קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבילות האזנת סתר: עניינה של החלטה זו בהתנגדות הנאשמים להגשת שיחות שהוקלטו בהאזנות סתר, אותן מבקשת המאשימה להגיש (להלן: "השיחות"). החלטה זו מתייחסת להתנגדות הנאשמים מטעמים הנוגעים למבחן המהותי של קבילות השיחות בלבד, שעניינו השאלה אם נתמלאו תנאי קבילותו של ה"תוכן" המוקלט על פי כללי הראיות. זאת להבדיל מטענות הנוגעות למבחן ה"טכני" שעניינו מהימנות ואמינות סרט ההקלטה בתור שכזה, והמבחן "הפורמאלי" שעניינו הבחינה אם עומדת ההקלטה בתנאי הקבילות של חוק האזנת סתר. השיחות אותן מבקשת המאשימה להגיש כוללות שיחות שהדוברים הם הנאשמים, עדים במשפט וכן מי שאינם יכולים להיות עדים במשפט, בין מפאת מצבם הרפואי ובין מפאת העובדה שנפטרו. לטענת המאשימה כל השיחות קבילות. לדבריה, ככל שאין מחלוקת אודות אופן ביצוע ההאזנות וזיהוי הדוברים - קבילות כל השיחות לעצם האמרות שהוקלטו מפי הצדדים לשיחה. בנוסף היא טוענת, כי השיחות מהוות ראיות גם לאמיתות תוכנן בכל אחד מהמצבים הבאים: שיחה בין דוברים שהם עדים במשפט - השיחה מהווה ראיה לאמיתות תוכנה בהתאם לעדות דובריה. לטענתה, ההקלטה הינה ראיה עצמאית, אשר ניתן להגישה כפי שמוגש כל מסמך בחומר החקירה, ולא רק על פי הדין החל על אמרת חוץ של עד כגון סעיף 10א לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971. שיחה בין דוברים שאחד מהם הוא עד במשפט - דברי הדובר שהוא עד במשפט מהווים ראיה לאמיתות תוכנם בהתאם לעדותו לרבות התייחסותו לדברי הדובר שאינו עד במשפט. שיחה בין דוברים ששניהם אינם עדים במשפט - שיחה זו מהווה לטענתה ראיה לעצם אמירת הדברים, ומהווה ראיה נסיבתית המשתלבת בשיחות אחרות שבפני בית המשפט, כך שבית המשפט יוכל ללמוד על אמיתות תוכן השיחות מהשתלבותה עם שיחות אחרות. טענות הנאשמים לעניין השיחות הן כדלקמן:א. אמרות בשיחות של מי שהינו עד במשפט יהיו קבילות לאמיתות התוכן רק לצורך הפרכה/אישוש עדותם בבית המשפט בהתאם לדין החל על כל אמרת חוץ של עד. ב. לעניין אמרות של מי שאיננו עד במשפט בשיחה עם מי שהינו עד במשפט - לטענת חלק מהסנגורים אמרות אלה אינן קבילות לאמיתות תוכנן, אלא לכל היותר לצורך הבנת תגובת הדובר שהינו עד במשפט, ואילו לטענת חלק מהסנגורים אמרות אלה אינן קבילות כלל.ג. אמרות בשיחות בין דוברים אשר שניהם אינם עדים במשפט אינן קבילות כלל ולכל מטרה שהיא. אין לקבל שיחות שאחד מהדוברים נפטר או שאיננו בהכרה בשל מצבו הרפואי, גם מהטעם שיהיה בכך כדי לפגוע בכבוד המת ולהכפיש את שמו של מי שאינו יכול להתגונן מפני האשמות העולות נגדו. דיון והכרעה השאלות הדורשות הכרעה הן כדלקמן:א. מה דינן של שיחות הכוללות דוברים שהם עדים/נאשמים במשפט ומי שאינם עדים במשפט. האם הן קבילות ולאיזו מטרה הן קבילות - לאמיתות תוכנן או לעצם אמירתן.ב. מה דינן של שיחות שכל הדוברים בהן אינם עדים במשפט.ג. באיזה אופן יהיו קבילות שיחות של עדים במשפט - האם יהיו קבילות רק על פי הקבוע בדין בנוגע לאמרת חוץ של עד, או שהן בעלות ערך ראייתי עצמאי. ד. האם אין לקבל שיחות שאחד מהדוברים נפטר או שאיננו בהכרה בשל מצבו הרפואי, מהטעם שיהיה בכך כדי לפגוע בכבוד המת ולהכפיש את שמו של מי שאיננו יכול להתגונן מפני האשמות העולות נגדו.שיחות הכוללות עדים/נאשמים ודוברים אשר לא יעידו במשפט לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ועיינתי בפסיקה הרלוונטית, הגעתי לכלל מסקנה כי האזנות הסתר הכוללות שיחה של נאשם/עד במשפט עם דובר שאיננו עד במשפט, הינן קבילות. דבריו של הנאשם/עד בשיחה הינם קבילים הן לעצם אמירתם והן לאמיתות תוכנן (בנוגע לאופן בו יהיו קבילות אמרות עד יפורט להלן). דבריו של מי שאיננו עד במשפט אינם קבילים לאמיתות תוכנם, אולם הם קבילים לעצם אמירתם. יודגש, כי על פי כללי הראיות, לא ניתן להגיש כל אמרה לעצם אמירתה, אלא יש צורך לבחון האם עצם האמירה, במנותק מתוכנה, רלוונטית ודרושה לעניין הנדון (ראו ספרו של י. קדמי, על הראיות, חלק שני בעמ' 555 ולפסקי הדן אליהם הוא מפנה). באשר לשיחות שהדוברים בהן הינם הנאשם/עד ואדם שאיננו עד במשפט, קיימת רלוונטיות לעצם אמירת הדברים על ידי אותם דוברים שאינם עדים במשפט, לשם הבנת דבריו של הנאשם או העד בשיחה, והקשרם. שיחה הכוללת רק את דבריו של הנאשם או העד הינה שיחה חלקית ובלתי מובנת, כאשר מבלי לדעת למה השיב הנאשם ובאיזה הקשר נאמרים דבריו, לא ניתן להבין את דבריו ומשמעותם. כך נקבע באופן מפורש, בשאלה זהה, בע"פ 5140/99 ע"פ 5209/99 ע"פ 7152/99 נחום וידאל נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 844 (להלן: "עניין וידאל"): "אלקיים גורס כי היות שלא הוזמנו הדוברים שעמם שוחח כעדים מטעם התביעה, הרי אין בדברים שהוקלטו מפיהם כדי לשמש ראיה קבילה כנגדו בהיותם עדות מפי השמועה. אלקיים אינו מלין על כך שבית-המשפט הסתמך על דבריו שלו ושל יתר הנאשמים כפי שהוקלטו ותומללו, אולם לשיטתו, לא היה ניתן להסתמך על דברים שנאמרו על-ידי דוברים האחרים, בני שיחם של הנאשמים. לשיטתו, אם מתעלמים מן הדברים שנשמעו מפי אותם דוברים, ניטל מן התמלילים הנופך ה"מפליל" שבהם. טענות אלה אין לקבל. ...עומדת למבחן השאלה אם דין הראיה להיפסל בהיותה עדות מפי השמועה. התשובה לשאלה זו היא בשלילה, מטעמים מספר. 16. הראשון להם הוא שאין זו עדות שמיעה. כבר נפסק כי דברים שנקלטו בהקלטה - שהוכחה כדבעי - הם ראיה טובה לכך שהדברים אמנם נאמרו (ע"פ 522/88 מדינת ישראל נ' יפרח [11]). על-כן דברים שאמרו בני שיחו של אלקיים, שלא העידו במשפט - אף אם אין בכוחם ללמד על אמיתות תוכנם, הרי יש בהם כדי להעיד על עצם אמירתם. אין למעשה מחלוקת בדבר ערכם הפרובטיבי של דברי המשוחחים האחרים בכל הנוגע לעצם אמירתם באוזניו של אלקיים. די בכך, לדעתי, כדי ללמד על פליליות הדברים שנאמרו מפיו של אלקיים אשר הגיב כפי שהגיב וענה כפי שענה לדבריהם ולשאלותיהם של בני שיחו. אמיתות דבריהם של אותם בני שיח אינה מעלה ואינה מורידה. העדות על עצם אמירת הדברים שנשמעו מפי בני שיחו של אלקיים לא באה אלא כדי להצביע על משמעות דבריו שלו. " יצוין כי לעניין פסק דין זה, אינני מקבלת את טענת הנאשמים כי בית המשפט לא הכריע בנושא זה, בשל כך שציין בהחלטתו כי בבית משפט קמא לא התנגדו הנאשמים לקבילותן של השיחות מטעם זה, שכן למרות שלא נטענה הטענה בבית משפט קמא, טענה זו נטענה בערעור ובית המשפט הכריע בה. ראו גם את שנקבע לעניין זה בת"פ 1062/04 מדינת ישראל נ' משה בן אדוארד רוימי, (21.12.2004): "אמרות ו/או הודיות הנאשם מחוץ לכתלי בית המשפט, קבילות מכוח סעיפים 12, 11 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, ועל כך אין חולק. דבריו של האדם האחר השותף לשיחה אינם באים לשם ראיה לאמיתות תוכנם אלא ככלי עזר להבנת התשובות ואמרותיו של הנאשם וככאלה, בהיותם מתועדים כהלכה בהקלטה (בהנחה שאין בפי הנאשמים טענות כנגד קבילותה הטכנית של ההקלטה) - אין מניעה לקבלם. (ראה בעניין זה ע"פ 5209 ,5175 ,5140/99 - נחום וידל נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (2), 844 )". לאור האמור, שיחה של נאשם עם מי שאיננו עד במשפט הינה קבילה לאמיתות תוכן דברי הנאשם ולעצם אמירת הדברים על ידי מי שאיננו עד במשפט. לעניין שיחה של עד עם מי שאיננו עד במשפט, אין בעובדה שהשיחה של העד כוללת דובר שאיננו עד כדי למנוע את קבילותה מטעם זה בלבד, כאשר דבריו של מי שאיננו עד במשפט יהיו קבילים לעצם אמירתם. שיחות שכל הדוברים בהן אינם עדים במשפט לטענת המאשימה, ניתן להגיש שיחות אלה לעצם אמירת הדברים ואולם היא תהווה ראיה נסיבתית המשתלבת בשיחות האחרות ובשאר חומר הראיות, כך שניתן יהיה ללמוד על אמיתות תוכנה מהשתלבותה עם השיחות האחרות שמוגשות לאמיתות התוכן. לטענת המאשימה ניתן ללמוד על כך מהאמור בעניין וידאל. את טענתה זו של המאשימה אין בידי לקבל. כאמור לעיל, על מנת שאמרות יהיו קבילות לעצם אמירתן, יש למצוא כי עצם האמירה במנותק מתוכנה הינה רלוונטית ודרושה לעניין הנדון. בעניין וידאל נקבע כי הרלוונטיות באותו מקרה היתה לשם הבנת דברי הנאשם ומשמעותם. בשיחה בה כל הדוברים אינם עדים במשפט, טעם זה אינו מתקיים. לפיכך, יש לבחון כל אמרה וכל מקרה לנסיבותיו ולבחון אם יש בעצם אמירת הדברים רלוונטיות לנושא הנדון, ורק אם נמצא כי כך הדבר, ניתן לקבל את השיחה, כאשר לא ניתן לקבוע באופן גורף כי ניתן להגיש כל שיחה כזו לעצם אמירתה, כעתירת המאשימה. באיזה אופן יהיו קבילות שיחות של עדים במשפט כאמור לעיל, המחלוקת הינה האם דין דברי עד בשיחה קבילים לאמיתות תוכנם בהתאם לדין החל על אמרת חוץ של עד בלבד, כדוגמת סעיף 10א לפקודת הראיות, או שמא מדובר בראיה עצמאית. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי באסמכתאות שהצדדים הפנו אותי אליהם, סבורני כי גם בעניין זה יש לבחון כל אמרה לגופה בהתאם לנסיבות. אכן, יהיו מקרים שבהם ניתן יהיה להגיש את ההקלטה כראיה עצמאית. זאת, בין היתר, ומבלי למצות את המקרים, אם עצם אמירת הדברים רלוונטית ודרושה לעניין, אם עצם קיום השיחה רלוונטית ודרושה לעניין או אם השיחה היא חלק מהאירוע נשוא כתב האישום. כך, מבלי למצות את הנושא, ניתן לחשוב על דוגמה בה מעיד עד כי אמר דבר מה לנאשם, כאשר מודעותו של הנאשם לעובדה זו היא רלוונטית ודרושה לעניין. במקרה זה, ניתן לראות בשיחה "מזמן אמת" של העד עם הנאשם, המתעדת את העובדה כי העד אמר דברים אלה לנאשם, ראיה עצמאית אשר ניתן להגישה כתוספת לעדות העד ולא על פי הדין הנוגע לאמרת חוץ בלבד. מנגד, ייתכנו שיחות אשר אין בהן ערך עצמאי נפרד לעדותו של העד ואשר ניתן יהיה להגישן רק על פי הדין החל על אמרת חוץ של עד. כך לדוגמא, בשיחות בהן העד מספר באוזני בן שיחו אודות האירוע נשוא כתב האישום אשר התרחש עובר לשיחה, תיאור שאין בו כל ערך ראייתי עצמאי פרט לכך שהעד סיפר קודם לכן לאדם אחר אודות האירוע עליו הוא מעיד בבית המשפט. בנסיבות אלה סבורני כי דין שיחה זו יהיה כדין כל אמרת חוץ של עד. אמרה מסוג זה אינה קבילה כתוספת לעדות העד על פי הכלל האוסר סיוע עצמי, לפיו אין ערך ראייתי לכך שעד חזר על סיפורו מספר פעמים בפני גורמים שונים (ראו ע"פ 232/55 היועץ המשפטי נגד מלכיאל גרינוולד, פ"ד יב 2017). לאור האמור, שיחות אלה יהיו קבילות בהתאם לעדותו של העד, לתוכן השיחה ולרלוונטיות שלה לעניין הנדון. הפגיעה בכבוד המת כאמור, נטען כי אין לקבל שיחות שהדוברים בהן אינם עדים במשפט או שאינם בהכרה, ואשר יש בדבריהם כדי להכפיש את שמם, מפאת כבוד המת וכבודו של מי שאיננו יכול להתגונן מפני הכפשת שמו וההאשמות העולות נגדו. לעניין זה הופנה בית המשפט לת"פ 40146/00 פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) נ' אריה עציוני פנחס יצחק (28.1.2008) (להלן: "עניין עציוני"). לא מצאתי כי יש למנוע את הגשת השיחות מטעם זה. בעניין עציוני הדגיש בית המשפט כי ברגיל, "מותו של נאשם משותף אין משמעו הפסקת ההליכים נגד נאשם אחר שהועמד לדין עימו. ...ברור, כי בירור עניינו של האחרון עשוי לגרור עימו השלכה לגבי המנוח. במקרה כזה, קיים אינטרס ציבורי מובהק בבירור עניינו של הנאשם השותף ואין כל הצדקה לביטול האישום גם נגדו". לפיכך, גם בענייננו קיים אינטרס ציבורי בקבלת השיחות, אשר רלוונטיות להוכחת אשמתם של הנאשמים בתיק זה, אף אם יהיה בכך כדי להשליך על מי שאינם יכולים להגן על עצמם. בעניין עציוני, להבדיל מהמקרה בו עסקינן, לאחר שבית המשפט דחה טענות של הנאשם לביטול כתב האישום בתחילת ההליך וקבע שיש להמשיך בניהול התיק, בעת מתן הכרעת הדין החליט בית המשפט לבטל אישום זה, לאחר ששקל שיקולים שונים, וביניהם העובדה כי קיימים אישומים רבים נוספים נגד הנאשם וכי קביעה בהכרעת הדין בעניינו של הנאשם תשליך באופן ישיר, חד משמעי ובלתי נמנע על המנוח, ולפיכך אין מקרה זה דומה למקרה דנן. סוף דבר לאור כל האמור אני קובעת כדלקמן:א. שיחות בהן אחד הדוברים, לכל הפחות, הוא נאשם בתיק, תהיינה קבילות. זאת בין אם הדוברים האחרים הינם עדים ובין שאינם עדים במשפט.ב. שיחות שהדוברים בהן הינם עדים במשפט תהיינה קבילות בהתאם לעדותם ובהתאם לתוכן האמרה ולרלוונטיות שלה לעניין הנדון, כאשר העובדה כי דובר אחר בשיחה אינו עד במשפט אינה מהווה טעם לאי קבילות השיחה.בשלב זה שיחות אלה תתקבלנה ואולם קבילותן תיקבע במהלך עדותם או בהכרעת הדין. ג. שיחות בהן כל הדוברים אינם עדים במשפט לא תתקבלנה בשלב זה. ככל שתבקש המאשימה להגישן יהיה עליה להראות כי עצם אמירת הדברים בשיחה הספציפית הינה רלוונטית ודרושה לעניין. האזנת סתרקבילות ראיותקבילות