קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת פסילת דו''ח חקירה כראיה: 1. בפני בקשת מייס אלרים, לפסילת דוח החקירה שהגישה יניר תקשורת, על נספחיו. 2. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני מקבלת טענה זו, וקובעת כי דוח החקירה פסול. 3. דוח החקירה הוגש באמצעות מר יואב כהן, מנהל משרד החקירות. רק במהלך חקירתו של מר כהן, התברר כי הלה כלל לא נכח בעת החקירה במאפיית אלבלקן ואף לא בחקירה בחנות סובח ומסא, וכי בחקירה בבית הגב' סיהאם הוא אמנם נכח, אך מרבית השיחה עמה נעשתה על-ידי וויסאם סעיד (ראה עדותו מיום 02.01.11). 4. מכאן, שדוח החקירה לא הוגש באמצעות החוקר עצמו, וזאת בניגוד להחלטתי מיום 24.11.10 לפיה התרתי להגיש את דוח החקירה "בכפוף לכך שיוגש באמצעות החוקר שגם יעמוד לחקירה נגדית". די בעובדה זו כדי לפסול את דוח החקירה. 5. יתרה מכך, דוח החקירה הושג בניגוד לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה התשל"ב - 1972 (להלן: "החוק"), ולחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"), ואף בשל הפרות אלו הגעתי למסקנה כי יש לפסול את דוח החקירה מלשמש כראיה בתיק זה. חקירה פרטית על-ידי מתמחה, בהעדר פיקוח ראוי ובלא אישור הוועדה המוסמכת 6. מבצע החקירות, מר וויסאם סעיד, לא היה חוקר פרטי בעת ביצוען, אלא מתמחה בלבד. לפיכך, שהחקירה בוצעה בניגוד לסעיף 3 לחוק, שזו לשונו: "לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה ובמשרד המיועד לחקירות פרטיות". 7. יניר לא צירפה לדוח החקירה, וממילא לא הציגה לבית המשפט, אישור שקיבל מר וויסאם סעיד מאת הוועדה המוסמכת של משרד המשפטים לעיסוק בחקירה פרטית כמתמחה, בהתאם לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל"ב - 1972 (ראה עמ' 66 לפרוטוקול מיום 02.01.11). 8. לכאורה, ניתן להתיר למתמחה לערוך חקירה פרטית וממצאיו יהיו קבילים, וזאת בכפוף לפיקוח והדרכה ישירה של מנהל המשרד, בהתאם לסעיף 11 לחוק, הקובע כך: "בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד". 9. ואולם, נוכחותו של מר כהן בחקירה שערך המתמחה וויסאם בבית הגב' היסאם, לא תועיל ליניר במקרה זה. ראשית, משום שהעובדה כי מר כהן כלל לא ערך את החקירות, עלתה לראשונה רק בעדותו בבית המשפט. שנית, החוקר וויסאם לא צירף תצהיר וממילא לא העיד בפניי, והימנעות זו מזימון עד רלוונטי נזקפת לחובת יניר. שלישית, מר כהן לא נכח בחקירות שערך המתמחה וויסאם במאפיית אלבלקן ובחנות סובח ומסא. רביעית, מר כהן העיד כי הוא כלל אינו מבין ערבית, ולכן נוכחותו בחקירה בבית הגב' היסאם לא עלתה כדי פיקוח והדרכה ישירה על מתמחה. 10. יפים לעניין זה דברי כב' השופט ענבר, אשר פסל דוח חקירה בנסיבות דומות להפליא: "יצוין כי בחקירה הנגדית הסתבר, כי לסברין אין רישיון לעסוק כחוקר פרטי והיא עודנה מתמחה (עמ' 59). יש לתמוה על כך שעובדה חשובה זו לא צוינה בתצהירה. מכל מקום, ביצוע החקירה דנן על ידי סברין - כחלק משגרת עבודה הנקוטה בידה - אינו עולה בקנה אחד עם סעיף 3 לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972, הקובע כי "לא יעסוק אדם כחוקר פרטי אלא אם יש בידו רישיון לכך...". אמנם סעיף 11 לחוק האמור מתיר לבעל משרד לחקירות פרטיות להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, אך הדבר מותנה בכך שהמתאמן יפעל "בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד" ולא שוכנעתי כי כך נעשה במקרה דנן: ראשית, סברין לא ציינה את דבר הדרכתו של מנהל המשרד בתצהירה והסברה בנקודה זו הועלה לראשונה בחקירתה הנגדית. משקלה של עדות כבושה כגון זו הוא נמוך ביותר; שנית, מנהל המשרד עצמו לא זומן להעיד והימנעות זו מזימון עד רלבנטי פועלת לחובת הנתבעת; שלישית, מנהל המשרד לא נכח בפגישה בביתה של התובעת וממילא שהתחקור שערכה סברין לתובעת ולאחותה לא בוצע תחת פיקוחו והדרכתו הישירים". ראה: ת"א 2176/08 נאל רפיק טוויל נ' אלסנדוק אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (סעיפים 16-17 לפסק הדין, ניתן ביום 26.05.10, ). חקירה פרטית תוך התחזות, הטעיה, תחבולה ומצג שווא 11. מר וויסאם סעיד, ביצע את החקירות תוך התחזות לאחר, הטעיה, תחבולה והצגת מצגי שווא כלפי הנחקרים. בכך הופרו תקנה 3(3) ותקנה 5 לתקנות חוקרים פרטיים ושרותי שמירה (אתיקה מקצועית), התשל"ג - 1972 (להלן: "התקנות"), הקובעים כלהלן: תקנה 3(3) קובעת כי: "חוקר פרטי לא יתחזה כשליחו של אדם פלוני או כמי שפועל מטעמו". תקנה 5 קובעת כי: "חוקר פרטי ישתמש בתיאור מקצועו, לכל מטרה וענין, במלים "חוקר פרטי"; השימוש במלה "חוקר" בלבד או בתוספת שם תואר אחר - אסור". 12. מהתמליל עולה, כי החוקר הציג בפני הגב' היסאם מצג שווא, לפיו הוא וחברו עוסקים בשיווק ממירים (עמ' 7 שו' 4-6, עמ' 10 לתמלול חברת פרוטוקול מטעם בית המשפט). בנוסף, עולה מהתמליל כי החוקר הבטיח לגב' היסאם הזדמנות עיסקית לשיתוף פעולה בתחום הביגוד, ההנעלה ושמלות-כלה (עמ' 13, עמ' 16-18 לתמלול חברת פרוטוקול מטעם בית המשפט), באומרו לדוגמא: "אני אביא לך עשר שמלות... תתעשרי את בסוף" (עמ' 21 שו' 17 לתמלול חברת פרוטוקול מטעם בית המשפט), ואף הציע עזרה בעניין בעלה שהיה אז בבית הסוהר (עמ' 9 שו' 12-14 לתמלול חברת פרוטוקול מטעם בית המשפט). 13. גם בעניין זה, דומות נסיבות הכשלים שנפלו בדו"ח שהגישה יניר, לאלו נשוא פסק דינו של כב' השופט ענבר. ראה דבריו בנקודה זו: "כאשר התדפקה על דלתות ביתה של התובעת הציגה עצמה בכזב כנציגה של "עמותה לשמירה על זכויות אדם", הנתמכת על ידי "מיליארדר מהמפרץ", המסייעת לנזקקים בירושלים ובשטחים. כדי להקנות משנה תוקף לדבריה הוסיפה סברין והבטיחה לתובעת כי "אנחנו נמצא לך עבודה". את ממצאי חקירתה דלתה סברין מהתובעת באמצעות מצג שווא זה. התנהלות כגון זו פסולה מכל וכל. הדעת אינה סובלת שחוקרים פרטיים, ולא כל שכן מי שאינם מורשים לבצע חקירה, ידלו ממי שנפגעו בגופם מידע באמצעות התחזות לנציגיהם של גורמים פילנטרופיים העשויים להיטיב עם הנפגעים, ובסופו של יום יותירו את הנפגעים עם לב שבור וידיים ריקות לאחר שתוחלתם לקבל סיוע נכזבה, ובה בעת יבקשו לזקוף לחובתם את המידע שהתקבל בצורה כה לא הגונה. התנהלות חסרת הגינות זו מפרה את סעיף 1 לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל"ג-1972, הקובע כי "במילוי תפקידיו יפעל חוקר פרטי לטובת לקוחו בנאמנות, במסירות ובהגינות". זאת ועוד: היא מפרה גם את סעיף 3(3) לאותן תקנות, הקובע כי "חוקר פרטי לא יתחזה כשליחו של אדם פלוני או כמי שפועל מטעמו". בהקשר זה יוער כי טענתו של ב"כ הנתבעת, שלפיה הוראתו של סעיף 3(3) מופרת רק כאשר החוקר מתחזה לאדם הקיים עלי אדמות, אינה רלבנטית, שהרי הדעת נותנת שקיימים גופים פילנטרופיים רבים המסייעים לנזקקים, כדוגמת "העמותה לשמירת זכויות האדם מהמפרץ" שסברין התייצגה כשליחתה. דין הטענה להידחות גם לגופה משום שנוכח תכליותיו של סעיף 3(3), וביניהן: הגנה על כבודם של הנחקרים ופרטיותם, יש לפרש ולומר כי לחוקר אסור להתחזות גם כשליח של אדם פלוני (ספציפי) שלמעשה אינו קיים". ראה: ת"א 2176/08 נאל רפיק טוויל נ' אלסנדוק אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (סעיף 18 לפסק הדין, ניתן ביום 26.05.10, ). 14. בענייננו, החוקר וויסאם הציג לגב' היסאם מצג שווא של הזדמנות עיסקית ואפשרות לשיתוף פעולה עמה, בתחום הביגוד, ההנעלה ושמלות-כלה, כלומר - המתמחה (הבלתי מורשה, כאמור לעיל), דלה פרטים מהגב' היסאם, באמצעות התחזות למי שיכול להיטיב עמה כלכלית, ובסופו של יום ככל הנראה יותיר אותה בידיים ריקות. חקירה פרטית תוך פגיעה בפרטיות 15. החוקר מר וויסאם סעיד, ביצע את החקירות בניגוד לסעיפים 2(1), 2(9), 2(11), 32 לחוק הגנת הפרטיות. 16. מהתמליל עולה כי הגב' היסאם מסרה לחוקר וויסאם פרטים שונים במטרה לשתף עמו פעולה ביוזמות עיסקיות, כאמור לעיל, ולפיכך שימוש במידע לצורך המשפט נעשה שלא למטרה ששמו נמסר, וזאת בניגוד לסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות ("שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה"). שימוש במידע אודות התנהגות הגב' היסאם בביתה מפר גם את סעיף 2(11) לחוק הגנת הפרטיות ("פרסומו של ענין הנוגע ... להתנהגותו ברשות היחיד"). 17. לאור כל זאת, אני פוסלת את דו"ח החקירה, על נספחיו, מלשמש כראיה. הגשת ראיותפסילת ראיותדו"ח חקירה