קביעת משמורת משותפת: סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית קובע כי על ההורים מוטלת החובה לדאוג לצרכי הקטין לרבות קביעת מקום מגוריו:"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין,   לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו". מקום בו אין הסכמה בין ההורים, אשר חיים בנפרד, ביחס לחובות המפורטות בסעיף 15 לחוק, קובע  סעיף 25 לאותו חוק כי ההכרעה בעניין מסורה לידיהן של הערכאות המוסמכות.   "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".   עקרון טובת הקטין הוא אשר מנחה את בתי המשפט בדונם בשאלות של משמורת קטינים. עקרון זה חל גם שעה שבית המשפט דן בבקשת הורה אחד לשנות את מקום מגורי הקטין בשל כך שההורה מעתיק את מקום מגוריו שלו ממש. עקרון טובת הילד מנחה גם בכל עניין אחר שביחסי הורים וילדים אשר דורשים הכרעה שיפוטית (ראו: בע"מ 27/06  פלוני נ' פלוני (לא פורסם 1.5.06) וגם רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה (2) 321, עמ' 331 - 332). עקרון זה מנחה כעקרון על בעת הדיון בשאלת מקום משמורת הילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים, אלא במסגרת הנסיבות כולן. ברור כי שעה שהורה מבקש להעתיק מקום מגוריו, לא ניתן לדון בשאלה זו במנותק מטובת הילדים, או לדון בה תחילה ורק לאחריה לשאול האם המעבר ישרת את טובתם. הדיון בשני הנושאים ייעשה במשולב כאשר הבחינה תיעשה מתוך נקודת המוצא, היא שאלת טובת הילדים גם בעת מעבר הורה, תוך בחינת שאלת המשמורת הנכונה על פי הנסיבות הקיימות בטרם שינוי מקום המגורים ולאחריו. לא ניתן להתעלם מן העובדה שאחד ההורים מודיע על העתקת מקום מגוריו ולאמר כי ברירת המחדל היא גם במקרה שכזה, לקבוע משמורת משותפת ובכך למנוע מעבר הורה אחד למקום מגורים אחר. משמורת ילדים