צו מניעה נגד חילוט ערבות בנקאית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה נגד חילוט ערבות בנקאית: רקע מונחת בפני בקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיבות 1-4 לחלט ערבות בנקאית בסכום של 120,000 דולר אשר הונפקה ביום 30.06.04 והאוסר על המשיבה 5 לפרוע את הערבות הבנקאית עד למתן פס"ד בתובענת המבקש נגד המשיבים 1-4 לצו עשה, לפס"ד הצהרתי ולפיצוי כספי על סך 989,859 ₪. לפי לשונה, נועדה הערבות לערוב לתשלום כל סכום (בגבולות הערבות) שיגיע למשיבות מאת המבקשת "בקשר עם הסכם חכירה של קרקע בנשר. שיש אלוני בע"מ (להלן:"התובעת/המבקשת") הינה חברה שעיסוקה בתחום יבוא ושיווק חומרי גמר לבניה, לרבות מוצרי קרמיקה ואבן. חברת עמיר-קרקעות בתים ונכסים בע"מ (להלן":הנתבעת 1/המשיבה 1"), חברת לינדה ב.נ.ה. (בניה נכסים והשקעות) בע"מ (להלן:"הנתבעת 2 / המשיבה 2") וכן חברת נ.ע.ו.ז יזמות בניה 2003 בע"מ (להלן:"הנתבעת 3/ המשיבה 3") יקראו יחדיו "המשיבות" , הינן חברות העוסקות ביזמות נדל"ן. בתאריך 30.06.04 נחתם בין הנתבעות 1-2 לתובעת הסכם מכר, לפיו מכרה התובעת מגרש בישוב נשר (להלן:"המגרש") ובמקביל נכרת הסכם חכירה, בו חכרה התובעת את המגרש בתנאים מסוימים (להלן:"הסכם המכר/הסכם החכירה"). הנתבעת 2 ביצעה את העסקה בנאמנות עבור הנתבעת 3. בד בבד נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה (להלן:"הסכם ההלוואה"). ביום 19.9.04 נכרת הסכם נוסף בין הצדדים שהוגדר בשם "תוספת לעקרונות החכירה נספח 6.5 להסכם מיום 30.6.04". בהסכם זה נקבע כי התובעת תפקיד ערבות בנקאית ע"ס 120,000$ בידי בנק המזרחי (להלן:"נתבעת 4 ") בקשר עם הלוואה של הנתבעות 1-2 מבנק המזרחי, שמטרתה תשלום חלק מהתמורה לאלוני. אלוני הוציאה את הערבות על ידי בנק לאומי (להלן:"הנתבעת 5/ המשיבה 5"). לשיטתה של המבקשת- בהתאם לסעיף 8.2 לתוספת על הנתבעות 1-2 להחזיר את הערבות במוקדם מבין המועדים שנקבעו בסעיף: (א) עם פירעון הלוואת המחכיר לבנק, ביום 30.06.09 (ב) במועד סיום החכירה על פי הסכם החכירה (ג) במועד פינוי המגרש בפועל. בסעיפים 8.5 ו 8.6 לתוספת נקבע כי עצם מסירת הערבות הבנקאית לבנק המזרחי לא תגרע מזכויות אלוני כחוכר ו/או מחובות והתחייבויות הנתבעות 1-2 כמחכיר כלפיה, וכי תנאי מוקדם הוא שהבנק יאשר הסכמתו בסעיפים אלו. כן נקבע כי לפני מימוש הערבות הבנקאית וכתנאי מוקדם לכך על הבנק לשלוח דרישה בדואר רשום גם לאלוני, ובו יצוין כי הנתבעות 1-2 אינן עומדות בתנאי פירעון ההלוואה, ורק אם ההפרה הנטענת לא תוקנה תוך 30 יום יהיה בנק המזרחי רשאי לממש את הערבות הבנקאית. מוסיפה וטוענת התובעת/המבקשת כי, בשל חילופי גברי בהנהלת החברה לא שמו לב בעלי התפקידים באלוני לכך שבהתאם להוראות ההסכם בין הצדדים חידושי הערבות היו צריכים להיפסק עוד ביום 30.6.09. בפועל מיידי שנה חידשה התובעת את הערבות. כך היה גם לאחר 30.6.09. הנתבעות 1-2 לא הסבו את תשומת ליבה של התובעת לטעות זו ודרשו את חידוש הערבות מיידי שנה ואף איימו כי במידה והיא לא תוארך היא תחולט. במכתב שהוציא עו"ד אלי סלע ב"כ הנתבעות ביום 26.10.08, אל חשב התובעת חזר על הסכמות שנקבעו בין הצדדים ובו נקבע כי הערבות תוארך בשנה נוספת ועד 30.10.11. (עותק מכתב עו"ד סלע צורף לכתב התביעה). בין ב"כ הצדדים הוחלפו מכתבים רבים לעניין השבת הערבות, אשר בסופה ניתנה על ידי המבקשת הודעת ביטול להסכם שנכרת בין הצדדים לעניין מכירת הקרקע באזור נשר והוגשה תובענה זו. ביום 24.1.011 ניתן צו מניעה זמני ארעי, התבקשה תגובת המשיבות והתיק נקבע לדיון במעמד הצדדים. ביום 17.02.11 התקיים דיון בפני והמצהירים מר עדי שביט ומר אלי סלע נחקרו על תצהיריהם. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בע"פ. כמו כן הותר לצדדים להגיש אסמכתאות משפטיות עד ליום 22.02.11. דיון המבחנים למתן סעד זמני, קבועים בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, כוללים הוכחת קיומה של זכות לכאורה על בסיס ראיות מהימנות (שאלת סיכויי ההצלחה של המבקשות בתביעתן); שיקולי מאזן הנוחות; ושיקולי יושר (האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש). אין חולק כי בין המשיבות למבקשת נכרת חוזה למכירת קרקע והחכרה לידי המבקשת ונמסרה כתב ערבות כדין. המבקשת מבססת את דרישתה למניעת חילוט הערבות במיוחד בטענות אלה: המשיבה סירבה להחזיר את הערבות הבנקאית, על אף בקשות חוזרות ונשנות מצד המבקשת. לשיטתה המשיבה נמצאת בהפרה יסודית של ההסכם שנכרת בניהם, וביום 04.01.11 שלחה המבקשת למשיבה הודעת ביטול על הסכם החכירה, לקרקע נשוא תובענה זו. על המשיבה היה להשיב לידי המבקשת את הערבות הבנקאית להסכם עד ליום 30.06.09. לשיטתה של המבקשת אין המדובר על ערבות בנקאית אוטונומית לאור העובדה שבהסכם בין הצדדים בסעיפים 8.5 ו 8.6 לתוספת עולה כי הצדדים הכפיפו את הערבות לעסקת היסוד. בנק המזרחי (המשיבה 4) לא עמד בתנאי המקדמי לצורך דרישת מימוש הערבות הבנקאית, לא טען כי קיימת הפרה בהחזר ההלוואה של המשיבות, לא פנה למבקשת, ולא העניק למשיבות אפשרות לתקן את ההפרה תוך 30 יום. ההפרה הנטענת, הינה של המשיבות ולא של המבקשת, דבר שאינו מאפשר מימוש הערבות הבנקאית שניתנה בהתאם להסכמת הצדדים לה היה מודע הבנק מזרחי בהתאם להסכם עם המשיבות 1-2. בנוסף גם לו הייתה זו ערבות אוטונומית, וגם לו התקיים התנאי המקדמי להגשתה לפירעון, לשיטתה של המבקשת מתקיימים בעניינה חריגים לעקרון האוטונומיות של הערבות, כדלקמן: הערבות פקעה וההסכם בוטל. מתקיים החריג של "נסיבות מיוחדות". בנוסף מתקיים חריג המרמה בנסיבות העניין. לא מתקיים עקרון ההתאמה וזאת מאחר ושמה של המשיבה 3 בכתב הערבות אינו תואם את השם המופיע בתדפיס רשם החברות. במצב בו החיוב העיקרי פקע, פוקעות גם הערבות הבנקאית. היה על המשיבות 1-2 להשיב למבקשת, לאור הגבלת תוקפה באופן מפורש בחוזה, והן לאור ביטול ההסכם כדין. נסיבות מיוחדות - "לשון החוזה קובעת כי הערבות הבנקאית פקעה ביום 30.06.09."- מתקיים לכאורה חריג בנסיבות המיוחדות. הפרת הסכם מרמה- העמימות הנוגעת לנושא ההלוואה שלהבטחתה ניתנה הערבות ודרך התנהלותן של המשיבות 1-2. בהסכם שבין הצדדים נקבע מפורשות כי ההלוואה הייתה צריכה להסתיים ולהיפרע, זה מכבר והיה על המשיבות להשיב את ההלוואה עד ליום 30.06.09. אין דעתי כדעת המבקשת. עיקר טעמיי לכך הם אלה: ראשית, האוטונומיות של הערבות אינה נפגעת ע"י ציון העילה למתן הערבות בסעיף 8 בתוספת לעקרונות החכירה נספח 6.5 להסכם מיום 30.06.04, (ראה רע"א 4256/03 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בנייה בע"מ, פ"ד מח (1) 450, 455). שנית, כשם שהעילה למתן ערבות אינה חותרת תחת עקרון העצמאות, כך מכתב הביטול של המבקשת (מיום 04.01.10) אינו פוגע בעקרון העצמאות הערבות. עקרון העצמאות הוא זה המושל בכיפה. אין בכוחן של טענות המבקשת ליטול את הבכורה מעקרון העצמאות (ראה רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות, פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בנייה ופיתוח בע"מ, פ"ד נח (5) 535. שלישית, החריגים להצדקת עיכוב פירעונה של ערבות בנקאית, אומנם עומדים בניגוד לעקרון העצמאות, אך רק בנסיבות מיוחדות וחריגות יסכים בית המשפט להתערב בסיכום מסחרי ברור ולפגוע בעקרון העצמאות כתוצאה ממרמה או מנסיבות המיוחדות. איני סבור שהמבקשת הצליחה להוכיח את הטעון הוכחה בכדי לזכות בסעד המבוקש. בע"א 11123/03 ט.ש.ת. חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון (פורסם במאגר נבו) מציין השופט עדיאל (בפסקה 8 לפסה"ד), כי: "עקרון בסיסי עליו מושתתת ערבות בנקאית אוטונומית, הוא עקרון העצמאות, אשר מקנה לעסקת הערבות מעמד עצמאי ומנתק אותה מעסקת היסוד, שהערבות באה לתמוך בה ולחזקה. עקרון זה מקנה בטחון למוטב, שבהתקיים התנאים הנקובים בכתב הערבות, הוא יוכל לממש את הערבות מבלי שיהיה תלוי בהכרעה במחלוקות אשר מקורן בעסקת היסוד ... אכן, 'ייפוי-כוחן של טענות שיסודן בעסקת היסוד, ויהיו אלה אף טענות שניתן לבססן בראיות לכאורה, למנוע מהנערב לחלט את הערבות, עשוי לגרוע מתכליתה של הערבות הבנקאית לשמש כאמצעי חשוב להקניית ביטחון ויציבות בעסקאות מסחריות". בהמשך, בפסקה 11 לפסה"ד, נאמר: "הפסיקה הכירה, כידוע, בשני חריגים לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית: חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות, שבהתקיימם עשויה להיפגע עצמאותה של הערבות. חריג המרמה מתקיים רק במקום שבו בוצע מעשה תרמית חמור מצד המוטב ... החריג האחר לעקרון העצמאות של הערבות הבנקאית הוא החריג של ה"נסיבות המיוחדות". חריג זה מתקיים כאשר קיימות נסיבות מיוחדות שעניינן 'התנהגות חמורה במיוחד של הנערב, אף שאינה מגיעה כדי מרמה' (רע"א 2078/02 מוניטין עיתונות בע"מ נ' עו"ד מטרי, פ"ד נו(6) 97, בעמ' 102), או התנהגות שרירותית מצד הנערב בבואו לדרוש את חילוט הערבות, או התנהגות המונעת בעליל משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות (רע"א 1765/00, 3581/00 לעיל, בעמ' 452; ע"א 340/78 איליט בע"מ נ' אלקו, חרושת אלקטרו מכנית ישראלית בע"מ, פ"ד לב(3) 318, בעמ' 323; רע"א 222/87 פיתוח כוכב יאיר אגודה שיתופית בע"מ נ' דביר ג.פ.ש. חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פ"ד מא(4) 430, 433; ע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות ובנייה בע"מ ואח', פ"ד מח(1) 450, בעמ' 455). הפעלתם של חריגים אלה, צריך שתיעשה במשורה, כשעל בית המשפט לשקול את הצורך להגן על מוסד הערבות, ומנגד לו-את הצורך למנוע מימוש ערבויות בידי מוטב הנגוע במרמה או בחוסר תום לב ואי הגינות בולטים' (רע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בנייה ופיתוח בע"מ (טרם פורסם), , סעיף 4 להחלטה). אין די בקיום מחלוקת חוזית בין הצדדים לעסקת היסוד בכדי להרים את הנטל להוכיח "הנסיבות המיוחדות" (ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י. ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ, פ"ד נח(3) 118 בעמ' 133). יש צורך להוכיח אי הגינות בולטת בקיום החוזה, כמו: מקרה שבו המוטב דורש מימוש ערבויות ביצוע שניתנו בהקשר לעסקת יסוד מקום שאישר בכתב לצד האחר את דבר סיום ביצוע העבודות, או כאשר דורש הוא את מימוש הערבויות כאשר חוסר תקפותה של עסקת היסוד אינו מוטל בספק. ברע"א 713/05 קרית שדה התעופה בע"מ נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל בע"מ ואח', תקדין עליון 2004(1) 3633 קבע השופט גרוניס (בפסקה 5 לפסה"ד), כי "בכדי שתתקיים הצדקה למניעת מימושה של ערבות אוטונומית אין די בחוסר תום ליבו של הנערב אלא נדרשת התנהגות חמורה במיוחד מצידו". ברע"א 1084/04 פרירון חברה להשקעות פיתוח ובניין בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ ובנק לאומי לישראל בע"מ, , הוסיף וקבע השופט גרוניס (בפסקה 4 לפסה"ד) כי: "גם האמירה, כי המוטב פעל לכאורה בחוסר תום לב אינה חייבת להביא לקביעה, כי עסקינן בנסיבות מיוחדות. דרוש חוסר תום לב קיצוני על מנת שנאמר כי מתקיים החריג של נסיבות מיוחדות". ובהמשך אותה פסקה קבע בית המשפט: "כוחה ומעמדה של הערבות הבנקאית ייפגעו באופן ניכר אם די יהא בהעלאת טענות רגילות הנוגעות לעסקת היסוד, אף אם נתמכות הן בראיות לכאורה, בכדי להביא למתן סעד זמני שימנע את מימוש הערבות" רביעית, יישומן של אמות מידה אלה על עובדות המקרה שבפני, הביאני לידי המסקנה הלכאורית כי לכל היותר עניין לנו במחלוקת חוזית בין המבקשת לבין המשיבות זו אינה עומדת לדיון ולהכרעה במסגרת הנוכחית. יתר על כן. מחלוקת חוזית, עמוקה וחריפה ככל שתהא, אין די בה על מנת להקים את חריג הנסיבות המיוחדות. שיקול של מדיניות שיפוטית ראויה, מצריכה ליתן תוקף לערבות הבנקאית ולא לפגוע בחיי המסחר התקינים. חמישית, המבקשת לא השכילה להוכיח כי עמדת לה זכות לכאורה למניעת חילוט הערבות בשלב הנוכחי. הואיל ובערבות בנקאית אוטונומית עסקינן, הרי משנתמלאו התנאים הנקובים בכתב הערבות למימושהּ ומאחר שלא מתקיים חריג הנסיבות המיוחדות בענייננו, מתבקשת המסקנה שאין למנוע (ולו זמנית) את חילוט הערבות. העובדה שקיים סיכוי כי בסופה של דרך תזכה המבקשת בתרופה חוזית כזו או אחרת מכוח עסקת היסוד, ואינני מכריע בכך כעת, איננה מזכה (בשלב הנוכחי) את המבקשת בסעד זמני המורה על מניעת חילוט הערבות הבנקאית. יפים בהקשר זה דברי השופט ריבלין ברע"א 73/00 AMS Technical Systems Inc. נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(2) 394, 401, לפיהם: "אין בחילוט הערבויות כדי לגרוע מזכויותיה של המבקשת לתרופות חוזיות על פי עסקת היסוד, אלא שתרופות אלה, שלעתיד, אין בכוחן לזכות את המבקשת לקבל סעד זמני המעכב את חילוט הערבויות היום, או כל סעד המקצץ בכנפיו של עקרון העצמאות ומתנה בפועל את פירעון הערבות הבנקאית בבירור המחלוקת העולה מעסקת היסוד". אף מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות. הערבות הבנקאית היא בּטוחה אולטימטיבית. היא אמורה ליתן ביטחון מלא למקבלהּ. אך מובן ומתבקש הוא, כי משבחרה המבקשת להמציא כתב הערבות בנקאית אוטונומי, נתנה מראש, את הסכמתה לניתוק הערבות מן התנאים שפורשו בעסקת היסוד בכל הנוגע למימושה. סוף דבר הבקשה נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 24/1/011, בטל בזה. המבקשת תישא בהוצאות המשפט המשיבות וכן בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 9,000 ₪ עבור משיבות 1-3 ו 9,000 ₪ נוספים עבור משיבה 4. המזכירות תעביר את הסכום הנ"ל מתוך הפיקדון שהופקד בבית המשפט והיתרה תוחזר למבקשת. ערבותצו מניעהצוויםערבות בנקאיתבנקחילוט ערבותחילוט