העיקרון המנחה בפרשנות חוזה נקבע בסעיף 25 (א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 כנוסחו במועד הרלבנטי לתביעה דנן, לאמור: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו מתוך הנסיבות". ביום 17.1.2011 התקבל בכנסת תיקון לסעיף הנ"ל [חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 2), התשע"א-2011, (ס"ח 2273 (26/01/11) בעמ' 202)], כהאי לישנא: "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". הכללים לפרשנות חוזה הותוו בפסקי הדין שניתנו בע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265, אשר אושר בדנ"א 2485/95 אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל, ( ב-4.7.95); וכן בע"א 2553/01 ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (5) 481 (להלן: "פס"ד ארגון מגדלי הירקות"), אשר אושר בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא (2) 1. בפס"ד ארגון מגדלי הירקות, קבע בית המשפט העליון בדעת רוב, מפי השופט א' ריבלין, כדלקמן: "אין חולק, כי מטרת העל בפירוש חוזה היא איתור אומד דעתם של המתקשרים בו. אין גם חולק, כי נקודת המוצא לפרשנותו של כל חוזה היא לשונו [...] לשונו של החוזה הינה כלי הקיבול של אומד דעת הצדדים, ומשכך, היא מהווה ראייה - לעיתים הראייה המרכזית - בדבר כוונתם המשותפת. כאמור לעיל, לא ניתן לייחס לחוזה פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו. אי לכך, על בית המשפט לבחון הלוך ושוב את לשון החוזה ואת נסיבותיו החיצוניות, ובכפוף לחזקה הניתנת לסתירה כי תכלית החוזה היא זו העולה מלשונו הרגילה של החוזה, לאתר את אומד דעתם של הצדדים". בע"א 3196/01 גלמן פינץ בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, ( ב-2.2.04), קבע בית המשפט בדעת רוב, מפי השופטת א' חיות: "הלכה פסוקה היא כי כאשר לשון החוזה מצביעה בבירור על כוונת הצדדים, אין צורך ואין הצדקה ללכת אל מעבר לה, שכן חזקה על הלשון הברורה והמפורשת, שהיא משקפת את רצונם (ראו: ג' שלו דיני חוזים (תשנ"ה) 301; דנ"א 2485/95 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם) )". כמו כן, בע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט בע"מ ( ב-28.1.08) קבע בית המשפט העליון, מפי השופט י' דנציגר, בהסכמת השופטים א' ריבלין וא' גרוניס, כדלהלן: "על אף כללי הפרשנות שנקבעו בהלכת אפרופים ובהלכת ארגון מגדלי ירקות, מן הראוי כי במקום בו לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, כגון המקרה שבפני, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם". וראה גם ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן ( ב-23.2.10): "מקום בו לשון החוזה ברורה, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו". כלליםחוזהפרשנות חוזה