האם יש חובה לשלם שכר טרחת עורך דין עקב הפסקת ייצוג הלקוח ? בית המשפט ציין כי ראוי לכלול בכל הסכם שכר טרחה הוראות שתסדרנה את דרך קביעתו של שכרו של עורך הדין למקרה שבו מופסק הטיפול מטעם כלשהו" (ד"ר קלינג 212) (ראה גם: ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' יצחק יחיאל, עו"ד, פ"ד נח(5) 20 (2004). ד"ר קלינג סבור כי "אין לחייב את הלקוח בתשלום מלוא שכר הטרחה, אם טיפולו של עורך הדין יופסק לפני השלמתו. נראה, שהוראה זו תיפסל בשל היותה נוגדת את תקנת הציבור בפגעה בזכותו של הלקוח לבחור בעורך דין ולהחליפו כשירצה בכך. בין עורך הדין ולקוחו קיימים, כאמור, יחסי אמון... כאשר אמון זה מתערער יש להעניק ללקח את האפשרות להפסיק את הקשר עם עורך דינו, תוך מתן אפשרות מלאה לבחור פרקליט חדש, בלא שהדבר יגרור אחריו סנקציה" (ד"ר קלינג 212). ברוח זו פסק בית המשפט העליון כי "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו" (ע"א 136/92 בייניש עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 113 (1993). הלכה זו סוייגה בע"א 8854/06 חיים קורפו עו"ד נ' משה סורוצקין, שם נקבע כי "כל עוד לא מועלות על ידי הלקוח טענות, המבוססות עובדתית, כי הוא אינו שבע רצון מהטיפול המקצועי הניתן לו על ידי עורך דינו, וכל עוד המטרה למענה שכר את עורך דינו עדיין קיימת, לא יוכל אותו לקוח להשתחרר מההסכם באופן חד-צדדי מבלי שיחוייב בפיצויי ציפייה". שכר טרחת עורך דיןייצוגשכר טרחהלקוחותעורך דין