קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רשלנות הבנק במשכון נכס לפרעון הלוואה: 1. התובע, תאגיד בנקאי (להלן "הבנק" או "בנק דיסקונט"), הגיש כנגד הנתבע תביעה על סך של 458,321 ₪ בגין חובו כלפיו. כפי שעולה מכתב התביעה, הרי שביום 30.11.2003, נטל הנתבע מהבנק הלוואה על סך של 76,440 ₪ (להלן "ההלוואה הראשונה"). ביום 12.2.2004, נטל הנתבע מהבנק הלוואה נוספת על סך של 308,000 ₪ (להלן "ההלוואה השניה). הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו על פי הסכמי ההלוואה, ונכון ליום 1.7.2006, עמד חובו כלפי הבנק על סך של 411,628 ₪. ביום 31.10.2006, פתח התובע כנגד הנתבע תיק הוצל"פ למימוש משכון, אשר נרשם לטובתו, על נכס מקרקעין ברחוב לוחמי גטאות 25, חיפה, הידוע כגוש 10930, חלקה 18/1 (להלן "הדירה תת חלקה 1"). כפי שעולה מכתב התביעה, אשר הוגש ביום 21.8.2007, הרי שנכון למועד הגשת כתב התביעה מונה כונס נכסים לצורך מימוש המשכון אולם, הנכס טרם נמכר. 2. בשלב הראשון, ניתן כנגד הנתבע פסק דין בהעדר הגנה אולם, פסק דין זה בוטל בהחלטה מיום 9.12.2007. הנתבע הגיש בקשה למתן רשות להתגונן ובסופו של דבר, ניתנה לו רשות להתגונן לאחר שהתובע לא הגיש סיכומיו במועד. 3. במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, המשמשת ככתב ההגנה מטעם הנתבע, העלה הנתבע מספר טענות שעיקרן יפורט להלן. לטענתו, הדירה אשר זכויותיו בה רשומות בחברת עמידר, שועבדה לטובת הבנק בגין ההלוואות נשוא התביעה בשיעבוד מדרגה ראשונה, אשר נרשם עוד בחודש נובמבר 2003, וכי על פי אישור הזכויות של עמידר מיום 9.12.2003, מדובר בשיעבוד יחיד בדרגה ראשונה על זכויותיו בדירה. הנתבע אישר כי בחודש ינואר 2007 מונה ב"כ הבנק ככונס נכסים על זכויותיו בדירה וביום 6.3.2007 אישר כב' רשם ההוצאה לפועל את בקשתו של הנתבע למכור את זכויותיו בדירה הנדונה תמורת סכום שהיה אמור לכסות את מלוא החוב לבנק (סך של 578,000 ₪). לטענתו, הבנק, מסיבותיו השמורות עמו, ביקש לבטל את אישור הסכם המכר, והחליט לפנות לגורמים שלישיים, להם סכסוך עם הנתבע, לרבות בנק המזרחי, ולערב אותם בהסכם המכר. כתוצאה מפעולות אלו, הוגשו בקשות לעיכוב מימוש הסכם המכר וננקטו כנגד הנתבע הליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט. לטענתו, בנק המזרחי הודיע לבנק דיסקונט כי הינו בעל שיעבוד על הדירה, שנרשם בשנת 1999, וכי אין באפשרות בנק דיסקונט לבצע חלוקת כספים ללא הסכמתו או בכפוף לכך שייפרע ראשון ממכירת הנכס. הנתבע עמד על כך כי בנק דיסקונט אינו נושה מדרגה ראשונה וכי לטובת בנק המזרחי לא נרשם כל שיעבוד בעמידר על הדירה הנדונה, אשר קדם לשיעבוד של בנק דיסקונט. לפיכך, בנק דיסקונט היה אמור לממש את הנכס ולקבל מתוך תמורת המכירה את סכום החוב. לטענתו, הבנק ויתר על זכויותיו על פי המשכון, בניגוד לכל היגיון. בהמשך, טען הנתבע כי על פי החלטת בית המשפט המחוזי בבש"א 6584/07 (הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט), הרי שביום 21.11.2007, הוא הפקיד (באיחור) סך של 180,000 ₪ בתיק ההוצאה לפועל. ביום 19.12.2007 אישר כבוד רשם ההוצאה לפועל את מכירת הזכויות בדירה המשועבדת למר דוד בארי, תמורת סך של 530,000 ₪. הדירה נמכרה בסופו של דבר באמצעות כונס הנכסים מטעם בנק המזרחי. בשולי תצהירו, טען הנתבע כי ההלוואות שנטל מהבנק הינן הלוואות נון - ריקורס ולכן, הבנק אינו יכול להפרע ממנו באופן אישי. הנתבע הוסיף וטען כי הבנק ויתר על זכויותיו לטובת בנק המזרחי, ואף העביר לידי בנק המזרחי סך של 150,000 ₪ מתוך 180,000 ₪ שהופקדו על ידיו. 4. בהתאם להחלטת כבוד השופט אליקים מיום 12.7.2009, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. הבנק הגיש תצהיר המפרט את השתלשלות העניינים בנוגע להלוואות נשוא התביעה, כמו גם ההליכים המקבילים שנוהלו בנוגע לנכס המשועבד, אשר חלקם הוזכר על ידי הנתבע בתצהיר שתמך בבקשה למתן רשות להתגונן. הנתבע מצדו, הגיש תצהיר משלים קצר. 5. לאור מינויו של כב' השופט אליקים לבית המשפט המחוזי, הועבר התיק לטיפולי. במהלך הישיבה מיום 13.1.2010, התקיים דיון לא פורמאלי, במסגרתו הודיעו הצדדים כי ינסו להגיע להסדר. משלא הוגשה על ידי הצדדים הודעה כלשהי, זומנו הצדדים לדיון קדם משפט נוסף. במהלך אותו דיון בקשו באי כוח הצדדים לקבוע ישיבה נוספת בנוכחות הנתבע עצמו, על מנת להגיע להסדר, בעזרת בית המשפט. הנתבע לא התייצב לישיבת קדם המשפט שנקבעה ליום 23.3.2010. במהלך ישיבה זו הגיעו הצדדים להסכמה לפיה, יוגשו על ידם סיכומים בכתב לצורך מתן פסק דין. מאותו שלב, החליף הנתבע פעמיים את ייצוגו ועל מנת שיינתן לו יומו בבית המשפט, הוארך המועד להגשת סיכומיו מפעם לפעם. 6. לצורך הכרעה בטענותיו של הנתבע, ראוי לפרט את השתלשלות העניינים, בין היתר, בנוגע להליכים המקבילים שהתנהלו בין הצדדים וההחלטות השונות שניתנו בעניינם, תוך דיון בטענות ההגנה שהעלה הנתבע. 7. אין חולק, כי הנתבע נטל מהבנק את שתי ההלוואות המפורטות בכתב התביעה. בסיכומיו, העלה הנתבע טענה מקדמית, אשר הופיעה אך בשולי התצהיר שתמך בבקשה למתן רשות להתגונן לפיה, ההלוואות שניטלו מהבנק, הינן הלוואות נון - ריקורס. אין בידי לקבל טענה זו. הלוואת נון - ריקורס, הינה הלוואה שבה אין חבות אישית של הלווה והבטוחה היחידה להלוואה היא הנכס ששועבד כנגדה. בהלוואה מסוג זה, מנוע הבנק מלהפרע מהלווה באופן אישי, אלא, עליו לפנות למימוש הבטוחה שניתנה לטובתו. הנתבע העלה טענתו בדבר הלוואה מסוג נון - ריקורס, ללא הצגת מסמך כלשהו שיעיד על כך. טענה זו אינה מתיישבת עם מסמכי ההלוואות, אשר לא ניתן למצוא בהם זכר כלשהו להלוואה מסוג זה. הנתבע עצמו העלה את הטענה בחצי פה, בשולי תצהירו, תוך שהוא טוען כי "למיטב ידיעתו" ההלוואות היו מסוג נון - ריקורס. מדובר בטענה סתמית, המנוגדת למסמכים בכתב, שלא נמצא לה תימוכין בחומר הראיות שהוגש על ידי הצדדים. למעשה, על פי התנאים בהסכמי ההלוואה ובין היתר, סעיף 9 להסכמים, הרי שבמקרה של הפרת התחייבויות הנתבע, אין הבנק מחוייב לפנות תחילה לפרעון החוב באמצעות מימוש נכס המקרקעין שמושכן לטובתו והוא רשאי לתבוע מהלווה (הנתבע) את החוב שנוצר, ללא קשר לבטוחה שבידיו. אני דוחה, אפוא, טענתו זו של הנתבע. 8. כפי שעולה מהמסמכים שהוצגו על ידי הצדדים, הרי שהנתבע וחברה בשם גורה זה בע"מ החזיקו בחלקים שווים במניותיה של חברה בשם אלף ג'ני נכסים והשקעות בע"מ (להלן א. ג'ני). א. ג'ני רכשה במהלך פעילותה את הזכויות בשתי דירות ברחוב לוחמי הגטאות 25, חיפה, הידועות כגוש 10930, חלקה 18, תתי חלקות 1 ו - 2 (הדירה בחלקה 18/1 הינה הדירה נשוא התביעה). רישום הדירות מתנהל אצל עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ. הזכויות בדירה נרשמו על שם הנתבע, שהינו, כאמור, אחד מבעלי מניותיה. עקב סכסוך בין בעלי המניות בחברת א. ג'ני, התקיים הליך בוררות בפני הבורר עו"ד יואב אניספלד, אשר קבע כי הזכויות בדירות בשתי החלקות שייכות לחברת א. ג'ני. כפי שעולה מהמסמכים ומפסק הדין שניתן על ידי כב' השופט עדי זרנקין בה"פ 105/08, הרי שא. ג'ני נטלה מבנק המזרחי המאוחד בע"מ שתי הלוואות שכנגדן שועבדו הזכויות הרשומות של הנתבע בדירות. משכון הזכויות בדירה בתת חלקה 2 נרשם בספרי המשכונות ביום 22.12.1997 ומשכון הזכויות בדירה שבתת חלקה 1 נרשם ביום 2.2.1999. כפי שעולה ממוצג מש/2 שהוגש במהלך הדיון בבקשת הרשות להתגונן בתיק דנן, הרי שהנתבע עצמו, הוא שחתם על שטרות המשכון, והמשכונות אכן נרשמו אצל רשם המשכונות, בתאריכים 22.12.1997 ו - 2.2.1999 (משכון זה נוגע לדירה בתת חלקה 1, היא הדירה הרלבנטית). עיון בהסכמי המשכון מעלה, כי הממשכנים התחייבו שלא למשכן או לשעבד את הזכויות בנכסים, ללא הסכמת בנק המזרחי והערה בעניין זה ניתן למצוא גם במרשמי רשם המשכונות (מש/2). בנוסף, ניתן ללמוד על דבר רישום המשכונות מאישור עמידר בדבר הזכויות בנכסים מיום 16.1.2007 (נספח ד' לתצהיר הבנק), במסגרתו מפורטים המשכונות, לרבות המשכון לטובת בנק המזרחי בע"מ, על שתי תתי החלקות (אישור זה הומצא על ידי הכונס מטעם בנק המזרחי, במהלך הליכי הכינוס, והוא שונה מאישור הזכויות שהציג הנתבע בפני בנק דיסקונט בעת שנטל ממנו את ההלוואות). מסמכים אלו, בצירוף פסק הדין בה"פ 105/08 מוכיחים שניים. האחד - בניגוד לטענתו של הנתבע, הרי שעוד בשנת 1999 נרשם משכון לטובת בנק המזרחי, האוסר משכון נוסף על נכס. משכון זה נרשם גם אצל עמידר. השני - הנתבע עצמו היה מודע היטב לרישום המשכון (לעניין זה השלכות נוספות, כפי שיפורט בהמשך). 9. כאמור, ביום 30.11.2003, נטל הנתבע מהבנק הלוואה על סך של 76,440 ₪. ביום 12.2.2004, נטל הנתבע מהבנק הלוואה נוספת על סך של 308,000 ₪. הבנק רשם משכון על זכויותיו של הנתבע בדירה תת חלקה 1. א. ג'ני לא עמדה בהתחייבותיה כלפי בנק המזרחי על פי ההלוואות שנטלה ובנק המזרחי פתח כנגדה תיק הוצאה לפועל לצורך מימוש המשכונות שנרשמו לטובתו. אין חולק, כי אף הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו כלפי בנק דיסקונט בגין שתי ההלוואות שנטל וכפי שעולה מנספח ג' לתצהיר הבנק, הרי שנכון ליום 1.7.2006, עמד חובו על סך של 411,628 ₪. בנק דיסקונט פתח אף הוא תיק הוצאה לפועל כנגד הנתבע, לצורך מימוש המשכון שנרשם לטובתו. במהלך הליכי הכינוס, התברר לבנק דיסקונט כי על זכויותיו של הנתבע בדירה תת חלקה 1 נרשם משכון קודם לטובת בנק המזרחי בע"מ (ראה סעיף 5 לתצהירו של הבנק). כפי שעולה מתצהיר הבנק, על צרופותיו, לרבות פסק דינה של כבוד השופטת וסרקרקרוג בבש"א (מחוזי - חיפה) 6584/07, שניתן בהליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט שננקט כנגד הנתבע, הרי שחרף צו מניעה האוסר עליו לעשות כל דיספוזיציה בנכס, מכר הנתבע את הדירה תת חלקה 1 למר דוד בארי. ראוי להדגיש, כי להליך זה היו שותפים כל הצדדים, לרבות חברת א. ג'ני, שלטובתה הוצא צו המניעה וכן, שני הבנקים והנתבע עצמו. במסגרת פסק הדין הנ"ל שניתן ביום 4.6.2007, נקבע כי מאחר וכל הצדדים הסכימו להמשיך בהליך מכירת הנכס למר דוד בארי ומאחר והנתבע נטל חלק מכספי התמורה לידיו, עליו להפקיד סך של 150,000 ₪ בתיק ההוצאה לפועל וכי כל יום איחור יגרור אחיו קנס בסך של 200 ₪. בנוסף, חוייב הנתבע בהוצאות לטובת כל אחד מהצדדים להליך. רק ביום 21.11.2007 הפקיד הנתבע בתיק ההוצאה לפועל סך של 180,000 ₪. בהתאם להסכמת הצדדים, ומבלי לוותר על טענותיהם ההדדיות, הועבר מתוך הסכום הנ"ל סך של 150,250 ₪ לטובת בנק המזרחי בע"מ ואילו היתרה, בסך של 29,750 ₪, חולטה לטובת בנק דיסקונט, ע"ח חובו של הנתבע כלפיו. 10. כונס הנכסים מטעם בנק המזרחי פעל למימוש המשכונות ומכר את שתי הדירות (דירה אחת נמכרה כאמור למר דוד בארי), כנגד תמורה בסך כולל של 780,000 ₪. הדירה תת חלקה 1, בגינה נרשם משכון הן לטובת בנק המזרחי והן לטובת בנק דיסקונט, נמכרה כנגד סך של 530,000 ₪. לאחר כיסוי החוב כלפי בנק המזרחי, נותר בידי הכונס סך של 310,000 ₪, בגינו התנהל הליך נוסף בה"פ 105/08 (מחוזי - חיפה), בפני כבוד השופט זרנקין. במסגרת הליך זה, עתרה א. ג'ני בע"מ להורות כי המשכון שנרשם לטובת בנק דיסקונט חסר תוקף לאור התניה המגבילה בהסכם המשכון הקודם שנרשם לטובת בנק המזרחי בע"מ. במסגרת פסק הדין מיום 23.11.2008 נדחתה התובענה שהוגשה על ידי חברת אלף ג'ני בע"מ ונקבע כי המשכון שנרשם לטובת בנק דיסקונט תקף וכי הוא זכאי ליתרת התמורה של תקבולי המימוש שנותרו בידי כונס הנכסים מטעם בנק המזרחי, עד כדי יתרת החוב שנותר כלפיו (ראוי לציין, כי הנתבע לא היה צד פורמאלי להליך זה. עם זאת, כפי שעולה מפסק דינו של כבוד השופט זרנקין, הרי שהנתבע היה מודע היטב להליך זה ואף הגיש בקשה למחיקת התובענה. מנגד, הוא לא הגיש בקשה להצטרף להליך כצד מעוניין. בקשתו נדחתה והוא חוייב בהוצאות במסגרת פסק הדין). ערעור שהוגש על ידי חברת אלף ג'ני בע"מ לבית המשפט העליון במסגרת ע"א 64/09, טרם הוכרע נכון למועד פסק דין זה. 11. כאמור, הוכח בפני כי בניגוד לטענתו של הנתבע, הרי שעוד בשנת 1999 נרשם משכון לטובת בנק המזרחי, האוסר יצירת משכון נוסף על הדירה תת חלקה 1, נשוא התביעה דנן. בנוסף, הנתבע היה מודע היטב לרישום המשכון לטובת בנק המזרחי, שעה שהוא בעצמו חתם על הסכמי המשכון ובאותה עת שמש כבעל מניות שווה זכויות בחברת אלף ג'ני בע"מ. למרות זאת, הסתיר הנתבע מידע זה מהבנק, תוך שהוא מציג בפניו מסמך אישור זכויות מחברת עמידר, המאשר לכאורה כי הנכס נקי משעבודים קודמים, למעט שעבוד לבנק דיסקונט (בגין ההלוואה הראשונה - א.ר.). על התנהלותו של הנתבע, ניתן ללמוד גם מפסק דינה של כבוד השופטת וסרקרוג בבש"א 6584/07 הנ"ל, שם נקבע כי בעת מכירת הדירה תת חלקה 1 למר דוד בארי (כאמור, בניגוד לצו מניעה המניעה), הציג עצמו הנתבע גם בפני מר דוד בארי כבעל זכויות בלעדי בדירות, והתחייב למכור אותן למר דוד בארי, תוך שהוא מציג בפני הנ"ל אישור זכויות מיום 5.11.2006 מאת חברת עמידר, בו לא מופיעים שעבודים כלשהם והדירה נחזית להיות נקייה מכל זכות ושעבוד. גם אם עולה תהיה באשר לאישורי הזכויות הסותרים שהוצאו על ידי עמידר, אין בכך כדי לרפא את הפגמים שבהתנהלות הנתבע לאורך כל הדרך, בהסתרת מידע שבידיו, הצגת מסמכים בידיעה שאינם משקפים נאמנה את המציאות והטעיית העומדים מולו - אם בנק דיסקונט בע"מ ואם מר דוד בארי (ראה בעניין זה עמ' 10, שורות 19 - 23 לפסק הדין). בשולי הדברים, ועל מנת להדגים את התנהלותו הקלוקלת של הנתבע והילך טיעונו, ראוי להפנות למכתבו של הנתבע מיום 26.2.2008 לרשויות המס (נספח ז' לסיכומי התובע). במכתב זה נטען על ידי הנתבע, בניגוד לכל טענותיו עד לאותו שלב, כי הוא החזיק בדירות (כולל דירה תת חלקה 1) כנאמן בלבד עבור חברת אלף ג'ני בע"מ וטען כי הוא אינו נושא באופן כלשהו באופן אישי בחבויות כלפי הרשויות. הצהרה זו, העומדת בניגוד לכל טענה אפשרית של הנתבע, מעלה תהיה, כיצד זה פנה הנתבע מלכתחילה לבנק דיסקונט, לצורך נטילת הלוואה, כנגד שעבוד נכס שהוא יודע שאינו שלו (כך לטענתו). עניין זה אינו עומד להכרעה בתיק דנן אולם, יש בו כדי להצביע על חוסר תום ליבו של הנתבע. 12. משעה שנרשם לטובת בנק המזרחי משכון עם תניה מגבילה על הזכויות בדירה תת חלקה 1, עוד בשנת 1999, הרי שהמשכון המאוחר שנרשם לטובת בנק דיסקונט בע"מ נדחה מפניו. דעת הפסיקה הרווחת, אשר נזכרה בפסק דינו של כבוד השופט זרנקין, קבעה בטלות מוחלטת של משכון שנרשם בניגוד לתניה המגבילה במשכון קודם (ראה האסמכתאות שפורט בפסק הדין הנ"ל, לרבות ת"א 378/92, המ' 1170/94 (ת"א) בנק פ.ק.א.ו ואח' נגד RED ROCK COMMODITIES L.T.D. (2.4.1996), ת.א. 378/92, המ' 2339/92 רם תעשיות מתכת ובניה בע"מ נגד בנק פולסקא קאסא אופיקי (4.4.1993), פש"ר 3349/02, בש"א 5751/03 אקרשטיין תעשיות בע"מ נגד עו"ד גרטנר דניאל ופש"ר 1761/03, בש"א 9895/04 ש. סטרוד ושות' חברה לבנין בע"מ נגד בנק הפועלים בע"מ ואח' (26.7.2004)). לפיכך, זכאי היה בנק המזרחי בע"מ לקבל לידיו את הכספים הראשונים מתמורת מכירת הדירות ומכל מקום, לבטח לא מדובר ב"ויתור חסר הגיון" מצידו של בנק דיסקונט, כטענת הנתבע. פסק הדין בה"פ 105/08 הנ"ל נקט גישה שונה מהפסיקה הרוווחת בנוגע לסוגיה זו, אשר טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון, וקבע בטלות יחסית של המשכון המאוחר שנרשם לטובת בנק דיסקונט (ראה לעניין זה גם פסק דינו של כבוד השופט רניאל בת.א. 371/07 (מחוזי - חיפה) בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נגד חיים ונדר ז"ל ואח' (14.5.2009), אשר נקט גישה דומה). למעשה, פסק הדין שניתן על ידי כבוד השופט זרנקין בה"פ 105/08 משרת את אינטרס הנתבע, שעה שנקבע כי המשכון שנרשם לטובת בנק דיסקונט תקף וכי הוא זכאי ליתרת התמורה של תקבולי המימוש שנותרו בידי כונס הנכסים מטעם בנק המזרחי, עד כדי יתרת החוב שנותר כלפיו. הנתבע לא יכול היה ליחל לתוצאה טובה מזו, שמשמעה כיסוי חלק ניכר מחובו. אני דוחה, אפוא, את כל טענותיו של הנתבע בעניין זה. 13. דומה, כי די באמור לעיל, כדי לדחות גם את טענתו הנוספת של הנתבע בסיכומיו, בדבר אשם תורם של הבנק, שעה שנמנע מלבדוק האם זכויותיו של הנתבע בדירה נקיות מזכות צד ג' קודמת, תוך השענות על דבריו של כבוד השופט זרנקין בפסק דינו בה"פ 105/08 הנ"ל. מעבר להתנהלותו חסרת תום הלב של הנתבע לאורך כל הדרך, כפי שפורטה לעיל, לרבות הסתרת מידע מפני הבנק והצגת מסמכים בידיעה שאינם נכונים, הרי שהטענה בדבר אשם תורם של הבנק, עומדת בסתירה לטענה לפיה, לא נרשם משכון עם תניה מגבילה לזכות בנק המזרחי בע"מ. העלאת טענה בדבר אשם תורם של הבנק, משמעה הודאה ברישומו של המשכון הקודם לטובת בנק המזרחי. אכן, יש טעם בטענה לפיה, בנק דיסקונט התרשל, שעה שהעמיד אשראי לנתבע, מבלי שערך בדיקה פשוטה של מצב הזכויות במקרקעין אצל רשם המשכונות, על מנת לוודא כי זכויותיו של הנתבע (הלווה) לא שועבדו קודם לכן לגורם אחר. אלא, שגם אם נצא מנקודת הנחה כי הבנק אכן התרשל בכך שלא דאג לוודא טרם מתן ההלוואה כי לא קיים משכון קודם, הרי שאין בכך משום הפרת חובת הזהירות של הבנק כלפי הנתבע, אלא כלפי הבנק עצמו בלבד. מדובר בהלוואה רגילה (ולא הלוואת נון - ריקורס, כטענת הנתבע), האמורה להיות מובטחת במשכון, שנועד להגן על זכויותיו של הבנק ולא על זכויות הנתבע. עקב מחדלו של הבנק והתרשלותו, נשמטה מידיו בטוחה בדמות משכון, לצורך סילוק חובו של הנתבע. הנזק נגרם, אפוא, לבנק ולא לנתבע. יתירה מזאת, כלווה, מוטלת על הנתבע החובה לקיים את התחייבויותיו כלפי הבנק ולפרוע את חובו, בין אם קיימת בידי הבנק בטוחה בדמות משכון ובין אם פקעה הבטוחה עקב מחדלי הבנק. אני דוחה, אפוא, את כל טענותיו של הנתבע בעניין זה. 14. הנתבע העלה בסיכומיו טענות כלליות וסתמיות בלבד, בנוגע לגובה החוב. תדפיסי החוב שהוצגו על ידי הבנק מהווים רשומה מוסדית. הנתבע לא העלה בבקשת הרשות להתגונן טענה כלשהו בנוגע לגובה החוב בעת הגשת התביעה. בהמשך, בחר הנתבע שלא לחקור את המצהיר מטעם הבנק על תצהירו ומאידך, לא הציג תחשיב כלשהו מפורט משלו. אני דוחה את טענותיו בעניין זה. 15. בהתאם לנספח י לתצהירו של הבנק, הרי שחובו של הנתבע בגין ההלוואות נשוא התביעה, עמד נכון ליום 24.9.2009, על סך של 310,919 ₪. סכום זה לוקח בחשבון את הסך של 29,750 ₪ ששולם לבנק על ידי הנתבע ביום 29.11.2007 (מתוך הסך של 180,000 ₪ שהופקד על ידיו בתיק ההוצאה לפועל). מאידך, מאחר ובשלב זה תלוי ועומד ערעורה של חברת אלף ג'ני בפני בית המשפט העליון, סכום החוב העדכני אינו לוקח בחשבון סך נוסף של 215,000 ₪, אשר הועברו לבנק מאת הכונס מטעם בנק המזרחי, בכפוף לכתב השיפוי, נספח ט' לתצהירו של הבנק. ברור, כי במדה וערעורה של חברת אלף ג'ני בע"מ ידחה, כי אז יהא על הבנק להפחית מסכום החוב את הסך של 215,000 ₪ (על פי מועד התשלום). מאידך, במדה וערעורה של חברת אלף ג'ני בע"מ יתקבל, אם בחלקו ואם במלואו, ויהא על הבנק להשיב כספים לכונס מטעם בנק המזרחי, כי אז לא יופחתו סכומים שיוחזרו לכונס מסכום החוב. דברים אלו נכונים גם בנוגע לסכומים אחרים שידרשו על ידי הכונס מהבנק, ככל שיתברר כי יש להוסיף על הוצאות הכינוס מיסים נוספים, עקב פנייתו של הנתבע מיום 26.9.2008 לרשויות המס. 16. לאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומורה כדלקמן: א. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 390,919 ₪, בצירוף ריבית פיגורים, בהתאם להוראות הסכמי ההלוואה, החל מיום 24.9.2009 ועד למועד התשלום בפועל. ב. בשלב זה, ועד להכרעה בערעורה של חברת אלף ג'ני בע"מ בע"א 64/09, יהא רשאי התובע לפעול לגביית הסכום הנקוב בסעיף א' לעיל, בניכוי סך של 215,000 ₪ (על פי המועד בו שולם הסכום הנ"ל). במדה וערעורה של חברת אלף ג'ני בע"מ ידחה, כי אז יהא על התובע להפחית מסכום החוב את הסך של 215,000 ₪ (על פי מועד התשלום). מאידך, במדה וערעורה של חברת אלף ג'ני בע"מ יתקבל, אם בחלקו ואם במלואו, ויהא על הבנק להשיב כספים לכונס מטעם בנק המזרחי, כי אז לא יופחת הסכום הנ"ל מסכום החוב. דברים אלו נכונים, גם בנוגע לסכומים אחרים שידרשו על ידי הכונס מהבנק, ככל שיתברר כי יש להוסיף על הוצאות הכינוס מיסים נוספים, עקב פנייתו של הנתבע מיום 26.9.2008 לרשויות המס. ג. בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את אגרת המשפט וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל. משכוןבנקרשלנותהלוואה