קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין אישור צ'ק גנוב: זו תביעה כספית, שהוגשה בסדר דין מהיר, ע"ס 30,257.58 ₪. הנתבע 1 הינו תאגיד המנהל עסקי בנקאות בישראל,בין היתר, את סניף רמת יוסף בבת-ים (להלן:"הבנק") הנתבע 2 משמש כסגן מנהל אצל הנתבע 1. התובע הינו לקוח של הנתבע 1 ומנהל אצלו ח-ן 640873. ביום 18.11.09 הפקיד התובע בח-ן שיק ע"ס 30,257.58 (להלן:"השיק") משוך על בנק לאומי , סניף נתב"ג לפקודת "מלון רנסנס" ז.פ 1.11.09. בגב השיק נחזית להיות חתימת היסב אחת, שהיא חתימת הנפרע. התובע טוען כי הפקדת השיק בפועל נעשתה מול הפקידה בבנק במחלקה העסקית, על אף העובדה שבדף החשבון צוין כי ההפקדה נעשתה בתיבת "אל תור", וזאת כדי להימנע מתשלום עמלה והמתנה בתור, ולאור היכרותו את הנתבע 2. לטענתו, ביום 22.11.09 הגיע אל הסניף ובשיחה עם הנתבע 2 ביקש למשוך סך של 20,000 ₪, וביקש את בדיקתו לביצוע הפעולה. הנתבע 2 אישר את הפעולה, אך ביקש להמתין יום נוסף, ליתר ביטחון. נטען , כי ביום 23.11.09, הגיע התובע לסניף ולאחר בירור כי השיק נפרע ,ולאחר אישורו של הנתבע 2 , ביצע התובע משיכה של 20,257 ₪במזומן, שהועברו על ידו כהפרש ובניכוי חוב, למוסר השיק. ביום 2.12.09, קיבל התובע מכתב מהבנק בו הודע לו, כי ביום 25.11.11 משך הבנק מחשבונו את סכום השיק וללא כל הודעה מוקדמת. נטען שכתוצאה מפעולה זו הפכה יתרתו בחשבון לשלילית. לטענתו, בו ביום, הגיע לסניף וביקש לברר את סיבת החזרת השיק, הנתבע 2 השיב כי אינו יודע את הסיבה, וביקש כי התובע יקבל לידיו את השיק, תוך התניה כי התובע יחתום, על טופס ויתור טענות כלפי הבנק ו/או מי מטעמו. לטענתו, סירב וביקש כי תבוצע בדיקה נוספת אודות נסיבות החזרת השיק. לאחר מס' שעות הודיע הנתבע 2 כי מדובר בשיק גנוב ועל כן לא יוכל להחזיר לתובע את השיק. נטען, כי ביום 3.12.09 נקרא התובע לפגישה אצל מנהל הסניף, מר מדמוני, שביצע בירור בנוכחות התובע והנתבע 2 אודות נסיבות הפקדת השיק, לטענתו פרט את ההשתלשלות העניינים, והנתבע 2 אישר את כל הנאמר, בסיום הפגישה ביקש המנהל, כי התובע יקבל את השיק חזרה אליו, ויחתום על טופס ויתור טענות כלפי הבנק ונציגיו, תוך שהתבקש להיפרע ממי שמסר לו את השיק. התובע סירב, ולשאלתו מדוע הבנק לא מנהל הליכים כנגד בעל השיק, נענה ע"י מר מדמוני כי "בנקים לא תובעים כל דבר". התובע טוען כי נעזר בכל הפקדה שביצע בנתבע 2 ובפקידות הסניף שהיו בודקות את השיקים ומאשרים את תקינותו החזותית , ואת מרבית הפעולות בחשבון עשה מול הנתבע 2. לטענתו לא ידע ולא יכול היה לדעת כי מדובר בשיק גנוב. וכי מעולם לא היה מצוי חשבונו ביתרה שלילית. נטען כי בהתאם להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים) תשנ"ב-1992 , משאושר השיק ונפרע לחשבון, אין לבנק אלא להלין על עצמו ועליו לבוא בדין ודברים מול הבנק ממנו נמשך השיק שכן רק לאחר 8 ימים מיום ההפקדה, ו-3 ימים לאחר שהשיק נפרע החליט הנתבע למשוך את סכום השיק מחשבונו. התובע טוען גם לעשיית עושר ולא במשפט. לטענת הבנק, ביום 25.11.09 חזר השיק ע"י בנק לאומי וזאת בהתאם להוראות המסלקה הקובעות כי במקרה של שיקים גנובים או במקרה של זיוף ניתן להחזיר השיק במשך 60 יום מיום ההצגה. נטען כי, על פי בנק לאומי, ניתנה הודעה ע"י אחד מלקוחותיו לפיה השיק גנוב וחתימת ההסבה של מלון רנסנס מזוייפת. בפגישה מיום 7.12.09, התייצב התובע לפגישה עם מנהל הסניף, אז סיפר התובע כי הינו מתווך דירות בבת ים, וקיבל את השיק ממאן דהוא אשר חייב לו 10,000 ₪ וכי השיק נמסר לו בגין החוב, וכאשר על התובע היה להחזיר את יתרת השיק. נטען כי התובע לא גילה את זהות מוסר השיק, ובכתב התביעה אין הוא מגלה את פרטי העסקה לפיה קיבל את השיק. נטען כי כתב התביעה חסר פרטים ומסמכים מהותיים, אודות אופן קבלת השיק וזהות המוסר. הוגשה תלונה במשטרה במסגרת פ.א 495510/09 בדבר מרמה וזיוף והפצה הקשורה בשיק נשוא התביעה, ונתקבל מכתב מפלג ההונאה כי מתנהלת חקירה בנדון. הנתבע טוען כי קיום עילה שיטרית על פי השיק אינה רלוונטית לגביו, שמכוח הסכם ניהול החשבון, לבנק זכות לחייב את החשבון ונוכח חזרת השיק כבלתי נפרע, נטען שהוראת המסלקה הינה בגדר דין מחייב בעניין, ומשהבנק הנמשך - בל"ל פעל במסגרת 60 הימים הנתונים לו לפי אותן הוראות, ובנסיבות השיק כאן, היה מחוייב הנתבע להשיב לו סכום השיק, ומכאן הזכות לחיוב החשבון, זאת בפרט וכאשר לבנק היה יסוד סביר להניח שמדובר בשותף לעבירה, ובכלל כעניין שבמדיניות ונוכח המאבק המתבקש במכת זיוף שיקים וגניבתם. לאחר עיון בחומר שבתיק הדיון וסיכומי הפרקליטים ולרבות השלמת חומר לעניין החקירה המשטרתית בעניין , והתייחסות הצדדים לכך, אני מחליט לקבל את התביעה ברובה ואלו נימוקי: סעיף 3 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים), תשנ"ב-1992 קובע: "(א) בנק גובה יזכה את לקוחו ביום הסליקה בשל שיק שהופקד באותו יום; זיכוי כאמור ייחשב כזיכוי ארעי ויהפוך סופי בתום שלושה ימי עסקים נוספים מיום הסליקה, זולת אם במהלכם שב הבנק וחייב את הלקוח על ידי ביטול למפרע של הזיכוי הארעי, בשל כך שהבנק הנמשך סירב לכבד את השיק; ואולם הזיכוי ייחשב כסופי במועד מוקדם מהאמור אם הבנק הגובה הודיע ללקוחו כי חשבונו יזוכה בזיכוי סופי במועד מוקדם מהאמור, בין על פי אישור שנתן לו הבנק הנמשך ובין מסיבה אחרת. (ב) הפך זיכוי ארעי לזיכוי סופי, יהא מועד הזיכוי לענין חישוב ריבית, יום הסליקה. (ג) הוראות סעיף זה יחולו אף אם הבנק הנמשך הוא גם הבנק הגובה. (ד) לענין שיק מאוחר ייחשב יום ההפקדה המועד שבו עמד השיק המאוחר לגבייה." סעיף 6 קובע: "אין בקביעת מועדי חיוב וזיכוי כדי לקבוע, לענין עילות אחרות שבדין, את זכויות הלקוח, הצדדים לשיק, הבנק הגובה או הבנק הנמשך, זה כלפי זה, אם הוברר בדיעבד כי השיק זויף או כי הבנק הנמשך היה מנוע מסיבה אחרת מלחייב את חשבון הלקוח או שהצגתו של השיק לגביה היתה שלא כדין או בהפרת הסכם." סעיף 3 להוראות, קובע את מועד הזיכוי שיש לגבי שיק מופקד בחשבון ולפיו במקרה רגיל, מזוכה הלקוח באופן ארעי והוא הופך לזיכוי סופי בתום שלושת ימי עסקים. מהאמור ביקש התובע להסיק כי לאור הבירורים שערך ולאור חלוף הימים האמורים , יש לראותו כמי שפעל בתום לב ובלי כוונה להונות את הנתבעים. סעיף 6 להוראות, עניינו במועדי הזיכוי והחיוב ואין בו כדי ל"קבוע" את זכויות הלקוח (ראה התייחסות, אגב אורחא, בת.א שלום ת"א, 37138/00 בנק לאומי נ' סופר שבתאי ) סעיף 8.3.9 להסכם ניהול חשבון קובע: "כל זיכוי של החשבון בגין שיקים או שטרות לביטחון או לגוביינא במטבע ישראלי או במטבע חוץ ייחשב כארעי ואנו ל נהיה רשאים למשוך את תמורתם לפני גבייתם הסופית והמוחלטת ע"י הבנק, והבנק יהא רשאי לחייב את החשבון שזוכה, בכל סכום של שיק ו/או שטר שלא נפרע ו/או שיוחזר לבנק כבלתי נפרע או במקרה של שיק המשוך על הבנק בסכום שהבנק לא יוכל לחייב בגינו את חשבון המושך. הבנק יהיה פטור מכל החובות של אוחז בשקים או בשטרות הנ"ל. הבנק יהיה רשאי להגיש את השקים והשטרות לגבייה או להחזירם לנו בכל דרך שיימצא לנכון. " בעניין בנק לאומי לישראל בע"מ נגד שי לביא ואח', ע.א. 516/97, 583/97, מחוזי ת"א, ולענין השאלה אם זיכוי בגין שיק שהפך לסופי, מקנה לבעל החשבון זכות בלתי הדירה לקבלת הכסף, לא התקבלה טענת הלקוח מפקיד השיק, ונקבע כי מבחינה עקרונית רשאי הבנק הגובה לבטל את הזיכוי, אפילו שהפך לסופי קודם לכן, יחד עם זאת, נקבע כי בהתקיים נתונים עובדתיים מסויימים, תקום עילה אחרת ללקוח נגד הבנק הגובה, למשל ייתכן והבנק הגובה יימצא אחראי בנזיקין מכוח עוולת הרשלנות, דבר שנקבע שבאותו מקרה לא התקיים. אני מקבל עמדת התובע, שלפי חוזר המפקח על הבנקים מיום 7.1.01 שצורף לסיכומיו, הלכה זו בוטלה בהסכמה, ולעניין האמור בה, ולמעשה התרופה העומדת לבנק גובה לאחר חלוף המועד הסופי, היא אך ורק הגעה להסכמה עם הלקוח או נקיטת ההליכים המשפטיים המתאימים. בהמשך אתייחס לשאלה, אם ניתן לחייב החשבון ללא הליך משפטי ונוכח תניה בעניין בהסכם פתיחת החשבון. מן החומר שבפניי, שוכנעתי באופן מספק, כי חרף האמור לעיל, עדיין על פי כללי המסלקה שפורסמו על ידי בנק ישראל, וכפי שצורפו לסיכומי הנתבע, מכוח סעיף א' לפרק 214 לאותן הוראות, היה רשאי הבנק הנמשך- בנק לאומי, להודיע על החזרת השיק, נשוא הדיון, במשך מועד ארוך יותר, של 60 יום, כמצויין שם, וככל שלא תמצא עילה נזיקית, היה רשאי במקרה כזה, הבנק הנתבע, הגובה, לפעול לביטול הזיכוי, ונוכח אותה הודעה, הגם שמאוחרת למועד הרגיל והמקובל לענין מועד חזרה מזיכוי. מן החומר שבפניי, שוכנעתי באופן מספק לעניין טענת התובע, שבהסתמך על אישור הנתבע 2, משך את סכום המזומנים, ולצורך השבת העודף מעל לחובו של מוסר השיק אליו. נוכח סגירת תיק החקירה בעניין, בהעדר אשמה, איני רואה מקום לקבוע שהתובע מעורב בצורה כלשהי, בקנוניה או בתרמית כנגד הנתבע וביחס לשיק כאן. שוכנעתי באופן מספק, שהתובע קיבל את השיק בתום לב, ובגין חוב שקיים כלפיו, ובהסתמך על מצגי הנתבע, באמצעות הנתבע 2, ולעת משיכת תמורת חלק השיק במזומן. מדובר בחשבון עם מסגרת אשראי של 2,000 ₪ לפי המסמכים שצורפו, הנתבע היה מוכן לאפשר משיכת 20,257 ₪ במזומן , ביום 23.11 , מה שחורג באופן ניכר מן המסגרת המאושרת, , מה שמלמד, שלאותו מועד 23.11 אכן הנתבעים סברו שניתן להסתמך על השיק, ואיפשרו את המשיכה האמורה, מאוחר יותר התקבלה הודעת הבנק הנמשך בעניין, תוך הפנייה לסעיף ספיציפי ומיוחד בכללי המסלקה. במצב דברים זה, אני קובע שהתובע משך את המזומנים והעביר אותם לאחר, על סמך מצג הנתבעים לאותו מועד, החיוב בסכום השיק שנעשה בדיעבד, גרם לתובע נזק ובשל אותו מצג, ובסכום של 20,257 ₪, ואני קובע שעל הנתבע לזכות את חשבון התובע בסכום זה נכון ליום 25.11.09 , בכך גם יבוא ביטול של חיובי ריבית שאינם במקום, ובשל החיוב שכלל סכום זה. לגבי ההפרש בסך של כ 10,000 ₪ בין סכום השיק לבין סכום משיכת המזומן, שהוא למעשה סכום החוב שעמד לזכות התובע כלפי צד ג', לגבי סכום זה התביעה נדחית. לא הוכח בפניי באופן מספק שבנסיבות כאן, להבדיל מתשלום שבוצע לצד ג' על ידי התובע, ושהתובע זכאי לפיצוי בגינו, שאת סכום החוב התובע זכאי להפרע מן הנתבעים, וחרף הקביעה לעניין המצג לעיל, מדובר בחוב שהיה קיים, ואין לגזור לגביו אותו דין, כמו חסרון הכיס שנוצר אצל התובע, עקב תשלום ההפרש בין סכום השיק לבין החוב, לצד ג', שהוא נזק ישיר ומיידי בגין המצג ושבו על הנתבעים לשאת, כמוסבר לעיל. איני מקבל שנוכח התניה שבפתיחת החשבון, שהנתבע היה רשאי באופן מיידי וללא צו שיפוטי, לבטל את הזיכוי, ובקשר לחלק המזומן שנמשך. אין בכך למנוע מן הנתבע לתבוע השבת סכום זה, לפי אותה תניה בהליך משפטי מתאים, כאשר אין בפסק הדין כאן, לקבוע אם המצג לעת משיכת המזומנים היה מוגבל לאותה עת, או מהווה מצג סופי ובלתי מותנה גם לגבי התפתחויות חריגות כמו שהיו כאן, ושנודעו לכל הצדדים, לרבות הנתבעים מאוחר יותר. לא ראיתי גם מקום לחיוב בגין יתרת סכום השיק, ומכח עילה של עשיית עושר ולא במשפט. נוכח התוצאה , שמשמעה קבלת התביעה לרבות ריבית חריגה ,ככל שחויבה , ביחס לסך 20,257 ₪ , ודחייתה ביחס ליתרת השיק בסך 10,000 ₪ , אני מחליט לחייב את הנתבעים ,ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות דיון בעניין בסך 3,500 ₪ וזאת בתוך 21 יום מהיום, ולא יישא הסכום הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. שיקים