קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין קניית דירה בחו''ל: 1. זוהי תובענה על סך של 588,990 ₪ שאוחדה שמיעתה עם תביעה דומה בסך של 288,200 ₪ שעניינן בטענות לרשלנות בשימוש בכספיהם של התובעים, שהועברו לנתבעים, מתווך מקרקעין ועורך דין, במטרה לרכוש דירות בחוץ לארץ, אשר, למעשה, לא נרכשו, בניגוד להסכמים שנחתמו עם התובעים. רקע עובדתי 2. התובעים בשני התיקים דנן הינם שני זוגות המתגוררים בבני ברק ובנתיבות אשר התקשרו עם הנתבעים מס' 1 ו - 2, חברת נדל"ן ומנהלה, לרכישת 4 דירות בארצות הברית, ושילמו לידיהם ערכן בסך של 105,000 דולר ובסך של 58,000 דולר, בהתאמה. 3. בגיבוש הסכמי הרכישה סייע עו"ד איתי כרמון, הנתבע מס' 3. 4. הנתבעים מס' 1 ו - 2 לא פעלו בפועל לקניית הדירות. 5. שני הזוגות נותרו ללא כספם, ללא הדירות וללא דמי שכירות שהובטחו להם כתשואה מהשכרת אלה. 6. מר שטרן משה ברח לחוץ לארץ והקשר עימו נותק. 7. התובעים תובעים את הנתבעים מס' 1 ו - 2 בגין טענתם לגניבת כספים ולתרמית - וכן תובעים הם את עו"ד איתי כרמון בגין טענה לרשלנות מקצועית בעריכת הסכמי הרכישה ובאי הגנה על כספיהם. 8. עו"ד איתי כרמון, הנתבע מס' 3, כופר באחריותו לאירועים וגורס כי הכספים לא עברו תחת ידיו וכי העביר הטיפול לעו"ד מארצות הברית שעיסוקו בנדל"ן, וכן שיגר הודעת צד שלישי לחברת הביטוח "מגדל חברה לביטוח בע"מ", אשר מצידה כופרת בכיסוי ביטוחי בנידון למר כרמון. ראיות הצדדים ראיות התובעים בת.א. 13791/07 - משה ומלכה שנייבוים 9. מר משה שנייבוים, התובע, העיד בתצהירו ת/2 כי בעיתון "המודיע" באזורם התפרסמה מודעה מטעם חברת "אס.אם. שטרן השקעות נדל"ן בע"מ" בדבר הצעה לרכישת דירות בארצות הברית, היא הנתבעת מס' 1. (להלן: "החברה"). 10. החברה, הבטיחה בפרסום, בין היתר, "רישום על שמך בטאבו, שכ"ד חודשי, הטיפול בנכס על חשבון החברה והתחייבות להשבחת הנכס". 11. בעקבות מודעה זו, נקבעה פגישה עם מר שטרן משה, הנתבע מס' 2, בביתם, בליווית סוכנת מכירות מטעמו בשם דנה גלזר. (להלן: "סוכנת המכירות"). 12. סוכנת המכירות שיגרה הצעות לרכישת 2 נכסים בצפון פילדלפיה, האחד במחיר של 60,000 דולר והשני במחיר של 55,000 דולר. 13. נקבעה פגישה נוספת ביום 13.3.06 עם מר שטרן במשרדי החברה בירושלים 14. ביום 15.3.06 נקבעה פגישה במשרד עו"ד איתי כרמון למטרת חתימה על הסכמי מכר לרכישת שני הנכסים, האחד במחיר של 55,000 דולר כשלגביו הובטח שכר דירה בסך של 800 דולר, והשני בסך של 50,000 דולר לגביו הובטח שכר דירה בסך של 700 דולר. 15. במעמד החתימה, בו נכח מר שטרן, שילם 105,000 דולר לגביהם לא קיבל קבלה, ובנוסף, סך של 2,400 דולר כשכ"ט עורך דין כרמון, כשהתשלומים שולמו במזומן בדולרים. 16. כסף זה, לעדותו, התקבל לידיהם ממכירת דירה בבני ברק עבורה קיבלו 115,500 דולר במזומן. 17. עו"ד כרמון מסר חשבונית על סך של 1,000 דולר בצירוף דמי מע"מ. 18. שטרן הודיעם כי יטוס לארצות הברית לרכישת הנכסים מול הבעלים ומיד עם חזרתו, יעביר את ההסכמים חתומים בצירוף דמי שכירות לשלושה החודשים הראשונים בסך של 4,500 דולר. 19. בסוף חודש מרס חזר שטרן לארץ וביום 1.4.06 פנה אליו טלפונית וביקש דמי השכירות - וזה הבטיח להעבירם. 20. ביום 23.4.06 התקשר לעו"ד כרמון לעניין העסקה וזה הודיעו כי עוד למחרת החתימה על ההסכמים ביום 16.3.06 קיבל הוראה משטרן לעזוב את העסקה. 21. לדאבונו, התברר כי שטרן עזב את הארץ וכל העסקה נתגלתה כמעשה "עוקץ". ביום 28.4.06 קיבל מכתב מעו"ד כרמון המאשר כי שטרן מעל בכספים ונטל בערמה הסך של 105,000 דולר. 22. לדידו, עליו לקבל פיצוי בסכום ההחזר הכספי של 105,000 דולר, פיצוי מוסכם בשיעור של 10% על פי ההסכמים בגין הפרתם בסכום של 49,529 ₪ בתוספת 2,400 דולר שכר טרחה ששולם לעו"ד כרמון ובסך הכל - הסך של 566,134 ₪. 23. לדבריו, סמכו התובעים על עו"ד כרמון שערך את ההסכמים וייצג אותם ובנוכחותו הועברו הכספים לידי שטרן. 24. דברים זהים העידה התובעת מס' 2 בתצהירה ת/1 - ואין צורך לחזור, איפוא, עליהם. ראיות הנתבעים 25. הנתבע מס' 2, מר משה שטרן, העיד בתצהירו נ/3 כי משמש הוא כמנהל החברה, הנתבעת מס' 1, כי עוסק הוא בתיווך נדל"ן משנת 2000 ואילך וכי בנסיעותיו לארצות הברית הכיר סוכנות לתיווך בפילדלפיה בשם "M.S." והגיע עימה להסכמה, באמצעות האחים ג'וש ומרטין ויינפלד, בעלי הנכסים הנמנים על לקוחות הסוכנות לשיווק נדל"ן. (להלן: "הסוכנות"). 26. בפגישה בה נכחו האחים ויינפלד, מר שלמה סנה ושותפו מר יוסף הרטמן, מנהלי הסוכנות, הוצגו בפניו נכסים פוטנציאליים למכירה. 27. עם קבלת המידע על הנכסים פנה לעו"ד כרמון שייצג את החברה, בכל עסקאות הנדל"ן בהן היתה מעורבת. 28. בשנת 2006 נסע לפילדלפיה בליוויית מר כרמון, שם פגש במר שלמה סנה, וזה לקחם לביקור בנכסים. האחים ויינפלד הגיעו אף הם להצגת הנכסים, והתרשמותו היתה כי המדובר בנכסים מניבים שכר דירה. 29. מר כרמון אמר לאחים ויינפלד כי הוא מעוניין שהעסקה תתבצע באמצעות עורך דין המוכר לו בתחום הנדל"ן בפילדלפיה, עו"ד ג'וזף בונג'ובאני, שעימו משתף הוא פעולה ביחס לסניף בארץ ובסניף של משרדו בעיר ניו-יורק, והללו הסכימו לכך. (להלן: "עו"ד בונג'ובאני"). 30. בסיום הפגישה, נסעו עם האחים ויינפלד לעו"ד בונג'ובאני בפילדלפיה שם נפגשו עם עורך דין ממשרד האחרון אשר הסביר למר כרמון הפרוצדורה לרכישת הנכסים. 31. עם שובו ארצה, פרסמה החברה פרטי הנכסים המוצעים בעיתון "המודיע" והתובעים נענו להצעה. 32. טרם החתימה על ההסכמים, בדק התובע את כדאיות העסקה ומהימנות הפרטים לשביעות רצונו עם חתנו מר מרדכי מילר מארצות הברית, הנמנה על חסידות "בובוב" ומכיר אישית את מר מרטין ויינפלד. 33. החברה אכן קיבלה מהתובעים, בני הזוג שנייבוים, הסך של 105,000 דולר במשרד מר כרמון ובנוכחותו, וסוכם כי הסכום יועבר באמצעות חשבונה של החברה ולא באמצעות מר כרמון, שכן הנתבע אמר כי רצה להימנע מדליפת מידע לשלטונות המס ביחס לקיומם של הנכסים בארצות הברית ודמי השכירות. 34. חוזה המכר שהציגו התובעים כמקור מימונם הינו מופרך ולא רלבנטי שכן נערך שנתיים קודם לכן, וכל שרצו התובעים היה להסתיר משלטונות המס כי יש להם נכסים בחוץ לארץ המניבים דמי שכירות המחייבים במס. 35. לגבי הכספים שנמסרו, סוכם כי הללו יופקדו בחשבון נאמנות של עורך הדין בונג'ובאני - וכך אכן נעשה ע"י החברה. 36. מתוך סך של 105,000 דולר הופקד בחשבון החברה בבנק פאג"י סניף ירושלים סך של 88,000 דולר וזאת לחשבון נאמנות שפרטיו נמסרו לו ע"י עו"ד כרמון. 37. סך של בין 3,000 דולר ל - 5,000 דולר העביר לסוכנות התיווך, והיתרה, בסך של 14,300 דולר, היוותה עבורו עמלתו עבור העסקה. 38. הוא שימש, לדבריו, צינור להעברת כספים לחשבון הנאמנות, כשמר כרמון ידע על כך, שכן הוא אשר מסר לו פרטי החשבון ואישר כי לתובעים יהיה שטר קנין בעקבות העסקות. 39. משהועברו הכספים לחשבון הנאמנות של עו"ד בונג'ובאני בפילדלפיה, הרי שבאותה עת, לדבריו, השתכללה מחוייבותו של מר כרמון לטפל בהשלמת המכירה מול עו"ד בונג'ובאני או לחילופין, לדאוג שהכספים שהועברו לו יוחזרו לתובעים שכן, כאמור, פרטי החשבון בבנק בארצות הברית נמסרו לו ע"י מר כרמון. 40. העברת הכספים בוצעה באמצעות SWIFT וניתן לקבל מבנק פאג"י סניף גאולה שבירושלים את התיעוד ביחס להעברת מטבע החוץ דנן שבוצעה בחשבון החברה. 41. לדידו, על התובעים לקבל כספם מעו"ד כרמון שפעל ביחד עם עו"ד בונג'ובאני ששירותיו נשכרו על פי דרישתו, שכן אחרת ניתן היה להעביר הכספים למשרד עורכי דין שהוצע ע"י האחים ויינפלד. 42. הנתבע מס' 3, עו"ד כרמון, העיד בעדותו הראשית בתצהירו נ/5 כי כל פועלו בענייני רכש הדירות הצטמצם להפניית התובעים, בשני התיקים דנן, לטיפול אצל עו"ד זר שיכול היה ורשאי לערוך הסכמי מכר לנדל"ן בפנסילבניה, הוא עו"ד ג'וזף בונג'ובאני. 43. ואלה הדברים המדוייקים אשר העיד באשר לתפקידו ברכישת הדירות: "הסברתי לתובעים במהלך הפגישה עמם את העולה בבירור מהסכמי התיווך - כי לביצוע העסקאות יש לערוך הסכמי מכר נפרדים על פי דיני פנסילבניה ולשם כך יתמנה עו"ד מתאים בפילדלפיה בעל רישיון לעריכת דין במדינת פנסילבניה..." "הסברתי לתובעים כיצד אמלא את תפקידי כמקשר עם עורכי הדין בפנסילבניה. לשם כך הסברתי להם בהדגשה את האמור בסעיף 16 להסכמי התיווך כי תפקידי מוגבל לתקשורות עם עוה"ד בפילדלפיה שהם ולא אני אשר יהיו עורכי הדין שיערכו את הסכמי המכר ויבצעו אותם על פי דיני וחוקי המקום, והתובעים הבינו והסכימו לכך..." אם לא די בהסברי בע"פ לתובעים על מהות תפקידי, בא הסכם התיווך בכתב בשפה העברית - שהתובעים חתמו עליו והוא מגדיר במדוייק בסעיף 16 את היקף תפקידי היחיד והמוגבל. תפקידי היה לשמש כמקשר בין התובעים ועורכי הדין בפילדלפיה (שהם אמורים לערוך את הסכמי המכר ולבצעם) וזאת רק לאחר חתימתם של התובעים עם הנתבעים 1 - 2". (ההדגשות במקור - ח.י.). 44. עוד מדגיש מר כרמון ומבהיר כי הצדדים הגיעו אליו לאחר שסברו, שקלו והחליטו על העסקאות שהציעה החברה, ופרטי סכומי הרכישה כבר סוכמו עם מר שטרן, בלא נוכחותו וידיעתו. 45. בפניו חתמו על הסכמי התיווך עם החברה, אשר רק אותה ייצג, וכן חתמו על יפוי כח לו ולעו"ד בונג'ובאני למסור לו, ללא הפרת חיסיון עו"ד - לקוח, פרטים על התקדמות ביצוע הסכמי המכר במקרקעין אותם אמור היה לערוך. 46. הובהר לתובעים כי חתימה על יפויי הכח תיחתם רק לאחר חתימת הסכמי התיווך עם החברה ומר שטרן. 47. כן מסביר הוא כי הינו עו"ד רק במדינת ישראל ואינו מורשה לערוך הסכמי מכר בנדל"ן בחוץ לארץ. 48. לדידו, חתמו באמצעותו התובעים על הסכמי התיווך הנקראים "הסכם משווק - קונה", וכל מטרת התביעה הינה להיפרע ממנו, הזמין בישראל, שעה שכלל לא נתבעו הגורמים המתאימים בחוץ לארץ, לאמור, מנהלי הסוכנות, משפחת ויינפלד ועו"ד ג'וזף בונג'ובאני מניו ג'רסי. 49. עוד, ציין, כי עורכי הדין בארצות הברית לא ערכו הסכמי מכר בשמם החוקי של התובעים, אלא עם גורם בשם PHILLY ISRAEL"" כרוכשי הנכס. 50. כן ציין כי המוכרים מוכנים היו לשלם סכומי הרכש במזומנים, ללא קבלה או אישור כתוב, על פי הבנות אליהן הגיעו עם הנוגעים בדבר, אשר לא גולו לו, ומטרת התשלום היתה להימנע מתשלומי מס החלים בישראל. 51. לאחר שהוגשה התביעה, נודע לו כי נחתמו בפילדלפיה הסכמי מכר ע"י עו"ד בונג'ובאני כמיופה כח, כשכתובות הנכסים זהות לאלו שצויינו בהסכמי התיווך, דבר המצביע על כך, כאמור, כי התובעים השתמשו בשם בדוי. 52. כן הוכן דו"ח משרד חקירות "ויצמן יער חקירות" שחקר נסיבות העניין מטעם חברת הביטוח "מגדל" בעניין משפחת ששפורטס. בחקירתו, גבה משרד החקירות מידע ממר ראובן פישר, סוכן מכירות של החברה, אשר מסר כי בדיעבד, נתברר לו כי מר שטרן אינו אדם אמין, כפי שנתברר הדבר בדיעבד לשאר העובדים בחברה. 53. לאחר שקונספט העסקה הוצג ללקוחות היתה מתקיימת פגישה עם מר שטרן, במהלכה הוצגו בפניהם נכסים ספציפיים. 54. בהמשך, באם השתכנעו הלקוחות לרכוש את הנכס, היתה מתקיימת פגישה נוספת עימם, בה היה לוקח חלק גם עורך דין כרמון ובמהלכה היו חותמים על הסכם השיווק. 55. הלקוחות היו רשאים לבחור עו"ד אחר אשר ילווה מטעמם את העסקה, אך בדרך כלל לא עשו כן, אלא הסתייעו, תחילה, בשירותי עו"ד כרמון. 56. בפני הלקוחות הוצגה גם אפשרות לבצע העסקה באופן לא רשמי. עו"ד כרמון לא היה לוקח חלק בעסקאות אלה. 57. במהלך התקופה, החברה תיווכה כעשר עסקאות בין לקוחותיה לבין יזם העונה לשם שמעון איגל , אשר החזיק במספר נכסים בארצות הברית. 58. בנוסף, תיווך המשרד גם בנכסים של האחים ויינפלד מארצות הברית. שני אחים אלה עסקו ברכישת נכסים מעיריית פילדלפיה במחיר מוזל. 59. החברה תיווכה כשש עסקאות בפילדלפיה בין לקוחותיה לבין האחים ויינפלד, כאשר, למיטב ידיעתם, אף אחת מעסקאות אלה לא יצאה אל הפועל. 60. כן ציין הדו"ח: "בעסקאות אלה, אשר בוצעו באופן לא רשמי, עו"ד כרמון לא היה לוקח חלק ואכן, נטען ע"י בן שיחנו, כי במסגרת פעילותה של החברה, נכרתו מספר חוזים אופן זה... מר שטרן, כך נמסר, ניהל את פעילות המשרד באופן כזה בו כל סוכן היה ממודר מעבודתו של הסוכן האחר, כאשר מרגע חתימת החוזה בין החברה לבין הלקוח, סוכני המכירות לא היו רשאים עוד לטפל בפניות הלקוחות וכל הפניות שהגיעו למשרד, שעניינן היה אופן התקדמות הפרויקט וכד', טופלו רק ע"י מר שטרן. לא זו בלבד, מר שטרן אף הנחה את מר פישר, שלא למסור פרטים אודות העסקאות במשרד לעו"ד כרמון, שכן, לדבריו, זה אינו מכיר את כל העסקאות שהחברה מבצעת. עסקה זו, אגב התבצעה שלא בנוכחות עורך דין ומר פישר מחזיק היום קבלות של מר שטרן, המעידות על סכומי הכספים שנמסרו לו ע"י אביו. אגב, מר פישר ציין, כי מנגד טען בפניו מר איגל, כי מר שטרן הוא זה שגזל את כל כספי הלקוחות, כאשר להערכתו ולאור היכרותו של מר איגל עם מר שטרן, המדובר בפעולה לא מתוכננת מראש, אשר נבעה, להערכתו, מהיקלעותו של מר שטרן לחובות כספיים". 61. משרד החקירות סבור כי הסיבה לכניסת שטרן לחובות היתה נעוצה בעיקר בקיומן של העסקאות "הלא פורמאליות" שהתנהלו במשרד. 62. משיחות שהגיעו למשרד אל מר שטרן מן האחים ויינפלד, בהן ביקשו לדעת מדוע לא הועברו אליהם, כנדרש, כספים עבור נכסים שונים, הסיקו כי מר שטרן מעל באמונם ובאמון לקוחותיהם. 63. בבדיקה שערך עם הסוכנת גב' עמר מן המשרד הגיעו להערכה על פיה גנב שטרן בעסקאות אלה כ - 400,000 דולר. 64. אף מאביו מר אהרון פישר, הוציא במרמה סכום של 60,000 דולר עבור רכישת נכס בפרוייקט של מר איגל. עסקה זו התבצעה שלא בנוכחות עורך דין ומר פישר מחזיק קבלות של מר שטרן המעידות על סכומי הכספים שנמסרו לו ע"י אביו, וזאת על רקע קשיים כלכליים אצל שטרן. 65. התשלום האחרון התבצע ביום 2.2.06 ורק במועד זה חתמו בני הזוג על יפוי כח לעו"ד כרמון. 66. כן נחקר במשרד החקירות מר שמעון איגל, יזם בחברה, ולדבריו הוא שמע על אי הסדרים בפילדלפיה רק לאחר ששטרן ברח לארצות הברית וכן שמע כי עושה הוא מאמצים להסדרים עם לקוחותיו אשר לא קיבלו תמורה לכספם. 67. באשר לעו"ד כרמון, ציין כי להערכתו לא היה מעורב בהתנהלות הקלוקלת של החברה ושל מר שטרן בכל הנוגע לעסקאות האמורות. 68. עוד העיד בפני מר שמעון איגל בתצהירו נ/4, יזם במספר עסקאות נדל"ן באמצעות החברה ומר שטרן, כי במגעיו עם שטרן דרש כי ככל שתידרש אף הפעלת עורך דין ישראלי, יעשה הדבר באמצעות עו"ד כרמון, עליו סמך והקרוב אליו משפחתית. 69. לדבריו, את הפן המשפטי הדרוש לעריכת הסכמי המכר והעברת הבעלות ניהל עו"ד אמריקאי, שכן מר כרמון אינו מוסמך לעסוק בעריכת דין בארצות הברית ואינו מחזיק ברישיון עריכת דין אלא בישראל. 70. על כן, קישר התובעים עם עו"ד בונג'ובאני מניו ג'רסי שכן הפרוייקט הועבר לשם. 71. לאחר מכן שמע אודות תלונות לגבי מר שטרן שלאחריהן נעלם זה במרץ 2006, ונודע, לאחרונה, מפי מר כרמון כי צץ שוב בארץ לאחרונה. 72. בניסיונם לעזור "לנפגעי שטרן" הגיעו למשרד החברה ואולם זה מלא היה בניירות גרוסים ומושחתים, ותו לא. (ראה: פרוטוקול עמ' 49 שורות 20-21). ראיות התובעים בתיק אזרחי 35258/06 - אברהם וסיגל ששפורטס 73. התובע אברהם ששפורטס העיד בתצהירו ת/1 כי בעקבות פרסום מודעה אודות שיווק נדל"ן, התקיימה ביום 26.1.06 ישיבה במשרדי חברת M.S. בירושלים, בה נכח משה שטרן. 74. באותו יום, נפגש שוב עם מר שטרן בביתם אשר בנתיבות וחתמו על הסכמים לרכישת שתי דירות בסכום של 55,000 דולר. 75. בהתאם למוסכם, מחצית מן העלות שולמה על ידם ומחצית העלות תמומן ע"י נטילת משכנתא ל - 22 שנה. 76. במעמד החתימה, שולם לשטרן סך 7,000 דולר כשזה הסביר כי סכום זה נחוץ לשם העברת אישורים זמניים של הדירות על שמם שאמורים היו להגיע בתוך זמן קצר. 77. נאמר לו כי עו"ד כרמון ייצגם תמורת שכר טרחה של 1,000 דולר עבור רכש שתי הדירות. 78. מספר ימים אחר כך נפגש עם שטרן כשבאותו מעמד שילם סך 11,000 דולר - ולגבי היתרה בסך של 40,000 דולר הודיע כי ישלמה לאחר שיפגשו עם עו"ד כרמון. 79. ביום 2.2.06 נפגשו עימו, חתמו על יפוי כח, והאחרון הסביר להם כי יש לו משרד גם בחוץ לארץ ואף הציג כרטיס ביקור המציין זאת. 80. ביום זה מסרו יתרת התמורה בסך של 40,000 דולר המורכב מ - 20,160 דולר ומ - 93,050 ₪ ובסך הכל שילמו לשטרן סך של 58,000 דולר הכוללים 55,000 דולר עבור הדירות, 1,000 דולר כשכ"ט עו"ד כרמון ו - 2,000 דולר דמי תיווך. 81. ביום 15.2.06 קיבלו תשואת שכר דירה בסך של 2,100 דולר עבור שלושת החודשים הראשונים להסכם. 82. לבירורם אם הגיעו אישורי הרכישה, נענו כי ימתינו עוד כשבועיים, אבל במועד זה כבר לא היה מענה במשרד החברה. כן נתברר כי שטרן עזב את הארץ והעסקה נתגלתה כ"עוקץ". 83. מיד פנו לעו"ד כרמון שייצגם, לעמדתם, בעסקה, אך הוא דחה אותם בתשובות מתחמקות. משכך, פנו לבא כוחם דהיום, עו"ד י. דולינגר אשר ניהל התכתבות עם עו"ד כרמון בעניין. 84. מר שטרן העיד בעניין בני הזוג ששפורטס דברים דומים ובעניינם נטל לעצמו 31,000 דולר. 85. בעניין תיקם של בני הזוג ששפורטס - ניתנה עדות דומה אודות האירועים דנן מפי עו"ד כרמון, ולפיכך, מתייתר הצורך לחזור עליה. הכרעה 86. בשני התיקים ששמיעתם אוחדה בפני, נגולו אירועים שעניינם כשל ברכישת דירות בארצות הברית עבור שני זוגות. 87. שני הזוגות, משפחות שנייבוים מאיר ומלכה וששפורטס אברהם וסיגל, ביקשו לרכוש דירות בארצות הברית אשר יניבו להם שכר דירה באופן חודשי. 88. הללו ראו מודעות בעיתונות אשר פורסמו ע"י החברה הנתבעת ומנהלה מר משה שטרן, סרו למשרדיו, ולאחר משא ומתן כספי שילמו עבור יחידות הדיור סך של 105,000 דולר וסך של 58,000 דולר, בהתאמה, לאחר חתימתם עם מר שטרן על הסכמי תיווך שכותרתם "M.S. השקעות נדלן"ן בע"מ.... המשווק.... הקונה". 89. בהסכמי "המשווק - הקונה" התחייבה החברה, שהיתה בעלת זכויות השיווק בנדל"ן, לגרום לרישום בעלות בנכסים אשר בפילדלפיה, ארצות הברית, על שם הקונה, עבור תמורה שתסוכם בין הצדדים. 90. עורך דין איתי כרמון, ייצג את החברה בחתימה על הסכמי תיווך אלה וגבה 1,000 דולר בצירוף דמי מע"מ להסכם שיווק עבור כל דירה ודירה שביקש קונה פוטנציאלי לרכוש, כשהללו חתמו גם על יפוי כח עבורו לטיפולו בהם. 91. מר שטרן ומר כרמון נסעו יחדיו לפילדלפיה לבדוק הנכסים המיועדים, ושם נפגשו עם האחים ג'וש ומרטין ויינפלד, בעלי סוכנות נדל"ן ששיווקה הנכסים הללו. 92. התובעים, משפחת שנייבוים וששפורטס, שילמו דמי הרכישה למר שטרן, זה הוריד סכומי כסף שונים ודמי עמלתו כמתווך, והעביר יתרת הסכום לחשבון בארצות הברית שעו"ד כרמון מסר לו מספרו, כך שמכספי משפחת שנייבוים העביר סך של 68,000 דולר בלבד ומכספי משפחת ששפורטס סך של 17,000 דולר בלבד. 93. ההסכמים אשר הינם הסכמי המכר הוכתרו בכותרת "הסכם למכר נדלן" - ובמקור -AGREEMENT FOR THE SALE OF REAL ESTATE" ". (ראה: נספח מס' 2 לתצהיר נ/5). 94. ההסכם נעשה בין המוכרת לבין הרוכשים שכונו בשם "FHILLY ISRAEL", ולא עם הרוכשים שנייבוים או ששפורטס. 95. במכתב מיום 21.3.06 כתב מר כרמון לזוג שניבויים כי לבקשתם מבהיר הוא כי שכרו הועמד על 1,000 דולר ששולם במלואו עבור שני נכסים שנרכשו וכי החומר אודות הנכסים אותו ביקשו יומצא להם בהקדם ע"י M.S., אליהם הועברה יום קודם לכן דרישה מטעמו. 96. כעולה מראיות אלה, מר שטרן נטל לכיסיו סכומי כסף לעצמו אשר שולמו עבור הנכסים בסך של 17,000 דולר מכספי משפחת שנייבוים ו - 31,000 דולר מכספי משפחת ששפורטס, אך עו"ד כרמון לא נטל כל סכום, למעט סך של 1,000 דולר, בו דובר מלכתחילה עבור הסכם המשווק-הקונה. 97. השאלה בדבר אשמו של עו"ד כרמון בכך שהפנה הרוכשים לעו"ד ג'וזף בונג'ובאני בארצות הברית, אשר ערך הסכמי המכר במקרקעין, נעשית ברורה כאשר מעיינים במכתב פקסימיליה של עו"ד בונג'ובאני מיום 27.4.06 - ת/3, לעו"ד כרמון, מכתב שכותרתו הינה "בונג'ובאני וברגר - עורכי דין" השוכנים בכתובת בפילדלפיה, פנסילבניה, המתאר הנכסים, כתובותיהם והמחירים. 98. בהמשך מכתבו, מציין הוא כי זה נשלח כמידע מקדים להסכמי המכר, שמא יחפצו הוא או הצדדים להתייחס לאלה. 99. משמע, הסכמי המכר נעשו ע"י עו"ד בונג'ובאני באמצעות משרדו שלו, ולא במשרדי עו"ד כרמון, אשר, למעשה, עם תם ההתקשרות בין הרוכשים לחברה ולשטרן מילא, כהגדרתו, תפקיד של "עריכת תקשורות" בלבד. 100. ברי הוא כי הרוכשים ידעו כי את הסכמי המכר במקרקעין יערוך עו"ד דין אמריקאי, שלו הרישיון לעסוק בדין האמריקאי ובהעברת נדל"ן, ובעת הרלבנטית הבינו, אל נכון, שעו"ד כרמון אינו עורך את הסכמי המכר ולא הוא ירשום הנכסים בארצות הברית במשרדי רישום המקרקעין. 101. הכספים הועברו לחשבון בארצות הברית אולם הנכסים לא נרשמו על שם הקונים. לעניין זה העיד מר שטרן בחקירתו הנגדית, בין השאר, כדלקמן: "ש. אם כך, מדוע העסקה נתקעה אם הכסף הועבר למי שהיה צריך? ת. ניסיתי להבין ממר הרטמן שהוא היה איש הקשר שלי וויינפלד בארה"ב, מה קרה אודות הכסף, וההסבר שקיבלתי שעו"ד בונג'ובאני אמר לו שהוא סגר עם ויינפלד מה שצריך. ש. אם הכסף הועבר לויינפלד, מה קרה לעסקה? ת. אבל הוא לא סיפק את הנכסים עבור הכסף וזאת הבעיה. ש. אם כך, ויינפלד קיבל את הכסף ולא נתן את התמורה ולכן אנו כאן ? ת. ממש לא. על עו"ד בונג'ובאני לוודא שהנכסים ירשמו על שם התובעים טרם העברת הכסף וכל אלה שיושבים פה אינם אחראים לדבר". (ראה: פרוטוקול עמ' 46 שורות 15-23). עולה מדבריו אלה, כי אכן הכספים הועברו לויינפלד, ככל הנראה, אולם לא לעו"ד כרמון בארץ. 102. חברת הביטוח "מגדל" ביקשה במקרה של בני הזוג ששפורטס לחקור האירועים האמורים ומשרד "ויצמן יער חקירות" מסר מסקנותיו ביום 9.11.06 לאחר שהקונים פנו אליו, כנזכר לעיל, דו"ח ממנו עולה כי כספי התובעים וכספי אחרים בסך של כ - 400,000 דולר נלקחו בתרמית ובמרמה ע"י מר שטרן. (ראה: נספח 6 ל - ת/5). 103. לדידי, על פי "הסכם שכר טרחה" בין שטרן למר כרמון, הרי שנרשם במפורש כי זה יהא תפקידו של עורך הדין: "1. השירות יכלול ייעוץ שוטף הכרוך בניהול אס. אם. 2. ליטיגציה ו/או עריכת עסקאות חריגות אינם כלולים בשירות, במידה ותזדקק אס.אם. לניהול ליטיגציה ו או עריכת עסקאות חריגות". (ראה: נספח מס' 1 ל - נ/5; ההדגשה אינה במקור - ח.י.). 104. אף בהסכם בין אס.אם. למר שניבויים ולמר סשפורטס נאמר כדלקמן: "הואיל והמשווק מצהיר ומאשר, כי הוא בעל הזכויות היחיד והבלעדי להירשם בנכס שבמדינת פנסילבניה בעיר פילדלפיה, ארה"ב, שתיאורו יצורף כנספח בלתי נפרד להסכם זה (להלן - "הנכס" או "הממכר"). והואיל והמשווק חפץ להקנות, למכור,להעביר ולמסור לקונה את מכלול זכויותיו בנכס ולגביו, מכל מין וסוג (להלן בהטיה זו או דומה: "מכלול זכויות המוכר לגבי הנכס"), והקונה חפץ לרכוש ולקבל בהקניה ובהעברה מהמשווק את מכלול זכויותיו לגבי הנכס, הכל בתמורה ובכפוף לתנאים ולהוראות המפורטים להלן בהסכם זה; והואיל והקונה פנה אל המשווק, וביקש לקבל את שירותיו על מנת לטפל בקישור לרכישת הנכס, שיקנו לקונה את הזכויות בנכס באמצעות המשווק; והואיל ובהתאם לפניית הקונה למשווק, הציע המשווק לקונה לרכוש את הממכר; והואיל והקונה הסכים לקנות את הממכר בתנאי הסכם זה; והואיל והעסקה תשתכלל עם חתימת הסכם זה". "הצהרות והתחייבות המשווק" 3. המשווק מתחייב לפעול עבור הקונה במטרה להביא לרכישת הממכר ע"י הקונה. 4. המשווק יפעל עבור הקונה באמצעות הגורמים המוכרים לו (לרבות עורכי הדין הפועלים עבור המשווק), ויפעל על פי שיקול דעתו המוחלט בבחירתם. 5. המשווק יעביר מסמכי הסכם זה לאחר חתימתם לגורמים המתאימים בארה"ב, לקבלת המסמכים והאישורים המתאימים, למכירת הממכר לקונה Back to back . 6. במידת הצורך, ולבקשת הקונה בכתב, יפעל המשווק לסיוע לקונה בקבלת משכנתא בארה"ב. 7. במידה והעסקה לא תשתכלל תושב לקונה התמורה כהגדרתה בהסכם זה." 105. עולה מאלה, כי הרוכשים מודעים היו לכך כי טיפול החברה ושטרן הינם חלק ראשון מקיום העסקה, ולאחר מכן יופיע ההסכם עם המוכרים מארצות הברית, לעיונם ולחתימתם. 106. אף התמורה, שולמה למשווק על פי פרק "התמורה" בהסכם זה, ולא לאף גורם אחר. מעמד עו"ד איתי כרמון 107. לעו"ד כרמון מיוחסת רשלנות מקצועית עקב העלמות הכספים ואי מתן בעלות לגבי הדירות שאמורות היו שתי המשפחות לרכוש. 108. לעניין עילת הרשלנות משמיענו סעיף 36 לפקודת הנזיקין, נוסח חדש, כדלקמן: "36. "החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף". (להלן: "פקודת הנזיקין"). 109. שלושה רכיבים אמורים להתקיים כדי לבסס עילה זו, ואלה הם: " לצורך הוכחת קיומה של רשלנות יש להוכיח כי התקיימו שלושה יסודות: חובת זהירות (מושגית וקונקרטית); התרשלות - הפרת חובת הזהירות על ידי מעשה או מחדל. גרימת נזק - קשר סיבתי." ראה: תא (ת"א) 1709/01 מבנה רב דירות (1990) בע"מ נ' צוק מוצרי שיש ומוזאיקה לבנין בע"מ (לא פורסם- נבו). כן ראה: ע"א 2625/02 סילביו נחום, עו"ד נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, כדלקמן: "תחולתה של עוולת הרשלנות היא, בין השאר, פועל יוצא של קביעת גדריה של חובת הזהירות. גדרים אלה עשויים לבור את אותם המקרים שבהם התרשל אדם, ואשר לאור שיקולי מדיניות ראוי להטיל עליו אחריות בגין מעשיו, מבין המקרים שבהם אמנם התרשל המזיק, אלא ששיקולי המדיניות מביאים את בית-המשפט למסקנה כי לא יהא זה ראוי להטיל עליו אחריות. לשונו של סעיף 36 לפקודה מורה כי חובת זהירות תתקיים כאשר אדם היה צריך לצפות את התרחשות הנזק ("צפיות נורמטיבית"), ולא רק היה יכול לצפותו ("צפיות טכנית"). הפסיקה הציבה מבחנים לעניין הקביעה מתי היה אדם צריך לצפות התרחשות נזק." 110. בענייננו, לא מצאתי יסוד לקבוע כי היה על עו"ד כרמון לצפות "צפייה נורמטיבית" לגניבת הכספים ובודאי אין לומר כי הוא שגרם לנזק ובמעשיו יש לראות קשר סיבתי לאירוע הגניבה, אפילו תמצי לומר כי לו אחריות מושגית לדברים שהתרחשו, לכל היותר. 111. עצם הקשר שהיה לעו"ד כרמון עם עו"ד בונג'ובאני אינו מוכחש ע"י מי מהצדדים, אולם היד שגנבה הכספים בתרמית אינה ידו של עו"ד כרמון, אלא, ככל הנראה, של עו"ד בונג'ובאני או מי מטעמו, של האחים וויינפלד או של מר שטרן משה. 112. עו"ד כרמון היפנה הצדדים לעריכת הסכמי רכישת הנדל"ן שכן אינו מורשה לעבוד כעורך דין בארצות הברית, מה גם בנושאי הנדל"ן, והוא עצמו לא ציפה לתוצאה האומללה שנוצרה, ואף ניסה לעזור לתובעים להתחקות אחר מסלול העברת הכספים שהועברו לעו"ד בונג'ובאני ואשר האחרון טען כי הועברו ישירות לאחים ויינפלד. (ראה: פרוטוקול עמ' 68 שורות 22-30). 113. תפקידו של עו"ד כרמון זעום היה, לטעמי, בפרשייה זו, שכן קיבל הסכמי "המשווק-קונה" כשהם ערוכים כבר על פי אומד דעת הצדדים שסיימו המשא ומתן ביניהם, מראש, טרם הגעתם אליו, לא קיבל כלל הכספים לידיו, ויעיד אף הסכום הזעום, יחסית, של 1,000 דולר בלבד על התפקיד המצומצם שנדרש ממנו ע"י החברה, שטרן והקונים. 114. בנסיבות אלה, ניתק הקשר הסיבתי בין פעולות מר כרמון לבין אירוע גניבת הכספים ואי רישום הבעלות בנכסים. לעניין זה קובע סעיף 64 (2) לפקודה, כדלקמן: 64. "אשם" הוא מעשהו או מחדלו של אדם, שהם עוולה לפי פקודה זו , או שהם עוולה כשיש בצדם נזק, או שהם התרשלות שהזיקה לעצמו, ורואים אדם כמי שגרם לנזק באשמו, אם היה האשם הסיבה או אחת הסיבות לנזק; אולם לא יראוהו כך אם נתקיימה אחת מאלה: ... (2) אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק". ראה לעניין זה: ע"א 8199/01 עזבון המנוח עופר מירו ז"ל ואח' נ' יואב מירו ואח' , תק-על 2003(1), 17 ,עמ' 18, כדלקמן: "מושכלות ראשונים הם, כי האופי המכריע של האשם על פי סעיף 64 (2), אינו נקבע על פי מידת אשמו של הגורם המתערב. הקשר הסיבתי אף לא ינותק רק בשל כך, שאחד הגורמים לנזק היה מעשה של אחר, שנעשה ברשלנות חמורה, בפזיזות או אף במתכוון. אלא, היסוד המכריע באשם נקבע על פי תכונותיו, שבעטיין מוטלת החבות, ותכונות אלה ניתן לאתר על פי מבחנים המשקפים שיקולים של מדיניות, והם: מבחן השכל הישר, מבחן הסיכון ומבחן הציפיות. המאפיין את שלושת המבחנים הוא זיקה בין התכונות, שבגינן נוצרה עוולה, לבין הגורם העובדתי לנזק. על-פי מבחן השכל הישר. הקשר הסיבתי מתקיים כאשר התכונות הרשלניות שבמעשה גרמו, עובדתית, לנזק, והוא נשלל רק אם בתהליך הגרימה מעורבים גורמים בלתי-צפויים, כגון מאורעות טבע בלתי-רגילים או מעשיהם הרצוניים של אחרים ובלבד, שההתערבות התרחשה לאחר ביצוע הפעולה הרשלנית. ואילו נסיבות, שהיו קיימות לפני ביצוע המעשה, אינן מנתקות את הקשר הסיבתי. ... בעוולה של רשלנות, הציפיות הסבירה משקפת את הזיקה, שבין המעשה הרשלני לבין הקשר הסיבתי-המשפטי, הנדרש לחיוב בנזק, שהמעשה הרשלני היה גורם הכרחי להתרחשותו. כך, על פי סעיף 36 לפקודת הנזיקין, התנהגות שאדם סביר היה חייב לצפות, כי היא עשויה לגרום לנזק, הנה רשלנית ואילו קיומו של הקשר הסיבתי-המשפטי מותנה בקיומה של ציפיות סבירה לאפשרות של גרימת הנזק." עוד נקבע בע"א 7003/96 פנירי כוכבה נ' המרכז הרפואי "שערי צדק", תק-על 98(2), 447 ,בעמ' 453 כדלקמן: "באשר לניתוק הקשר הסיבתי, הרי הדין במסגרת סעיף 64 (2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הוא כי על בעל האשם להראות ש"אשמו של אדם אחר הוא שהיה הסיבה המכרעת לנזק". הלכה היא כי לא די בכך שהאשם האחר הוא בבחינת רשלנות. המבחן שהתקבל בפסיקה הוא שהאשם הנוסף צריך להיות בלתי צפוי"., (ההדגשות אינן במקור - ח.י.). ובענייננו, עו"ד כרמון לא צפה ולא היה אף בגדר ציפייתו הסבירה מעשה התרמית והגזילה של הגורמים ששיווקו את הנכסים, אירועים שאירעו לאחר גמר טיפולו בהסכם קונה - משווק, ועל כן יש לראות ניתוק הקשר הסיבתי בין פועלו של עו"ד כרמון לבין התוצאה של גניבת הכספים. 115. אף אם תמצי לומר כי התובעים פעלו נכונה בתבעם את מר כרמון, נשאלת השאלה מדוע לא תבעו אף את עו"ד בונג'ובאני ואת האחים ויינפלד, שייתכן שהם הם אלה שגנבו כספי התובעים, ברם התובעים נמנעו מכך, כפי הנראה, עקב היות אלה דרים בארצות הברית ועקב ההוצאות אשר עלולות היו להיות כרוכות בניהול תובענות אלה. 116. תחת זאת, תבעו את שטרן ואת כרמון, הזמינים בישראל, אף שברי הוא שעו"ד כרמון לא נטל אגורה לכיסיו ולא צפה אירועי התרמית שאירעו, ואף לא היה אמור לצפותם, כאמור, שכן כל סכום שהוא לא עבר תחת ידיו, בניגוד למר שטרן, כמפורט לעיל. אשם תורם 117. כן יש להדגיש כי המדובר בשתי תביעות מטעם שתי משפחות אשר בחרו להלך במסלול פתלתל ופסול, של רכישת דירות בחוץ לארץ מבלי להצהיר על כך בפני רשויות המס בישראל, מבלי לשאת בתשלומי המיסים החלים בנידון, תוך כוונה להסתיר השקעת כספים "שחורים" בחוץ לארץ למטרת רכישת דירות וקבלת תשואה חודשית מהן, אשר אף עליה התכוונו שלא לדווח. 118. בכך יש לתובעים אשם חוזי תורם לאירועים שאירעו, שכן ידעו כי כל המהלכים שנרקמו בנויים על הכרויות שונות ועל אמון, אולם הסכימו לסיכון זה שכן לא חפצו, כאמור, לדווח על העסקאות בישראל כדרוש ועל פי חוק. 119. לעניין אשם חוזי תורם נקבע סעיף 68 לפקודת הנזיקין, כדלקמן: "68. אשם תורם (א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת-פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת-אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור. (ב) הופחתו הפיצויים לפי סעיף-קטן (א), יקבע בית המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול להיפרע אילולא אשמו. (ג) הוראות הסעיפים 11 ו83- יחולו כל אימת שנמצאו שניים או יותר חבים לפי סעיף-קטן (א) על נזק שנגרם לאדם, או שהיו חבים אילו נתבעו לדין." כן ראה: ע"א 6581/98 זאבי זאב נ' מדינת ישראל מחלקת עבודות ציבוריות, פ"ד נט, (6) 1, כדלקמן: "דוקטרינת האשם התורם מקורה בדיני הנזיקין ... משמעותה הגנה למזיק, לא מפני האחריות בנזיקין גופה, אלא מפני החובה לפצות את הניזוק על כל נזקו. זוהי הגנה מודרגת. כלומר, היקפה אינו קבוע מראש, אם כי נתחם בכל מקרה ומקרה על-פי הנסיבות." עוד ראה: דבריו של המלומד אריאל פורת בספרו "הגנת אשם תורם בדיני חוזים", הוצאת תשנ"ז - 1997, בעמ' 14 -13, כדלהלן: "הגנת האשם התורם הינה הגנה העומדת למפר חוזה כנגד הנפגע כאשר זה האחרון תרם באשמו לנזקיו. תוצאת תחולתה היא חלוקת נטל הנשיאה בנזקיו של הנפגע בין שני הצדדים לחוזה. הגנת האשם התורם מביאה לידי 'חלוקת אחריות אופקית', הנובעת מאחריות משותפת לאותם נזקים, להבדיל מ'חלוקת אחריות אנכית', הנובעת מאחריות נפרדת לנזקים או לחלקי נזק שונים." כן גורס הוא בעמ' 100, שם, כדלקמן: "הגנת האשם התורם, המביאה לידי חלוקת האחריות בין הצדדים לחוזה, מיועדת למצוא את נקודת האיזון הראויה. מצד אחד היא מספקת תמריצים לנפגע-בכוח למלא את תפקידיו לפי חלוקת התפקידים הראשונית, ומן הצד האחר היא מותירה תמריצי קיום למפר-בכוח אף אם הנפגע-בכוח נכשל במילוי תפקידיו שלו. הגנת האשם התורם הופכת את שני הצדדים לחוזה למעוניינים בקיומו, כמו גם בהקטנה אופטימלית של נזקי אי-קיומו (אפילו אם כל צד בנפרד מעוניין בקיום החוזה ובהקטנת הנזקים בעוצמה פחותה מזו בה היה מעוניין בכך לו היו כל נזקי אי-הקיום מוטלים עליו), ניתן לומר כי בהגנת האשם התורם יש מתח טבוע; מתן תמריצים להתנהגות רצויה לאחד מפחית מתמריציו של האחר. אך מתח זה אינו בהכרח חסרון; לעיתים, דווקא הוא שיביא לידי פתרון אופטימלי". מחמת מעשה התרמית והגזילה המיוחס למר שטרן, הרי שלא אאמוד באחוזים שיעור האשם התורם של התובעים על מנת להפחית הפיצוי שיקבע כנגד מר שטרן עבור התובעים. 120. עוד יושם לב לגבי החוזים לרכישת הדירות כי אלה לא נחתמו בין המוכרים לבין משפחות שניבויים וששפורטס, אלא עם גורם עלום לחלוטין בשם "PHILLY ISRAEL" שבא גם הוא במטרה ליצור מעטה סודיות ומחיצה גמורה לעניין קשר, כביכול, בין המוכרים לרוכשים אלה. מעילה בת עוולה לא תצמח תביעה 121. בנסיבות שכאלה, אף ניתן לקבוע כי חל דכאן הכלל כי "מעילה בת עוולה לא תצמח תביעה", שכן המדובר במעלימי מס בסכומים גבוהים ביותר, באופן מתוכנן ויזום. 122. לעניין תחולת עקרון זה נקבע בע.א. (ת"א) 3599/05 עו"ד בנימין דדוש נ' טונה בראנז, (לא פורסם), , מיום 10.5.07, בעמוד 9, כדלקמן: "הטעם העומד בבסיסו של עיקרון זה הוא שאין לתת לתובע ליהנות מפרי חטאו ועל כן, בנסיבות מתאימות, תשלל מהתובע זכות תביעתו בשל החשש שמא בהכרה באחריות כלפיו ובהושטת סעד יהא משום עידוד להפרת החוק או מתן יד לפגם מוסרי. נוכח טעם זה, דחיית תביעה שמקורה במעשה בלתי חוקי או בלתי מוסרי תלויה בעוצמתה של הכוונה הפלילית או חוסר המוסריות שבהתנהגות התובע. כמו כן עלינו להביא בגדר שיקולינו אם יש להעניק לתובע סעד גם את הקשר בין המעשה הבלתי חוקי או הבלתי מוסרי לבין התרחשות הנזק, ומנגד יש לשקול את האינטרס הציבורי בהטלת האחריות על מזיק אשר גרם לנזק ברשלנותו." עוד ראה: ע"א 2242/03 אורה אברהם נ' עדנאן רשאד, תק-על 2005 (3), 746, כדלקמן: " עיקרון זה עלול בנסיבות מסוימות לשלול את זכות תביעתו של ניזוק וביסודו עומד החשש שמא בכך שנכיר באחריות כלפי המערערים ונושיט להם סעד, נימצא מעודדים הפרת חוק או נותנים ידינו לפגם מוסרי.נ נוכח הטעם העומד ביסוד הכלל האמור, דחייתה של תביעה שמקורה במעשה בלתי חוקי או בלתי מוסרי תלויה בעוצמתה של הכוונה הפלילית או חוסר המוסריות שבהתנהגות התובע. כן עלינו להביא בגדר שיקולנו אם יש להעניק לתובע סעד גם את הקשר בין המעשה הבלתי חוקי או הבלתי מוסרי לבין התרחשות הנזק. מנגד, עלינו לשקול את האינטרס הציבורי בהטלת האחריות על מזיק אשר גרם לנזק ברשלנותו." כן נקבע בע"א 6416/01 דני בנבנישתי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז (4) 197, כדלקמן: "עקרון היסוד שלפיו אין חוטא נשכר, ואין לעודד הפרת החוק על-ידי החוק עצמו, מחייב לכאורה כי חייב שיצר חובות במהלך פעילות של עסק לא חוקי לא יצא נשכר ולא יוכל לחסות תחת כנפיה של הפקודה." עוד ראה: ספרם של י' אנגלרד, א' ברק, מ' חשין, "דיני הנזיקין - תורת הנזיקין, הכללית", מהדורה שניה, תשל"ז, 340, כדלקמן: "עקרון זה מבוסס על הכלל לפיו טובת הציבור או תקנת הציבור דורשת כי בתי המשפט לא יאכפו זכויות המתבססות על פעולות אסורות ולא יתנו יד להותיר בידי המעוול את פרי עוולתו ." 123. מאחר שעל פי קביעותיי לעיל, אין לחייב בדין את עו"ד איתי כרמון, אין עלי להיכנס לנימוקיה הרבים והמפורטים של חברת הביטוח "מגדל חברה לביטוח בע"מ" באשר לטענתה כי אין כיסוי ביטוחי בנסיבות דנן לעו"ד כרמון. מעמד החברה ומר שטרן משה 124. אשר למעמד החברה, מסכים בא כוחה בסיכומיו כי יש לחייבה בהחזר הכספים על פי סעיף 7 לעיל להסכם השיווק עימה, הקובע כי במידה שהעסקה לא תשתכלל "תושב לקונה התמורה כהגדרתה בהסכם זה". 125. אכן, הועברו לחברה ע"י התובעים כספים כדלקמן: א. סך של 105,000 דולר ע"י משפחת שנייבויים. ב. סך של 58,000 דולר ע"י משפחה ששפורטס. 126. לאור לשון סעיף 7 להסכם השיווק דנן, הנני מחייבת את הנתבעת מס' 1 בהשבת כספים אלה, בהתאמה, לתובעים. 127. לעניין מעמד משה שטרן, אף שהחוזה לשיווק נחתם עם החברה ולא עימו, הרי שבנסיבות אלה של ביצוע מעשי תרמית וגניבה, כעולה מחקירת דו"ח ויצמן יער, וכעולה מנסיבות העניין על פיהן הכספים עברו תחת ידיו, הריני מחייבת אותו בהשבת הסכומים כדלקמן: א. לגבי משפחת שניבויים - מתוך הסך של 105,000 דולר הועבר הסך של 68,000 דולר בלבד לעו"ד בונג'ובאני, כך שהנני מחייבת את מר שטרן בסכום היתרה שלא הועברה בסך של 17,000 דולר. ב. לגבי משפחת ששפורטס - מתוך הסך של 58,000 דולר הועבר הסך של 17,000 דולר בלבד לעו"ד בונג'ובאני, כך שהנני מחייבת את מר שטרן בסכום היתרה שלא הועברה בסך של 31,000 דולר. סיכום 1. הנני מחייבת את הנתבעת מס' 1 בתשלום למשפחת שניבויים בסך של 105,000 דולר על פי שערו היציג ביום הגשת התביעה כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 2. הנני מחייבת את הנתבעת מס' 1 בתשלום למשפחת ששפורטס בסך של 58,000 דולר על פי שערו היציג ביום הגשת התביעה כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 3. הנני מחייבת את הנתבע מס' 2, מר משה שטרן, בתשלומים בסך של 17,000 ולר למשפחת שניבויים ובסך של 31,000 דולר למשפחה ששפורטס על פי השער היציג ביום הגשת התביעה, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 4. כן יישאו הנתבעים מס' 1 ו - 2, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעים, בסך של 12,500 ₪ לכל אחת מן המשפחות התובעות שניבויים וששפורטס בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 5. התובעים יישאו, כל משפחה, בהוצאות עו"ד כרמון, בסך של 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 6. ההודעה לצד השלישי חברת "מגדל חברה לביטוח בע"מ" - נדחית. בנסיבות דנן, לא אעשה צו להוצאות בעניינה. מקרקעיןקניית דירה