קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בנושא צ'ק למוטב בלבד: בבסיס תביעה זו שני שיקים משורטטים עם כיתוב "למוטב בלבד", שנמשכו על ידי טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ (להלן: "בנק טפחות" או "המושך") על בנק המזרחי ועל בנק הדואר, הופקדו ונגבו שלא כדין, בניגוד להוראות המושך, באמצעות הפקדתם לחשבונו של נתבע מס' 2, עו"ד מועלם (להלן: "עו"ד מועלם"), בבנק הפועלים בע"מ סניף אשקלון (להלן: "נתבע מס' 1" או "בנק הפועלים"). כספי השיקים הנ"ל נמסרו על ידי עו"ד מועלם, שלא כדין, לצד ג'. לימים הסתבר, שהכספים הועברו לידי נוכלים, וכי העסקה, שבעקבותיה נמשכו ונפרעו השיקים, הייתה עסקה פיקטיבית. כיוון, שבנק טפחות התמזג עם בנק מזרחי במסגרת משותפת ומהווה כיום גוף אחד, הוגשה התביעה דנן על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ (לשם הנוחות כל אחד משלושת הגופים הנ"ל יקרא להלן: "התובע"). עובדות המקרה בקליפת האגוז בפני עו"ד מועלם, התייצבו אישה, שהציגה את עצמה בפניו כגב' לאה הולנדר בעלת נקדים את המאוחר ונציין כבר עתה, כי לימים התברר, כי האישה, אשר הציגה עצמה בפני עו"ד מועלם כלאה הולנדר ואף חתמה על ההסכם בתור בעלים של הדירה, הייתה מתחזה, שהציגה בפניו תעודת זהות מזויפת (להלן תכונה: "המתחזה"). כשבאמתחתם ההסכם החתום, פנו הרוכשים לתובע וקיבלו הלוואה לרכישת הדירה. ההלוואה נמסרה בשני שיקים משורטטים "למוטב בלבד", כאשר הנפרעת הרשומה בהם היא לאה הולנדר בעלת שני השיקים הופקדו בידיו של עו"ד מועלם על ידי המתחזה, שגילתה את אזנו, כי בכוונתה לרכוש דירה באשקלון. עו"ד מועלם הוסיף על גב השיקים את הכיתוב: "בנאמנות עו"ד צביקה מועלם עבור הולנדר לאה" וביקש להפקידם בחשבון נאמנות כללי שלו בבנק הפועלים. נציג בנק הפועלים הטביע על גב השיקים את חותמת הבנק: "אנו מאשרים את ההסבה בנק הפועלים בע"מ סניף אשקלון 650" והוסיף עליה חתימת ידו. השיקים הופקדו בחשבונו של עו"ד מועלם והוצגו לפירעון בפני התובע. לגרסת עו"ד מועלם, שלושה ימים לאחר שהופקדו השיקים בחשבונו, הגיעה המתחזה למשרדו, הודיעה שהיא זקוקה לכספים באופן דחוף וביקשה לקבלם מעו"ד מועלם. בשל אי הימצאותו של עו"ד מועלם במשרדו, ביקשה המתחזה מעו"ד מועלם להעביר את הכספים לקרוב משפחתה חאינקו לאוניד (להלן: "חאינקו"). בהסתמך על ייפוי כוח נוטריוני מהמתחזה לחאינקו, שלבקשת עו"ד מועלם הנפיק ביום 4.6.01 צד ג' מס' 3, עו"ד רפאלי, נמסרו ביום 5.6.01 הכספים לחאינקו. מאוחר יותר התברר, שהרוכשים לא עמדו בהתחייבויותיהם לפירעון ההלוואה. בדיקה העלתה, כי ככל הנראה הללו עזבו את גבולות הארץ. משכך, החל התובע לפעול למימוש הדירה. נתמנה כונס נכסים על הדירה. משנרשם צו מינוי כונס הנכסים בלשכת רשם המקרקעין, התגלה הדבר לגב' הולנדר לאה- הבעלים הרשום של הדירה- וזו הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב (המרצת פתיחה 319/02), שם תבעה, בין היתר, את ביטול חוזה המכר. תביעתה נתקבלה. בעקבות האירועים, שתוארו לעיל, הגיש התובע תביעה כספית לבית משפט זה, נגד בנק הפועלים ונגד עו"ד מועלם, לתשלום סכום קרן השיקים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. בנק הפועלים, הגיש הודעות צד ג' נגד עו"ד מועלם, בנק הדואר, עו"ד אליהו רפאלי וחאינקו לאוניד. עו"ד מועלם, הגיש הודעת צד ג' כנגד בנק הפועלים. תחילה אדון בתביעה העיקרית ולאחר מכן בהודעות צד ג' שהגישו בנק הפועלים ועו"ד מועלם. דיון בתביעה העיקרית השיקים העומדים בבסיס התביעה: א. שיק מס' 0376452 מיום 27.5.01 ע"ס 387,000 ₪ משוך על בנק המזרחי. ב. שיק מס' 0163358 מיום 27.5.01 ע"ס 108,000 ₪ משוך על בנק הדואר. על פני שני השיקים נרשם, כדלקמן: "שלמו ל: הולנדר לאה עו"ד מועלם, הגיש את השיקים להפקדה בחשבונו, המתנהל בבנק הפועלים, חשבון שלטענתו שימש כחשבון נאמנות כללי ללקוחות שונים, תוך רישום המילים "בנאמנות עו"ד צביקה מועלם עבור הולנדר לאה" על גב כל אחד מהשיקים. נציג בנק הפועלים הטביע על גב השיקים את חותמת הבנק: "אנו מאשרים את ההסבה בנק הפועלים בע"מ סניף אשקלון 650 והוסיף עליה חתימת ידו. סכום התביעה לטענת הנתבעים וצדדי ג', התובע אינו זכאי לקבל השבה של אותם כספים, ששולמו באמצעות השיק של בנק הדואר (ת/2), שכן שיק זה מומן כהלוואה מכספי המדינה. אני בדעה, שהצדק עם הטוענים כך. הוכח, כי התובע מעניק לזכאים לסיוע בדיור, הלוואות שמקורן בכספי מדינה. השיק (ת/2) על סך 108,000 ₪, שנמשך על בנק הדואר, נמסר לרוכשים כהלוואת זכאות. כספי הסיוע מהמדינה הועברו לחשבונו של התובע, שהתנהל בבנק הדואר, והוא העבירם לזכאים באמצעות השיק הנ"ל. עובדות אלה למדנו, בין היתר, מהראיות דלקמן: א. מעדותו של מר אבי פלצ'ר, מנהל במערך העורפי של אישור הלוואות בתובע (עמ' 52 לפרוטוקול מיום 26.10.08 ש' 15-16). ב. ממוצג ת/12, הנושא כותרת "אישור ההלוואה" (במוצג ת/12 קיימת הפרדה בין המקורות השונים של ההלוואה שניתנה. ההלוואה שהוענקה מכספי התובע, רשומה תחת השם "כספי בנק". בנוסף מצאנו מקורות נוספים להלוואה שרשומים תחת השמות "מענק מותנה", "כספי תקציב" ו-"כספי קרן"). לתובע לא נסב כל נזק כתוצאה מכך שהכספים, שהופקדו ונגבו בחשבונו של עו"ד מועלם ומקורם בשיק שנמשך על בנק הדואר, הועברו שלא כדין לחאינקו ולא נודעו עקבותיהם, שכן מדובר בכספי מדינה, ולא בכספי התובע. יתרה מזאת, התובע אינו מציג כל הסמכה, לרבות ייפוי כוח, המאפשרים לו לתבוע את הכספים שמקורם בשיק שנמשך על בנק הדואר. לפיכך, יש מקום לדחות את התביעה, ככל שהיא מתייחסת לסכום הנקוב על השיק של בנק הדואר, דהיינו על סך של 108,000 ₪. להלן תידון התביעה לגבי השיק שנמשך על בנק המזרחי בלבד. דיון באחריות עו"ד מועלם כשל באיתור העובדה שהוצגה בפני עו"ד מועלם תעודת זהות מזויפת נעשה ניסיון לייחס לעו"ד מועלם רשלנות, בכך שלא חשף את העובדה, שתעודת הזהות שהוצגה בפניו מזויפת. לא קיבלתי טענה זו. איני סבורה, שיש להעמיד בפני עורך דין, אשר מזהה לקוח חדש באמצעות תעודת זהות, רף כה גבוה. גם הטענה, בדבר אי התאמה בין התאריך העברי והתאריך הלועזי על פני תעודת הזהות, לא שכנעה אותי שמדובר ברשלנות. בדעה אחת עימי גם עמיתתי בבית המשפט המחוזי בת"א, כב' השופטת פלפל בפסק הדין שניתן על ידה בת.א (ת"א) 2070/00 אבידן אברהם ואח' נ' אבידן אלי ואח' (ניתן ביום 9.6.05- ). הפקדת שיק משורטט "למוטב בלבד" שלא לחשבון המוטב כפי שיפורט להלן, קיבלתי את הטענה, שיש לייחס לעו"ד מועלם אחריות בגין כך שהפקיד את השיק בחשבון על שמו הוא. עו"ד מועלם קיבל לידיו שיק, על פניו נרשם מפורשות, שחור על גבי לבן: "שלמו ל: הולנדר לאה הפקדתו של השיק בחשבונו של עו"ד מועלם, הייתה בבחינת הפרה בוטה של הוראות המושך, שכן הוראתו המפורשת של המושך הייתה, כי השיק יופקד לחשבונה של לאה הולנדר בלבד. לשם כך מתחייב היה קיום חשבון על שם לאה הולנדר. אם לא היה בנמצא חשבון על שם לאה הולנדר, היה על המתחזה לפתוח חשבון כזה. קרוב לוודאי, שבעת ניסיון של המתחזה לפתוח חשבון על שם לאה הולנדר ניתן היה לזהות שמדובר במתחזה, כך שהחשבון לא היה נפתח, השיק לא היה מופקד, הכספים לא היו נעלמים, ותביעה זו לא הייתה באה לעולם כלל. כוונת המושך בהטבעת המילים "למוטב בלבד", באה למנוע התרחשותם של מצבים כדוגמת המצב העומד בפנינו, זו דרכו של המושך להגן על עצמו. הכשל, של עו"ד מועלם, שפורט לעיל, מתחדד נוכח העובדה שהוכחה, שעסקינן בעו"ד בעל ניסיון בעבודה מול בנקים, שהיה עליו לדעת, כי אל לו לקבל לידיו ולהפקיד בחשבונו הוא שיק עליו מתנוססות המילים "למוטב בלבד". מחדלים נוספים של עו"ד מועלם שגרמו לאובדן הכספים דיון במחדלים אלה מצוי להלן בסעיף 22 לפסק דין זה במסגרת דיון בהודעת צד ג' שהגיש בנק הפועלים נגד עו"ד מועלם. לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, שיש לקבל את התביעה כנגד עו"ד מועלם, ככל שהיא מתייחסת לסכום השיק שנמשך על בנק המזרחי. דיון באחריות בנק הפועלים מתן אישור להפקדת השיק לחשבון עו"ד מועלם על בנק הפועלים הייתה מוטלת החובה להקפיד, כי השיק יופקד לשם גבייתו בהתאם להוראות התובע, דהיינו, באמצעות הפקדתו בחשבון בנק, שנפתח כחוק בהתאם לכללים לפתיחת חשבון בנק על שם "המוטב" גב' לאה הולנדר, הנושאת לעניין זה נפסק בע"א 1560/90 משה ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מח (4) עמ' 505, כי: "כוונת המושך בציינו את המילים "למוטב בלבד" ברורה. הוא מבקש כי הנפרע- והנפרע בלבד- יבוא וידרוש ממנו את פירעון השיק... בנק גובה חייב לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא כי אכן חשבונו של המוטב (הנפרע) הוא אשר יזוכה. הפרת חובה זו על ידי הבנק הגובה עלולה לחייב אותו בפיצויים". למרות האמור לעיל, אישר בנק הפועלים את הפקדת השיק לחשבונו של עו"ד מועלם תוך סטייה ברורה מהוראות התובע. אילו היה בנק הפועלים פועל כדין, מסרב להפקיד את השיק בחשבון הנאמנות של עו"ד מועלם, ועומד על כך שהשיק יופקד לחשבון "המוטב" גב' לאה הולנדר, קרוב לוודאי שלא היה באפשרות המתחזה לזכות בפירות התרמית. יש להניח, שהמתחזה חששה לפתוח חשבון על שם לאה הולנדר, שמא תתגלה תרמיתה, ולכן מסרה את השיק לעו"ד מועלם על מנת שיפקידו בחשבונו הוא. לעניין זה ראוי לצטט את דבריו של מר ניסים אוזן, מנהל סניף אשקלון של בנק הפועלים (עמ' 88 לפרוטוקול מיום 2.11.08 ש' 1-3): "ש. ...נכון שאם גב' הולנדר הייתה באה לפתוח אצלך את החשבון עם ת: נכון". ובעמ' 87 לפרוטוקול מיום 2.11.08 ש' 18-21: "ש. אם הבנק המושך היה רוצה להוציא את השיק לפקודת עוה"ד הנאמן, הוא בעצם יכול היה לעשות את זה, הוא לא עשה זאת. מה גורם לך להחליט שאתה יכול בניגוד להוראה של הבנק המושך להפקיד לחשבון של הנאמן? ת. אין לי תשובה". הטבעת בנק הפועלים את החותמת המאשרת את ההסבה ואם באמור לעיל לא די, הרי שנציג בנק הפועלים הטביע על גב השיקים את החותמת של הבנק, בה נכתב: "אנו מאשרים את ההסבה בנק הפועלים בע"מ סניף אשקלון 650" והוסיף עליה חתימת ידו. נראה, שאין עקביות בעדויות של העדים מטעם בנק הפועלים, באשר לטיבה של החותמת הנ"ל, וכי אצל בנק הפועלים קיימים בלבול וחוסר וודאות באשר למשמעות שיש לייחס לה. גב' אריאלה אשכנזי, פקידת בנק הפועלים, אשר הפקידה את השיק ואישרה את ההסבה, העידה תחילה, כי אישור ההסבה משמעו, שהבנק מאשר את זהותו של האדם שחתם על גב השיק (עמ' 68 לפרוטוקול מיום 2.11.08 ש' 15-17). מאוחר יותר הודתה, כי עו"ד מועלם לא חתם על גב השיק, אלא רק כתב את שמו. היא הדגישה בעדותה כי "הוא לא חתם כמו שהוא נוהג לחתום בחשבון" (עמ' 74 לפרוטוקול מיום 2.11.08 ש' 17). מר ניסים אוזן, מנהל סניף אשקלון בבנק הפועלים, העיד, בהתייחסו לחותמת (עמ' 83 לפרוטוקול מיום 2.11.08 ש' 14-15), כי בנק הפועלים נתן אישור שהחתימה על גב השיק היא חתימתו של עו"ד מועלם ולא של אדם אחר. לא קיבלתי את ההסבר, לפיו החותמת הנ"ל באה לאשר את זהותו של האדם שחתם על גב השיק. לא נהיר, מה משמעות יש למתן אישור לזהותו של מי שחתם על גב השיק, כאשר השיק לא היה אמור להיות מסוחר לצד ג', אלא להיות מופקד לחשבון בנק. לשם מה היה צורך במקרה דנן באישור זהותו של האדם שחתם חתימת הסבה? הלא זהות מפקיד השיק אינה מעניינו של הבנק הפורע! עניינו של הבנק הפורע הינו שכספים יכנסו לחשבון המוטב בלבד. חזקה היא, כי אין משחיתים מילים לריק. לבטח אין עושים כך, כאשר מוסד בנקאי, שתחת ידו עוברים סכומי כסף בלתי מבוטלים, מטביע חותמת על מסמך המוצג בפני בנק אחר. אני בדעה, כי בנסיבות העניין הפרשנות הסבירה היחידה לחותמת "אישרנו את ההסבה", שעל גב השיק, ליד הרישום בכתב יד "בנאמנות עו"ד צביקה מועלם עבור הולנדר לאה" הינה, כי הבנק מאשר, שהכספים הופקדו לחשבון "המוטב" ואליו בלבד. נראה, כי הטבעת החותמת הייתה הצגת מצג שווא בפני הבנק הנמשך לגבי טיב ההסבה ותקפותה. התנהלות בניגוד לתקנות המסלקה התנהלותו של בנק הפועלים הייתה בניגוד להתנהלות המקובלת בין בנקים בכלל ולהוראות תקנות המסלקה, שהיו בתוקף במועד הפקדת השיק בפרט (פירוט לעניין זה ראה בס' 18 לפסק דין זה). לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, שיש להיעתר לתביעה שהגיש התובע נגד בנק הפועלים, ככל שהיא מתייחסת לסכום השיק שנמשך על בנק המזרחי. האם הוכח אשם תורם של התובע ? הנתבעים וצדדי ג' טענו, שיש לייחס לתובע אשם תורם, בשל כך שבנסיבות דנן, היה עליו להימנע מלפרוע את השיק. אני בדעה, שבנסיבות העניין, אין לבוא בטרוניה אל התובע שפרע את השיק. החלטות על פירעון שיקים בבנקים מתקבלות כעניין שבשגרה. תחת ידי פקיד הבנק הנמשך עוברים במהלך הרגיל של העבודה שיקים רבים. כשעיני הפקיד רואות חותמת שמהווה אישור השיק על ידי הבנק הגובה, מניח הוא, כי הבנק הגובה הפקיד את הכספים בהתאם להוראות המושך. הוא איננו מתעכב ומנסה לאתר פגמים בשיק. הגב' רות בלילטי, ששימשה פקידה בבנק התובע בתקופה הרלוונטית ואישרה את פירעון השיק, העידה (עמ' 17 לפרוטוקול מיום 22.10.08 ש' 15-18): "ש. ...מה הבנת מהחותמת אנו מאשרים את ההסבה. ת. הבנתי שהשיק הוא לפקודת הולנדר לאה למוטב בלבד שיש הסבה אנו מאשרים את ההסבה וחותמת של בנק הפועלים, אני צריכה להבין שהשיק הופקד להולנדר לאה ולא לאף אחד". בהמשך, נשאלה על ידי בית המשפט (עמ' 21 לפרוטוקול מיום 22.10.08 ש' 12-17): "ש.אם היה כתוב מה שכתוב בלי החותמת של בנק הפועלים. בנאמנות עו"ד צביקה מועלם עבור הולנדר לאה בלי ההסבה של בנק הפועלים. מה היית עושה? ת. אני הייתי מחזירה את השיק כי זה לא אומר לי כלום. או שיש אישור של הבנק שהוא מאשר את ההסבה, דהיינו שהשיק הופקד להולנדר לאה או שהייתי צריכה לראות את החתימה של הולנדר לאה לבד". האמנתי לעדות זו. כאמור, סבורה אני שהתובע פעל כיאות. הרישום על גב השיק "בנאמנות עו"ד צביקה מועלם עבור הולנדר לאה" כשלעצמו, מותיר ספק, אצל כל מי שמתבונן בשיק, לחשבונו של מי הופקד השיק. האם לחשבונו של עו"ד מועלם, כנאמן של גב' הולנדר, או לחשבונה של גב' הולנדר באמצעות עו"ד מועלם. שתי הפרשנויות סבירות. החותמת, שהטביע בנק הפועלים, בצירוף לרישום בכתב יד על גב השיק, יצרו מצג שמדובר באישור שהשיק הופקד בחשבון "המוטב", דהיינו בחשבון לאה הולנדר. זאת ועוד, לבנק הנמשך לא הייתה אפשרות לדעת אם הכספים הופקדו בחשבונו של עו"ד מועלם, או בחשבונה של "המוטב" לאה הולנדר. העמדת דרישה לבנק הנמשך, כי יבדוק לאיזה חשבון הופקד השיק, כאשר הייתה מוטבעת עליו חותמת בנק הפועלים המאשרת את ההסבה, הינה בלתי סבירה בעליל. בדעה זו גם מר ניסים אוזן, מנהל סניף אשקלון בבנק פועלים, לאחר שהתפתל במקצת בתשובותיו (עמ' 85 לפרוטוקול מיום 2.11.08 ש' 19-28): "ש....אתה אומר לי שזה בסדר להפקיד שיק עם קרוס למוטב בלבד לחשבון נאמנות של עו"ד שהוא אינו המוטב וזה מה שנעשה כאן ואנחנו פרענו את זה, אז מה היינו לא בסדר? ת. הייתם צריכים לבדוק את השיק, לראות אם הוא הופקד לחשבון נכון או לא נכון, לדעתי. ש. תסכים איתי שהיחיד שיכול לדעת אם מי שחתם על ההסבה בשיק זה הוא מועלם זה הבנק שלכם. ת. נכון. ש. וגם לאיזה חשבון זה הופקד אם לחשבונו של מועלם או לחשבונו של הולנדר, זה גם בידיעת פקיד הבנק שלכם, נכון. ת. נכון". אין ולא יכול להיות חולק, כי הבנק הגובה, הוא ולא הבנק המושך, יכול וחייב היה לבדוק אם השיק הופקד לחשבון נכון אם לאו, כך שאין לייחס אשם לתובע שפרע את השיק בנסיבות דנן. תקנות המסלקה עדי התובע, אבי פלצ'ר ומאיר ניסים, הפנו בעדותם להוראה 13 לכללי המסלקה הבינבנקאית וניסו להתבסס עליה, על מנת לבסס אחריות של בנק הפועלים כלפי התובע והעדר אשם תורם מטעם התובע עצמו. נפלה טעות אצל העדים והם צירפו לתצהירי העדות הראשית את כללי המסלקה הבינבנקאית, שהיו בתוקף בעת מתן העדות (ת/3), במקום לצרף את כללי המסלקה, שהיו בתוקף במועד הפקדת השיק. במהלך הדיון, הפנו באי כוח הנתבעים וצד ג' לטעות שחלה, ובהמשך לכך, הוגשו על ידי התובע, בהסכמת בית המשפט, תקנות המסלקה ממרץ 1997 (ת/51)- הכללים שהיו בתוקף במועד הפקדת השיקים. גם בהסתמך על תקנות המסלקה ממרץ 1997 ניתן לבסס את אחריותו של בנק הפועלים כלפי התובע והעדר אשם תורם של התובע. אני בדעה, שהמקרה דנן נכנס בגדר הוראת ס' א לפרק 13 לתקנות המסלקה (מרץ 1997), הקובע: "שיק הנושא היסב אחד בלבד- אחראי המציג לכך, שהמסב הוא בעליו האמיתי של השיק, והבנק הנמשך יכבד שיק כזה, בלי לדרוש אישור מיוחד מאת המציג, ובלבד שאין סתירה גלויה בין ההיסב לבין שם הנפרע, כפי שהוא רשום בשיק". בהתאם להוראת סעיף זה, כאשר אין סתירה גלויה בין ההסבה לבין שם הנפרע, אחראי הבנק המציג (במקרה שלנו בנק הפועלים), כי מי שחתם כמסב והפקיד את השיק בחשבון בנק, הוא בעליו האמיתי של השיק. במצב כזה, הבנק הנמשך מנוע מלדרוש אישור מיוחד מהבנק המציג ועליו לכבד את השיק. כאשר יש סתירה גלויה בין ההיסב לבין שם הנפרע, על הבנק הנמשך לדרוש אישור מיוחד מאת המציג בטרם יפרע את השיק. במקרה דנן, מדובר במקרה גבולי. אין לומר, שמצויה סתירה גלויה בין ההיסב לבין שם הנפרע, שכן כאמור, מה שנרשם על גב השיק עשוי להתפרש כחתימה של עו"ד מועלם, הנאמן של גב' הולנדר, אשר מפקיד את השיק לחשבונה של גב' הולנדר (שכן על גבי השיק לא נכתב מס' חשבון בנק אליו יש להפקיד את השיק). עם זאת, גם אם היינו קובעים, כי הרישום על גב השיק מאפשר פרשנות אחרת, דהיינו של הפקדה לחשבון נאמנות כללי של עו"ד מועלם כאשר כסף זה מיועד ללאה הולנדר, הרי באה החותמת שהוסיף בנק הפועלים על גב השיק ומהווה אישור מיוחד מאת המציג, כדרישת תקנות המסלקה. העובדה שבנק הפועלים הטביע את החותמת "אנו מאשרים את ההסבה", הציגה מצג בפני הבנק הנמשך, כי נושא ההסבה וההפקדה נבדק בקפידה ובנק הפועלים פעל בהתאם להוראות הבנק המושך, הפקיד את הכספים בחשבון המוטב ואף לקח אחריות על ההפקדה. ודוק- שתי הפרשנויות, גם יחד, הביאו אותי למסקנה, כי התובע אינו נושא באחריות להפקדה השגויה, בהתאם לתקנות המסלקה. בחינת טענות הצדדים באשר לאחריות התובע במתן כספי הלוואה הנתבעים וצדדי ג' מעלים טענות כרימון נגד התנהלותו של התובע במתן כספי ההלוואה לרוכשים. מסופקת אני, האם הטענות שהועלו בעניין זה נתמכות בראיות קבילות. מכל מקום אני בדעה, כי גם אם הייתה בפני בית המשפט תשתית ראיתית מספקת לטענות הנ"ל, עדיין לא היה בטענות אלה כדי לבסס אשם תורם לתובע בנסיבות דנן. פסק דין בתביעה העיקרית לנוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את נתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד לשלם לתובע: א. סך של 387,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד ורבית חוקית מרבית החל מיום 27.5.01 ועד ליום התשלום בפועל. ב. את הוצאות המשפט כפי שהוצאו בפועל, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית, החל ממועד הוצאתם ועד התשלום בפועל. ג. כיוון שמחד, חלק מהתביעה, המתייחס לשיק שנמשך על בנק הדואר, נדחה, ומאידך, יש להתחשב בטרחה הרבה שהושקעה על ידי התובע בניהול ההליך, אני קובעת ששכר הטרחה אותו ישלמו נתבעים 1 ו-2 לתובע יעמוד על סך של 35,000 ₪ (הסכום כולל מע"מ), בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית, החל מהיום ועד התשלום בפועל. דיון בהודעות לצדדי ג' דיון בהודעות צד ג' ששלחו בנק הפועלים ועו"ד מועלם זה לזה טוען בנק הפועלים, כי בהתאם לסעיף 4 לבקשה לפתיחת חשבון הנאמנות, עליה חתום עו"ד מועלם (נ/10), נושא עו"ד מועלם באחריות חוזית כלפי בנק הפועלים לגבי כל תביעה שתוגש נגד בנק הפועלים בכל הנוגע לשיקים ו/או לפעולות בחשבון. לפיכך לטענתו, יש לחייב את עו"ד מועלם לשלם לבנק הפועלים את מלוא הסכום אותו יחויב לשלם לתובע. לא קיבלתי פרשנות גורפת זו לסעיף 4 הנ"ל. לא יעלה על הדעת, שעו"ד מועלם יחויב לשאת במלוא האחריות ובכלל זה אף לכשלים של בנק הפועלים. הפרשנות המוצעת על ידי בנק הפועלים, הינה פרשנות דרקונית ואינה לוקחת בחשבון מצב, בו יש לייחס גם לבנק הפועלים "אשם" באשר לפעולותיו. כאמור, במקרה דנן ייחסתי אשם לבנק הפועלים בכך שאפשר הפקדת שיק משורטט עם הכיתוב "למוטב בלבד" לחשבונו של מי שאינו "המוטב" בניגוד להוראות הבנק המושך, פעל בניגוד להוראות תקנות המסלקה, ואף הטביע על גב השיק את החותמת שהטביע. אין להתעלם מאשם זה. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מחומר הראיות, אשר היה מונח בפני בית המשפט, מהתרשמות מהעדים ומכלל נסיבות המקרה, הגעתי למסקנה, כי האשם, שיש ליחס לעו"ד מועלם, עולה עשרת מונים על האשם, שיש לייחס לבנק הפועלים. התנהלותו של עו"ד מועלם עלתה כדי עצימת עיניים גסה, ולכל הפחות כדי רשלנות. למסקנה זו הגעתי, בין היתר, על סמך העובדות שיפורטו להלן. א. עדותו של עו"ד מועלם הייתה רצופה סתירות ותהיות. עו"ד מועלם בחר שלא להשיב לחלק גדול מהשאלות אשר נשאל, הוא טען, כי איננו זוכר פרטים רבים, ושחלק מהחומר הרלוונטי נמצא בידי המשטרה, ולא טרח לבקש מבית המשפט צו הדורש מהמשטרה להמציא חומר זה כראיה. זאת ועוד, גם על פי התרשמותי מאופן מתן העדות על ידי עו"ד מועלם, נותרו בליבי ספקות ביחס למהימנותו. ב. מאופן התנהלותו של עו"ד מועלם, לצורך השלמת העסקה ורישומה בלשכת רישום המקרקעין על שם הרוכשים, מתעורר ספק, אם עו"ד מועלם אכן האמין שמדובר בעסקה אמיתית. 1. למרות שהצדדים התקשרו בעסקת מכר דירה, בחר עו"ד מועלם להחתימם על שטר שכירות. עו"ד מועלם לא טרח למלא את שטר השכירות והצדדים חתמו על שטר ריק לחלוטין (ללא סכום העסקה, שמות הצדדים, תאור הנכס). כשהתבקש עו"ד מועלם במסגרת חקירתו הנגדית ליתן הסבר לעניין זה (עמ' 108 לפרוטוקול מיום 29.9.09 ש' 7-26) השיב: "אין לי הסבר". ובהמשך (עמ' 109 לפרוטוקול מיום 29.9.09 ש' 9): "זה קרה לפני 8 שנים, אני לא זוכר למה השתמשתי בשטר שכירות ולא בשטר בעלות". 2. הסכם המכר נחתם בין הצדדים ביום 30.4.01. הבקשה לרישום הערת אזהרה הוגשה רק ביום 18.5.01 והערת האזהרה נרשמה ביום 22.5.01. קרי- משך כשלושה שבועות היו הרוכשים חשופים לעסקאות נוגדות. 3. מחומר הראיות, שהובא בפני בית המשפט, ניתן להסיק, שעו"ד מועלם לא ביקש עבור הרוכשים פטור ממס רכישה לו היו זכאים כעולים חדשים. עו"ד מועלם הודה, כי בטופס ההצהרה למס שבח לא סימן שהוא מבקש פטור ממס רכישה, למרות שמדובר בעולים חדשים. ההסבר שנתן לכך הוא, כי יש טופס ספציפי להגשת בקשה לפטור ממס רכישה (עמ' 113 לפרוטוקול מיום 29.9.09 ש' 18). אולם, למרות שהנושא הועלה במסגרת חקירתו הנגדית, לא מצא לנכון לבקש מבית המשפט להציג כראיה את הטופס הספציפי הזה, ולו גם בשלב יותר מאוחר. יתרה מזאת, בהמשך החקירה הנגדית הודה (עמ' 113 לפרוטוקול מיום 29.9.09 ש' 23-25): "ת...להגיד שאני בטוח הגשתי אני לא יכול להגיד. אני לא אומר שאני הגשתי בקשה כזו. ש. אני אומר לך שאתה לא הגשת. ת. יכול להיות שלא הגשתי". 4. מחומר הראיות הסקתי, שעו"ד מועלם לא הגיש בקשה לפטור ממס שבח עבור המוכרת. בא כוח התובע הציג בפני עו"ד מועלם את העובדה, שבטופס ההצהרה למס שבח לא פירט על איזה סעיף פטור הסתמך (עמ' 1 להצהרת מס שבח פרק ב' 2). תשובתו הייתה, שהוא פירט את סעיף הפטור הספציפי בטופס הוורוד של הטפסים של מס שבח. כשנשאל מדוע טופס כאמור לא צורף לתצהיר גילוי המסמכים מטעמו, התחמק כדרכו והשיב (עמ' 115 לפרוטוקול מיום 29.9.09 ש' 5-6): "אין סוף למסמכים שהיו צריכים להיות בתצהיר גילוי המסמכים, זה נמצא בתיק המשטרה". תמוה הדבר, שעו"ד מועלם, שגילה חוסר זיכרון מפתיע לאורך כל הדרך, זוכר דווקא שהגיש בקשה בה פורט סעיף הפטור הספציפי בטופס ורוד וכי הטופס נמצא במשטרה. מכל מקום, לו גרסתו הייתה נכונה, מתבקש היה, כי לאחר שהועלה ספק לגבי נושא זה, יפנה בבקשה לבית המשפט, להתיר לו להציג ראיות מתוך תיק המשטרה. ג. מפי עו"ד מועלם למדנו על התנהגות תמוהה ביותר של המתחזה. עם קבלת השיקים מהתובע, במקום להפקידם בחשבון על שם לאה הולנדר, כפי שהורה המושך, מסרה המתחזה את השיקים לידיו של עו"ד מועלם על מנת שיפקידם בחשבונו. השיקים הופקדו בחשבונו של עו"ד מועלם ב-1.6.01. שלושה ימים לאחר מכן, ביום 4.6.01, התייצבה המתחזה במשרדו של עו"ד מועלם, טענה שאחותה נהרגה בפיגוע, שהתרחש בדולפינריום מספר ימים קודם לכן, והודיעה, שהיא זקוקה באופן דחוף לקבל את הכספים שהופקדו בחשבונו של עו"ד מועלם. אומנם, היא לא נתנה הסבר לדחיפות בקבלת הכספים ולכך שבאה למשרדו של עו"ד מועלם לצורך זה בתקופה בה היתה אמורה לשבת שבעה על אחותה, אולם בייפוי הכוח הנוטריוני, שנתנה לחאינקו, העמידה דרישה, כי הכספים שיקבל חאינקו בשמה יהיו מיועדים לרכישת דירה בבת ים בלבד, כאשר כתובת הדירה הנרכשת אינה ידועה ואף לא צוין שנקשר הסכם מכר. ההתנהגות התמוהה של המתחזה חייבת הייתה להדליק נורה אדומה אצל עו"ד מועלם באשר לאוטנטיות של העסקה. ד. גם התנהגותו של עו"ד מועלם תמוהה. לא רק שלא נדלקה אצלו נורה אדומה לנוכח התנהלות המתחזה, אלא שבסופו של דבר מסר את הכספים בהסתמך על ייפוי כוח תמוה (ת/6), אשר, כפי שנוסח, לא אפשר לעו"ד מועלם להעביר את הכספים, שכן מתן הכספים הוגבל למטרה ספציפית. לא ניתן היה באותו שלב לעקוב אחר קיום הוראות ייפוי הכוח. ה. ובמקום לעצור בנקודה זו, אל מול כל הנורות האדומות שנדלקו, עצם עו"ד מועלם את עיניו, פנה אל הנוטריון עו"ד רפאלי, וביקש ממנו להכין עבורו מסמך הבהרה לייפוי הכוח. מבלי להיכנס לעובי הקורה באשר למכתב, אציין כי הוכח, שמכתב ההסבר של עו"ד רפאלי לא רק שלא הוסיף אלא גרע, כיוון שהוכח באמצעות עדותו של עו"ד רפאלי, שעו"ד מועלם הוא זה שביקש ממנו ליתן הסבר לייפוי הכוח. עסקינן במכתב, שהוא בבחינת מסמך מוזמן, שרק מעורר חשד למעורבות עו"ד מועלם בעניין מפוקפק. זאת ועוד, מסמך זה חסר כל נפקות משפטית. לא ברור בפני מי רצה עו"ד מועלם להציגו. מעבר לכך, הסיפא של מכתב ההבהרה תמוהה ביותר ופתוחה לפרשנות אף היא. קרוב לוודאי, שמכתב זה הוצא לצורך מתן כיסוי לפעולותיו של עו"ד מועלם, ותו לא. כשנשאל עו"ד מועלם מה בייפוי הכוח גרם לו לבקש הבהרות, השיב (עמ' 124 לפרוטוקול מיום 29.9.09 ש' 28-29): "הסערה שהייתה לגב' הולנדר, המצב הנפשי שלה כפי שהיה בשיחת הטלפון, גרם לי לפנות לעו"ד רפאלי בבקשה שיפרט לי מה היה שם". מתשובה זו נלמד, כי קינן בליבו של עו"ד מועלם חשש, כי משהו אינו כשורה והוא נזקק לכיסוי. למותר לציין, כי מכתב ההבהרה אינו מגלה דבר על מצבה הנפשי, לכאורה, של המתחזה, הגם שלפי הטענה של עו"ד מועלם זו הייתה הסיבה לפנייתו לעו"ד רפאלי לקבל הבהרה. ו. עו"ד מועלם בחר להתעלם מכל האזהרות שנקרו בדרכו, ובסופו של דבר מסר את הכספים לידיו של חאינקו. לנוכח כל האמור לעיל אני קובעת, כי האשם, שיש ליחס לעו"ד מועלם הינו בשיעור 75%, והאשם, שיש לייחס לבנק הפועלים, הינו בשיעור 25%. פסק דין בהודעות צד ג' שהגישו בנק הפועלים ועו"ד מועלם זה כנגד זה במסגרת היחסים הפנימיים שבין עו"ד מועלם ובנק הפועלים, ובמסגרת יחסים פנימיים אלה בלבד, יחויבו הצדדים כדלקמן: עו"ד מועלם יישא בתשלום של: א. לא יותר מסך 290,250 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מיום 27.5.01 ועד יום התשלום בפועל (75% מהסכום בו חויבו נתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתביעה העיקרית). ב. לא יותר מ- 75% מהוצאות המשפט אותם חויבו נתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתביעה העיקרית. ג. לא יותר מסך 26,250 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד יום התשלום בפועל (75% מהסכום שבו חויבו נתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע כשכ"ט עו"ד בתביעה העיקרית). בנק הפועלים יישא בתשלום של: א. לא יותר מסך 96,750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מיום 27.5.01 ועד יום התשלום בפועל (25% מהסכום בו חויבו נתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתביעה העיקרית). ב. לא יותר מ- 25% מהוצאות המשפט אותם חויבו נתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע בתביעה העיקרית. ג. לא יותר מסך 8,750 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד יום התשלום בפועל (25% מהסכום שבו חויבו נתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע כשכ"ט עו"ד בתביעה העיקרית). דיון בהודעת צד ג' שהגיש בנק הפועלים נגד בנק הדואר במסגרת הודעת צד ג', שהגיש בנק הפועלים נגד בנק הדואר, תבע בנק הפועלים מבנק הדואר את מלוא סכום התביעה. כאמור, סכום התביעה מתייחס לכספים שנמסרו למתחזה בשני שיקים: שיק אחד, שנמשך על בנק המזרחי, ושיק שני, שנמשך על בנק הדואר. משנדחה חלק התביעה, המתייחס לסכום של השיק שנמשך על בנק הדואר, ובנק הפועלים לא חויב לשלם לתובע את סכום הכסף ששולם באותו שיק, נדחית אוטומטית הודעת צד ג' של בנק הפועלים כנגד בנק הדואר. גם אם הייתי מחייבת את בנק הפועלים לשלם לתובע את מלוא סכום התביעה המקורית כולל את הסכום, שנמסר בשיק אשר נמשך על בנק הדואר, לא היה מקום לקבל את הודעת צד ג' נגד בנק הדואר, שכן איני סבורה שיש ליחס לבנק הדואר אשם כלשהו. אני מפנה לנימוקים, שפורטו בפסק דין זה במסגרת סעיף 17 ו-18, לעניין הטענות בדבר האשם התורם שיש לייחס לתובע. נימוקים אלה טובים אף לענייננו. חיוב בהוצאות ובשכ"ט עוה"ד של בנק הדואר במסגרת קביעת החיוב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד, שעל בנק הפועלים לשלם לבנק הדואר בשל כך שהודעת צד ג' שהגיש בנק הפועלים נדחית, נלקחת בחשבון גם העובדה, שבנק הפועלים תבע את בנק הדואר בגין כל סכום התביעה שהוגשה נגדו כולל בגין שיק שלא נמשך על בנק הדואר, וכי הודעת צד ג' נגד בנק הדואר נדחתה במלואה (בעוד שהתביעה העיקרית התקבלה רק באופן חלקי). בנק הדואר נאלץ להשתתף בדיון שהתנהל בין כל הצדדים לאורך כל הדרך. לפיכך, החיוב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בו יחויב בנק הפועלים כלפי בנק הדואר יהיה גבוה מהחיוב בו חויב בנק הפועלים כלפי התובע. פסק דין בהודעת צד ג' לבנק הדואר הודעת צד ג', שהגיד בנק הפועלים נגד בנק הדואר נדחית. אני מחייבת את בנק הפועלים לשאת בהוצאות ובשכ"ט בנק הדואר בסך כולל של 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד ליום התשלום בפועל. דיון בהודעת צד ג' שהגיש בנק הפועלים נגד עו"ד רפאלי במסגרת הודעת צד ג', שהגיש בנק הפועלים נגד עו"ד רפאלי, נטען כנגד עו"ד רפאלי: א. עו"ד רפאלי התרשל בבדיקת תעודת הזהות של המתחזה. ב. אסור היה לעו"ד רפאלי לשלוח מכתב המבהיר את תוכן ייפוי הכוח, שכן מתן פרשנות לייפוי הכוח אינו עולה בקנה אחד עם חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976. זאת ועוד, הפרשנות שנתן עו"ד רפאלי לייפוי הכוח מתעלמת מנוסח ייפוי הכוח. הגעתי למסקנה, שיש לדחות את הודעת צד ג' שהגיש בנק הפועלים נגד עו"ד רפאלי. אשר לטענה הראשונה, בדבר הכשל לגלות שהמתחזה עשתה שימוש בתעודת זהות מזויפת- טענה זו נדחית. הנימוקים לדחיית טענה זו פורטו בסעיף 10 לפסק דין זה כאשר נדונה אותה טענה נגד עו"ד מועלם. באשר לטענה השנייה, הקשורה למכתב ההבהרה שהוציא עו"ד רפאלי - הנני בדעה שעו"ד רפאלי לא נהג כראוי בכך שהוציא את מכתב ההבהרה הנ"ל, שכן הוצאת מכתב הבהרה לייפוי כוח נוטריוני, אינה במסגרת סמכויותיו של נוטריון ככזה. יתרה מזאת, במקרה דנן, הפרשנות שנתן עו"ד רפאלי לייפוי הכוח, במסגרת מכתב ההבהרה, שגויה ואינה מתיישבת עם נוסח ייפוי הכוח. למרות האמור לעיל, דחיתי את הודעת צד ג' שהוגשה נגד עו"ד רפאלי. אני בדעה שמכתב ההבהרה, כשלעצמו, לא גרם נזק, מעבר לנזק שהיה נגרם בכל מקרה, שכן, על סמך חומר הראיות והתרשמותי מהעדים אני קובעת, כי מכתב ההבהרה היה חסר ערך. עו"ד מועלם לא הסתמך על מכתב ההבהרה לצורך שחרור הכספים. שוכנעתי, כי עו"ד מועלם גמר אומר בליבו להעביר את הכספים למתחזה או למי מטעמה, כאשר עו"ד רפאלי שימש "כלי משחק" בידיו, הן לעניין הכנת ייפוי הכוח והן לעניין הוצאת מכתב ההבהרה. פסק דין בהודעת צד ג' לעו"ד רפאלי אני דוחה את הודעת צד ג' שהגיש בנק הפועלים נגד עו"ד רפאלי. למרות שהודעת צד ג', שהגיש בנק הפועלים נגד עו"ד רפאלי ,נדחתה, החלטתי שלא לזכות את עו"ד רפאלי בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד, שכן מצאתי שהיה פגם בהתנהלותו וכי בעקבות אותו פגם נוצר הצורך אצל בנק הפועלים להגיש הודעת צד ג' כנגדו. דיון בהודעת צד ג' ששלח בנק הפועלים לחאינקו לאוניד חאינקו לאוניד לא הגיש כתב הגנה ו/או כל כתב בי-דין אחר, ולא התייצב לישיבות בית המשפט. למדנו מחומר הראיות, אשר היה בפני בית המשפט, שחאינקו קיבל לידיו כספים שלא כדין, ולא ניתן כל הסבר מדוע היה זכאי לקבלם ומה עלה בגורל הכספים. לפיכך אני מקבלת את הודעת צד ג' ששלח בנק הפועלים כנגד חאינקו לאוניד. פסק דין בהודעת צד ג' לחאינקו לאוניד אני מחייבת את חאינקו לאוניד לשלם לבנק הפועלים את כל הסכומים אותם חויב בנק הפועלים לשלם לתובע בתביעה העיקרית, דהיינו: א. סך של 387,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מיום 27.5.01 ועד יום התשלום בפועל. ב. השתתפות בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בנק הפועלים, בסך של 35,000 ₪ (הסכום כולל מע"מ) בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית החל מהיום ועד התשלום בפועל. שיקיםשיק למוטב בלבד