קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שימוש זמני במגרש ריק כמגרש חניה לציבור: 1. עניינו של הליך זה ערר על פי חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז- 1987. בהתאם להוראות אותו חוק ניתן ביום 1.10.09 צו מאת ראש העיר של המשיבה שתוכנו כדלהלן- "הריני מודיע כי המגרש בגוש 18003 חלקה 7 ברחוב בן עמי פינת גיבורי סיני הינו ריק ודרוש לציבור באופן ארעי לפיכך הריני מצווה על שימוש זמני במגרש לצורך מגרש חניה ציבורי." 2. המגרש המדובר הינו בשטח של 4.042 דונם והעוררים הינם בעלי שליש מן הזכויות בו. מביקור שנערך במקום וכן הצילומים שהוגשו מב/2, תשריט מש1/ צילומים נוספים מש/4 ניתן לסכם כי תיאור המקום הינו כדלהלן- מגרש בשטח האמור אשר בקצהו המזרחי ניצב בניין לא מאויש חלקו הרוס. מדובר בבניין שהיה בעבר מפעל ליצור גפרורים של חברת "נור". ביחס לבניין זה קיימות הרואות לשימורו. החלקה כולה מגודרת. חלקה בקיר בנוי וחלקה באמצעים ארעיים יותר. בביקור במקום ניתן להתרשם מפרצות מקומיות בגדר. 3. הסעיף על פיו הפעיל ראש העיר את סמכותו הינו סעיף 5 הנקרא יחד עם סעיף 2, לאותו חוק המסמיכו כדלהלן- "2. סבורה הרשות כי מגרש ריק שבתחומה המאוכלס, דרוש לציבור כל עוד הוא ריק, רשאית היא לצוות כי על אותו מגרש יינקטו פעולות לגינון זמני של המגרש, הכל כפי שתפרט בצו (להלן - צו גינון). ... 5. הרשות רשאית במקום לתת צו לפי סעיף 2, לצוות על השימוש הזמני במגרש ריק כמגרש חניה ציבורי; ציוותה הרשות כך, ירשה בעל המגרש לציבור להחנות כלי רכב במגרש ללא תשלום, אולם הוצאות הכשרת המגרש לצרכי חניה והחזקתו התקינה יחולו על הרשות." 4. העוררים טענו למספר עילות בגינן יש לבטל לשיטתם את הצו האמור- א. לא קיומה חובת השימוע. ב. המגרש אינו בבחינת "מגרש ריק", אליו מתייחס החוק. כאמור, על המגרש קיים מבנה. ג. במקרה זה לא מתקיימת אף אחת ממטרות החוק-"מצוקת חניה" או לחילופין "שמירה על איכות הסביבה". המגרש מוקף מכל צדדיו בגדר ולפיכך, אין מדובר באותם מקרים בהם הוא הופך למטרד מבחינת מקום לשפיכת אשפה וכדומה. אין במקום מצוקת חניה. ד. מטרת הוצאת הצו הינה מטרה זרה. המטרה היחידה היא אמצעי לחץ על בעלי המגרש לבנות במגרש. ה. מדובר בצו הפגוע בזכות הקניין ועל כן יש לנקוט בו זהירות יתרה ולפרש אותו על דרך הצמצום. חובת שימוע 5. הגם שהתעוררה מחלוקת בתחילתו שלה דיון בערר זה האם קיומה או לא חובת השימוע, הרי שעם התמשכותו של ההליך (תחילה לבקשת הצדדים), אזי הספיקו הצדדים לקיים את חובת השימוע. ראה מש/2 ו- מש13. משעמדתו של ראש העיר נותר בעינה אין להמשיך בדיון בטענה זו. גם העוררים לא חוזרים על הטענה בסיכומי טענותיהם. האם מדובר במגרש ריק 6. החוק מאפשר הוצאת צו כאמור רק כאשר מדובר במגרש ריק. בסעיף 1 לחוק, סעיף ההגדרות מוגדר מגרש ריק. ""מגרש ריק"- מגרש שאין עליו בניה למעט גדר, ושאינו משמש בפועל למטרה שלמענה מותר להשתמש במגרש על פי תוכנית בת תוקף או לפי היתר." השאלה המונחת לפתחי הינה האם מדובר במגרש ריק. אומנם לכאורה מתעוררת השאלה האם המגרש עם גדר אם לאו. לטעמי, לאחר ביקור במקום ניתן לקבוע כי מדובר במגרש מגודר, גם אם התגלו פרצות אילו או אחרות. בכל מקרה איני מוצאת כי קיומה או העדרה של גדר יכולה להשפיע על הגדרתו של המגרש כמגרש ריק. 7. בתיק זה מתעוררת השאלה מה היא הגדרת מגרש. שכן המבנה המצוי על המגרש הינו בשטח קטן מ-10% משטחו כולל של המגרש. האם עדין מדובר במגרש אחד? האם קיומו של מבנה זה הופך את כל יתר השטח העולה על 90% משטח המגרש למגרש תפוס שאינו ריק? 8. ראשית יש לקבוע כי מדובר במגרש אחד וכי לא ניתן חלקו לצורך הדיון בחוק זה לתתי מגרשים. אומנם אין בחוק הגדרה של מגרש. אולם, עסקינן בחוק ממשפחת החוקים העוסקים בתכנון ובניה ובסמכויות רשויות מקומיות. 9. מקובלת עלי לפיכך ההגדרה של מגרש כהגדרה הקיימת בחוק התכנון והבניה, תשכ"ה -1965, בסעיף 1, סעיף ההגדרות. "מגרש" - יחידת קרקע שנקבעה בתכנית כתוצאה מפעולת חלוקה או איחוד או איחוד וחלוקה, או בתשריט חלוקה או איחוד, אף אם טרם נרשמה כחלקה בפנקסי רישום המקרקעין, בין אם מותרת בה בניה ובין אם לאו;" הגדרה זו מתיישבת גם עם הצורך ליתן לחוק פרשנות מצמצמת ובקפידה נוכח היותו חקו הפוגע במידה כזו או אחרת בזכות הקניין של הפרט. ראה בג"ץ 183/95 גלים כפר נוער חיפה נ. ראש העיר טירת הכרמל ואח' (מיום 15.1.98) . 10. השאלה האם קיומו של הבניין, ההרוס בחלקו ושאינו בשימוש, סותר את היותו של המגרש "ריק" וזאת כאמור נוכח חובתה פרשנות המצמצמת והקפידה. 11. מגרש ריק מוגדר כאמור כמגרש "שאין עליו בניה". לכאורה כבר עתה ניתן קבוע כי קיימת בניה, שכן קיים מבנה על חלק מן המגרש. אולם, דומה עיני כי על אף מצוות הפרשנות המצמצמת והקפדנית, לא אוכל לקובע במקרה זה כי לא מדובר במגרש ריק. בניה אינה יכולה להיות כל מבנה. אם קיים מבנה כלשהוא אשר ברי לכולם כי הוא לא מיועד לשימוש אלא להריסה, הרי שמדובר במבנה קיים מן הבחינה מילולית אך לא מבחינת תוכנם של הדברים. ספק אם מדובר בבניה. המדובר במבנה אשר ברי לשני הצדדים כי לא ימשיך לשמש ביעודו המקורי. המדובר במבנה אשר על העוררת 1 הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי למתן הפסק דין הצהרתי אשר יחייב את המשיבה לאשר בכתב דבר הסכמתה כי לא כל הבניין יהא לשימור אלא רק שתי חזיתות וניתן להרוס את היתר. (ראה נספחים לתגובת המשיבה). 12. נמצא כי מדובר במבנה הרוס בחלקו ומחייב טיפול, המיועד לשימור. העוררת 1 מבקשת אף להרסו לגמרי או לכל הפחות להותיר רק שתי חזיתות. המבנה נמצא על פחות מ-10% מן השטח. דומני כי לא זו היא פרשנותו אף המצמצמת הקפדנית של מגרש ריק ללא בניה בחוק. מבנה אינו יכול להיות כל גל אבנים המיועד להריסה או כל מבנה ישן אשר העותרים כנגד צו השימוש מבקשים בעצמם להורסו. 13. נוכח האמור לעיל קובעת אני כי במקרה זה, לצורך הוראות החוק המדובר, מדובר במגרש ריק. מטרת החוק 14. המשיבה מבקשת להשתמש במגרש לצורך הקמת מגרש חניה לחניה חינם. לפיכך, מתייתר לפחות בשלב ראשון, הדיון בקיומו של מפגע תברואתי. נותרה השאלה האם קיים במקום צורך בחניה. לכאורה על י הוראות החוק הרי די שמדובר במגרש ריק וכי הוא דרוש לציבור. 14. המדובר במגרש אשר חלקו הדרומי גובל באחד מרחובות המסחר והבילוי בעיר (נערך ביקור במקום). העוררים מצביעים על מקומות חניה פנויים רבים, בשעות אמצע היום מצדו הצפוני של המגרש, ברחוב אנילביץ. המשיבה מציינת כי גם אם כך הם פני הדברים, הרי שצידו הדרומי של המגרש גובל ברחוב לוחמי הגטאות הסובל ממצוקת חניה. 15. מטרת החוק הינה בין היתר הקטנת מצוקת החניה. "מטרתו של חוק המגרשים הריקים הינה שמירה על איכות הסביבה וגם הקטנת מצוקת החניה, אולם ניתן ללמוד מדברי ההסבר של החוק על מטרה נוספת שהינה פתרון בעיית המגרשים הריקים שמהווים מטרדים לסביבה והמזמינים שפיכת אשפה בהם, או פלישות ובניה בלתי חוקית בהם. ראו את הצעת חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987, ה"ח 177; וכן את בג"צ 183/95 גלים כפר נוער חיפה נ' ראש עיריית טירת הכרמל ואח', פ"ד נה(1), 481 (2001); ואת עע"מ 9963/03 יצחק זוהר נ' עיריית תל-אביב יפו (, ניתן ביום 1.8.06)." (ע"פ חי' 296/08 עירית חיפה נ. אדם טבע ודין, פס"ד מיום 5.1.09) הקטנת מצוקת החניה נעשית לצד מטרת החוק לפתור את בעיית המגרשים הריקים. דומני כי ניתן ללמוד מכך כי עוצמת מצוקת החניה לא חייבת להיות כה רבה, אלא כי חייבת להיות דרושה עוד חניה, גם אם ביום יום יכולים התושבים והמבקרים למצוא לכך פתרונות שונים, פחות נוחים. שכן המטרה הינה באמצעי זה לפתור את בעיית המגרשים הריקים. כך גם הגדרת המחוקק הינה "דרוש לציבור" ולא נחוץ או הכרחי. החוק מדובר על פתרון בינם למשך חמש שנים בהן לא נעשה שימשו אחר במגרש התואם את יעודו. 16. לכאורה תם הדיון. אולם לאור הניתוח של החוק בעולה מפסק הדין בעניין עריית חיפה (סעיף 15 לעיל), מוצאת אני לנכון לציין כי במקרה זה דומה בעיני כי איזון בין זכות הקניין של הפרט לבין טובת הציבור מוביל גם כן למסקנה כי יש להותיר את צו ראש העיר על כנו. 17. כיום המגרש הינו ביטוי של זוכת הקניין של העוררים, אך בפועל אינו משמש אותם בשלב זה לצרכים לו הוא מיועד. שימשו במגרש לצורכי הציבור לא פוגע ביכולתם לממש בכל יום נתון את זכות הקניין שלהם כמעט במלואה. ביום בו ירצו לעשות שימוש במגרש לצורך לו הוא מיועד על פי תוכניות המתאר ועל פי היתרים קיימים, תידרש המשיבה לפנותו באופן מידי. ראה הוראות סעיף 10 לחוק. בינתיים, עומד המגרש ריק. מופנים משאבים לשמירתו במצב בו לא יהווה מטרד. הוא מצוי בלב איזור בנוי ומאוכלס ולא משרת כל מטרה לטובת הציבור. כלומר לא משרת התא הפרטים המחזיקים בו או בזכויות בו ולא משמש את הכלל. אין זה המקרה במדובר בפסק הדין בעניין עירית חיפה בו המגרש במצבו טרם מתן הצו להופכו למגרש חניה, הסב הנאה לציבור ושירת את טובתו (חורשת איקליפטוסים). במקרה זה מדובר במגרש מגודר, אשר אינו שמש את הכלל ואין בו יופי או חן, למעט המבנה לשימור, אשר מוסיף לטובת הכלל. 18. האם קיומו של המגרש בו עסקינן כמגרש ריק מהווה מטרד. דומני כי לצורך זה די בהוכחת מטרד ברמתו הנמוכה. מן ההתכתבויות ואף מטענות העוררים עצמם נין ללמוד כי המגרש המהווה התעסקות. ישנן פריצות פה ושם לגדר. העוררים מטפלים בכך כאשר מופנית תשומת ליבם לכך. אך לא ניתן להתעלם כי הדבר מהווה תעסוקה לסובבים. כמו כן מביקור במקום ניתן ללמוד כי גם אם המקום מטופל בכל פעם, אין הוא מהווה מוקד של יופי והנאה לתושבי הסביבה. 19. מוצאת אני כי למרות הפגיעה הרעיונית הקיימת בזכות הקניין של העוררים, ואף תחושותיהם כי כל המטרה הינה ללחוץ עליהם לבנות במקום, הרי שהאיזון בין הפגיעה בזכותם לטובת הכלל מוביל למסקנה כי יש להותיר את הצו על כנו. דומני כי הפגיעה בעוררים הינה מידתית ומצומצמת ומעל לכל הפיכה ביום בו יבקשו לעשות שימוש במגרש. סיכום 20. לאור העמור לעיל הערר נדחה. העוררים ישלמו למשיבה הוצאות ערר זה בסך של 4,000 ₪ . הסכום ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. קרקעותמגרשים ריקיםחניה