קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף ראיות חדשות לאחר דיון הוכחות: 1. בפני בקשה לצירוף ראיות חדשות לאחר תום שמיעת הראיות. הבקשה הוגשה על ידי עזבון המנוח ז"ל ואח' (להלן: "המבקשים" או "התובעים") כנגד עמותת בית הכנסת רבי מאיר בעל הנס לעולי פרס אופקים (להלן:"בית הכנסת") ואח' (להלן:"המשיבים" או "התובעים"). העובדות הצריכות לעניין 2. בתאריך 10/6/02 ביצע המנוח עבודת בנייה, תיקון ושיפוץ של תקרה אקוסטית בבית הכנסת. תוך כדי ביצוע העבודה, בעומדו על פיגום נייד, קרס הפיגום, והמנוח צנח אל מותו. עזבונו ותלוייו של המנוח הגישו תובענה כנגד הנתבעים בעילה של רשלנות. 3. בתום שמיעת הראיות ולאחר הגשת סיכומים מטעם התובעים ומטעם חלק מהנתבעים הגישו התובעים בקשה לצירוף ראיות חדשות - היא הבקשה אשר בפני. טענות המבקשים 4. התובעים מבקשים להתיר להם לצרף לתיק המוצגים מטעמם אסמכתאות המעידות על היות המנוח שכיר בחייו (ולא עובד של בית הכנסת) וכן את תיק חברת חשמל על שם בית הכנסת, ממנו עולה כי כתובתו הרשומה של בית הכנסת הינה ברח' אופקים 7 - היא כתובתו של הנתבע 3. 5. התובעים טוענים, כי מדובר בראיות מפריכות בהתייחס לעדות הנתבע 3 שנשמעה לראשונה בבית המשפט, לפיה "המנוח נהג לבצע עבור בית הכנסת עבודות שונות ורבות ללא תשלום וזאת בנוסף לעבודת בניית התקרה כחמש שנים לפני מועד האסון" (סע' 2א לבקשה). התובעים טוענים, שאין זה סביר, שהמנוח שהיה מפרנס יחיד במשפחתו עבד בעבודות בנייה "רחבות היקף" כלשונם, וזאת ללא תשלום, ומשכך הם מבקשים להמציא אסמכתאות המעידות, כי המנוח עבד כשכיר במשרה מלאה במקום עבודה אחר. 6. באשר לתיק חברת חשמל המתנהל על שם בית הכנסת, מציינת ב"כ התובעים, כי לאחרונה הגיע לידיה מידע לפיו חשבון החשמל של בית הכנסת בו אירע האסון רשום על שם הנתבע 3 ואף משולם על ידו. לפיכך, טוענים התובעים, כי צירופה של ראיה זו יחזק עובדות וראיות אחרות שהוגשו על ידי התובעים "לעניין הוכחת תפקידו של הנתבע 3 בבית הכנסת לרבות היותו חבר ועד בית הכנסת ומנהל בית הכנסת הלכה למעשה" (סע' 8 לבקשה). התובעים מפנים לפסיקה, לפיה "שיקולי צדק והשאיפה לבירור האמת צריכים לגבור על שיקולי פרוצדורה". תגובת המשיבים 6. הנתבע 3 מתנגד למבוקש מכל וכל. הנתבע מפנה לעובדה ששמיעת הראיות הסתיימה, והיענות לבקשה תפתח את ההליך מתחילתו, ומשכך אין להיענות למבוקש. זאת ועוד. הנתבע 3 טוען , כי לא טען בעדותו שהמנוח ביצע עבודות בניה ושיפוץ רחבות היקף, אלא הסביר, כי המנוח "הוא היחיד שהיה מתקן, מסדר את בית הכנסת. הוא גם עשה דברים אחרים בבית הכנסת, הוא בא לעזור, וכל דבר שאומרים לו הוא היה מתנדב ואומר אני בא ועושה את העבודה". הנתבע 3 הבהיר, כי המנוח היה עושה את העבודות בבית הכנסת בזמנו הפנוי ולא בשעות עבודתו, וזאת לאחר שבית הכנסת היה רוכש את החומרים הנדרשים לצורך ביצוע העבודה. משכך נטען, כי אין צורך באסמכתאות המעידות על היות המנוח עובד שכיר במקום עבודה אחר, וממילא לא נטען אחרת. 7. באשר לצירוף תיק חברת החשמל מבהיר הנתבע 3, כי לאורך כל הדרך הבהיר שנהג לסייע בקביעות בניהול ובהפעלת בית הכנסת. עוד הוסיף הנתבע 3 והסביר, כי בזמנו, לאחר בניית בית הכנסת וחיבורו למערכת החשמל, ולבקשת חברת חשמל הוא מסר את פרטיו כאיש קשר ותו לא, וכן ציין, כי חשבונות החשמל של בית הכנסת נשלחים אל תא הדואר של בית הכנסת ומשולמים באמצעות הוראת קבע מחשבון הבנק של בית הכנסת. נתבע 3 מוסיף ומציין - בצדק, יש לומר - כי אף אם שמו היה מופיע על חשבון החשמל של בית הכנסת, הוא לא יכול היה להיחשב כבעלים של בית הכנסת יותר מכל מתפלל אחר. הנתבע 5 הצטרף לתגובתו של נתבע 3. תשובת המבקשים 8. התובעים טוענים בתשובתם, כי מתגובת הנתבע 3 אנו למדים, כי הוא הגורם הרשום "כבעליו של חוזה ההתקשרות עם חברת חשמל והגורם המשלם". התובעים ממשיכים וטוענים - בניגוד לנטען בבקשתם - כי כתובתו הרשמית של בית הכנסת לצורך קבלת דברי דואר הינו ת.ד. 60 באופקים, אלם המפתח לתא הדואר מצוי בידי הנתבע 3, וכן נטען כי לבית הכנסת חשבון בנק פעיל המתנהל על ידי שולחיו, וכי הנתבע 3 הינו מיופה כח , או בר הרשאה לפעול בחשבון, וזכותם להזים את עדותו של הנתבע 3 באמצעות צירוף המסמכים האמורים. למעלה מן הצורך אבהיר, כי הטענות העובדתיות הנכללות בתשובת התובעים הועלו לראשונה בתשובתם לתגובת הנתבעים ונטענו על דרך הסתם, ללא המצאת תצהיר לאימות תוכנם, ומשכך הינם חסרי כל ערך ראייתי. דיון והכרעה 9. התקנה העוסקת בסדר הבאת הראיות במהלך ניהול המשפט הינה תקנה 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי,, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), הקובעת: "(1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי לפי שיקול דעתו להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות" ובשאלת הזכות להביא ראיות מפריכות הבהיר המלומד א. הרנון בספרו "דיני ראיות", התשל"ד א 130 כדלקמן: ”אין איפה לדבר על זכותו של בעל דין להביא ראיות מפריכות, הואיל והעניין מסור לשיקולו של בית המשפט המקורי, והערכאה הערעורית לא תתערב אלא מנימוקים כבדי משקל. המבחן העיקרי הוא נטל ההוכחה. ענייין שהתובע נושא בנטל להוכיחו, אין מתירים לו לדחות את הבאת הראיות לגביו באמצעות עדות מפריכה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד". קרי: הכלל לעניין הגשתן של ראיות הראיות הינו, כי התובע מחוייב להגישן יחד עם כתב התביעה. רק מקום בו מצביע התובע על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מכלל זה, יאות בית המשפט להיענות לבקשתו, ויתיר הגשת ראיות נוספות מפריכות , כאשר השיקול המרכזי שישקל הינו השאלה האם ידע התובע על קיומה של הראיה שמבוקש להפריכה, או האם היה עליו לדעת קיומה. ( ראה ע"א 188/89 עזיאיזה נ' מ.מ. כפר דבורייה, פ"ד מז(1) 661, 665). עוד נקבע, כי הבאת עדות הזמה תתאפשר רק כאשר פרשת ההגנה כוללת ראיה שיש בה כדי להפתיע את הצד שכנגד, או כאשר מבקשים לערער את מהימנותו של עד שהובא על ידי הנתבע, וכך נקבע: "תקנה 158(א)(1) עליה נשענו המבקשים קובעת, כי: 'התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו, ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי לפי שיקול דעתו להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות'. הנה כי כן, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב לגבי התרת הבאת ראיות מפריכות, שהוגדרו בעבר בפסיקה כ'עדויות הזמה'. בקשר לזה נפסק, שעניין שעל התובע היה הנטל להוכיחו מלכתחילה - לא יינתן היתר להביא לגביו ראיות הזמה, אלא בנסיבות יוצאות דופן, ובהן - כאשר התובע הופתע מטיעון, או מראיות של הנתבע. קטגוריה נוספת הנכללת במסגרת זו היא כאשר מבקשים לערער את מהימנותו של עד שהובא על ידי הנתבע". (ראו: רע"א 1498/09 יעקב בן דוד אוחיון ואח' נ' יאיר גולדפינגר, פורסם בתקדין, סעיף 6 לפסק הדין; רע"א 1412/16 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש. פרידמן, ש. לנדסמן הנדסת בניין, פורסם בתקדין; ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח, ). ומן הכלל אל הפרט 10. הנני בדיעה, כי התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם ולא עמדו באף לא אחד מהתנאים הנדרשים לצורך אישור בקשתם להבאת ראיות חדשות ונוספות בשלב זה של התיק. ראש וראשונה יובהר, כי גירסת הנתבעים הינה גירסה עקבית ורציפה אשר באה לידי ביטוי החל מהגשת כתב ההגנה , עובר להגשת תצהירי העדות הראשית, חקירות העדים והסיכומים. רוצה לומר, כי אין ולא היה בגירסת הנתבעים כל שינוי עובדתי, או אחר בהתייחס לגרסתם הראשונית, וממילא לא הועלו על ידם במסגרת שמיעת הראיות כל עובדות חדשות, ו/או טענות שלא בא זכרן במסגרת כתב ההגנה, או תצהירי העדות הראשית. משכך ברור, כי הראיות שמבוקש להגישם עתה אינן מהוות בשום פנים ואופן "עדויות הזמה" אלא עובדות נוספות אשר ברצון התובעים להביאן עתה לידיעת בית המשפט, בתום שמיעת ראיות הצדדים. קרי: המבוקש הוא לבצע מקצה שיפורים של ראיות התביעה, דבר שהינו אסור על פי דין, ובית המשפט לא ייענה לבקשה כזו בשום פנים ואופן. 11. משקבעתי זאת, אין מקום לבדוק את טיב הראיות שמבוקש להגישן, אולם פטור בלא כלום לא ניתן, ומשכך אתייחס אליהן. אסמכתאות להיות המנוח שכיר - יובהר מיד, כי מעולם לא נטען שהמנוח לא עבד במקום עבודה אחר. נהפוך הוא, הנתבע 3 הדגיש הדגש היטב, כי המנוח ביצע את העבודות בבית הכנסת בזמנו הפנוי ובהתנדבות, כאשר עלול החומרים מומנה על ידי בית הכנסת עצמו. ב"כ התובעים מבקשת לטעון באמצעות צירוף ראיה זו, כי נוכח היות התובע עובד שכיר במקום עבודה אחר, לא היה בידו זמן פנוי, אלא שטענה זו לאו טענה היא, שכן כל אדם עובד נהנה גם משעות של פנאי בהן אינו עובד, והוא עושה בהן כחפצו, ובעניין אשר בפני השתכנעתי, כי המנוח נהג לבצע עבודות שיפוצים בבית הכנסת בהתנדבות ועל חשבון זמנו הפנוי, מה עוד שלא נטען אחרת, וממילא לא הוכח אחרת. מעבר לצורך אציין, כי הנני רואה במורת רוח את נסיונה של ב"כ התובעים לשתול בבקשתה טענה עובדתית שלא בא זכרה בעדות הנתבע 3. במה דברים אמורים? ב"כ התובעים טענה בבקשתה, כי אין זה הגיוני שהמנוח ביצע בבית הכנסת עבודות "רחבות היקף" בהתחשב בעובדת היותו עובד במקום עבודה אחר, אלא מאי? קראתי את עדות הנתבעים ואת עדותו של נתבע 3 בפרט ולא מצאתי כל אמירה לפיה נטען לכאורה, כי המנוח ביצע בבית הכנסת עבודות "רחבות היקף". כל שנטען הוא שהמנוח הירבה לסייע בעבודות תחזוקה ובנייה בבית הכנסת, ואף היה זה שבנה בהתנדבות את התקרה המקורית של בית הכנסת, הא ותו לא. לא זו אף זו, מקריאה חוזרת של עדויות ההגנה, לרבות עדותו של נתבע 3 עולה, כי במסגרת חקירת עדי ההגנה אל הועלתה ולא התגלתה כל עובדה חדשה, או בלתי ידועה, ומשכך אין בפני כל עובדה המצדיקה הבאת ראיות הזמה בשלב זה של המשפט. למעלה מן הצורך אציין, כי אילו סברה ב"כ התובעים, שעובדת היות המנוח עובד במקום אחר רלבנטית לתובענה, היה עליה לטעות ולהוכיח זאת במסגרת ראיותיה, מה עוד שמדובר בראיות אשר היו ברשותה , ו/או ברשות התובעים מאז ומתמיד. תיק חברת חשמל - גם במקרה זה לא סיפקו התובעים הסבר כלשהו לצורך בהגשת התיק כראיה דוקא בעת הזאת. ודוק: לו רצו התובעים להגיש את תיק חברת החשמל של בית הכנסת, היו יכולים לעשות כן שכן דבר לא מנע זאת מהם, וגם במקרה זה כמו בעניין האסמכתאות לעניין עבודתו של המנוח, מדובר במקצה שיפורים בשלב מאוחר מאד, ובית המשפט לא ייתן ידו לכך, מעבר לצורך אוסיף, כי אין דבר וחצי דבר "בראיה" זו, מה עוד שדברי ב"כ התובעים בבקשתה בהתייחס לצורך שבצירוף הראיה כללו "אי דיוקים", ולצערי לא בפעם הראשונה. במה דברים אמורים? בבקשתה טענה ב"כ התובעים, כי בית הכנסת נשוא התובענה רשום על שם הנתבע 3 (??) וחשבונות החשמל של בית הכנסת אף משולמים על ידו, ונשלחים לכתובתו. מתברר שאמירות אלו לא רק שהינן חסרות כל בסיס עובדתי, אלא שעומדות בניגוד מוחלט לאינפורמציה הרלבנטית, כפי שהובהר על ידי הנתבע 3 בתגובתו. מתגובת הנתבע 3 עולה פעם נוספת, כי מאז בניית בית הכנסת הוא משמש כרוח החיה ומסייע בניהולו, ממש כפי שטען לאורך כל הדרך. הנתבע 3 מפנה לעובדה שחשבונות החשמל של בית הכנסת נשלחים לכתובת תא דואר של בית הכנסת, ולא לכתובתו הוא, וכן הובהר, כי לבית הכנסת חשבון בנק, וחשבונות החשמל, כמו כל הוצאה אחרת הקשורה לבית הכנסת משולמים מחשבון הבנק של בית הכנסת בהוראת קבע. עוד הובהא, כי שמו של הנתבע 3 מופיע בהסכם לאספקת חשמל לבית הכנסת, כאיש קשר בלבד, וכי הוא עצמו לא היה מעולם צד להסכם בין בית הכנסת לבין חברת חשמל. הנני מצרה מאד על הנסיון לטעת עובדות שאינן אמת במסגרת נימוקי בקשה, התנהלות שאינה יאה לבעלי דין הגונים, ובודאי שאינה יאה לעורכת דין המנסחת את הבקשות. ב"כ הנתבעים לא שקלה לחזור בה מהבקשה נוכח תגובת הנתבע 3, ובמענה לתגובתו לא היססה להגיע למסקנה תמוהה, על פיה ניתן להסיק מהתגובה, שהנתבע 3 הינו הבעלים של חוזה ההתקשרות עם חברת חשמל(??), וכי מפתחות תא הדואר מוחזקים בידו, והוא מיופה הכח, או בעל ההרשאה להשתמש בחשבון הבנק של בית הכנסת. ב"כ התובעים לא טרחה לשתף את בית המשפט במקור "לקביעותיה העובדתיות" האמורות, ומשנטענו הדברים ללא תצהיר ועל דרך הסתם, אין מנוס מהמסקנה, כי מדובר באמירות חסרות כל ערך ראייתי. 12. מכל מקום אין מנוס מהמסקנה, כי התובעים לא חשפו כל ראיה חדשה במענה לטענות מפתיעות כל שהן שהועלו כביכול על ידי ההגנה, ומשכך לא שוכנעתי כי מדובר בראיות מפריכות. לא זו אף זו, אל שוכנעתי, כי מדובר בראיות שהתובעים לא ידעו על קיומם, או שלא היו יכולים להשיגם עובר לתחילת שמיעת הראיות בתיק. נהפוך הוא, מדובר בראיות שהיו בחלקן בידי התובעים (אסמכתאות לגבי עבודתו של המנוח), ובחלקן ניתן היה להשיגן באמצעות פניה פשוטה לחברת חשמל, או הגשת בקשת לבית המשפט למתן צו לחברת החשמל. 13. סוף דבר הבקשה נדחית בזאת. שכ"ט עו"ד בסך של 2,400 ₪ ישולם לכל אחד מהנתבעים 3, 4 ו-5. (סך הכל 7,200 ₪.) סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל וישולם ללא כל קשר לתוצאות המשפט. הוספת ראיותדיון הוכחותראיות חדשותדיוןראיות