קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשיטת רגל של עורך דין: 1. החייב עורך דין במקצועו, הוכרז פושט רגל ביום 5.01.10. עם הכרזתו פושט רגל הופקעה חברותו בלשכת עורכי הדין בהתאם להוראות סעיף 48(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"). עתה עותר החייב למתן צו הפטר ולביטול הכרזתו פושט רגל. 2. ברקע לבקשה זו, בקשה מיום 13.06.06 למתן צו כינוס שהוגשה כנגד החייב על ידי אחד מנושיו. במסגרת צו הכינוס הושת על החייב תשלום חודשי בסך 700 ₪ עד לחודש דצמבר 2006 ולאחר מכן תשלום בסך של 1,000 ₪ לחודש. מאוחר יותר הועלה הסכום ל-3,000 ₪ לחודש. החייב לא עמד בתנאי צו הכינוס ובהמשך לכך מונה משיב 1 כמנהל מיוחד לנכסיו. מאוחר יותר מונה עו"ד יובל עציוני כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב שהוגשו בעניינו של החייב, והוא אישר תביעות חוב בסך כולל של כ-1,000,000 ₪. ביום 18.06.08 הציע החייב הסדר לנושיו במסגרתו הוא ישלם סך של 926,330 ₪, המהווה 96.8% מסך תביעות החוב שאושרו. ההסדר אושר על ידי בית המשפט ביום 10.09.08. ברם, החייב לא עמד בתנאי ההסדר, וביום 17.06.09 הגיש המנהל המיוחד בקשה להכרזת החייב פושט רגל. בדיון שהתקיים ביום 19.10.09 ניתנה לחייב ארכה להסרת מחדליו ולהשלמת פיגורי התשלום עד ליום 20.10.09. בסופו של יום, לאחר שהדיון נדחה מספר פעמים, ביום 5.01.10 הוכרז החייב פושט רגל בשל אי עמידה בתנאי צו הכינוס וההסדר. חרף זאת, בית המשפט (כב' השופט י' שפירא) נתן לחייב הזדמנות נוספת לפיה במידה והוא ישלם סך של 200,000 ₪ עד ליום 14.02.10, תבוטל ההכרזה. החייב הגיש הצעות חדשות להסדר נושים וביום 23.05.11 אישר בית המשפט הסדר נושים חדש לפיו החייב יפקיד סך של 300,000 ₪, רובו הגדול בתוך 30 יום מאישור ההסדר והיתרה בסך של 80,000 ₪ בעשרה תשלומים חודשיים ושווים החל מחודש אוגוסט 2011. עם זאת, החייב גייס את משפחתו והקדים לשלם את מלוא סכום ההסדר לקופת ההסדר עד ליום 17.07.11. 3. עתה כאמור, עותר החייב למתן צו הפטר בעניינו, ובד בבד הוא מבקש לבטל את הכרזתו כפושט רגל על מנת שיוכל לשוב ולעסוק בעריכת דין לצרכי פרנסתו. 4. בתגובה שהגיש המנהל המיוחד הוא השאיר את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט. בד בבד הוגשה תגובה מטעם הכנ"ר בה צוין כי התגובה מוגשת על דעת המנהל המיוחד, לפיה הוא אינו מתנגד לביטול ההכרזה מפני שמדובר במטה לחמו של החייב ובפרנסת משפחתו. הכנ"ר ציין כי אכן לא נתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 55 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") המקנים לבית המשפט את הסמכות לבטל הכרזה, שכן חובותיו של החייב לא נפרעו במלואם. אולם, לבית המשפט נתונה סמכות כללית מכוח סעיף 181 לפקודה לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו. ביטול ההכרזה במקרה זה יזכה את החייב ב"צו מפטיר", היינו, צו הפוטר את החייב מתשלום חובותיו לפני הכרזתו פושט רגל בשל ההסדר עם נושיו, ולא ב"צו הפטר", ויאפשר לו לפעול להשבת רישיון עריכת הדין שלו. 5. בדיון שהתקיים ביום 5.09.11 טען ב"כ החייב כי החייב עמד בהסדר הנושים ויש לראות בכך תשלום מלוא חובותיו לנושים, כך שגם תנאי סעיף 55 לפקודה מתקיימים. בכל מקרה, לפי סעיף 181 לפקודה, לבית המשפט סמכות רחבה לביטול כל צו שניתן במסגרת הליך פשיטת רגל, ולאור הסכמת הכנ"ר והמנהל המיוחד אין מקום שלא להיעתר לבקשה. ב"כ הכנ"ר טענה כי לאור העובדה שהחייב עמד בהסדר והוא עשוי לקבל הפטר, אין מניעה לבטל את הכרזתו פושט רגל וליתן לו צו מפטיר. אין מקום להעתר לבקשה לביטול ההכרזה. 6. ניתן להעלות על הדעת שלושה סעיפים בפקודה מהם יונק בית המשפט את סמכותו להורות על ביטול הכרזת פשיטת רגל על חייב. סעיפים 53, 55 ו-181 לפקודה. סעיף 53(א) מורה כי: "אישר בית המשפט את הפשרה או ההסדר, רשאי הוא ליתן צו המבטל את פשיטת הרגל והמקנה את נכסי פושט הרגל לעצמו או לאדם אחר שימנה בית המשפט, ורשאי הוא להתנות תנאים להקניה כפי שימצא לנכון". על פי פשוטו של מקרא, הסעיף אינו עוסק בביטול הכרזת פשיטת הרגל, אלא אך בסמכות בית המשפט לבטל את פשיטת הרגל מכאן ולהבא תוך הקניית נכסי החייב לחייב עם אישור הסדר נושים לפי סעיף 52 לפקודה, מבלי להמתין לתשלום מלוא הסכום עליו הוסכם במסגרת ההסדר. אין בסעיף כל אזכור של ביטול הכרזת החייב כפושט רגל והתוצאות הנובעות מכך. 7. ובאשר לסעיף 55 (א) לפקודה. סעיף זה קובע כי: "ראה בית המשפט שחייב פלוני לא היה צריך להיות מוכרז פושט רגל, או הוכח להנחת דעתו שחובותיו של פושט הרגל נפרעו במלואם, רשאי הוא בצו, לפי בקשתו של כל אדם מעוניין, לבטל את ההכרזה, והביטול יפורסם בהקדם ברשומות ובעיתון יומי". על פניו, סעיף זה גם כן אינו רלוונטי במקרה זה בו לא נטען כי לא היה מקום להכריז על החייב פושט רגל, והחייב גם לא פרע את חובותיו במלואם. אין צורך לומר גם שאין ממש בטענת ב"כ החייב כי פירעון מלוא הסכום אותו נתחייב החייב לשלם במסגרת ההסדר ממלא תנאי זה, הקובע מפורשות כי התנאי לביטול ההכרזה הוא פירעון חובותיו של פושט הרגל במלואם. 8. ובאשר לסעיף 181 לפקודה הקובע כי: "בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו". בניגוד לסעיף 55 העוסק בביטול ההכרזה מעיקרא, בשל כך שנתברר שמלכתחילה לא היה מקום ליתן את צו ההכרזה (וכן במקרה שבו נפרעו חובות החייב במלואם), סעיף 181 עוסק בסמכות ביטול או שינוי צו על יסוד עובדות ונסיבות חדשות שנוצרו לאחר מתן אותו הצו (בש"א (מחוזי- חי') 2505/05 אהרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל, פורסם במאגרים [8.11.05], שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, תש"ע, עמ' 191). סמכות זו המוקנית לבית המשפט לפי סעיף 181 לפקודה היא רחבה ביותר ומאפשרת לו לעיין מחדש בכל עניין שפסק בו בפשיטת רגל ולתת החלטה אחרת המתאימה לנסיבות החדשות שנוצרו או נתגלו (ע"א 75/74 לוין נ' קוטנר, פ"ד כט(2) 14). במסגרת זו, רשאי בית המשפט לבטל או לשנות צו שניתן במסגרת הליכי פשיטת רגל, בכל מקרה בו קיימת אפשרות לבטל פסק דין סופי במסגרת תיק אזרחי. כך למשל, מקום שהוברר שהצו ניתן בחוסר סמכות או מקום בו הוברר שהצו הושג במרמה. בית המשפט גם רשאי לבטל או לשנות צו שנתן מטעמים של צדק, או כאשר נעלמו מן המבקש את ביטול הצו עובדות אשר לא יכול היה לגלותן בשקידה סבירה ויש בהן בכדי לשנות את ההכרעה מיסודה (בש"א (מחוזי-חי') 2505/05 בעניין אהרון). בד בבד, נפסק זה מכבר כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו להשתמש בסמכות המוקנית לו לפי סעיף זה, בשל הפגיעה בעיקרון סופיות הדיון שיש בו (ע"א 380/76 גנזל נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד לא(3) 278, 280). ואכן במקרה זה, לא מתקיימות אף לא אחת מהנסיבות הנזכרות, ולא ארע שינוי כלשהו שיש בו כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטה להכריז על החייב פושט רגל. 9. למסקנה אפוא, לבקשה לביטול הכרזת החייב פושט רגל במקרה זה אין מקור סמכות בפקודה, ולכן חרף הסכמת הכנ"ר, בקשה זו נדחית. 10. מעבר לצורך ייאמר, כי גם לוּ היה מקום לסברה כי שיש מקום לעיון מחודש בהחלטה על הכרזת החייב פושט רגל בהתאם להוראת סעיף 181 לפקודה, התוצאה לא הייתה שונה. 11. אכן, הכרזה על עורך דין פושט רגל עלולה להביא לשבירת מטה לחמו, זאת בהתאם להוראות סעיף 48(3) לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כי עורך דין שהוכרז פושט רגל, חברותו בלשכה תפקע. ברם, בכך כשלעצמו, אין כדי להביא לביטול ההכרזה. העובדה שחייב עוסק במקצוע שאם יוכרז פושט רגל ייבצר ממנו לעסוק בו, היא שיקול שיש להביאו בחשבון בשלבי הדיון הקודמים להכרזה. כך, למשל, יש לקחת נתון מעין זה בחשבון בשעת הדיון באישור הסדר נושים קודם להכרזה, ולאזן בין הפגיעה בחייב במידה וההסדר לא יאושר והחייב יוכרז פושט רגל, לבין זכותם של הנושים למלא את החיסרון שנגרם להם בעטיו של החייב. מה גם, באותו שלב, הפגיעה בעיסוקו של החייב גם יכולה לא פעם לפגוע ביכולתו של החייב להשתכר ולשלם לנושיו על פי אותו הסדר (בש"א (מחוזי-חי') 9865/05 כהן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם במאגרים [11.07.06]). ואולם, שונים הם פני הדברים בשלב שלאחר ההכרזה. בשלב זה, העובדה שההכרזה תפגע במטה לחמו של החייב שייבצר ממנו להמשיך לעסוק בעיסוקו עובר להכרזה, אין בה כדי להביא לביטולה. 12. הכרזת אדם פושט רגל פוגעת בכושרו המשפטי ומטילה עליו מגבלות שונות על עיסוקו, עבודתו או משלח ידו. כך, למשל, אדם שהוכרז פושט רגל, לא יוכל לעסוק כמתווך מקרקעין ויהיה עליו למצוא לעצמו מקצוע אחר (סעיף 5(א)(3) וסעיף 5(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996). אדם שהוכרז פושט רגל גם אינו יכול להיות רשום בפנקס הקבלנים (סעיף 8(א)(1) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969), ואינו יכול לעבוד כקבלן להעסקת כוח אדם (סעיף 6(א)(5) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996). מי שהוכרז פושט רגל גם אינו יכול להיבחר לשמש כחבר במועצה של רשות מקומית (סעיף 7(א)(8) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965). הוא אינו יכול להיות חבר ועד בעמותה (סעיף 33(א)(3) לחוק העמותות, התש"ם-1980), אינו יכול להתמנות כחבר דירקטוריון בחברה (סעיף 227(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999), ואם היה דירקטור - כהונתו תפקע (סעיף 228(א)(4) לחוק החברות, התשנ"ט-1999). הוא אינו יכול לשמש בתפקידים ציבוריים שונים, ועוד (פשיטת רגל, בעמ' 183). המשותף לכל אלו הוא, שבכל המקצועות והמשרות הנזכרות, העוסק בהם נושא באחריות לכספי הזולת או לכספי הציבור, והמחוקק מצא פגם מהותי בכך שאדם שלא ידע לכלכל את צעדיו הכלכליים אל נכון עד שהגיע לפשיטת רגל באופן שלא היה בידיו לשלם את חובותיו לנושיו, יעסוק בעיסוקים השונים או יכהן במשרות שפורטו. לכן, קבלת הטענה כי אי ביטול ההכרזה במקרה זה תיפגע בחייב בכך שתמנע ממנו לעסוק בעריכת דין, מאיינת ומסכלת את תכלית החקיקה. אדרבה, דווקא בעיסוק בעריכת דין שהוא במהותו משרה הדורשת אחריות רבה ומהימנות כלפי הזולת ורכושו, ובמסגרתו עורך הדין עשוי להחזיק כספים רבים שאינם שלו בנאמנות, לייצג אנשים בנושאים הרי גורל, ומשמש גם כ"קצין בית המשפט", יש הצדקה רבה לכך שמי שלא עמד בהתחייבויותיו לפרוע את חובותיו לאחרים עד כדי הכרזתו פושט רגל, לא יוכל לשמש בעיסוק זה. 13. זאת ועוד. במקרה זה, בית המשפט הביא בחשבון את דבר עיסוקו של החייב בעריכת דין במסגרת החלטותיו עובר להכרזה. כך נעשה, למשל, במסגרת ההחלטה לאישור ההסדר שהוצע על ידו עובר להכרזתו. ואולם, כאמור, החייב לא עמד בהתחייבויותיו במסגרת ההסדר. ארכות שניתנו לו להסרת מחדליו, בין היתר, בשל הרצון שלא לפגוע בעיסוקו כעורך דינו, גם הן לא נוצלו על ידו. וכך גם ההזדמנות שניתנה לו לביטול ההכרזה במידה והוא ישלם סך של 200,000 ₪ עד ליום 14.02.10 לא נוצלה. העובדה כי היום, בחלוף למעלה מחמש שנים מפתיחת ההליך כנגדו, הגיע החייב להסדר עם נושיו לסילוק פחות ממחצית מחובותיו, אינה מצדיקה את ביטול ההכרזה ואף נוגדת את תקנת הציבור. 14. על כל אלו ראוי לציין כי בין חובותיו של החייב שהביאו לפשיטת הרגל קיים גם חוב למס הכנסה בשל אי תשלום מס על חלק מהכנסותיו, וגם מטעם זה אין מקום להיעתר לבקשה לביטול ההכרזה. הבקשה לביטול ההכרזה נדחית, אפוא. עם זאת, בהעדר התנגדות למתן הפטר, גם מקרב נושיו המוצהרים של החייב שאיש מהם לא התייצב לדיון, ניתן בזה צו הפטר לחייב. עורך דיןפשיטת רגל