מה הדין במקרה של תאונת דרכים כאשר הנהג מחוץ לרכב ? ברע"א 9112/06 ביטוח חקלאי נ' המל"ל נקבע כי היום לאחר שנחקק תיקון 8 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובמסגרתו נקבעה רשימה של שימושים מוכרים, ברור הדבר שעל מנת שיוכר הנפגע "כנוהג" נדרש כי הימצאותו מחוץ לרכב קשורה בטבורה לא סתם לשימוש כי אם לשימוש מוכר מבין השימושים המנויים בסעיף 1 לחוק. אכן, כיום לא די בכך  שהימצאותו של נפגע מחוץ לרכב נבעה משימוש קודם או משימוש עתיד לבוא, אלא צריך שהימצאותו של הנפגע מחוץ לרכב תהווה היא כשלעצמה "שימוש". נזכיר, את עובדות רע"א 9112/06: שתי מכוניות התנגשו. אחד נהגים יצא מרכבו כדי לבדוק את שלום יושבי הרכב השני, וכשחזר וניסה לשוחח עם יושבי המכונית שלו, דרך החלון, נפגע ע"י רכב חולף. בית המשפט העליון סיווג אותו אדם כ"הולך רגל" ולא כ"משתמש", והשווה אותו לאדם שיצא ממכוניתו אחרי תאונה כדי לבדוק את מצב הנפגעים ומועד על אבן - וגם אותו סבר בית-המשפט העליון שאין לסווג כ"נהג". החבות לפי חוק פלת"ד נובעת מסעיף 2 לחוק שכותרתו, "אחריות נוהג ברכב": "המשתמש ברכב מנועי (להלן - הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף נגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב". משמע, באין "משתמש", אין "נוהג" ובאין "נוהג" אין חבות. רכבתאונת דרכים