קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת מומחה מטעם ביהמ''ש בגלל שטיפל בנפגע: בפניי בקשת הנתבעת להורות על פסילת חוות דעת מומחה רפואי או לחילופין להורות על מינוי מומחה נוסף, בהליך המתנהל לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). התובע נפגע בתאונת דרכים, שאירעה ביום 01.11.02. לטענתו, בשל הפגיעה בתאונת הדרכים, התלקחה אצלו מחלת פסוריאזיס שהייתה ברמיסה מוחלטת כמה שנים, תוך שהיא פוגעת פגיעה קשה במפרקים. בית המשפט מינה ביום 13.5.09 את פרופ' אהרנפלד כמומחה רפואי בתחום הראומטולוגיה. פרופ' אהרנפלד בחוות דעתו מיום 09.03.10 קבע כי לתובע נותרה 20% נכות צמיתה, בגין דלקת המפרקים הפסוריאטית. בבקשה שהוגשה ביום 18.01.11, כ-10 חודשים לאחר מתן חוות הדעת, מבקשת כאמור הנתבעת להורות על פסילת חוות דעת המומחה ולהורות על מינוי מומחה אחר תחתיו ולחילופין, להורות על מינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה. הנתבעת טוענת כי לאחר עיון בחוות הדעת, נמצא כי בין המסמכים שעמדו בפני המומחה, היו גם רשומות רפואיות שנערכו על ידי המומחה בעצמו. מסתבר כי התובע טופל על ידי המומחה פרופ' אהרנפלד החל משנת 1998, עובדה אשר הוסתרה מהנתבעת ולא נמסרה על ידי התובע לא לנתבעת ולא לבית המשפט. לבקשה צורפו רשומות רפואיות שנערכו על ידי המומחה מיום 11.08.96; 16.03.98; 12.08.03; 20.10.05. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, מקורה של הבקשה בכך שהנתבעת אינה מרוצה מחוות הדעת. לטענתו אין בבקשה נימוק ראוי לפסילת חוות הדעת, לא מהטעם הענייני ולא מטעמים של התנהלות שלא בתום לב של התובע. הנתבעת, אשר ידעה על המסמכים הנדונים, אף צירפה אותם כחומר רפואי מטעמה לפרופ' אהרנפלד ואלה פורטו בחוות הדעת. רק זמן רב לאחר קבלת חוות הדעת הוגשה הבקשה על ידי הנתבעת. השתהות הנתבעת הינה מעשה שלא בתום לב ואין לה להלין אלא על עצמה בלבד. בנוסף, המסמכים עליהם מושתת בקשת הנתבעת הינם מסמכים ישנים, בדבר פניות בודדות של התובע באמצעות קופת החולים. השאלות העומדות להכרעה כמפורט לעיל יש להכריע בשתי שאלות שונות: האם העובדה שמומחה רפואי מטעם בית המשפט בדק את התובע וטיפל בו בטרם מינויו כמומחה, יש בה כדי להביא לפסילת חוות דעתו ולמינוי מומחה אחר? ואם כן - נוכח השיהוי בהגשת הבקשה, האם יש להיעתר לה? התנאים לפסילת מומחה רפואי הלכה היא כי פסילת חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, תעשה רק במקרים נדירים וחריגים כאשר נפל בחוות הדעת או בהתנהגות המומחה, פגם היורד לשורשו של עניין או מעלה חשש ממשי לעיוות דין, ראה לעניין זה; רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (4) 673,678; רע"א 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, , דינים עליון נב, 658; רע"א 6116/97 ד"ר שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ ואח', , צלטנר 5012. כפי שנקבע "נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-המשפט, מוטלות עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה. סטייה מעקרונות אלה והפרת חובת הנאמנות של המומחה כרופא, עשויה להוביל לפסילתו או לפסילת חוות-הדעת שנתן ... יחד עם זאת, כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה ... וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו" (רע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (פורסם במאגרים, 2007) ). השאלה הנשאלת היא האם בעובדה כי המומחה בדק את התובע בעבר לצורך טיפול רפואי יש כדי להביא לפסילתו. היותו של המומחה זרועו הארוכה של בית המשפט מונעת ממנו את האפשרות לתת חוות דעת בעניינו של מי שטיפל בו בעבר. גזירה שווה אפשר ללמוד מתקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן:"תקנות סדר הדין האזרחי"), שאמנם אינה חלה על הליכים לפי חוק הפיצויים, הקובעת כי "מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בעניין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו עניין כשאותו אדם צד בו". ברע"א 4072/06 כהן הירשפלד בע"מ נ' יאסר אלחטיב פורסם במאגרים, , 2006) (להלן:"פרשת אלחטיב") נקבע כי די בכך שהמומחה בא במגע עם הנפגע ויעץ לו עצה או חיווה דעה בעניין שבתחום מומחיותו, על מנת לפסול אותו מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט, ולבית המשפט אין שיקול דעת בעניין. כך, טיפול רפואי בנפגע בעבר מחייב את פסילת חוות דעתו של הרופא, אף אם הבקשה לפסילת חוות הדעת מוגשת לאחר שחוות הדעת ניתנה והצד המבקש את הפסילה עושה כן לאחר שנודעו לו תוצאותיה. עיון במסמכים הנוגעים לטיפול רפואי שקבל התובע בעבר מפרופ' אהרנפלד מגלה כי כבר ביום 12.8.03 נתן המומחה בידי התובע מכתב רפואי המיועד לקופת החולים בה מציין כי : "בטיפולי מספר שנים עקב Psoriatic Artritis שהייתה ברמיסיה מוחלטת וללא טיפול בין 1999 ועד לתאונה שקרתה לו בסוף 2002. מאז התלקחה מחלת העור + כאבי מפרקים. בספרות מוכר הקשר בין חבלה להחמרה בפסוריאזיס" [הדגשה שלי - א.ז.]. גם בחוות דעתו של פרופ' אהרנפלד, בסקירת רשימת המסמכים שעמדו בפניו, במסגרת התיק הרפואי מאזכר המומחה טיפול רפואי שניתן על ידו לנפגע עוד בשנת 1996. בחוות דעתו התבקש המומחה על ידי בית המשפט להתייחס גם לשאלת הקשר הסיבתי בין הופעת מחלת הפסוריאזיס לבין אירוע התאונה. ואכן, בחוות דעתו קיים פרק שלם הדן בכך, תוך סקירת ספרי לימוד ומחקרים אודות הקשר הסיבתי בין חבלה לבין התפרצות דלקת מפרקים פסוריאטית. אין לי אלא להצטער על כך, כי תשומת ליבי לעובדה שפרופ' אהרנפלד טיפל בתובע בעבר ואף חיווה דעתו באשר לקשר הסיבתי האפשרי בין התאונה למחלת התובע, הוסבה רק לאחר קבלת חוות דעתו. הנני מצירה על כך שהדבר נעלם מעיני בעת מינויו של פרופ' אהרנפלד, לאור המסמך שצורף לכתב התביעה, וכן הנני מצירה על כך שבאי כוח הצדדים לא נתנו דעתם לכך, חרף המסמכים הרפואיים שהועברו על ידם למומחה, בטרם קבלת חוות הדעת. ואף מצער, שהמומחה בעצמו לא טרח לציין זאת באופן בהיר ומפורש בחוות דעתו, ולהבא מוטב שיעשה כן. כאמור, המומחה הממונה על ידי בית המשפט במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים, הינו ידו הארוכה של בית המשפט. ככזה, עליו להיות אובייקטיבי ונטול פניות. במיוחד חשוב הדבר כאשר שאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה או הנכות שיש לנפגע לבין התאונה, אינה ברורה על פניה, ויש מקום לשיקולים שונים ולבחינת מחקרים ואסכולות רפואיות. על כן, רופא אשר טיפל בעבר בתובע, לפני התאונה וגם לאחריה, וגילה דעתו מראש באשר לשאלת הקשר הסיבתי בין המחלה שפרצה לבין התאונה עוד בטרם מינויו על ידי בית המשפט, יתכן והוא "נעול" בדעתו מראש בהתייחס לתובע, ויקשה על בית המשפט להסתמך עליה לבדה, בבואו להכריע את הדין. השאלה הנוספת העומדת להכרעה היא משמעות השיהוי שבהעלאת הטענה, שעל פני הדברים צריכה הייתה להתגלות כבר מיד עם המינוי, לאור צירוף המסמך מיום 12.3.2003 לכתב התביעה. הבקשה מטעם הנתבעת הוגשה חודשים ארוכים לאחר קבלת חוות הדעת ולאחר שנשלחו אל המומחה שאלות הבהרה. הנתבעת לא הסבירה בבקשתה את סיבת השיהוי בהגשת בקשתה, ואף לא הסבירה מדוע לא פנתה בבקשתה מיד כשהתקבל כתב המינוי ונוכחה לראות כי מונה מומחה אשר טיפל בתובע בעבר. התנהלותה של הנתבעת לא הייתה תקינה, ומוטב היה לה להעלות בקשתה מיד עם היוודע לה כי המומחה שמונה טיפל כבר בתובע, ולמצער - להסביר לפחות את סיבת השיהוי. בנסיבות אלו, הנני סבורה כי יש להורות על מינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה. לא מצאתי לנכון לפסול את חוות דעתו של פרופ' אהרנפלד מעיקרא, שכן לא שוכנעתי בקיומו של משוא פנים אך ורק בשל טיפולו המוקדם בתובע. מנוי המומחה הנוסף מתבקש כתוצאה מכך שמונה מומחה אשר דעתו בדבר הקשר הסיבתי בין המחלה שהתפרצה לבין התאונה כבר הייתה ידועה מראש, ואולי אף נעולה, הנני סבורה כי יש מקום לכך שתשמע גם דעתו של מומחה נוסף, שלא בדק את התובע ולא טיפל בו, לא לפני התאונה ולא לאחריה, ואשר יהיה פתוח לבחון את השאלות העומדות לדיון, במיוחד בנושא הקשר הסיבתי, ללא דעות מוקדמות ביחס לתובע. לאור השיהוי בהגשת הבקשה, בשכר טרחת המומחה הנוסף תישא הנתבעת, המבקשת. על זהות המומחה הנוסף תשלח לצדדים החלטה נפרדת. מומחהפסילת מומחה