שיקולי צדק דיני השתק מעשה בית דין

בערעור אזרחי 53/74 בריסטול מייארס קומפני נגד ביצ'ם גרופ לימיטד פ"ד כט(1) 372, 382 (סוף סעיף 9) כתב כי אין משתיקים בעל-דין מפאת מעשה-בית-דין שהיה, מקום שהדבר אינו מתיישב עם דרישת הצדק. בסעיף 3 צוטט ע"א 246/66, 247,66, קלוז'נר נגד שמעוני פ"ד כב(2) 561, 587 בו נכתב בעקבות פסיקת בית הלורדים: "לא הגזימו מעצבי התורה האנגלית של מעשה-בית-דין בהתחשבותם בשיקולים המעשיים האמורים, ומעולם לא הרחיקו לכת עד כדי להקריב על מזבחם של כללי ההשתק את שיקולי הצדק בנוגע לאותם סוגי המקרים, בהם התנהל הדיון במשפט הראשון על פסים או במסגרת, שאינם נותנים מקום להקמת החזקה שההכרעה השיפוטית, שנתקבלה שם, טומנת בחובה תוצאה של אמת, המחייבת את הצדדים באשר לנשוא המשפט השני; כאשר צויין במשפט, [ORD ,]28 )שם, ב-ע' 444): 'Nemo debet bis vexari cannot apply where in the first action The plaintiff had no such opportunity of satisfying his claim' וכן דברי לורד UPJOHN בענין CARL ZEISS STIFTUNG הנ"ל (שם, [27], ב-ע' 97): ‘All estoppels are not odious but must be applied so as to work Justice and not injustice’". כן ציטט השופט זוסמן את ע"א 581/72, ארביב נגד מדינת ישראל פ"ד כו(2) 513, 520 (23.7.1973) לפיו: "ודין הוא שאין משתיקים בעל-דיו עקב מעשה-בית-דין מקום שהדבר עלול לגרום אי-צדק. כמו שנאמר בעניין: ‎NEW BRUNSWICK RAILWAY CO. V. BRITISH AND FRENCH TRUST CORPORATION; (1939), ]20: "תורת ההשתק מושתתת על שיקולים של צדק ושכל ישר". ומקום שהדבר נוגד את הצדק. אין משתיקים טענתו של בעל-דין." מעשה בית דיןהשתק / דיני מניעות