לא יתכן שחברת הגז תתנה את החזרת דמי הפיקדון ללקוח שכזה, לא כל שכן את סיום ההתקשרות, בהשבת הציוד (שהפכה לבלתי אפשרית). זכותו של ספק הגז היוצא בנסיבות אלו היא, לכל היותר, לקזז את דמי הנזק שנגרמו לה בעקבות הגניבה (וזאת בהנחה שהחוזה בינה לבין הלקוח מאפשר לה לחייב את הלקוח בדמי הנזק הללו). 18. ב"כ אמישראגז הפנה בטיעוניו להוראת סעיף 17 לחוק ההסדרים תשמ"ט, וטען כי לאור לשון הסיפא של הסעיף, אין ללקוח אפשרות לסיים את החוזה בינו לבין ספק הגז היוצא אלא כאשר "תנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופקדון נתמלאו". ממילא, אם לא השיב הלקוח לספק הגז היוצא את מכלי הגז והציוד המושאל בהתאם לתנאי החוזה בדבר החזרת ציוד ופיקדון, אין ללקוח זכות להשבת הפיקדון. אין בידי לקבל פרשנות זו של הסעיף, באשר היא עלולה להביא לסיכול תכלית הסדרי החוקה לעניין החלפת ספק גז. משמעות הטענה היא שלספק הגז הקיים יש, באמצעות החוזה בדבר החזרת ציוד ופיקדון, אפשרות למנוע, או למצער להקשות מאד, על השתחררות ממנו, וזאת אף באמצעות הסדרים המתנים על אלו שקבע מתקין התקנות. כך, למשל, על פי סעיף 7(א) לחוזה אמישראגז: "כל עוד לא החזיר הצרכן לחברה את הציוד על כל חלקיו בשלמות ובמצב תקין יהיה חייב הצרכן ומתחייב בזה לרכוש ולקבל את כל הספקת הגז שתהיה דרושה למתקנו אך ורק מהחברה..." (וראו גם סעיף 6 לחוזה זה, הקובע חובה לשלם דמי שימוש כל עוד לא הוחזר הציוד בשלמותו במצב טוב). משמעות הוראה זו, היא שהלקוח איננו יכול להשתחרר כלל מספק הגז הקיים, אלא אם באפשרותו להחזיר את "הציוד על כל חלקיו בשלמות ובמצב תקין". זוהי כמובן מגבלה חמורה על חופש הבחירה של הלקוח, שאין להניח כי המחוקק התכוון לתת לה גושפנקא. הדרך להימנע מתוצאות אבסורדיות מסוג זה היא לפרש את הסיפא של הסעיף כמתייחסת להוראות חוזיות המתיישבות עם ההסדר שנקבע בחוק ובתקנות. לאור פרשנות זו, אותם חלקים בחוזה שבין ספק הגז הקיים ללקוח בדבר החזרת ציוד ופיקדון שאינם מתיישבים עם הוראות תקנות החלפת ספק גז, ובכלל זה הוראות היוצרות התניה בין הזכות להחלפת ספק או הזכות להחזר דמי הפיקדון לבין חובת הלקוח להשיב את הציוד לספק הגז היוצא (ראו סעיפים 6, 7 ו- 11(ג) לחוזה אמישראגז), אינם יכולים לעמוד כלשונם, ויש לקרוא אותם באופן המתיישב עם התקנות. 19. למעלה מהדרוש יצוין כי חוזה אמישראגז אינו קובע הוראה לפיה העבודות לניתוק הלקוח ממכלי הגז והציוד המושאל צריכות להתבצע על ידי אמישראגז (והשוו סעיף 2(א) לחוזה, המלמד כי לחברה אין התנגדות לכך שגורם מוסמך יבצע העברה של מכלי הגז והציוד המושאל). כל שנקבע בחוזה הוא התחייבות של הלקוח "להחזיר לחברה מיד [עם תום תוקפו של החוזה] את הציוד על כל חלקיו ואביזריו במצב טוב וראוי לשמוש, פרט לבלאי הנובע משימוש סביר" (סעיף 11(ב) לחוזה אמישראגז). מכאן שההתניה שאמישראגז יוצרת בין חובת השבת הפיקדון לכך שתינתן לה אפשרות לנתק בעצמה את הציוד שבבעלותה איננה קבועה אפילו בחוזה בינה לבין הלקוח (למען מניעת ספק יובהר כי גם אם הייתה נקבעת בחוזה התניה כזו, לא היה לה תוקף בהיותה התניה על התקנות, כמובהר בסעיף 18 לעיל). מסקנות מעשיות 20. הניתוח המשפטי של התקנות מוביל אותנו איפוא למסקנות המעשיות הבאות: מרגע שניתנה לספק הגז היוצא הודעה כדין על הפסקת ההתקשרות עליו לפנות, על חשבונו, את מכלי הגז והציוד המושאל בתוך 10 - 15 יום (בהתאם לטיב מערכת הגז), כשטרם הסילוק עליו לתת התראה של שלושה ימים מראש. ככל שמתברר לספק הגז היוצא כי מכלי הגז והציוד המושאל שסיפק פגומים או אינם נמצאים במקום בו היו אמורים להימצא, עומדת לו הזכות לחלט מדמי הפיקדון את שווי הרכוש הפגום או החסר בטרם השבת הפיקדון. זכות החילוט האמורה בס"ק (ב) לעיל אינה עומדת לספק הגז היוצא באחד משני המצבים הבאים: כאשר ספק הגז היוצא נמנע מלפרק מכלי גז או ציוד מושאל (קרי, כאשר לא מילא אחר חובתו לפי תקנה 3(א) לתקנות), וזאת מכוח תקנה 8(ג) לתקנות החלפת ספק גז. כאשר טרם ביצוע החזר הפיקדון השיב הלקוח (בעצמו או באמצעות שלוח, לרבות ספק הגז הנכנס) את הציוד החסר כשהוא שלם וללא פגם (למעט פגם שהוא תוצאה של בלאי טבעי). החזר דמי הפיקדון צריך להתבצע בכל מקרה לידי הלקוח או שלוחו (לרבות ספק הגז הנכנס) בתוך 30 יום מהמועד שנמסרה לספק הגז היוצא הודעת ההתנתקות. ההחזר יבוצע בכפוף לכל זכות חילוט או קיזוז העומדת לספק הגז היוצא. למען הסר ספק יובהר כי כל חילוט או קיזוז צריך להתבצע טרם החזר דמי הפיקדון. 21. הניתוח המוצג לעיל מבהיר את שלד מערכת היחסים הנורמטיבית בין ספק הגז היוצא לבין הלקוח (וספק הגז הנכנס הפועל כשלוחו). להשלמת פרטי התמונה, אבקש להוסיף שש הערות הבהרה, בעיקרן לאור טענות שונות שהועלו בהתדיינות שלפני: הודעות ההתנתקות שנמסרו זמן ניכר לאחר שנחתמו ע"י הלקוח - ב"כ אמישראגז טען כי חלק לא מבוטל מהודעות ההתנתקות שעל בסיסן תובעת מרכז הגז החזר דמי פיקדון הן הודעות ישנות, אשר נמסרו לאמישראגז באיחור ניכר, לעיתים שנים רבות לאחר שנחתמו. לטענתו משך הזמן שחלף עלול להפוך הודעות אלו לחסרות תוקף, שכן יתכן שהלקוח ביקש במהלך הזמן שחלף לחזור ולקבל שירותים מאמישראגז (ובחלק מהמקרים אף הזמין בפועל גז מאמישראגז לאחר שנחתמו). אני מוצא טעם רב בהתנגדות אמישראגז לפעול על-פי הודעות התנתקות שנמסרו לידיה באיחור משמעותי. קשה לראות איזו הצדקה יש לספק הגז הנכנס לעכב תחת ידיו את הודעת ההתנתקות לתקופות ממושכות, ונראה כי עיכוב זה אף פועל במקרים רבים לרעת הלקוח, באשר הוא עלול להביא, הלכה למעשה, לאובדן דמי הפיקדון (וראו פסקה 21(ו) להלן, המבהירה כי דמי הפיקדון העוברים לספק הגז הנכנס מוחזקים בידו כפיקדון של הלקוח, אותו עליו להחזיר בתום תקופת ההתקשרות עימו). זאת ועוד, מבחינה משפטית הפקדת הודעת ההתנתקות בידי ספק הגז הנכנס היא מעשה שליחות, אותו יכול הלקוח לבטל. חלוף הזמן מעורר חשש לביטול השליחות, ומצדיק דרישה מספק הגז הנכנס כי ימציא הודעת התנתקות מחודשת. לאור זאת, הריני לקבוע כי לצורכי התדיינות זו אין אמישראגז צריכה להתייחס להודעות התנתקות שנמסרו לידיה על ידי מרכז הגז יותר משלושה חודשים לאחר שנחתמו על ידי הלקוח. ביחס להודעות התנתקות שהתיישנו נדרשת, אם כך, מרכז הגז לפנות שוב ללקוח, ולבקש ממנו לחתום על הודעת התנתקות חדשה, טרם תהיה זכאית לדרוש השבה של דמי הפיקדון. זיהוי הציוד המוחזר - כאשר ניתוק מכלי הגז והציוד המושאל נעשה על ידי ספק הגז הנכנס נוצר קושי לקבוע האם מכל הגז המוחזר הוא אותו מכל עצמו שנמסר בשעתו ללקוח. כעקרון, באותם מקרים בהם נשללה ממנה האפשרות לפנות את מכלי הגז והציוד המושאל בעצמה, ספק הגז היוצא זכאי לעמוד על כך שיוחזר לידיו אותו מכל גז מסוים שנמסר ללקוח הספציפי, ולסרב לקבל במקומו מכל גז אחר (וזאת אף כשהמכל המוחזר תקין, וזהה מבחינת טיבו למכל שנמסר). הטעם לכך הוא שהכלל המשפטי שולל אפשרות לכפות על בעל קניין בנכס לקבל במקומו נכס אחר, אפילו אם הוא זהה בתכונותיו (השוו ע"א 655/89 מטלון (כץ) נ' כץ, פ"ד מה (3) 845, 850 (1991)). לכלל זה גם טעם מעשי, מאחר והוא מונע "השלמת ציוד" בדרכים מפוקפקות. יחד עם זאת, כלל זה אינו יכול להצדיק סירוב לקבל חזרה מכל גז כאשר ספק הגז היוצא אינו יכול לזהות את מכל הגז המסוים שהשאיל ללקוח התובע החזר של דמי הפיקדון (קרי, כשלא קיים בידי ספק הגז היוצא רישום המאפשר לזהות את המכל הספציפי שנמסר ללקוח). במקרה זה אין למעשה, מבחינה משפטית, הבדל בין המכלים השונים שמסר ללקוחות, והשבת האחד שקולה להשבת האחר (והשוו לדעת הרוב בע"א 347/90 סודהגל בע"מ נ' ריקרדו ספילמן, פ"ד מז(3) 459 (1993)). העולה מהמקובץ הוא כי ביחס למכלי גז שנשמרה אפשרות לזהותם (למשל, באמצעות מספר סידורי אשר נמסר ללקוח בעת התקנת מכל הגז, והשמור ברישומי ספק הגז) נדרש הלקוח (וספק הגז הנכנס הפועל בשמו) להשיב את מכל הגז המסוים שנמסר לו, ואם אינו עושה כן, זכאי ספק הגז היוצא לחלט מתוך דמי הפיקדון את שווי מכל הגז. ודוק, סירובו של ספק הגז היוצא לקבל את מכל הגז המוחזר צריך להיות מנומק (קרי, להבהיר מהו הבסיס לקביעה כי המכל המוחזר אינו המכל שנמסר ללקוח). כן נדרש ספק הגז היוצא למסור לאלתר, על פי דרישת הלקוח או שלוחו, את סימני הזיהוי של מכל הגז הספציפי שנמסר ללקוח. לעומת זאת ביחס למכלי גז וציוד מושאל שאין אפשרות לזהותם (קרי, כשאין ברשות ספק הגז היוצא דרך להבחין בין המכל שנמסר ללקוח לבין מכל זהה אחר) חייב ספק הגז היוצא לקבל כנגד מכל הגז והציוד שנמסר כל מכל גז או ציוד תקין מאותו סוג, ובלבד שיהיה תקין. ממילא, כאשר הוחזר מכל גז או ציוד מושאל תקין כאמור טרם ביצוע ההתחשבנות בגין דמי הפיקדון, אין אפשרות לחלט מדמי הפיקדון. פגמים בציוד המוחזר - בעניין זה יש לנהוג, בהעדר הוראות בתקנות, על פי הוראות החוזה בין הצדדים, בכפוף כמובן למגבלות הנובעות מכך שמדובר בחוזה אחיד. לפי חוזה אמישראגז, כשיש בציוד המוחזר פגם משמעותי שאינו תוצאה של בלאי טבעי עומדת לאמישראגז מכוח סעיף 11(ב) לחוזה הזכות לבחור בין דחיית הציוד המוחזר לבין קבלתו. במקרה שתבחר לדחות את הציוד המוחזר, תוכל מחד לבצע חילוט, אך מאידך ציוד הדחוי מפסיק להיות בבעלותה. במקרה שתבחר לקבל את הציוד, היא רשאית לחלט רק את "ההפרש בערך בין אותו ציוד לו היה במצב טוב וראוי לשמוש לבין מצבו בפועל בעת ההחזרה" (ראו סעיף 11(ג) לחוזה אמישראגז). בפני לא נטענו טענות לפיהן הוראות אלו הן הוראות מקפחות, וממילא אותיר עניין זה בצריך עיון. זיכוי וחיוב בגין גז במכלים - כאשר ניתוק המכלים לא נעשה על ידי ספק הגז היוצא, וזאת מבלי שהפר את החובה הקבועה בסעיף 3(א) לתקנות, אין הוא נדרש לתת זיכוי בגין גז שיתכן כי היה במכלי הגז (כאשר הצרכן שילם מראש בעבור הגז שבמכל). לעניין זה ראו תקנה 6 לתקנות החלפת ספק גז, המאפשרות זיכוי רק כשהפירוק נעשה על ידי ספק הגז היוצא. הטעם לכך הוא שלספק הגז היוצא אין יכולת לפקח על טיב הגז שבמיכלים כאשר אלו נותקו על ידי גורם אחר. הגיון דומה מחייב כי כאשר צרכן הגז משלם על פי צריכה, ולספק הגז היוצא לא ניתנה הזדמנות ליטול בעצמו את מכל הגז, זכאי ספק הגז היוצא לקזז מדמי הפיקדון בגין גז שהיה במכל הגז שנמסר ללקוח, וטרם שולם בעבורו (וזאת גם אם מכל הגז הוחזר לספק הגז היוצא כשיש בו עדיין גז בכמות מסוימת). שונה המצב, כאשר ספק הגז היוצא הפר את חובתו לפי תקנה 3(א) ליטול את מכלי הגז בתוך 10 - 15 יום. במצב דברים זה, האשם ב"נזק הראיתי" מוטל על ספק הגז היוצא, ועל כן הוא חייב להשיב ללקוח את שווי הגז המצוי במיכל שהוחזר (אם כבר שילם בעבורו) ומנוע מלבצע קיזוז כנגד הפיקדון בגין גז המצוי במיכל שהוחזר (אם הלקוח טרם שילם בעבורו). החזרת מכלי גז לאחר מועד ההתחשבנות בגין הפיקדון - לאחר מועד ההתחשבנות (קרי, 30 יום ממועד מסירת הודעת ההתנתקות), וככל שהפיקדון חולט באופן חלקי או מלא בגין אי החזרת מכל גז או ציוד מושאל, אין עוד אפשרות לתבוע את השבתו, גם אם יוחזר מכל הגז או הציוד המושאל בגינו חולט הפיקדון בשלב מאוחר יותר. מבחינת מערכת היחסים שבין הלקוח לבין ספק הגז היוצא ההתחשבנות נסגרה, ואין איתור מכל הגז מאפשר לפתוח אותה. המסקנה המתבקשת, היא שבמצב דברים זה גם ספק הגז הנכנס אינו יכול לתבוע את דמי הפיקדון מכוח מעמדו כשלוח של הלקוח. ויובהר, גם לאחר מועד ההתחשבנות יתכן שתעמוד לספק הגז הנכנס זכות לתבוע את ספק הגז היוצא בגין החזרת רכושו של האחרון מכוח עקרונות דין כלליים (ולא מכוח מעמדו כשלוח של הלקוח). כך, למשל, באפשרותו להתבסס על עקרונות של דיני עשיית עושר ולא במשפט, המשתקפים בהוראת סעיף 5 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979. מטבע הדברים, יישום עקרונות כלליים אלו מחייב דיון בנסיבות המקרה. כך, למשל, זכות אדם הפועל לשמירת עניין חברו (ובכלל זה המשיב רכושו) לפי סעיף 5 לחוק עשיית עושר ולא במשפט מותניית בכך שפעל בתום לב ובסבירות. קשה לראות כיצד תנאים אלו מתקיימים אם ספק הגז הנכנס לא החזיר מיוזמתו, בתוך זמן סביר, את מכלי הגז לספק הגז היוצא (לא כל שכן אם עשה בהם שימוש בלתי חוקי). אולם, ההחלטה הנוכחית אינה מסגרת מתאימה להכרעה בסוגיות שכאלו. מערכת היחסים בין ספק הגז הנכנס לבין הלקוח ביחס לדמי הפיקדון - כפי שמובהר בתקנה 4 לתקנות החלפת ספק גז, ספק הגז הנכנס תובע את דמי הפיקדון בשמו של הלקוח, כשלוחו. לפיכך כאשר דמי הפיקדון מתקבלים על ידי ספק הגז הנכנס עליו להחזירם ללקוח (ראו הסיפא של תקנה 4), או, אם כך סוכם עם הלקוח, להחזיקם בידיו כדמי פיקדון כנגד הציוד שהוא השאיל ללקוח (במקרה זה נדרש ספק הגז הנכנס להשיב, בתום תקופת ההתקשרות, את דמי הפיקדון ללקוח, או לשלוח מטעמו). בין כך ובין כך, אם ספק הגז הנכנס מתרשל במילוי שליחותו, ופועל באופן המביא לחילוט הפיקדון (כולו או חלקו) הוא נושא באחריות לכך כלפי הלקוח, והנטל הכלכלי של החילוט צריך ליפול עליו. כך, למשל, אם ספק הגז הנכנס מפרק את ציוד הגז בעצמו, קודם שנתן הזדמנות לספק הגז היוצא לעשות כן, הרי שבמערכת היחסים מול הלקוח הנזק שנגרם עקב כך צריך ליפול במלואו על ספק הגז הנכנס, ולא על הלקוח. דברים דומים אמורים גם ביחס למצב בו הודעת ההתנתקות נמסרה לספק הגז היוצא באיחור ניכר. ודוק, כפי שהובהר לעיל, נזקו של הלקוח עלול להיות נזק דחוי, שיתברר רק כשיבקש להחליף את ספק הגז הנכנס. אפס, גם בנזק דחוי זה צריך ספק הגז הנכנס לשאת, על דרך של השבת הפיקדון בתום ההתקשרות עימו, וזאת גם אם דמי הפיקדון לא הועברו לידיו, מאחר וחולטו במלואם על ידי ספק הגז הקודם. סוף דבר 22. הצדדים מתבקשים לבחון לאור האמור בסעיפים 20 ו-21 לעיל האם באפשרותם להגיע להבנות בנוגע לשיעור ההחזר בו חייבת הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד. פיקדוןגז