מהו צו הפסקת עבודות ? סעיף 239(א) לחוק התכנון והבניה קובע כי אם נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי) ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט. הוראת חוק זו הינה הוראה מסמיכה, הנותנת בידי בית המשפט את סמכות שיקול הדעת להורות על הפסקת עבודות או שימוש, כשהתנאי לכך הוא שנעשתה עבודה או השתמשו במקרקעין בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204 לחוק. אין משמעות הדבר שבכל מקרה שבו נעברה עבירה לפי סעיף 204 לחוק, יינתן, מניה וביה, צו הפסקה שיפוטי. מדובר בסנקציה מינהלית באופיה, בהליך שנמצא בתחום הספר שבין הענישה הפלילית למעשה המניעה המנהלי, ואין הוא שגרתי בכל מקרה ומקרה. שומה על בית המשפט השוקל מתן צו שכזה לבחון את המקרה לגופו והאם יש הצדק בצו שכזה, בנסיבות אותו מקרה. שומה על בית המשפט לבחון מהי תכלית צו שכזה, בנסיבות הספציפיות שלפניו, ואילו אינטרסים ציבוריים הוא משרת. האינטרס של המאבק בעבירות הבניה אינו די לשם מתן צו לפי סעיף 239 לחוק. עבירת הבניה היא תנאי הכרחי אך אינה תנאי מספיק, ועל מבקש הצו להצביע על האינטרס הנוסף המצדיק את הפעולה החריגה של צו הפסקה טרם סיומו של ההליך הפלילי. תכליתו של צו ההפסקה השיפוטי הינה להקפיא את הבניה או השימוש במבנה, מקום שאלו מבוצעים ללא היתר. בתיק בע"א (ב"ש) 13526-03-10 מדינת ישראל - הועדה המקומית לתכנון ובניה מחוז דרום נ' שדות נגב אגודה שיתופית חקלאית [פורסם במאגרים], סקרתי את תכליתו של סעיף 239 לחוק ועמדתי על כך שמדובר בשלב ביניים בהליך האכיפה, ולא על סנקציה העומדת בפני עצמה. מכאן, שאופיו של הליך זה מחייב את המסקנה כי, ככלל, יש לשאוף לצמצום פרק הזמן ממועד מתן צו ההפסקה השיפוטי ועד למועד הגשת כתב האישום [השוו גם ע"פ (חי') 2508/07 מדינת ישראל נ' קיבוץ יגור (פורסם במאגרים) ]. לפיכך, אף אם אין בהכרח צורך להגיש את כתב האישום ביחד עם הבקשה לצו הפסקה שיפוטי, יש לשאוף לצמצום פער הזמנים שבין השניים. שכן, וזאת יש לזכור: רק בהליך הפלילי עצמו יוכל הנאשם לטעון לחפותו ולאי ביצוע העבירה. וכאמור - כל מקרה ייבחן לגופו. עמד על כך בית המשפט העליון בע"פ 377/87 קלקא נחום בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(4) 673, שם נפסק כי ההליך של הפסקת בנייה שיפוטית אינו אלא הליך ביניים. מטרתו להקפיא את הבנייה באיבה, כשנעשית חריגה מההיתר או מהתכנית, עד אשר יתברר העניין לגופו בתיק העיקרי, שעניינו כתב-אישום על בנייה שלא בהתאם להיתר או לתכנית. בבסיס סעיף 239 לחוק עומדת אם כן תכלית מניעתית הנוגעת להקפאת הבניה ומניעת מצב שבו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית [רע"פ 47/07 תימור מור נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעת אלונים]. צו הפסקה מנהליצווים