צו כניסה לדירה בחשד לפיצול דירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו כניסה לדירה: 1. לפני ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בראשון לציון בתיק 33481-03-11, אשר דחתה את בקשת המערערות ליתן צו כניסה לדירת מגורים בבית משותף (להלן: "הנכס") לשם סקירתה, מדידתה ובדיקתה, בשל חשד שהתעורר כי דירה זו פוצלה לשלוש דירות, מבלי ליתן הודעה מוקדמת בת 24 שעות לבעלי הדירה ו/או מי משוכריה, בהתאם ללשון סעיף 257 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התו"ב"). 2. מן הבקשה לצו הכניסה למקרקעין, בגינה ניתנה ההחלטה נשוא ערעור זה עולה כי ביום 21.9.2009 התקבל במשרדי מינהל התכנון ההנדסי מכתב תלונה מאת אחד מהדיירים המתגוררים בבניין בו מצוי הנכס, אודות ביצוע שיפוצים בנכס, באופן שאיפשר את פיצולו וחלוקתו של הנכס לשלוש "דירות". בעקבות התלונה ביקר ביום 29.10.2009 מפקח בנייה בנכס וראה כי בוצעו בו עבודות - שינויים במערכת האינסטלציה הסניטרית, כך שנוספו מקלחונים ותאי שירותים, אשר הוצמדו לחדרי המדורים באופן שכל חדר מגורים ושירותים מהווה יחידה. 3. בעקבות הביקור נשלח אל המשיבים מכתב התראה המורה לסלק את השינויים באינסטלציה ותוספות השירותים והמקלחות בנכס תוך 30 יום. 4. ביום 25.4.2010 נשלח למשיבים מכתב בדבר כוונת מפקח בנייה להיכנס לנכס לצורך עריכת בדיקה, סיקרה ומדידה שתערכנה ביום 6.5.2010. המשיבים או מי מטעמם לא התייצבו בנכס במועד הביקור ולכן הוא לא התקיים, ונשלח מכתב המודיע על מועד חדש לביקור בנכס, הוא יום 17.5.2010. המועד נדחה שוב לבקשת מפקח הבנייה, שביקש כי המשיבים יתאמו מועד חדש. 5. ביום 20.6.2010 נערך ביקור בנוכחות מפקח בנייה בשם צביקה דימנט ואזרח שטען כי ילדיו מתגוררים בדירה, בביקור זה נמצא כי הנכס מחולק לשלוש "דירות", וזאת לאור קיומם של 3 חדרי שירותים ומקלחות, הצמודים כל אחד מהם לחדר מגורים נפרד, עוד נמצא באותו ביקור כי בכל חדר מגורים מקרר. לא נצפו מטבח/ונים ביחידות, אולם מפקח הבנייה התרשם כי הותקנו לוחות גבס בכל יחידה אשר עוררו חשדו שמאחוריהם מצוי המטבחון. במעמד הביקור דרש המפקח הצגת תעודות המעידות על זהות הדיירים ואלה לא הוצגו בפניו. 6. ביום 29.6.2010 שבו דיירים המתגוררים בסמיכות לנכס להתלונן כי מדובר בפיצול יחידה אחת לשלוש "דירות". בעקבות התלונה נשלחו שוב מכתבים בדבר הכוונה להיכנס אל הנכס לצורך עריכת ביקורת אך המשיבים או מי מטעמם לא התייצבו ולא התקיימו הביקורים. תלונות נוספות התקבלו ביום 28.12.2010 וביום 16.2.2011. 7. המערערות טוענות כי הנכס מצוי בבניין בן 39 שנים במרכזה הותיק של העיר ראשון לציון וכי פיצול נכס אחד לשלוש דירות מהווה מעמסה כבדה על התשתיות הקיימות, דבר הגורם למטרד ופגיעה באיכות חייהם של הדיירים המתגוררים בסמיכות. 8. ביום 14.3.2011 פנו המערערות לבית המשפט קמא בבקשה כי יתיר להן לבקר בנכס בכל מועד שימצאו לנכון מבלי ליתן למשיבים או מי מהמשתמשים בדירה הודעה מראש ומבלי לתאם מראש מועד לביקור, כדי לבדוק אם אכן בוצעו במקום עבודות בנייה ללא היתר תוך פיצול יחידת דיור אחת לשלוש. 9. בית משפט קמא דחה את הבקשה בקובעו כי סעיף 257 לחוק התו"ב אינו מתיר כניסה לבית מגורים שלא בתיאום מראש עם דיירי המקום, ומכאן הערעור שבפני. 10. המערערות טוענות כי לעובדי ציבור מוקנית זכות כניסה למקרקעין ו/או בית מגורים לצורך עריכת חקירה, בדיקה או גילוי דבר עבירה כפי שעולה מחוקים שונים, ובענייננו, כפי שעולה מסעיף 257 לחוק התו"ב. סעיף זה מקנה זכות כניסה לצורך ביצוע חקירה, אימות קיומם של חשדות אצל מפקל הבנייה בדבר פיצול דירה לשלוש יחידות דיור. במקרה זה, האינטרס הציבורי במתן אפשרות למפקח בנייה להוציא לפועל חקירה זו גובר על האינטרס הפרטי של בעל/בעלים בדירה שלא להטרידם ו/או לגרום להם אי נוחות. עוד נטען כי צו בהתאם לסעיף 257 לחוק התו"ב אינו דומה לצו חיפוש בהתאם להוראות סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש) - תשכ"ט 1969, ואין לפרט חשדות, אלא שדי בעריכת ביקורת לשם מדידה, סקירה ובדיקה כפעולות בשיגרה, ועל כן טוענות המערערות שיש לאפשר להן כניסה לנכס בתוך פחות מ 24 שעות כפי שקבוע בסעיף. אין מדובר ב"מסע דייג" כפי שרמזו המשיבים, אלא לשם ביסוס ממצאים להם נחשף המפקח בעת ביקורו במקום. 11. המשיבים טוענים כי בקשת המערערות כמוה כעיוות הוראותיו המפורשות של סעיף 257 לחוק התו"ב, תוך ביטול התנאי המפורש הקובע כי הכניסה למקרקעי אדם מותנית במתן הודעה בכתב של 24 שעות מראש. לשונו של הסעיף ברורה ואין לכפות עליו כל פרשנות אחרת. עוד נטען כי שני מפקחים ביקרו במקום באישור המשיבים, וכי ההתנהלות עתה מהווה הטרדה ואין לקבלה, גם לאור העובדה שהמערערות לא הרימו את הנטל הנדרש ולא הראו בערעור שנפל פגם בהחלטת בית משפט קמא, המצדיק סטייה מהחלטתו. גם לגופו של עניין נטען כי לא קמה תשתית ראייתית הנדרשת לקבלת הצו המבוקש, שכן המשמעות המעשית היא צו חיפוש, אך לא קם יסוד סביר להניח כי נעבירות במקום עבירות. 12. דין הערעור להתקבל ואסביר טעמיי; סעיף 257 לחוק התו"ב קובע: "מי שהורשה לכך על-ידי הועדה המקומית או על-ידי הועדה המחוזית רשאי להיכנס בכל עת סבירה לכל מקרקעין ולסקור, למדוד ולבדוק אותם ולעשות בהם כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה והתקנות לפיו, ובין השאר לצורך עריכתה וביצועה של תכנית; אך לא ייכנס לבנין המשמש למעשה בית מגורים ללא הסכמת תופשו אלא בשעות היום ולאחר שמסר לו, ככל האפשר 24 שעות מראש, הודעה על כך בכתב, ולא ייכנס למקרקעין שבהחזקת צבא-הגנה לישראל או שלוחה אחרת של מערכת הבטחון שאושרה על-ידי שר הבטחון אלא באישור של מי שהוסמך לכך על ידי שר הבטחון." לשון הסעיף מתירה למפקח בניה שהוסמך לכך להיכנס לכל מקרקעין "לסקור ולבדוק אותם ולעשות כל פעולה הדרושה לביצוע חוק זה והתקנות על פיו". ככל שהדברים אמורים בבית מגורים, דרושה הסכמת "תופשו", מחזיק הנכס, הפעולה גופא תתבצע בשעות היום ולאחר שנמסרה הודעה, "ככל האפשר" יממה מראש. למעשה, הסעיף מסדיר סמכויות כניסה למקרקעי אדם לצורך ביצוע פעולות אכיפה על פי החוק והתקנות (ראה לעניין זה דברי כב' השופט זילברטל בבר"ע (ירושלים) 3411/07, איברהים עמראן קואסמה ואח' נגד יו"ר והעדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, אשר ניתן ביום 5.2.2008). לשון הסעיף "ככל האפשר" 24 שעות מראש, משמע, הכלל הוא הודעה כאמור לעיל תינתן 24 שעות מראש. אך מקום שאי אפשר ליידע "תופש" נכס 24 שעות מראש, ניתן למסור לו הודעה מראש כמאור לעיל, בתוך מספר שעות הפחותות מ 24 וזה יהיה המקרה החריג. מקרה חריג יקבע על פי הנסיבות הייחודיות לכל מקרה ומקרה. כמו למשל - בידיעתו של מפקח בנייה ידיעות מבוססות כי הבעלים בדירה בה יש לקיים מדידה לפי סעיף 257 לחוק התו"ב, ישהה בדירה תקופה הפחותה מיממה, במקרה זה ניתן למסור הודעה כי בתוך שעתיים - שלוש, ייערך ביקור. או, בידיעת המפקח ידיעות מבוססות כי פרק זמן של הודעה 24 שעות מראש יאפשר הסרת/העלמת/הצפנת עבודות בנייה כך שבעת הביקור בפועל, המצב האמיתי בנכס לא יתגלה לעיני המפקח. בענייננו, על פי העובדות העולות מן התיק, המערערות הודיעו למשיבים אודות כוונתן לערוך ביקור בנכס. פעמיים מועד הביקור נדחה, וכאשר נערך הביקור בפועל, נראה היה למפקח הבנייה כי עבודות הבנייה המהוות עבירה על חוק התכנון והבנייה, הוסתרו בלוחות גבס. בנוסף, נפרשה תמונה גלויה של הימצאות שירותים, מקלחת ומקרר בכל חדר. דבר נוסף, חיזוק לחשדות יש לראות בעולה ממכתבי התלונה של הדיירים המתגוררים בסמיכות לנכס, כל אלה מהווים פסיפס לקיומם של חשדות בדבר ביצוע עבירות בנייה בנכס, ועל כן, אין לאפשר לתופש המקרקעין ביצוע בפועל של העלמת עובדות. זה המקרה החריג בו יתיר בית המשפט מתן הודעה מוקדמת לתקופה הפחותה משמעותית מ-24 שעות. 13. זה המקרה המובהק בו יועדף אינטרס הציבור לגילוי האמת לצורך קיום חקירה בהתאם לאמור בסעיף 257 לחוק התו"ב, על פני האינטרס הפרטי והוא הגנה על תופש המקרקעין. ראה עפ"א (ת"א) 80165/04, משה טל נ' והעדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א - יפו, (להלן :"פס"ד משה טל") שם קבע בית המשפט כי ההסדר שקבוע בסעיף 257 הוא הסדר ראוי ומידתי שנועד לאפשר פיקוח על עבירות בנייה, ובהיעדרו, לא ניתן לפקח. עוד נקבע בפס"ד משה טל כי אין צורך בתנאים מוקדמים כמו אלו הדרושים לשם מתן צו חיפוש בהתאם ללשון הוראות סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי לדוגמא, גם כאן אין דומה הבקשה לבצע בדיקה ומדידה בדירה מכוח האמור בסעיף 257 לחוק התו"ב, לצו חיפוש במקרקעי אדם הנובע מפקודת סדר הדין הפלילי, בבחינת התשתית הראייתית הנדרשת לקבלת צו כאמור. בפס"ד משה טל אושרה החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים מהנימוק שהאינטרס הציבורי למנוע בניה בלתי חוקית גובר על זכותו של אדם לפרטיות. 14. לסיכום, הערעור מתקבל. המערערות תמסורנה הודעה לתופש המקרקעין במועד שייקבע על פי שיקול דעתן, בשעה 06:00 בבוקר. הביקור בפועל ייערך בשעה 08:00 בבוקר ואני מורה למשטרת ישראל לסייע בידי המערערות בביצוע החלטתי זו. למעלה מן הצורך, אציין בהתייחס לת"פ 743/09, מדינת ישראל נ' קרבסי, אשר ניתן ביום 21.2.2010, כי היה ולא תצלח דרכן של המערערות למדוד את הנכס לשם אימות או הפרכת החשדות בעניין עבירה על חוק התכנון והבנייה, פתוחה בפניהן הדרך לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו בהתאם ללשון סעיף 211 לחוק התו"ב, אך קודם כל יש למצות הליך לפי סעיף 257 לחוק התו"ב. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. כניסה לדירהפיצול דירה / מקרקעיןמקרקעיןצווים