קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת פסילת חוות דעת מומחה פסיכולוגי: בפני בקשה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכולוגי- ד"ר עודד שלומאי. לטענת ב"כ הנתבעת בבקשתו, ד"ר שלומאי לא סר למרות בית המשפט שהורה לו מפורשות להתעלם מתוכן מסמך שנערך על ידי גב' פרידה ארניאס, אלא אף ביסס את חוות דעתו על אותו מסמך, אשר אוזכר בגוף חוות הדעת לא פחות מ-6 פעמים. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי ד"ר שלומאי אף הגדיל לעשות ויזם פניות טלפוניות לגב' פרידה ארניאס ושוחח עימה והתייעץ עימה ואף המליץ על המשך טיפול אצלה. לטענת ב"כ הנתבעת, מקריאת חוות דעתו של ד"ר שלומאי עולה בבירור כי המסמך האסור היה נר לרגליו בעת כתיבת חוות דעתו ושאת ממצאי ומסקנותיו האובייקטיביים לכאורה, ביסס המומחה במידה מכרעת ומשמעותית על תוצאות חוות הדעת המוזמנת, תוך הסתמכות עיוורת ובלעדית עליה ועל תוצאותיה. כמו כן לטענתו, ד"ר שלומאי מרבה לצטט את דברי הפסיכולוגית ואת מסקנותיה בתמיכה בחוות דעתו שלו. עוד מציין ב"כ הנתבעת בבקשתו כי ד"ר שלומאי חרג בחוות דעתו מתחום מומחיותו המקצועית שכן עיון בחוות דעתו מעלה כי האבחנות אליהן הגיע ד"ר שלומאי נוגעות לאבחנות קליניות מובהקות בתחום הפסיכיאטריה, בניגוד לתחום מומחיותו - התחום הפסיכולוגי. ב"כ התובע התנגד לבקשה. לטענתו, לשאלות הבהרה שנשלחו למומחה במסגרתן נדרש להשלכת "המסמך האסור" על חוות דעתו, השיב המומחה כי "המסמך האסור" לא השפיע על עמדתו של המומחה ועל המסקנה הסופית אליה הגיע המומחה במסגרת חוות דעתו. עוד טוען ב"כ התובע כי מקריאת דברי המומחה ניתן ללמוד כי אף ובמידה ו"המסמך האסור" לא היה מונח בפניו, היה המומחה מגיע לאותה קביעה כפי שהובאה בחוות דעתו. המומחה הבהיר במסגרת הודעתו כי חוות הדעת אינה מתבססת על אותו מסמך, אלא היא נסמכת על שעות ארוכות ורבות של פגישות ושיחות עם הקטין ועם הוריו וכן בהתבסס על מבחנים פסיכולוגיים שנערכו לקטין על ידי המומחה וניתוח תוצאות מבחנים אלה. עוד לטענתו, אכן בית המשפט קבע בהחלטתו מיום 21/10/10 כי מכתבה של הפסיכולוגית הינו בגדר מסמך מוזמן האסור בהמצאה לעיונו של המומחה הרפואי. יחד עם זאת, מסמך זה מהווה לכל היותר סיכום פגישות אותן ערכה הפסיכולוגית המטפלת עם התובע ועם הוריו משך 8 פגישות המסוכמות באותו מסמך. יתכן כי ראוי היה להעביר לעיונו של המומחה את סיכום הפגישות הגולמי אבל בוודאי שאין במסמך המסכם כדי להביא לביטול חוות הדעת בכללותה. בתשובה לתגובה חזר ב"כ הנתבעת על דבריו. הכרעה ביום 17/6/10 מיניתי את ד"ר עודד שלומאי כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכולוגי. ביום 2/8/10 הוגשה בקשה מטעם הנתבעת-בקשה להורות למומחים שמונו, להתעלם ממסמך שנערך על ידי גב' פרידה ארניאס, פסיכולוגית מומחית קלינית, הממוען לב"כ התובע, שכן הוא בבחינת מסמך אסור בהצגה למומחים. בהחלטתי מיום 21/10/10 נעתרתי לבקשה והוריתי למומחים שמונו, להתעלם מהמסמך הנ"ל. למרות האמור לעיל, הוגשה ביום 16/1/11 חוו"ד ד"ר שלומאי בה התייחס המומחה באופן מפורש למסמך זה. פסילת מומחה רפואי מוצדקת כאשר קיימת פגיעה בכללי הצדק הטבעי, כאשר נמצא פגם היורד לשורש העניין: כגון, פגם בשיקול הדעת שהפעיל המומחה, חוסר תום לב או משוא פנים. אי תקינות שאינה יורדת לשורש העניין ואינה פוגעת בעבודתו של המומחה ובאובייקטיביות של חוות דעתו, אינה צריכה להביא לביטול חוות הדעת (ראה: רע"א אדרי מוטי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון, כרך נב 658. ת.א(ת"א) 613/95 דוד ששון נ' מתכות ששון (1984) בע"מ, דינים מחוזי, כרך לב (2) 599). עוד נפסק כי ההנחה היסודית היא כי המומחה מטעם בית המשפט, פועל ביושר, הגינות ובתום לב, לפיכך, לא כל שגגה שיצאה תחת ידו, צריכה להביא לפסילת חוות הדעת, ראה לעניין זה: רע"א 600/96, אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון נב, 658 ; רע"א 6116/07, ד"ר שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, תק- על 97 (3), 1051 . לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעתו של מומחה אשר מינה ומינוי מומחה אחר תחתיו. לא כל טעות אשר נפלה בשגגה ובתום לב תחת ידי המומחה, לא כל חומר אסור אליו נחשף ולא כל אי הקפדה על דרישות הדין יובילו לפסילת המומחה. עם זאת, קיימים מקרים בהם לא יהא מנוס מפסילה שכזו. קיימים מקרים בהם "תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת בהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידיו" (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל, פ"ד נו (4) 673). באשר לטענה בדבר מסקנות המומחה והאבחנות שהינן, לדברי ב"כ הנתבעת, מתחום הפסיכיאטריה ולא מתחום הפסיכולוגיה, הרי טענה זו אינה מהווה עילה לפסילת המומחה. ביקורת על מסקנותיו הרפואיות של המומחה ועל שגגה שנפלה, כנטען, במסקנות אלו - אינה עילה לפסילת המומחה. יש לזכור כי בית המשפט הוא הפוסק האחרון גם בשאלת הנכות הרפואית של התובע וחוות דעת המומחה היא ראיה ככל הראיות, אם כי בדרך כלל ראיה בעלת משקל ניכר. אם נוכח בית המשפט כי נפלה טעות במסקנות המומחה, או כי המומחה לא התייחס באופן ראוי לכלל החומר הרפואי שעמד בפניו או שהחומר שעמד בפניו לקה בחסר או שהתשתית העובדתית עליה הסתמך המומחה אינה נכונה - ניתן להתייחס לטענות מסוג זה במסגרת ההכרעה בדבר הנכות הרפואית ובמסגרת המשקל שיש להעניק לחוות הדעת בסיום ההליך, יחד עם כלל הראיות וראה ע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי, פ"ד כב(2) 164; ע"א 1156/92 סגל נ' סגל, תק-על 95(1) 1435 ; ריבלין, שם, עמ' 583; בש"א (נצ') 1963/02 עארף נ' כלל חברה לביטוח בע"מ. באשר לאופן עריכת חוות הדעת וההתייחסות בחוות הדעת למסמך האסור להצגה ולעיון המומחה: כאמור, ביום 21/10/10 קבעתי כי המסמך שנערך על ידי גב' פרידה ארניאס, פסיכולוגית מומחית קלינית, הממוען לב"כ התובע, הוא בבחינת מסמך אסור בהצגה למומחים. עיון בחוות דעת ד"ר שלומאי מעלה כי למרות החלטתי זו מציין ד"ר שלומאי מפורשות בחוות דעתו כי : תחת סעיף "בבדיקה" - כי הבדיקה הכילה מספר מרכיבים ביניהם: "שיחות טלפון עם הפסיכולוגית הקלינית הגב' פרידה ארניאס שבדקה את דביר" ובהמשך: "בדיקות מעקב של הפסיכולוגית הקלינית גב' פרידה ארניאס". עוד מציין המומחה בהמשך חוות דעתו בע"מ 7 לחוו"ד תחת סעיף "שיחות טלפון"- "פרידה ארניאס- פסיכולוגית קלינית שתי שיחות טל בעקבות חו"ד מעקב של הפסיכולוגית שטיפלה זמן קצר בדביר ועשתה בדיקת מעקב אחרי עשרה חודשים". בהמשך בסעיף 8 לחוות הדעת מציין המומחה תחת סעיף "המסמכים שעמדו לרשותי"- "חוו"ד שנכתבה על ידי הפסיכולוגית הקלינית גב' פרידה ארניאס מתאריך 29/8/10 שהינו סיכום מעקב אחרי עשרה חודשים". בע"מ 13-14 לחוו"ד מתייחס המומחה ישירות לדברים ולמסמך של הגב' פרידה ארניאס וציין: "דביר הגיע לטיפולה של גב' ארניאס שבעה חודשים לאחר שהופנה לטיפול על ידי רופאת הילדים שלו. הטיפול נמשך סה"כ לאורך 8 פגישות. ההסבר שניתן על ידי האם להפסקת הטיפול, היה קשור טכנית לניתוחים שלה. משך כזה הוא זמן קצר ביותר לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD, כפי שקבעה הפסיכולוגית באבחנתה. היא ממשיכה ואומרת: "אין ספק שדביר עדיין זקוק להמשך טיפול כדי לצאת מהמצב הפוסט טראומטי בו נימצא....." ובהמשך בע"מ 19 לחוות הדעת: " אני ממליץ על כך שדביר יחזור לטיפול מסודר ועקבי אצל הפסיכולוגית הגב' פרידה ארניאס מאחר והיא טיפלה בו ונוצר קשר טיפולי טוב ביניהם. כך על פי הבנתי המקצועית, יעל להחליט עבור הנער." מדברים אלה ואחרים עולה כי המומחה התייחס מפורשות לדברי הגב' ארניאס ואף שוחח עימה בטלפון, על אף שנאסר עליו מפורשות שלא להתייחס כלל לחוות דעתה. המומחה משמש כידו הארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואה (רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל, תק-על 96(2) 272) . ככזה, הוטלו על המומחה גם מקצת החובות המוטלות על בית המשפט ובראש ובראשונה החובה לנהוג באובייקטיביות, תוך שמירה על כללי האתיקה, בהתאם למצוות החוק והתקנות ותוך הקפדה על כך שכל אלו גם יראו. העיקרון המתווה בחוק הפיצויים הוא קיום שיקול דעת עצמאי וחסר פניות של המומחה שמינה בית המשפט. המסמכים המותרים להמצאה למומחה הם, ככלל, מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן ובדבר הבדיקות הרפואיות שעבר הנפגע. עם זאת, כאשר מדובר במומחה בתחום הפסיכיאטרי והפסיכולוגי הגישה הרווחת בפסיקה היא כי יש לגלות גמישות וליברליות מסוימת בדבר המסמכים המותרים בהמצאה למומחה. כך, ניתן להעביר למומחה כרטיס טיפולים אותנטי שנערך על ידי פסיכולוג (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח נ' שמור, פ"ד מט(4) 865). עוד נפסק כי מומחה בתחום הפסיכיאטרי רשאי לשוחח עם בני משפחה או מורים או אנשים מקורבים אחרים לנפגע על מנת לקבל מהם מידע עובדתי באשר לנפגע (ראה: רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל, פ"ד נ(3) 214; ריבלין, שם, עמ' 574 - 575). עם זאת, ליברלית ככל שתהא הגישה לעניין מומחה בתחום הפסיכיאטרי/פסיכולוגי, אין חולק כי עדיין יש להקפיד על כך שהמומחה לא יקבל לידיו חוות דעת והערכות מקצועיות של מומחים אחרים שעשויים לפגוע בשיקול דעתו העצמאי, במיוחד כאלו שאינם מזמן אמת אלא נוצרו עבור גורם מסויים, כבענייננו, להזמנת ב"כ התובע, אלא דוחות ומסמכים המשקפים עובדות לגבי טיפולים שניתנו, וזאת בלבד. שיקול דעתו המקצועי - עצמאי של המומחה הוא עקרון העל בחוק הפיצויים ועליו יש לשמור: "מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפטור עצמו מלתת חוות דעת עצמאית משלו, שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, העיון ושיקול הדעת שלו לבדו" (רע"א 7265/95 הנ"ל); "המומחה רשאי לעשות שימוש בממצאיו של מומחה אחר, אולם אין הוא רשאי לאמץ את חוות דעתו מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי" (רע"א 7714/05 הנ"ל). זאת ועוד, בתשובות לשאלות הבהרה מיום 7/3/11, השיב המומחה כי: "א- כתיבתה של חוו"ד אודות הילד דביר אטיאס על ידי אינה תלויה כלל בדעתה של הפסיכולוגית הגב' פרידה ארניאס. בין שהייתי קורא את סיכומיה ובין אם לאו, האיכות של חוו"ד דעתי לא היתה משתנה באיזה שהוא אופן. חוו"ד שכתבתי אודותיו התגבשה מתוך שעות ארוכות של ראיון עימו ועם הוריו ומתוך נתונים שעלו מתוך מטרייה רחבה של מבחנים פסיכולוגיים שהעברתי לו. ב- אינני מכיר את הפסיכולוגית הנ"ל ולא הייתי יודע עליה דבר לו עו"ד לא היו שולחים אלי את המסמכים שהיא כתבה. והן לא היו מוזכרות בחו"ד שלי. .... אריאל ברגנר ד- האיסור נודע לי לראשונה רק לאחר שכב' השופט החליט על כך בתאריך 21/10/10. באותה עת חות הדעת שלי כבר הייתה מוכנה מזמן והיא לא נשלחה מפני שמשרד עורכי הדין כרמלי-ארנון נמנע לאורך מספר חודשים לשלם לי את המקדמה על שכרי. למרות בקשותי, הם לא עמדו בהבטחות שלהם. עם זאת, כאשר הגיע אלי אסורך מצד עו"ד, ביטלתי בחו"ד שלי את שנאמר ע"י הפסיכולוגית הנ"ל. היא כתבה חו"ד נוספת לאחר ביקורו של דביר אצלה לטיפול מחודש. לא נאמר לי דבר על המסמך הבא שלה שנכתב על ידה ביום 9/8/10 ולא נאמר דבר על שתי שיחות הט"ל שהיו לי עימה. לא הבנתי מדוע בוטלה חו"ד שלה, אבל נהגתי במדוייק בהתאם למה שנתבקשתי". לאחר שעיינתי בחוות הדעת, אני סבור כי אין לפסול את חוות דעת המומחה, לפחות בשלב זה. חוות דעת המומחה מבוססת על בדיקת התובע, בנוכחות הוריו ושלא בנוכחותם ובסה"כ 12 שעות של בדיקה בפועל, כפי שציין המומחה בחוות הדעת ועריכת טסטים פסיכולוגיים רבים. קשה להניח שהמומחה לא היה קובע את אשר קבע אם לא היה מונח לפניו המסמך הרפואי האמור. זאת ועוד מדבריו של המומחה עולה כי המומחה שגה לכשהתייחס לחוות הדעת וחשב כי האיסור של בית המשפט נוגע למסמך אחר. עם זאת, אין בטעות זו להוות פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו לפסול את חוות הדעת. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית. בנסיבות המיוחדות של בקשה זו איני עושה צו להוצאות. פסילת חוות דעתהתחום הנפשימומחהפסיכולוגיהפסילת מומחהחוות דעת מומחהחוות דעת