קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת מומחה שהורשע בפלילים: מהות הבקשה בפני בקשה להורות על פסילתו של ד"ר ג' כמומחה מטעם בית המשפט בתחום שיקום הפה, וכן להורות על ביטול חוות-הדעת, אשר ניתנו מטעמו וזאת בשל הרשעתו בפלילים. ד"ר ג' מונה על-ידי בית המשפט כמומחה רפואי במסגרת התובענה, אשר הגישה התובעת (ילידת 1978) בגין תאונת דרכים ונזקי גוף שנגרמו לה, כנטען, ביום 25.3.2002. התובעת נבדקה על-ידי המומחה ביום 9.4.06 (להלן: "חוות הדעת הראשונה"). בחוות דעתו מיום 31.8.06 קבע המומחה כי בשלב זה נעדרת הפתולוגיה של המערכות הפועלות או של כאב בזמן התנועות. לפיכך, המליץ כי לא יקבע את שיעור הנכות ושלא יומלץ טיפול בשלב זה וכי יש להזמין בדיקה נוספת (משווה) בחלוף שנתיים-שלוש. ביום 23.9.09 התובעת נבדקה בשנית (להלן: "חוות הדעת השניה"). בחוות דעתו העריך ד"ר ג' את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור של 20% בהתאם לפרק 8, סעיף 73 (2) 3 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1957 (להלן: "התקנות"). המבקשת טוענת כי התברר לה שבמהלך שנת 2009 ד"ר ג' הורשע בעבירה של מעשה מגונה בסייעת, אשר עבדה במרפאתו. מעשה העבירה הוא מיום 7.9.05. גזר דינו ניתן ביום 24.9.09 ובמסגרתו הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי, ביצוע עבודות של"צ בהיקף של 250 שעות ופיצוי המתלוננת בסך של 5,000 ₪. הנושא הועלה על-ידי המבקשת לראשונה בדיון מיום 16.5.10 (בטרם נשמע ערעור הנאשם) והבקשה הוגשה ב- 11/10. המבקשת מציינת כי ד"ר ג' הגיש ערעור, ברם בהמלצת המותב בערעור, משך אותו, כך שהרשעתו נותרה על כנה. עיקרי טענות הצדדים טענות הצדדים יובאו, בקצירת האומר, כדלקמן - עיקרי טענות המבקשת המבקשת מפנה לפסיקה וגורסת כי היא מתאימה למקרה שלפנינו. הרשעה בעבירה דנן מטילה "צל כבד", כהגדרתה בבקשה, על טוהר המידות של המומחה ועל כשירותו לשמש כידו הארוכה של בית המשפט. במידה ומידע זה היה מונח על שולחנו של בית המשפט טרם המינוי, הרי שלא היה ממנה אותו כמומחה מטעמו. עצם העובדה כי ניתנה חוות הדעת אינה צריכה לשנות מכך שהמומחה אינו ראוי לשמש כמומחה מטעם בית המשפט. המבקשת מפנה לפסיקה. המבקשת מאבחנת את פסק הדין ומציינת כי היה מדובר על מומחה, אשר טרם הורשע בפלילים, כך שעל דרך של קל וחומר יש להורות במקרה דנן על פסילת המומחה ולבטל את חוות הדעת. המבקשת מפנה למסמך של כב' השופט אדלר ובו הקריטריונים הנדרשים לצורך קבלה למאגר המומחים מטעם בית הדין לעבודה. היבט נוסף ומשמעותי הינו כי בית משפט השלום, אשר הרשיע את המומחה, לא האמין לגרסתו. עיקרי טענות המשיבה המבקשת לא הגישה תצהיר לתמיכה בטענותיה העובדתיות כפי שנדרש בדין. בכך היא זוכה ביתרון דיוני ומנגד נפגעת זכותה המהותית של התובעת-המשיבה. חשיבותו של התצהיר הינה חיונית במקרה זה, שכן יש לברר את העובדות לאשורן. לטענתה, לא מן הנמנע כי הנתבעת ידעה על העניין עוד לפני תקופה ארוכה, ברם בחרה משיקולי כדאיות להמתין עד לקבלת ממצאי חוות הדעת השניה ורק כאשר אלה לא נשאו חן בעיניה פנתה לבית המשפט בעניין זה. המשיבה סבורה כי המבקשת בחרה שלא לחשוף בפני בית המשפט את מלוא המסמכים הרלבנטיים, אלא רק את גזר הדין, אשר כביכול הינו מסמך המועיל בעבורה. ראוי לקבל מהמבקשת תצהיר תמיכה לבקשה ובאותה העת לדרוש ממנה לחשוף את מלוא המסמכים, שכן בסופו של יום יידרש בית המשפט לכל העובדות הרלבנטיות בעניין. הנתבעת עותרת לקבל שלושה סעדים שונים (פסילת המומחה בעצמו, ביטול חוות הדעת הראשונה וביטול חוות הדעת השניה), ברם הבקשה מנוסחת באופן גורף. אל לפסול את המומחה בעצמו מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה אינו צד להליך ואל לחרוץ דינו מבלי לקיים דיון ראוי במסגרתו יינתן לו יומו בפני בית המשפט או בפני כל פורום מתאים אחר. המשיבה מציינת כהערה כי בתי המשפט ממשיכים למנות את ד"ר ג' כמומחה מטעם בית המשפט ומפנה לאסמכתאות. אל לפסול את חוות הדעת הראשונה, שכן זו הוגשה בשנת 2006, היינו טרם הגשת כתב האישום בשנת 2007. בנוסף, חוות דעת זו הינה מקצועית, לא דבק בה רבב ואין עילה לפסלה. אל לפסול את חוות הדעת השניה. חוות הדעת ניתנה אומנם לאחר ההרשעה, אולם אין בבקשה ולו טענה עניינית יחידה לגבי חוות הדעת או להתנהלות המומחה בעת נתינתה. מדובר בטענה כללית, אשר יש לדחותה. המשיבה מפנה להישגיו המקצועיים, אשר הובאו בגזר הדין. המדיניות באשר לפסילת מומחי בית המשפט הינה מדיניות נוקשה. המשיבה מפנה למסמך מטעם כב' השופטת שטרסברג-כהן במסגרת תפקידה כנציבת תלונות הציבור על השופטים, בו פורטו שלל אסמכתאות לעניין פסילת המומחה. המשיבה מפנה לפסיקה וטוענת כי פסקי הדין אשר הובאו מטעם המבקשת אינם רלבנטיים למקרה דנן. המבקשת טוענת כי במקרה שלפנינו העבירה לא בוצעה במסגרת עבודתו המקצועית של המומחה, לא בוצעה כלפי מטופליו והיא איננה קשורה עם לקוחות או עם חוות הדעת - מדובר במעשה חד פעמי במסגרת התנהלות אישית והעבירה אינה קשורה לטוהר מידותיו בהקשר המקצועי ואינה מונעת מבית המשפט מלסמוך על חוות דעתו. בית המשפט ראה לנכון להדגיש ולהבליט את עבודתו המקצועית רבת השנים של המומחה ואת כישוריו המקצועיים, אשר לא נפל בהם רבב. לא בכל מקרה בו הורשע מומחה יש לפסול את חוות דעתו. המבקשת מנסה בכל דרך למנוע מהתובעת להציג בפני בית המשפט את מלוא נזקיה. המבקשת מתארת את השתלשלות העניינים מראשית הליך (ר' סעיף 5 לתגובה). ההליך המשפטי מצוי בשלב ההוכחות ונותר לזמן את ד"ר ג' לחקירה. בנוסף, התובעת מתגוררת בחו"ל. המבקשת השיבה במסגרת התשובה, צירפה המבקשת תצהיר תמיכה לבקשה. כן ציינה כי התצהיר צורף לבקשה הראשונה, אשר הוגשה לבית המשפט במועד הדיון מיום 16.5.10 ואף אישור התצהיר הינו מיום 13.5.10. מפאת טעות לא צורף התצהיר לעותק הבקשה המחודשת, אשר הוגשה לאחר הרשעתו של המומחה. לב"כ הנתבעת לא היה מושג בדבר הגשת כתב האישום והדבר נלמד לראשונה ביום 13.5.10. יובהר כי לנתבעת אין שליטה או גישה לתיק הפלילי ולמיטב ידיעתה מדובר בתיק שהתנהל בדלתיים סגורות. לפיכך, פרוטוקול הדיון ו/או כתב האישום אינם ברשותה. לא ברור כיצד נטען כי העבירה לא בוצעה במסגרת עבודתו של המומחה, כאשר האירוע התרחש במרפאתו וכלפי הסייעת שלו. המשיבה מנסה להיתלות בטענות פרוצדוראליות תוך ייחוס חוסר תום לב למבקשת. מתעורר סימן שאלה נוכח כך שהמומחה אינו מומחה בתחום הפה והלסת, אלא הינו מומחה בתחום שיקום הפה, ובכל זאת קבע נכות בתחום הפה והלסת. המומחה הגיב לבקשה לפסלו המומחה מציין כי פסילת מומחה רפואי תעשה במקרים נדירים. כן הוסיף שאינו נגוע בחוסר תום לב וכי לא נגרם עיוות דין לאחד מהצדדים. המומחה גורס כי מסקנות פסק הדין לא נבעו מתוך חוסר אמון לעניין עדותו. המומחה גורס כי היו בידיו שני תצהירים מטעם הסייעות, אשר עבדו במרפאתו, אולם מחמת טעות של עורכי דינו הם לא הוגשו. טעות זו מנעה ממנו להוכיח את צדקתו. המומחה טוען כי התביעה הינה על רקע אמירתו והערתו לסייעת לעניין חוסר התאמה של לבושה ביחס למבנה גופה. כן הוסיף כי יחסיו עם עובדיו ומתרפאיו הינו דיסקרטי ושמרני. הסיבה לבקשה לפסלו הינה שקופה והגיעה רק לאחר מתן חוות הדעת השניה. המומחה מציין כי הינו אדם ישר. כן הוסיף שלא היה מעורב בעבר בהליכים פליליים וכי זה המקרה הראשון. המומחה טוען כי טרם ההליך הגיש תובענה אזרחית נגד התובעת (הכוונה לסייעת) ואף זכה ב - 5,000 ₪. המשיבה הגיבה המשיבה גורסת כי תגובת המומחה מדברת בעד עצמה ומביאה קטעים רלוונטיים מתגובתו. אין בבקשת הפסילה ולו טענה עניינית אחת לגבי התנהלות המומחה בעת עריכת חוות הדעת. כדי לקבוע ממצאים לעניין מהימנות, על בית המשפט להתרשם בעצמו מהעדות. אל לדלג על השלב החשוב של זימון המומחה להיחקר על חוות דעתו. הנפגעת היחידה מפסילת חוות הדעת הינה התובעת, אשר על לא עוול בכפה עלולה לשלם את המחיר על מלוא המשמעויות הנובעות מכך. המבקשת הגיבה משנדחתה גרסת המומחה אין אלא להסיק כי גרסתו נמצאה לא אמינה. המומחה הורשע בפלילים מעל לכל ספק סביר. לא ניתן להתעלם מכך כי קיים חשש כבד שמא המומחה לא יהיה אובייקטיבי כלפי המבקשת נוכח אופי בקשה זו. דיון, הכרעה ועיקרי נימוקים כלל ידוע הוא בפסיקה, כי פסילת מומחה או פסילה של חוות דעתו אינם עניין שבשגרה ושיש לנהוג כך במשורה ובמקרים נדירים, בהם עלול להיגרם לאחד מהצדדים עיוות דין, או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ר' רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 678; רע"א 4131/09 אמישראגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' עדנה צו'נה ). ונפסק ביחס לכך כדלקמן - "מקרים אלה עשויים לנבוע מסיבות שונות, ואין זה המקום למנות את כולן. המשותף לכולן הוא שמתעוררת בהם התחושה כי קיים צל המעיב על חוות הדעת ואינו מאפשר לבית המשפט לסמוך עלייה כחוות דעת יחידה מטעמו". (רע"א 4131/09 אמישראגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' עדנה צו'נה , בעמ' 3). למומחה מטעם בית המשפט תפקיד רב מעלה בהליך השיפוטי, עת השופט יושב על המדוכה לקבוע ממצאים ביחס למצבו הרפואי של התובע והוא נדרש, להסתייע ולסמוך על מסקנותיו, שיקול דעתו ואמינותו של המומחה מטעמו. לקביעות וממצאים אלה חשיבות מכרעת, שכן מדובר ב"עניינים שברפואה", המצריכים חוות דעת. מטבע הדברים, השופט אינו בקיא בהם ולשם כך נעזר הוא במומחה מטעמו - המכונה בפסיקה כ"ידו הארוכה של בית המשפט" (ר' הפסיקה שלעיל ושלהלן). לרוב, מדובר בהוכחתן של פגיעות ותוצאותיהן, בצידן נכויות צמיתות ומהן נפשיות ולפיכך עסקינן ב"דיני נפשות". אינני מקבל את טענת ב"כ התובעת והמומחה כי טיבו של המעשה הינו "מחוץ" לספירה המקצועית - במקרה דנן, המומחה הורשע בעבירה של מעשה מגונה, אשר התבצע כלפי עובדת במרפאתו. אומנם אין המדובר בעבירה, אשר יש לה קשר הדוק לכתיבת חוות-הדעת, ברם סבורני כי יש במעשיו, הן מפאת טיבם והן מפאת חומרתם, מהותם והמסגרת אשר הם בוצעו, משום "פגם" המעיב על טוהר מידותיו - הן במישור המקצועי והן במישור הכללי המטיל צל על הערכתו ושיקול דעתו. יש ליתן את הדעת לכך שהמומחה לא הודיע מיוזמתו על מעורבותו בהליך והדברים "התגלו" כבדרך אגב. יש לכך נפקות להליך הדיוני וראוי היה כי למען הגילוי הנאות היה חושף זאת. ראוי לו, למומחה, אשר לרוב על פיו יישק דבר, שכן לרוב בית המשפט אינו נוהג לסטות מקביעותיו (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, , פיסקה 4 לפסק הדין), כי יפעל וינהג בסטנדרטים ראויים, תוך כיבוד הדין ושמירתו ובייחוד, כאשר הערכותיו מהווים חלק ארי במארג שיקוליו של השופט היושב בדין. על ההליך השיפוטי להיות נקי מכל גילויי ספק שיש בהם להעיב על ההכרעה וזאת למען טוהר ההליך ואמון הציבור בבית המשפט והמומחים מטעמו [ר' רע"א 2726/04 שרון אזולאי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ; ור' גם - "אִם אָוֶן בְּיָדְךָ הַרְחִיקֵהוּ וְאַל תַּשְׁכֵּן בְּאֹהָלֶיךָ עַוְלָה" (איוב יא, יד)]. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, לרבות טענות המומחה, ונתתי דעתי גם לנסיבות, שלב ההליך, המועד בו התגלה העניין (ר' התצהיר מטעם ב"כ המבקשת, הטעמים שהביאה בתשובתה ואשר לא נסתרו על-ידי ב"כ המבקשת) ולכך שחוות-הדעת כבר ניתנו והליך הבאת הראיות בעיצומו (אומנם הפסיקה אינה נוטה לפסול חוות דעת אשר ניתנו - ר' רע"א 4131/09, בעמ' 4, ברם השיקולים שלעיל הינם כבדי משקל ויש בהם כדי להטות את כף המאזניים לעבר שיקולי הפסילה), שוכנעתי כי יש לבטל את המינוי ואת שתי חוות הדעת. תחת ד"ר ג' ימונה ד"ר בתר הדר (כירורג פה ולסת), מרח' קהילת ונציה 6 א', תל-אביב, טל' 03-6475119. הצדדים יעבירו למומחה את מלוא המסמכים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובעת, זולת חוות הדעת. המומחה מתבקש ליתן חוות דעתו תוך 30 ימים מקבלת החומר הרפואי או מבדיקת התובעת - לפי המאוחר. הנתבעת - המבקשת תישא בשכר הטרחה כמימון ביניים. - בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. משפט פלילימומחההרשעהפסילת מומחה