קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה ייצוגית של בנושא כרטיסים להופעה: ביום 22.5.2010 נערכה הופעה של להקת הרוק מטאליקה (להלן "הלהקה") באצטדיון רמת גן (להלן "האצטדיון"), והמבקשים היו בקהל הצופים. המשיבה הפיקה את ההופעה. שישה ימים טרם הארוע שונה מיקום הבמה, שלכתחילה הועמדה בצד הדרומי של המתחם האליפטי, כך שהצפיה היתה לאורך המגרש, ולאחר השינוי הועברה לצד המזרחי, הארוך בהרבה, באופן שהקהל יצפה בהופעה לרוחב המגרש. כתוצאה מכך נוצר צורך בהחלפת כרטיסיהם של מי שרכשו כרטיסים באזור שהפך להיות בגבה של הבמה (יציע מזרחי). השינוי הצריך גם העמדה שונה של מגדלי תאורה וקול ("סאונד"), ובשל כך הוסתרה הבמה חלקית מחלק מן הצופים. על שני אלה מלינים המבקשים, ועותרים לאשר את התובענה הייצוגית שהגישו, לדון בה, ולחייב את המשיבה בנזקי הקבוצה, שאמדו ב- 4,250,000 ₪. 1. המבקשים טוענים כי השינויים פגמו בהנאתם מן המופע; וכי המשיבה לא עמדה בהסכם עמם להושיבם במקומות שהועידה להם בקניה, ואף לא דאגה לכך שבמקומות החלופיים יוכלו לצפות במופע באיכות גבוהה, בהתאם למחירי הכרטיסים שרכשו. מיקום הבמה וזוית הצפיה בה חשובים לצופה, ואף משפיעים על מחיר הכרטיס שהוצע לצבור. המשיבה לא הודיעה על השינויים במיקום, ולא אפשרה שום חלופות. המבקשים סבורים כי השינויים נעשו מטעמים כלכליים של המשיבה, שפגעו בקהל שהגיע למופע, בנגוד להסכם שנכרת בין הצדדים ברכישת הכרטיסים. עוד נטען לרשלנות של המשיבה ולהטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, בכך שדבר השינויים לא נמסר למבקשים מראש. המבקשים מוסיפים וטוענים להשבה מכח עשיית עושר ולא במשפט. כיוון שמדובר בארוע ששותף בו קהל רב, וכולם חוו חוויות דומות, יש לברר שאלה עובדתית ומשפטית דומה, ועל כן ראוי לאשר את התובענה הייצוגית. אלו הן הטענות האישיות: א. מבקש מס' 1 רכש כרטיס במתחם עמידה "סילבר". בין השינויים החליטה המשיבה על איחוד מתחם הסילבר עם מתחם ה"ארד" שאמור היה להיות מאחוריו. כתוצאה מכך גדל הדוחק במתחם הסילבר, והמבקש 1 נדחק לאחור מן המקום שבו עמד בתחילת ההופעה וסבל מן הדוחק והצפיפות. ב. מבקש מס' 2 רכש כרטיס ליציע המערבי מס' 3. לטענתו העברת הבמה לצד המזרחי גרמה לכך שהמרחק בינו לבין הבמה גדל. מיקומם החדש של המגדלים פגע בשדה הראיה שלו ותרם לאכזבתו של מבקש זה מן המופע. ג. המבקשת מס' 3 רכשה כרטיס ליציע המזרחי מס' 11, וקבלה כרטיס חלופי. לטענתה היתה רחוקה יותר מן הבמה מאשר לפי מיקומה המקורי. ד. המשיב מס' 4 רכש כרטיס ביציע המזרחי מס' 10. לטענתו הכרטיס החלופי שקבל הרחיק אותו מן הבמה. 2. המשיבה טוענת כי ציפתה למכירת כרטיסים משמעותית, שכן מדובר בלהקה ידועה ומובילה, שמלאה לאחרונה אצטדיונים בחו"ל. הכרטיסים תומחרו בהתאם, 300-1,200 ₪. לאחר שהחלה מחאה של מעריצי הלהקה, הופחת מחיר הכרטיסים. למרות ההפחתה, מכירת הכרטיסים נפלה מן הכמות המצופה, ועל כן ערכה המשיבה שינויים בהפקה שכללו את הזזת הבמה ועמודי התאורה והקול. שינויים אלו עלו לה, למשיבה, ממון רב (450,000 ₪), אך אלמלא השינוי היה האצטדיון ריק למדי, דבר שהיה פוגם בהנאת הצופים. ההחלטה לשנות את סדרי המופע נתקבלה ביום 16.5.10, שישה ימים לפני מועד ההופעה. בעוד שאצטדיון מלא מחזיק למעלה מ- 40,000 צופים, באופן האמור הופחת מספר המקומות הכללי ל- 27,000, שמתוכם נרכשו בפועל כ-22,000 כרטיסים. אמנם אין בכך כדי מילוי האצטדיון, אך הדבר מאפשר הופעה חמה בהשתתפות הקהל, ולא ריחוק וניכור שעלולים היו להיות מנת חלקם של הצופים אלמלא השינוי. שינויים כאלו מקובלים למטרה זו, אליבא דמשיבה. בתשובה לטענות האישיות של המבקשים נטען כי היה צורך בביטול מקומות הישיבה ביציע המזרחי, משום שהבמה מוקמה שם. בעלי הכרטיסים ביציע המזרחי הועברו ליציע המערבי ולמתחם הסילבר. באופן זה רובם נהנו מקרבה רבה יותר אל הבמה, וכולם נהנו מזוית צפיה טובה יותר, רחבה יותר. גם רוכשי הכרטיסים ביציע המערבי זכו בשיפור, שכן הבמה היתה קרובה יותר, וזוית הראיה רחבה יותר. אשר למתחמי העמידה: מתחם הסילבר אוחד עם מתחם הארד, במחיר זהה. פיצול המתחמים היה מבזבז שטח יקר מתוך הדשא באצטדיון לצורך מסדרון שיפריד ביניהם. איחוד המתחמים לא הרע את מצבם של רוכשי הכרטיסים שכן המרחק בין המתחמים לבמה לא גדל ומאידך גדלה חשיפת הקהל לבמה. מגדלי תאורה נהוגים בכל המופעים מסוג זה. בהעמדה רגילה ומלאה של האצטדיון נהוג להציב 4 מגדלים כאלו. כאן הותקנו רק שניים, על מנת שלא לפגום בחווית הצפיה. הקהל ששדה הראיה שלו הופרע על ידי המגדלים הועבר למקומות שנותרו ריקים ביציע המערבי או ירד לדשא והצטרף למתחם המאוחד. המשיבה פרסמה את השינויים באמצעי התקשורת בהרחבה: בעתונות הכתובה: ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, ישראל היום, ישראל פוסט, כלכליסט וג'רוזלם פוסט; באתרי האינטרנט: Ynet, וואלה, מאקו, נענע, עכבר און ליין, NRG, אי און ליין, שירונט, יוסמיוזיק; ובתכניות הרדיו: גלי צה"ל וקול ישראל. לפי הפרסומים רשאי היה כל רוכש כרטיס להחזיר את הכרטיס עד יום המופע, תמורת החזר כספי מלא. הקופות היו פתוחות לאורך כל היום, על מנת ליתן מענה למי שפנה ביום המופע עצמו, בין להחלפה ובין להחזרת הכרטיס תמורת החזר מלא. לאחר ההופעה קיבלה הנתבעת 42 מכתבי תלונה, כולם נענו, ולחלקם הוצע פיצוי כספי. 3. המשיבה סבורה שהתובענה אינה ראויה להתברר כייצוגית: אין עילה קבוצתית; המשיב 4 פנה וקבל פיצוי בסכום של 225 ₪ (מחצית ממחיר הכרטיס שרכש) עוד לפני בירור הבקשה; הכרטיסים נרכשו מאת "לאן" סוכנות כרטיסים, ואין הסכם בין המשיבה לבין כל אחד מן הצופים; תפקידה של המשיבה הסתכם בהפקת הארוע, וכל פעולותיה אכן נעשו למען טיובו. אם כי המשיבה מסכימה שהיא חבה חובת זהירות מושגית כלפי רוכשי הכרטיסים, אין לה חובה קונקרטית משום שהנזק היה בתחום הסיכון הסביר שעל רוכש הכרטיסים ליטול על עצמו. פעולת המשיבה היתה סבירה ולטובת הצופים כולם, ועדיפה על פני השארת המצב כפי שתוכנן מראש, מה שהיה גורם יותר סבל ליותר אנשים. אין לראות בפעולותיה משום הטעיה או עשיית עושר ולא במשפט. 4. חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 קובע את הכללים לדיון ולאישור תובענה ייצוגית. בין מטרותיו העקריות מתן תרופה ליחיד הנפגע, גם אם הפגיעה בו אינה גבוהה, כאשר רכוז תביעותיהם הדומות של הרבים הופך את העיסוק בנזק הצר לכדאי. מטרה חשובה נוספת היא אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, גם במקום שלא צפויות בו תביעות אישיות בשל הנזק הנמוך שנגרם לכל אחד מהפרטים. האינטרס הציבורי מושג גם באמצעות חיסכון במשאבים של הצדדים ושל בית המשפט שדן בסוגיה במסגרת תובענה אחת, דבר שתורם גם לאחידות בהחלטות בתי המשפט. מנגד, טמונות בהליך סכנות מובנות, ועל כן נדרשת התובענה הייצוגית לעמוד במנגנוני הגנה שונים, לרבות הליך מקדמי לאישור תובענה ייצוגית (רע"א 4556/94 טצת נ' זילברשץ, פ"ד מט(5) 774 (1996); עע"ם 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל - מנהל המכס ומס בולים (לא פורסם, , 7.12.10)). 5. התנאים לאישור תובענה ייצוגית נמנו בסעיף 8(א) בחוק תובענות ייצוגיות, והראשון שבהם כי "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה". במסגרת זו תיבחן ראשית עילת התביעה האישית. אין מחלוקת כי ענייננו נכנס בגדר סעיף 1 בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, ועל כן עומד במגבלה של סעיף 4(א)(1) בחוק, בדבר העניינים הראויים להידון במסגרת תובענה ייצוגית. בהליך אישור התובענה הייצוגית נדרש בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי סביר להכרעה לטובת הקבוצה (עע"מ 980/08 עופר מנירב - רו"ח נ' מדינת ישראל נ' משרד האוצר (לא פורסם, , 6.9.11); ת"צ (מחוזי-ת"א) 1335-08 יהושע נוה נ' קלאב הוטלס אינטרנשיונל (א.ק.ה.) בע"מ, פסקה 18 בפסק הדין (לא פורסם, , 19.10.11)). עילת תביעה 6. כאמור, משהתקרב מועד ההופעה ועדיין לא עמדו מכירות הכרטיסים בצפי, החליטה המשיבה לשנות את תכנון האצטדיון כך שהבמה הוזזה מצידו הדרומי של האצטדיון לצידו המזרחי ומוקמה לרוחב האצטדיון. השינוי נבע מהרצון לכנס את מקומות הישיבה האפשריים וכך למלא את האצטדיון חרף מכירת הכרטיסים שהיתה דלה מהצפוי. כתוצאה מכך היה צורך לשנות את מיקומם של מי שרכשו כרטיסים ביציע המזרחי (בעיקר ליציע המערבי או למתחם הסילבר), ולהקים את מגדלי התאורה והקול במיקום שונה. טענת התובעים כי שינוי המתחם נעשה מסיבות כלכליות לא הוכחה. להיפך, הוכח כי עקב השינוי היה על המשיבה להוציא הוצאה משמעותית לפירוק הבמה ולהקמתה מחדש, כמו גם להקמת העמודים. יתרה מזו, הנתבעת נדרשה לפרסום מאסיבי וכן נדרשה להעמיד צוות לרשות רוכשי הכרטיסים לשם החלפה, שינוי, החזרת כרטיסים והחזר כספי, עד ההופעה ממש (אך ראוי לציין שאין הוכחה לטענת המשיבה כי העלות הסתכמה ב-450,000 ₪). יש להניח שהמשיבה היתה נמנעת מכל אלו אילו יכולה היתה לעשות כן. 7. בחירת המשיבה באצטדיון לא היתה בלתי סבירה. לפי נספח א'1 לתצהיר מר גד אורון מטעם המשיבה, ביחד עם המוצגים מב/8-מב/13 ונספחי א' האחרים, נראה שהלהקה מלאה אולמות ענק בחו"ל, וגם אם אינם בסדר גודל של 45,000 איש, אזי היו הופעות אחדות באותו אתר. השינוי שנעשה התאים לנסיבות, ובודאי לא היה בו משום רווח למשיבה. יכולים להיות חילוקי דעות אם עדיף היה להותיר את האצטדיון כפי שהוא, או שמא הסטת הבמה הועילה, אך לדעתי אין לקבל את עמדת המבקשים שאסור היה למשיבה לערוך את השינוי. בעיקר כאשר ברור שהמשיבה נתנה אפשרות לכל אחד מלקוחותיה להחליף את הכרטיסים או לקבל את תמורתם. על כן מסקנתי היא, שהנסיבות האובייקטיביות הן שהביאו את המשיבה לשינוי מיקום הבמה, וכי היה בכך משום נסיון להפחית את הנזק שהיה צפוי לקרות, באמצעים המקובלים והמתאימים לנושא. 8. גם בשאלת הנזק סבורני שאין בחומר הראיות כדי ללמד על נזקם של התובעים, בודאי לא על אפשרות שאותו נזק נגרם לכל באי האצטדיון. אדרבא, בהקשר זה צריך להדגיש את רווחתם של אותם צופים שרוו נחת מן ההעמדה החדשה ביחס לנסיבות האפשריות האחרות: העמדה לפי רכישת כרטיסים, ואצטדיון ריק במחציתו. המחלוקת העובדתית בין הצדדים בענין נזקם של המבקשים צרה למדי, ומתייחסת לענינו של כל אחד מן התובעים, אם במקומו החדש צפה בלהקה ממרחק גדול יותר מזה שהיה זוכה לראותה אילו נותר סידור האצטדיון כפי שתוכנן לכתחילה? אם יש בשיפור זווית הצפיה כדי ל"כפר" על מרחק גדול יותר? אם הצפיפות במתחם הכסף היתה גבוהה מזו שהיתה שם אלמלא הסידור החדש? עובדתית לא היה בחקירת המבקשים כדי להועיל, שכן איש מהם לא ידע לומר כי המרחק לבמה גדל או קטן כתוצאה מן ההחלפה. עם זאת, כולם סברו שנעשה להם עוול בעצם השינוי והאפשרות שצפו ממרחק אחר. המבקש מס' 2 הלין על כך שממקומו הופרעה הראיה על ידי המגדלים, אך הסכים שהיתה אפשרות לעבור ליציע, אלא שהדבר עלול היה לגרום להפחתת הנאתו מן ההופעה. מכל מקום, המבקש הבהיר כי ידע אודות השינוי לפחות שעתיים לפני ההופעה משיטוט באתר וואלה, והחליט להשתתף בכל זאת. 9. אשר לאיחוד מתחמי העמידה: המבקש מס' 1 התלונן כי רכש כרטיס למתחם סילבר, שמחירו גבוה ב-50% ממחיר כרטיסי הארד. בסופו של דבר התמקמו כל בעלי הכרטיסים יחדו על אותה רחבה, ולכן הצפיפות היתה גדולה יותר. אלא שמר אורון הבהיר כי השטח הכפול לא הכיל מספר צופים כפול, כי אם קרוב מאוד למספר שצפו המארגנים מראש. 10. כזכור תבעו המבקשים בעילות מתחום דיני החוזים, דיני הנזיקין, חוק הגנת הצרכן ועשיית עושר ולא במשפט. אמנם אין מדובר בביצוע מדויק של הההסכם בין הצדדים, ואולם דרישה לבצוע מדויק שכל סטיה ממנו תהווה הפרת הסכם, אינה מתאימה לדרישת חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 בדבר קיום החוזה בתום לב, ואף לאפשרות שבחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 להורות על אכיפת חוזה בתנאים (ע"א 2686/99 וולף אייזמן נ' קדמת עדן פ"ד נה(5) 365, 379 (2001)). אדרבא, ראוי להתייחס למצבים שבהם חל שיבוש בהנחות הצדדים לגבי מימוש החוזה, שאינו עולה כדי הפרתו (לבחינה עיונית ראה מאמרו של מנחם מאוטנר, שינוי נסיבות בתקופה שלאחר כריתת חוזה: הערות מקדמיות בפרספקטיבה של המשפט האנגלו-אמריקאני" עיוני משפט ט(2) 363, 385, 387 (1983)). בנסיבות הענין אין לראות בשינוי מיקום הבמה ובשינויים שנתחייבו הימנו משום הפרת הסכם. לא ניתן ללמוד מדברי המבקשים או מסיכומיהם מדוע קשורה המשיבה לסידור המקומות המקורי בכל מקרה, גם בשינוי נסיבות. כבר קבעתי לעיל כי השינוי נבע מפעולה סבירה לטובת הלקוחות, בתוך הנסיבות המשתנות. 11. גם במישור דיני הנזיקין יש לקבוע באותה הרוח כי המשיבה לא התרשלה:בחירת האיצטדיון מלכתחילה לא היתה רשלנית, בהסתמך על הופעות הלהקה במקומות אחרים. ומשנכזבו ציפיות המארגנים לקהל עצום ורב - פעלה המשיבה לתיקון המצב לטובת הצופים. לא צריך להיות בעל מומחיות גדולה במופעי רוק כדי להסכים עם המשיבה, כי רוחו של הקהל תהא טובה יותר בשבת אחים גם יחד, על פני האפשרות שתהיינה קבוצות שביניהן ספסלים ריקים רבים, כמחצית מקבולת האצטדיון. אין לראות בכך פעולה בלתי סבירה. כך, גם ההחלטה לערוך את השינוי סמוך לארוע אינה בלתי סבירה: שמא יבואו המוני בית ישראל ויצטרפו למופע בימים האחרונים. אם רשאית היתה המשיבה לערוך את השינויים, ואם עמדה באופן סביר בחובתה להודיע על כך לרוכשי הכרטיסים ולתת בידיהם ברירה לביטול הכרטיסים - אין לראות בה כמי שפעלה באופן בלתי סביר והתרשלה. מכל הסיבות שלעיל אינני רואה בשינוי משום הפרת הסכם בין המשיבה לבין המבקשים, אף לא משום התרשלות בחובותיה כלפיהם. 12. עילה אחרת היא מתחום דיני הגנת הצרכן. משהוכרע כי עובדתית לא הטעתה המשיבה את לקוחותיה, ואף להיפך: השתמשה בכל אמצעי הפרסום כדי להודיע להם את דבר השינוי - קשה לטעון להטעיה בענין מהותי בעסקה, ואני דוחה גם עילה זו. 13. למרות טענתם בעילת עשיית עושר, לא הוכח מהו העושר שעשתה המשיבה כתוצאה מן השינוי, אם בכלל, ולפי האמור לעיל גם אין לקבוע כי עשתה כן שלא במשפט. 14. אם כי אין לכך חשיבות לאור התוצאה, יש להזכיר כי המבקש מס' 4 פוצה על ידי המשיבה. גם אם אקבל דבריו כפשוטם, בת זוגו לשעבר בקשה החזר בשל התקלות נשוא התביעה, אף קבלה אותו, והעבירה למבקש מס' 4 את חלקו בהחזר, 225 ₪. המבקש קבל את הכסף עוד לפני הדיון, אך לא טרח להודיע על כך למי מן הצדדים או לבית המשפט. משום כך אין לראות בו תובע ייצוגי ראוי. 15. סיכום טענות המבקשים בדבר עילת תביעה לכאורה כלפי המשיבה - נדחות. משום כך נדחית גם הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, וכן תביעתו האישית של כל אחד מן המבקשים. התובעים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות הנתבעת, וכן בשכ"ט עו"ד בסכום של 40,000 ₪. כרטיסים לאירועתביעה ייצוגית