קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים רשיון לא בתוקף: מבוא 1. תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק"). 2. בתאונת דרכים שארעה ביום 7.1.03, נפגע התובע, בעת שנסע ברכב אשר על פי הנטען היה נהוג על ידי הנתבע מס' 1, נופצלי קנשנא, עובד זר מתאילנד (להלן: "הנהג"). השימוש ברכב בוטח על פי פוליסה שהוצאה על ידי הנתבעות 2 ו- 3 (להלן: "הנתבעות"). הנתבעת מס' 4, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית"), צורפה כנתבעת נוכח טענת הנתבעות להעדר כיסוי ביטוחי מחמת שהנהג לא היה בעל רישיון נהיגה תקף במועד ארוע התאונה. קרנית הגישה הודעה לצד ג' כנגד הצדדים השלישיים, יפרח אורלי ויפרח חיים (להלן: "יפרח"), אשר היו הבעלים ו/או המחזיקים של הרכב המעורב בתאונה ומי שהתירו לנהג לעשות שימוש ברכב. הצדדים השלישיים הגישו הודעת צד ד' כנגד צדדי ד' 1 ו- 2, חברות למתן שרותי כח אדם, באמצעותן הובא הנהג לארץ והושם לעבודה אצל יפרח. 3. בכל הנוגע לתביעת התובע, הגיעו הצדדים לידי הסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי. על פי פסק הדין החלקי מיום 29.9.09, שולמו לתובע פיצויים, בסך כולל של 55,000 ₪. הסכום שולם, כמימון ביניים, על ידי הנתבעות וקרנית, בחלקים שווים, וזאת עד להכרעה בשאלת החבות. 4. כמו כן הושג הסדר ביחסים שבין הצדדים השלישיים והצדדים הרביעיים, מכוחו נמחקה ההודעה לצד ד', ללא צו להוצאות. שאלת החבות 5. כפי שהובהר במסגרת הליכי קדם המשפט, המחלוקת מתמקדת בשאלה האם היה לנהג רישיון נהיגה תקף, במועד ארוע התאונה. 6. לטענת הנתבעות, הנטל להוכחת קיומו של רישיון נהיגה תקף, מוטל על קרנית ובנסיבות העניין, לא הוכח כי לנהג אשר היה עובד זר מתאילנד, היה רישיון נהיגה תקף, בעת ארוע התאונה. לחלופין נטען כי הנתבעות עשו כל שניתן על מנת לברר את נושא החבות אלא שתיק המשטרה בוער וניסיון לפנות למשרד הפנים, לברור פרטי כניסה ויציאה מהארץ, העלה חרס שכן לא אותרו נתונים אודות הנהג, כמפורט בתעודת עובד ציבור של משרד הפנים - מחלקת ביקורת גבולות, מיום 17.5.11. ב"כ הנתבעות הוסיף וטען כי נוכח עדותו של יפרח כי לנהג קראו "לופדון" (סעיף 10 לתצהיר צד ג/1), הרי שהתביעה הוגשה כנגד הנתבע הלא נכון ולא הוכחה זהותו של הנהג. בפתח ישיבת ההוכחות, ביקש ב"כ הנתבעות להגיש את תעודת הביטוח. קרנית התנגדה להגשת התעודה, לפיכך טען ב"כ הנתבעות בסיכומיו כי לא הוכח קיומו של כיסוי ביטוחי תקף. נוכח טענת ב"כ יפרח כי אינו מתנגד להגשת פוליסת הביטוח, התרתי בהחלטתי מיום 10.7.11, להגיש את פוליסת הביטוח בשלב הסיכומים (עמ' 22 לפרוטוקול) אלא שבשלב זה, התנגד ב"כ הנתבעות, להגשת הפוליסה וזו לא הוגשה. לאחר הדיון הוגשה על ידי הנתבעות הודעה / בקשה להגשת פוליסת הביטוח של הנגרר ונטען כי על פי תעודת הביטוח, אין היתר להסעת נוסעים על הנגרר לפיכך על פי הנטען, אין עילה כלפי הנתבעות. קרנית הגישה תגובה וחזרה על התנגדותה להגשת פוליסת הביטוח אשר צורפה להודעת הנתבעות. 7. בפתח הדיון ראיתי להתייחס לטענת הנתבעות, בדבר אי הוכחת זהות הנהג. אין בידי לקבל טענה זו. יפרח העיד אמנם כי למיטב זכרונו, לנהג קראו "לופדון" ושם זה אינו תואם את שמו של הנתבע 1, כמצויין בכתב התביעה. יחד עם זאת, יפרח העיד כי אינו זוכר את שמו המלא של הנהג וכי אין בידו מסמכים מהם ניתן ללמוד פרטים לגבי שם הנהג ומועדי הגעתו ארצה שכן כל המסמכים אבדו, בעת פינוי גוש קטיף (עמ' 14 לפרוטוקול). מעבר לכך שיפרח העיד כי ביקש מחברת כח האדם, פועל בעל רישיון נהיגה תקף ואף בדק עם חברת כח האדם כי לנהג יש רישיון נהיגה תקף, הרי שיפרח העיד כי לאחר התאונה, נערכה חקירת משטרה, במסגרתה נמסרו הודעות הן על ידו והן על ידי הנהג. יפרח הוסיף והעיד כי מסר למשטרה את רישיון הרכב ואת רישיון הנהיגה של הנהג, וכדבריו: "... כל מה שהיה לי, מסרתי הכל במשטרה. מסרתי רישיון נהיגה, רישיון רכב, רישיון עגלה, כולל הטלפון שלי שאם המשטרה יראו משהו לא נכון... אני נחקרתי, התאילנדי נחקר וגם הגיע מתורגמן למשטרה כדי לוודא שיש לו באמת רישיון. חקרו אותנו 3 שעות" (עמ' 14-15 לפרוטוקול). באישור המשטרה אשר הוגש על ידי הנתבעות (נספח 1 לתוספת ראיות ותיק מוצגים מיום 4.7.11), מפורטים מספר הרישוי של הרכב המעורב בתאונה ושם הנהג "קנשנא נופצלי". בנסיבות אלה, נוכח עדותו של יפרח בדבר מסירת הודעה במשטרה וכאשר פרטי הנהג המצויינים באישור המשטרה, בתוספת מספר דרכון, תואמים את פרטי הנתבע 1, לא ראיתי לקבל הטענה כי זהות הנהג לא הובהרה וכי הנתבע 1, אינו הנהג המעורב בתאונה. 8. כן לא ראיתי לקבל טענת הנתבעות כי לא הוכח קיומו של ביטוח המכסה את השימוש ברכב ובנסיבות העניין, סבורה אני כי טענה זו מוטב היה שלא נטענה. באישור המשטרה שצורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעות, צויינו פרטי הרכב המעורב בתאונה: רכב משא אחוד, מסוג יונדאי, מ.ר. 6887304, בוטח בחברת "המגן", מספר פוליסה 124102637502. יפרח אישר בעדותו כי הפרטים הרשומים באישור המשטרה, מתייחסים לרכב שהיה מעורב בתאונה (עמ' 17 לפרוטוקול). במסגרת תחשיב הנזק שהוגש על ידי הנתבעות, נטען כי הנתבעות מכחישות את החבות משום שלנהג לא היה רישיון נהיגה תקף לנהיגה בישראל. בישיבת קדם המשפט הצהירה ב"כ הנתבעות כי המחלוקת הינה בשאלת קיום רישיון נהיגה וטענה במפורש: "יש מחלוקת לעניין רשיון הנהיגה. אנו טוענים שאין תוקף לרשיון הנהיגה. הוא היה צריך להמיר את הרישיון שלו לרשיון ישראלי" (פרוטוקול ישיבת קד"מ מיום 6.1.11) ולא נטען להעדר פוליסת ביטוח. מעבר לכך שהנתבעות לא טענו במסגרת ישיבות קדם המשפט, להעדר תעודת ביטוח או להעדר פוליסת ביטוח, הרי שהנתבעות ראו לסלק את תביעת התובע, במימון ביניים עד להכרעה בשאלת החבות וחזקה עליהן שלא היו מסכימות לכך במידה ולא הוצאה על ידן פוליסה או תעודת ביטוח המכסה את השימוש ברכב המעורב בתאונה. בנסיבות אלה, איני סבורה כי הנתבעות יכולות להבנות מכך שכל המסמכים הרלבנטיים אשר היו מצויים ברשות יפרח ועל פי עדותו, נמסרו למשטרה או אבדו, במהלך פינוי גוש קטיף ולטעון בניגוד לאישור המשטרה אשר הוגש על ידן ובניגוד לנטען במסגרת ישיבת קדם המשפט, להעדר תעודת ביטוח. 9. לא ראיתי להתייחס לצילום תעודת הביטוח אשר הוגשה לאחר הדיון. כאמור, ב"כ הנתבעות התנגד להגשת הפוליסה במהלך הסיכומים למרות שהתרתי הגשתה באותו שלב. במידה והפוליסה היתה מוגשת בשלב הסיכומים, יכולים היו ב"כ הצדדים להתייחס למסמך שהוגש. זאת ועוד, צילום תעודת הביטוח אשר צורף להודעה, מתייחס לרכב בעל מספר רישוי שונה ממספר הרכב המופיע באישור המשטרה וגם מספר הפוליסה, אינו תואם את מספר הפוליסה המצויין באישור המשטרה כך שלא הוכח כי צילום תעודת הביטוח שצורף להודעה, מתייחס לרכב המעורב בתאונה. בנסיבות אלה, כאשר יפרח העיד כי הרכב המעורב בתאונה היה רכב מסוג יונדאי, מספר רישוי 6887304 (עמ' 17 לפרוטוקול) והנתבעות לא הגישו תצהיר על פיו בניגוד לאמור באישור המשטרה ובעדותו של יפרח, רכב זה לא בוטח על ידן, ראיתי לקבוע כי הוצאה על ידי הנתבעות, פוליסת ביטוח אשר כיסתה את השימוש ברכב המעורב בתאונה. 10. בשלב זה, עלינו להידרש לשאלת נטל הראיה להוכחת קיומו של רישיון נהיגה תקף. אין בידי לקבל טענת הנתבעות כי נטל הראיה להוכחת קיומו של רישיון נהיגה תקף, מוטל על קרנית. בנסיבות העניין, משהוצאה על ידי הנתבעות פוליסת ביטוח המכסה את השימוש ברכב, נטל הראיה להוכחת התקיימות חריג לכיסוי הביטוחי, לרבות טענה בדבר העדר רישיון נהיגה תקף, מוטל על הנתבעות, ראה לעניין זה; רע"א 143/98 מוחמד דיב נ' הסנה חברה ישראלי לביטוח, פ"ד נג (1) 450, רע"א 2573/07 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' גינזבורג (לא פורסם, , 22.10.07). כן ראיתי להפנות בהקשר זה, לפסק דינו של כב' השופט בכר בת.א. (שלום תל אביב - יפו) 55063/03 סמנקונגשי נארי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, , 1.8.07): "אומר בקצירת האומר, כי לענין הוכחת העדר רשיון נהיגה, הנטל מוטל דווקא על חברת הביטוח. בדיוק כשם שלצורך הוכחת מקרה ביטוח, מוטל על מבוטח להוכיח העובדות המהוות את מקרה הביטוח כשלאחר מכן עובר הנטל אל חברת הביטוח להוכיח את החריגים, כי אז בתאונת דרכים מוטל על התובע להוכיח את עצם קרות התאונה, ומשמבקשת חברת הביטוח לצאת ידי חובתה ולא לשאת בתשלום הפיצויים, כי אז עליה להוכיח את כל אותם חריגים המופיעים בפוליסה ובהם בין היתר, העדר רשיון נהיגה בר תוקף...". כן ראה פסק דינה של כב' השופטת ע. כהן בת.א. (שלום ירושלים) 8341/98 אבו גוש איסמעיל נ' חיים ראשי עבודות עפר בע"מ (לא פורסם, , 29.7.03). 11. בענייננו - רישיון הנהיגה של הנהג לא הוצג. במהלך החקירה הנגדית, הוצג בפני יפרח צילום מסמך בשפה התאית, נ/1. יפרח נשאל האם זהו צילום רישיון הנהיגה של הנהג והשיב כי אינו יכול לזהות את המסמך ואינו יכול לומר אם מדובר בצילום של רישיון הנהיגה אשר נמסר למשטרה (עמ' 15-16 לפרוטוקול). בהקשר זה, אציין כי לא ניתן לקבל טענת הנתבעות כי פעלו ככל שנדרש, להעתקת תיק המשטרה אך זה בוער. אישור "תיקל" על פיו תיק המשטרה, משנת 2003, בוער כחוק, נושא תאריך 14.5.08. יוזכר כי מדובר בתביעה שהוגשה ביום 15.3.06. כתב הגנה, הוגש על ידי הנתבעות, ביום 8.8.06. מכאן שהיה בידי הנתבעות לצלם את תיק המשטרה, בסמוך לאחר הגשת התביעה, אם לא קודם לכן בסמוך לאחר קבלת הודעה על ארוע התאונה. בנסיבות אלה, כאשר הנתבעות פנו להעתקת תיק המשטרה, למעלה מחמש שנים לאחר התאונה וכשנתיים לאחר הגשת התביעה, לא ניתן לומר כי נמנע מהנתבעות, מסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בהן, להעתיק את תיק המשטרה. 12. בנסיבות אלה, משלא הוצגה כל ראיה המצביעה על כך שלא היה בידי הנהג רישיון נהיגה תקף בעת ארוע התאונה, הנתבעות לא עמדו בנטל להוכיח טענתן כי מתקיים החריג של העדר רישיון נהיגה תקף. יתרה מכך, גם אם אצא מנקודת הנחה כי היה בידי הנהג רישיון נהיגה תאילנדי, הרי אז יש לבחון אם רישיון הנהיגה היה בר תוקף לנהיגה בישראל בהתאם להוראות תקנה 567 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. בהיות הנהג עובד זר מתאילנד, הרי שרשאי היה לנהוג עם רישיון נהיגה זר, במהלך תקופה של שנה ממועד כניסתו לישראל. לפיכך היה על הנתבעות להוכיח כי הנהג לא היה רשאי לנהוג עם רישיון הנהיגה התאילנדי, דהיינו כי חלפה שנה ממועד כניסתו לישראל. גם טענה זו לא הוכחה משלא הובאה כל ראיה קבילה להוכחת מועדי כניסתו ויציאתו של הנהג מהארץ. 13. הנתבעות צרפו את אישור משרד הפנים - מחלקת ביקורת גבולות, מיום 17.5.11, על פיו לא אותרו פרטים על שם "קנשנא קופצלי". מעבר לכך שמדובר בשם שונה משם הנהג המצויין באישור המשטרה ובכתב התביעה, הרי שמדובר באישור שהופק ביום 17.5.11, דהיינו בחלוף למעלה משבע שנים ממועד ארוע התאונה. בעדותו של יפרח אין כדי לסייע לנתבעות שכן יפרח העיד כי הנהג הגיע לארץ, בשנת 2002: "תחילת או אמצע 2002" (עמ' 14 לפרוטוקול). התאונה ארעה ביום 7.1.03, כך שלא ניתן לקבוע על סמך עדותו של יפרח כי במועד ארוע התאונה, הנהג שהה בארץ למעלה משנה. בנסיבות אלה וגם מתוך הנחה שהנהג לא החזיק ברישיון נהיגה ישראלי, הרי שהנתבעות לא עמדו בנטל הראיה להוכיח כי לא היה רשאי לנהוג בישראל, מכח רישיון נהיגה זר. 14. סופו של יום, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעות לא הוכיחו טענתן כי הנהג לא החזיק ברישיון נהיגה תקף, במועד ארוע התאונה. משהנטל להוכחת הטענה בדבר העדר רישיון נהיגה לא הורם, הרי שלא הוכח קיומו של חריג לכיסוי הביטוחי ועל הנתבעות לשאת בפיצוי שנפסק לזכות התובע, בהתאם לפסק הדין החלקי. סיכום 15. נוכח קביעתי כי לא הוכח קיומו של חריג לכיסוי הביטוחי וכי על הנתבעות לשאת בנטל הפיצוי שנפסק לזכות התובע, דין התביעה כנגד קרנית להדחות. אשר על כן ומכח סעיף 8 ב' להסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי, אני מחייבת את הנתבעות, להשיב לקרנית את הסכום ששולם על ידה כמימון ביניים, בסך של 27,500 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ועד ליום פסק הדין. על הסכום האמור יתווספו הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 4,147 ₪. ההודעה לצד ג' נדחית ובנסיבות העניין, ללא צו להוצאות. הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. משפט תעבורהפיצוייםתאונת דרכיםרישיון נהיגה