קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף חוות דעת לשאלות הבהרה: הבקשה: 1. בפניי בקשה להתיר לתובע לשלוח שאלות הבהרה למומחה האורטופדי שמונה בהסכמה בין הצדדים, פרופ' מירובסקי, וזאת בהתייחס לחוות דעת שניתנה בעניינו של התובע בגין תאונות נוספות שעבר עובר לתאונות נשוא כתב התביעה. העובדות הצריכות לענייננו: 2. התובע, יליד 16.8.69, נפגע בארבע תאונות דרכים שהן נשוא כתב תביעתו בהליך זה: האחת מיום 21.4.04, השניה מיום 16.11.05, השלישית מיום 16.7.06, הרביעית מיום 6.6.07. 3. לשם בדיקת התובע מונה - בהסכמה בין הצדדים - האורטופד, פרופ' מאירובסקי, אשר בדק את התובע וקבע כי נותרו לו 10% נכות לצמיתות בגין הגבלת תנועות בצוואר. עוד קבע המומחה כי 2/3 מהנכות "שייכת למצבו קודם התאונה", ואילו יתרת הנכות, בשיעור 3%, מקורה בתאונות מיום 21/4/04 (1% נכות) ומיום 16/11/05 (2% נכות). בגין התאונות מיום 6.7.06 ו-6.6.07 קבע המומחה כי לא נותרה נכות לצמיתות. 4. לאור קביעות אלה שלח התובע למומחה שאלות הבהרה, אולם לא היה בשאלות אלה בכדי לשנות מהאמור בחוות דעתו. 5 עוד בשנת 2001 נפגע התובע בשתי תאונות דרכים אחרות, האחת מיום 5.6.01 והשניה מיום 18.6.01 - בגינן הגיש תביעה קודמת במסגרתה מונו לו שלושה מומחים: האחד, ד"ר מושייב, אורטופד, אשר קבע כי בגין התאונות הנ"ל לא נותרה לתובע נכות צמיתה בצוואר; השני, פרופ' רכס, נוירולוג, אשר קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות נוירולוגית; השלישי, ד"ר גורביץ', א.א.ג., אשר קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות לצמיתות. 6. לאור העובדה שקביעות ד"ר מושייב וקביעות פרופ' מירובסקי אינן מתיישבות לכאורה אחת עם השניה, ביקש ב"כ התובע, בישיבה שהתקיימה ביום 11.1.11, לאפשר לו לשלוח למומחה שאלות הבהרה, כאשר הפעם לשאלות ההבהרה יצורף עותק מחוות הדעת שניתנה על ידי ד"ר מושייב. 7. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה משעה שעסקינן בתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"), הרי שבהתאם לקבוע בתקנות 8 - 9 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז - 1986 (להלן: "התקנות"), אסור להעביר למומחים רפואיים חוות דעת רפואיות קודמות. בכל מקרה טוענת הנתבעת כי גם אם תותר הצגת שאלות הבהרה למומחה הרי שהצגת חוות דעת קודמת למומחה אינה באה בגדר שאלות הבהרה. דיון: 8. התקנות הרלבנטיות לענייננו הן כאמור תקנות 8 ו-9, הקובעות כי במסגרת המסמכים שיומצאו למומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט, לא תומצאנה חוות דעת רפואיות. 9. עיון בפסיקה הרלוונטית מלמד כי בעוד שאין כל מחלוקת כי כאשר ממונים מס' מומחים באותו הליך משפטי, רשאים הצדדים להעביר למומחה את חוות הדעת של כל המומחים האחרים שמונו, הרי שכאשר מדובר בחוות דעת מהליכים קודמים המתייחסים לעברו של הנתבע, קיימת מחלוקת פוסקים, וכלל לא ברור האם ניתן להעביר למומחה חוות דעת מהליכים קודמים, אם לאו. 10. מצד אחד, יש הטוענים כי האיסור בהעברת חוות דעת מתייחס אך ורק לחוות דעת מטעם הצדדים, ואילו כאשר מדובר בהעברת חוות דעת של מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, בתחומי מומחיות קרובים, ייתכן ויהיה מקום להתיר העברת חוות דעת שכזו [ראה רע"א 33/89 שילוח חברה לביטוח בע"מ נ' ידידים, פד"י מ"ג (4) 375 (1989) - דברי כב' השופט ריבלין בעמ' 571 ; רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' עומר סאלח (2001), פד"י נה (3) 97, בעמ' 100, (להלן: "פרשת לה נסיונל"). לדידם של אלה המתירים העברת חוות דעת מומחה מטעם בית משפט בהליך קודם, הרי שמשעה שמדובר במומחה ניטראלי, לא קיים החשש להשפעה בלתי הוגנת או חוסר תום לב, ובכל מקרה העברת חוות דעת שכזו רק תמנע כפילויות ומסקנות סותרות. 11. זאת ועוד, אלה המצדדים בהעברת חוות דעת קודמות למומחה, מצדדים בהעברת חוות דעת שכזו לאחר שהמומחה כבר נתן את חוות דעתו. 12. בעניין אחרון זה ראה: א. את דבריה של כב' השו' שטרסברג כהן בפרשת לה נסיונל: "שני הטעמים [למנוע הגשת חוו"ד מטעם והצורך לאפשר למומחה להגיע לחוו"ד באופן עצמאי - מ.ס.] אינן מתקיימים מקום שבו מבקשים להציג בפני מומחה שנתמנה בידי בית משפט חוות דעת של מומחה אחר שנתמנה אף הוא על ידי בית המשפט בין שמבקשים להציגה לו בטרם הכין את חוות דעתו ובין שמבקשים להציגה לו במסגרת חקירתו (אנגלרד בספרו הנ"ל, בעמ' 280). זאת לזכור כי המומחה הוא מוסד שהוקם על ידי החוק ותפקידו לסייע לבית המשפט להגיע לחקר מצבו של הנפגע לאשורו. יש להזרים אליו אינפורמציה אותנטית רלוונטית כדי לאפשר לו לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר.....מקל וחומר ניתן לומר כי ניתן להציג חוות דעתו של מומחה אחד למומחה אחר בחקירה בבית משפט לאחר שהמומחה האחר מסר את חוות דעתו שהרי במצב כזה אין חשש ממשי להשפעה על מסקנותיו ועל הערכותיו של המוממה שכבר גיבש את חוות דעתו העצמאית באופן בלתי תלוי." ב. וכן את דבריו של כב' השופט מלצר ברע"א 1858/08 הדר חברה לביטוח נ' גלית אמויאל מיום 9/7/08 [להלן:" פרשת הדר"] "שונה הדבר כאשר המומחה הממונה הנוסף השלים את חוות דעתו, ואשר הצגת המסמכים מתבקשת לצורך עימותו הממוקד של המומחה עם מסקנות המוסקות בידי בעל הדין מפרוטוקול חקירתו של המומחה הקודם במסגרת החקירה הנגדית... יפים לעניין זה דבריו של המשנה לנשיאה א. ריבלין בפרשת פרידמן: 'לכאורה אין הצגת הפרוטוקול שונה מהצגת חוות הדעת של המומחה האחר'.. לעומת זאת לאחר שגובשה חוות הדעת בידי המומחה, ניתן לנהוג בגישה ליברלית מעט יותר, ולאפשר - אף זאת בנסיבות המתאימות ובהתאם לשיקול דעתה שלה הערכאה הדיונית - את הצגת פרוטוקול עדותו של המומחה הקודם בפני המומחה הנוסף במסגרת חקירתו הנגדית... ככל שבית המשפט מוכן לאפשר את הצגת הפרוטוקול בפני המומחה במסגרת החקירה הנגדית, אין מניעה שיאפשר גם לבעל דין לפי בקשתו להעביר למומחה את הפרוטוקול לעיונו בסמוך לפני מועד החקירה הנגדית, ככל שיש בכך כדי לייעל ולקצר את הדיון בבית המשפט". 13. מצד שני ישנם כאלה השוללים גישה זו. לטענתם משעה שמדובר בחוות דעת קודמת בדבר מצבו הקודם של הנפגע - כאשר לדידם אין זה משנה אם מדובר בחוות דעת מטעם צד או מטעם מומחה ניטראלי שמונה על ידי בית משפט - הרי שלאור הוראותיו הברורות, לטענתם, של החוק והתקנות חוות דעת שכזו אינה מותרת בהצגה למומחה רפואי שמונה במסגרת הליך אחר [ראה רע"א 1426/03 נאסר בלל נ' שולי אברג'ל]. 14. את המחלוקת סיכמה כב' השופטת גרסטל במסגרת בר"ע 1671/04 אליהו חברה לביטוח ואח' נ' עמית מיכל - מיום 6/10/04 [להלן :"פרשת מיכל עמית"] באופן מאיר עיניים לאמור: "מן המקובץ עולה שניצבים זה מול זה שני עקרונות שלעיתים עלול להיווצר ביניהם ניגוד. מחד גיסא עומד ביניהם עקרון האובייקטיביות שבא לידי ביטוי בדרישה שחוות הדעת תגובש, ככל האפשר, לנוכח התרשמות בלתי אמצעית מהחומר הרפואי האותנטי שהוצג למומחה - וממנו בלבד; ומאידך גיסא עקרון הניטראליות שלפיו חזקה על המומחה שידע לייחס את המשקל הראוי לכל חומר שהובא לפניו, לרבות חוות הדעת של רופא אחר, ושעצם העובדה שהמומחה מטעם בית המשפט הוא ניטראלי - די בה כדי לאפשר להעביר לו חוות דעת אחרות, ובלבד שלא נערכו מטעם בעלי הדין, ושאינן חוות דעת שנערכו מטעם המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעת נכות כללית.. המקרה שלפנינו מצריך איזון בין שני עקרונות אלה.. תוצאת האיזון הנדרשת נגזרת, בין היתר, במידת הצורך להעביר למומחה הממונה חוות דעת קודמת... ככל שחוות הדעת מתייחסת למצבו הרפואי של התובע עבור לתאונה ושמטרתה להעיד על השפעת התאונה על מצב קודם באמצעות השוואה בין המצב הבריאותי לפני התאונה לפני המצב שאחריה - הרי שניטה לגלות למומחה את חוות הדעת הקודמת, כדי לאפשר לו למלא את תפקידו נאמנה". עד כאן הם הכללים הצריכים לענייננו. ומן הכלל אל הפרט: 15. במקרה שלפנינו מחד גיסא ד"ר מושייב אשר בדק את התובע בגין תאונות דרכים משנת 2001 נשוא התביעה הקודמת קבע כי לא נותרה כל נכות צמיתה בגין הפגימות בצוואר. מאידך גיסא, פרופ' מירובסקי אשר בדק את התובע בגין התאונות משנת 2004 ועד 2007 נשוא כתב תביעה זה, קבע כי יש לייחס 2/3 מהנכות (6.6%) שמצא לעברו של התובע. 16. ב"כ הנתבעת סומכת טיעוניה על שני פסקי דין האחד מ - 10/5/2001: ע"א 1422/01 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' גהאן עבד אל רחמן השני מ - 27/2/2003: ע"א 1426/03 נאסר באלאל נ' שולי אברג'ל , אולם עינינו הרואות כי קיימת פסיקה מאוחרת [ראה למשל 'פרשת הדר' או 'פרשת מיכל עמית'] ממנה עולה כי בשאלה האם מותר להמציא למומחה שמונה חוו"ד רפואיות קודמות קיימת בעצם 'מחלוקת פוסקים' וכי ההלכה איננה חד משמעית וברורה לכאן או לכאן כפי שמנסה להציג זאת הנתבעת. דווקא אותה פסיקה מאוחרת היא זו התומכת בטיעוני התובע. 17. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובפסיקה אני סבורה כי בנסיבות המקרה שלפנינו גובר האינטרס שלא תתקבלנה מסקנות סותרות אשר תגרומנה לתובע "ליפול בין הכסאות" בעת קביעת הפיצוי. לפיכך אני סבורה כי יש להתיר הצגת חוו"ד הרפואית שניתנה על ידי ד"ר מושיוב בהליך קודם בפני פרופ' מירובסקי. 18. מסקנתי זו מקבלת משנה תוקף שעה שהמומחה כבר ערך את חוות דעתו ואף השיב על שאלות הבהרה, וזאת כאמור לאור ההלכות שצוטטו על ידי לעיל. 19. באשר לטענת הנתבעת כי בכל מקרה אין המדובר בשאלות הבהרה: צודקת ב"כ הנתבעת בדבריה לפיהם עפ"י הקבוע בפסיקה ההבדל שבין שאלות הבהרה לבין חקירה נגדית הנו שבעוד ששאלות הבהרה נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת הרפואית, הרי שחקירה נגדית של מומחה רפואי על חוות דעתו מטרתה לקעקע ולערער את המסקנות אליהן הגיע המומחה בחוות דעתו. אולם אני סבורה כי האבחנה האמורה נכונה לגבי מצב בו מתבקשת התייחסות המומחה למסמכים שכבר עמדו בפניו וכבר ניתנה התייחסותו לגביהם אך אינה נכונה לגבי מצב בו מבקשים לקבל את התייחסותו הראשונית של המומחה למסמכים חדשים שלא עמדו בפניו בעת שערך את חוות דעתו - כמו במקרה שלפנינו. או אז אני סבורה כי יש תחילה להציג מסמכים אלו למומחה לאפשר לו לגבש עמדתו באשר לאותם מסמכים - במקרה שלנו חוות הדעת - ורק לאחר קבלת התייחסות המומחה ניתן לשלוח שאלות הבהרה או לזמנו לחקירה. 20. במצב דברים זה ולאור קביעתי כי ניתן להעביר למומחה את חוו"ד אני מורה למומחה, לאחר שיעיין בחוו"ד להשיב על השאלה הבאה: לאחר שעיינת בחוו"ד של ד"ר מושיוב ובתיקו הרפואי של התובע (לפני אחרי התאונות משנת 2001) עד כמה ובאיזה מובן אם בכלל יש באמור בחוות הדעת של ד"ר מושיוב כדי לשנות מהאמור בחוות דעתך? המומחה ישיב על השאלה האמורה אשר תועבר לו בזו הלשון ובמצורף לחוות דעתו של ד"ר מושייוב על ידי ב"כ התובע וזאת בתוך 14 יום מהיום כאשר המומחה מתבקש להשיב על השאלה בתוך 30 יום נוספים עם העתקים לבימ"ש ולצדדים. 21. בנסיבות העניין ולאור העובדה כי מדובר בסוגיה המצויה ב'מחלוקת פוסקים', [ועל אף פריצת הגדר על ידי שני הצדדים גם יחד בעניין הגשת בקשות ותגובות ללא קבלת היתר מבימ"ש ובניגוד לאמור בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד 1984] לא ראיתי לעשות צו להוצאות. צירוף חוות דעתשאלות הבהרה למומחהחוות דעת