השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני הינם : סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק. כן נדרש המבקש להוכיח כי התקיימו תנאים נוספים המיוחדים למתן צו עיקול זמני. יסוד ההכבדה הנדרש לצורך מתן צו עיקול זמני נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות בין היתר בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש מפני הברחת נכסים. ההכבדה שיש להוכיח בגדר בקשה לעיקול זמני היא הנמוכה ביותר לעומת יסוד ההכבדה בסעדים הזמניים האחרים. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שיקולים במתן צו עיקול זמני: 1. ערעור על החלטת רשם בית המשפט [ כב' השופט חגי ברנר ] מ- 19.7.11. לאחר קיום דיון במעמד הצדדים וחקירת המצהירים מטעמם, הורה רשם בית המשפט על הטלת עיקול זמני על נכסי המערערת [להלן: "קמן"] בגובה מלוא סכום התביעה שהינו 29,103,596 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל . העיקול הזמני הוטל בתביעה שהגישה המשיבה [להלן: "התעשייה האווירית"] כנגד קמן . 2. בדיון בערעור הוברר שהנכסים היחידים של קמן שעוקלו על פי צו העיקול הזמני: א. מניות קמן ב-4 חברות הבת. ב. התחייבות כספית של איקא מעבדות [2006 ] בע"מ לטווח ארוך ללא מועד פרעון [ ראו הודעת המחזיקה שהוגשה ]. בפועל הנכס העיקרי שעוקל הן המניות. ב"כ קמן אף הודיע בעמ' 3 לפרוטוקול שורות 3-25 שהוא מוכן שהעיקול יישאר על ההתחייבות הכספית, ועיקר עתירתו היא לבטל את העיקול הזמני שהוטל על המניות. 3. ברע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc תקדין עליון 2007(4) 3108 פסקה כב' השופטת עדנה ארבל : א. השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני הינם : סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק. כן נדרש המבקש להוכיח כי התקיימו תנאים נוספים המיוחדים למתן צו עיקול זמני. ב. יסוד ההכבדה הנדרש לצורך מתן צו עיקול זמני נבחן על רקע נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה תוך התחשבות בין היתר בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של הנתבע ובחשש מפני הברחת נכסים. ג. ההכבדה שיש להוכיח בגדר בקשה לעיקול זמני היא הנמוכה ביותר לעומת יסוד ההכבדה בסעדים הזמניים האחרים. 4. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בהחלטת רשם בית המשפט ובפרוטוקול חקירת המצהירים - ניתן לקבוע כי בדין הוטל העיקול הזמני על נכסי קמן. יחד עם זאת יש מקום להתערב בהחלטת הרשם ולהעמיד את סכום העיקול על מחצית סכום התביעה. הטעמים לכך הם כדלקמן : א. התעשייה האווירית הגישה תביעה כנגד קמן, ובתביעה נטען כי קמן הפרה הסכם אשר נחתם עמה. על פי ההסכם התחייבה קמן לרכוש אלומיניום תעופתי בכמות נוספת של כ-446 טון במשך 3 שנים, וזאת על חשבון הכמות שהתחייבה התעשייה האווירית לרכוש מחברה אמריקאית בשם אלקואה . התעשייה האווירית טענה בסעיף 18 לתצהיר מנהל דסק הרכש, שאלמלא התחייבה קמן לרכוש חלק מהכמות של האלומיניום התעופתי לא הייתה התעשייה האווירית מתקשרת בהסכם עם אלקואה. בשנים 2009-2010 קמן לא רכשה את האלומיניום על פי ההסכם כפי שהתחייבה, וכתוצאה מכך נאלצה התעשייה האווירית לרכוש את מלוא הכמות השנתית של האלומיניום אותה התחייבה לרכוש מהחברה האמריקאית. מתוך ההסכמים בין קמן לבין התעשייה האווירית עולה לכאורה ההתחייבות של קמן לרכוש כמות מינימום של אלומיניום על מנת להקטין את הכמות השנתית שהתחייבה התעשייה האווירית לרכוש מהחברה האמריקאית. המצהיר מטעם קמן שנחקר בבקשה לעיקול זמני העיד שהעובדות אינן ידועות לו, ולא ידע לתמוך בגרסת ההגנה . קיימות לכאורה ראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה - יסוד הנדרש לצורך מתן צו עיקול זמני. ב"כ קמן הודיע בדיון בערעור שלצורך דיון זה אינו טוען שהתעשייה האווירית לא עמדה בנטל המוטל עליה לצורך הוכחת היסוד של סיכויי התביעה. ב. קמן הינה חברת אחזקות, אינה מעסיקה עובדים, והנכס היחיד שלה הן מניות ב-4 חברות הבת. על פי עדות מנהל הכספים של קמן- על זכויות קמן בנכס היחיד רובצים 6 שעבודים ללא הגבלת סכום לטובת בנק דיסקונט, ואין קמן מחזיקה נכסים נוספים שאינם משועבדים [עדות מנהל הכספים של קמן בעמ' 4 לפרוטוקול שורות 13-26 ] . על פי סעיף 5 לתצהיר מנהל הכספים של קמן, שווי המניות של קמן הינו כ-30 מיליון ₪. התביעה שהגישה התעשייה האווירית נגד קמן עומדת ע"ס 29.1 מיליון ₪. מנהל הכספים של קמן העיד בחקירתו שאין לו מושג מה סכום החוב שבגינו משועבדות מניות קמן בחברות הבת לטובת בנק דיסקונט [עמ' 5 לפרוטוקול שורה28 ]. ברע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' גסטון אטיאס פסק כב' השופט גרוניס : " מקבל אני את טענת המבקשת לפיה גובה סכום התביעה עשוי, בנסיבות המתאימות, להוות אינדיקציה לכך שאי מתן צו עיקול עלול להכביד על ביצוע פסק הדין , אך זאת כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען ". קיום יסוד ההכבדה נובע מכך שאין לקמן נכסים אחרים מהם ניתן להיפרע, הנכס היחיד- המניות בחברות הבת - משועבד ב-6 שעבודים ללא הגבלת סכום לטובת בנק דיסקונט, ומנהל הכספים של קמן לא ידע בחקירתו ליתן נתונים על סכום החוב שבגינו משועבדות המניות שבבעלות קמן. קמן טענה בסעיף 24.4 להודעת הערעור, ללא הצגת תיעוד,שהחוב לבנק,שלהבטחתו ניתנו גם 6 שעבודים של קמן,הינו כ-65 מיליון ₪. לאור גובה סכום התביעה [29 מיליון ₪] והעדר נכסים מוחשיים בבעלות קמן -שוכנע רשם בית המשפט, לאחר שמיעת חקירות המצהירים, שאין בידי קמן אמצעים כספיים מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען אם התביעה תיעתר , ואי מתן הצו הזמני יכביד על ביצוע פסק הדין. רשם בית המשפט הדגיש בהחלטתו : " קמן נמנעה באופן בולט לעין לציין מהו גובה אותה הלוואה [ שבגינה משועבדים מניות קמן בחברות הבת - י.ג .] ". לעניין טענת קמן שהחוב לבנק בסך 65 מיליון ₪ ושווי השעבודים של הקבוצה, לרבות שעבודי קמן, הם בשווי של כ- 130 מיליון ₪ [נתונים שלא גובו במסמכים, ואפילו לא בתצהירים] - אין כל ודאות שבנק דיסקונט לא יעדיף לממש תחילה את השעבודים הרובצים על מניות קמן בחברות הבת, גם אם עומדים לזכות הבנק שעבודים של חברות נוספות מהקבוצה. איני מוצא כי נפל פגם בשיקול דעתו של הרשם בעניין קיום יסוד ההכבדה. ג. קמן לא תוכל להיבנות מהעובדה שבקשת העיקול הוגשה כ-5 חודשים לאחר הגשת התביעה. לעניין הנכס היחיד - מניות קמן בחברות הבת - לא הוכח שקמן שינתה את מצבה ממועד הגשת התביעה ועד מועד הגשת בקשת העיקול, ולא הוכח שהתעשייה האווירית בהגשת בקשת העיקול בחלוף 5 חודשים השלימה עם המצב הקיים [ לעניין הטעמים שבדוקטרינת השיהוי כשדנים אנו בסעדים זמניים- ראו ע"א 9047/10 בנו גרינברג נ' בן דרור , תקדין- עליון 2011 (3) 2423 ] . התעשייה האווירית הסבירה, שנאלצה להגיש את הבקשה לעיקול רק לאחר שפורסם שחברה מהקבוצה נקלעה לחובות, ולאחר שהתקבל בידה דו"ח חוקר פרטי שאין לקמן נכסים מוחשיים. ממועד זה ועד הגשת הבקשה לעיקול לא עבר זמן המקים לקמן טענה של שיהוי. המועד לבדיקת שיהוי בבקשה למתן סעד זמני אינו המועד בו קמה עילת התביעה אלא המועד בו קם הצורך בסעד זמני. ד. במאזן הנוחות - הימנעות מהטלת עיקול עלול להציב את התעשייה האווירית בפני שוקת שבורה, במיוחד כאשר קמן הינה חברת אחזקות שאינה מעסיקה עובדים, ואין בבעלותה נכסים למעט מניות של חברות הבת. יש לזכור כי קיימת "מקבילית כוחות" באשר ליחס שבין הזכות לכאורה לבין מאזן הנוחות [ ראו רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל נ' אמר פ"ד נ"ו(1) 529, 533 ] . ככל שיגבר משקלו של השיקול האחד יפחת בהתאמה משקלו של השיקול השני. לעניין הערכת סיכויי התביעה - התייחסנו לעיל. הונחה תשתית ראייתית מספקת המצדיקה מתן צו העיקול הזמני שנתבקש. ה. יחד עם זאת יש להתערב בהחלטת כב' הרשם ולהעמיד את סכום העיקול על מחצית סכום התביעה . בתצהיר התומך בבקשה לעיקול, הצהיר מנהל דסק רכש במטה התעשייה האווירית בסעיפים 48 -53 לתצהירו : " ... סכומי הנזק בתרחיש בו יעלה בידה של התעשייה האווירית לצרוך בסופו של דבר את הכמות העודפת [ הכמות של אלומיניום תעופתי שהיה על קמן לרכוש נרכשה על ידי התעשייה האווירית ומוחזקת במחסניה-י.ג. ]... סך כל הנזק שנגרם לתעשייה האווירית הינו לפחות בסכום של 3,830,142 דולר [סכום התביעה הועמד על סך 7,838,297 דולר שהוא שווה ערך ל- 29,103,596 ₪ - י.ג. ] ". בשלב מקדמי כאשר טרם נדונה התביעה יש להטיל עיקולים על מחצית סכום התביעה, בהתחשב בכך שלכאורה התעשייה האווירית יכולה להקטין את הנזק ולהשתמש לצורכי הייצור שלה במלאי האלומיניום התעופתי שנצבר בגין ההפרה של קמן בשנים 2009-2010 [ אי רכישת 446 טון מהחברה האמריקאית ]. 5. סוף דבר העיקול הזמני שניתן על ידי רשם בית המשפט - יישאר על כנו בכפוף להעמדת סכום העיקול על מחצית סכום התביעה. אין צו להוצאות. עיקול זמניצוויםעיקול