קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לאכיפת ביצוע עבודות תשתית: 1. זוהי תובענה לאכוף על המשיבה 1 לבצע עבודות תשתית ופיתוח בהרחבת מושב תרום, זאת בהתאם להסכמים שנחתמו בין כל אחד מן המבקשים לבין המשיבה 1. כן נתבקש בית המשפט למנות כונס נכסים אשר יפעל לביצוע העבודות. רקע עובדתי 2. המשיבה 1, אגודת מושב תרום, היא אגודה שיתופית (להלן- האגודה), המחזיקה את המשבצת החקלאית של האגודה, מכוח הסכם המתחדש מעת לעת. 3. במהלך שנת 2005 נתקבלה באגודה החלטה לבצע הליך הרחבה לבניית 71 יחידות מגורים במשבצת האגודה. 19 יחידות מגורים מתוך כלל היחידות יועדו לבנים של חברי האגודה, ויתר היחידות יועדו לשיווק חיצוני. המגרשים המיועדים לבנים של חברי האגודה מצויים במתחם הדרומי של המשבצת ואילו יתר המגרשים במתחם הצפוני. 4. המבקשים הם ברובם בנים של חברי האגודה, המבקשים להקים את ביתם במגרש שהוקצה להם במתחם הדרומי של פרוייקט ההרחבה. המבקשים עברו הליכי קבלה באגודה ומועמדותם אושרה ע"י האגודה. עם אישור מועמדותם חתמו המבקשים (במועדים שונים בשנים 2005-2006) על שני הסכמים עם האגודה: האחד, "הסכם תושבות", המסדיר את יחסיהם עם האגודה (נספח א' לתובענה), והשני, "הסכם תשתית ופיתוח ציבורי", הוא ההסכם הרלבנטי לענייננו, לפיו התחייבה האגודה לבצע את כל עבודות התשתית והפיתוח במתחם הפרוייקט, כנגד תשלומים שישולמו ע"י המבקשים (להלן: הסכם תשתית ופיתוח, נספח ב' לתובענה). בהסכם תשתית ופיתוח לא נקבע מועד לביצוע או להשלמת עבודות הפיתוח. 5. לאחר חתימת ההסכמים, הופנו המבקשים ע"י האגודה למינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל), כמומלצי האגודה, לשם הסדרת זכויותיהם במגרש. המבקשים חתמו על חוזה פיתוח עם המינהל, על פיו התחייבו להשלים את בניית ביתם על המגרש תוך 36 חודשים מיום אישור העסקה (נספח ד' לתובענה), דהיינו עד לשנת 2008 - 2009. 6. המבקשים שילמו את הוצאות התשתית והפיתוח שנדרשו לשלם ע"י האגודה (המבקשים 1 שילמו סך 240,460 ₪, המבקש 2- סך 139,665 ₪, המבקש 3- סך 129,628 ₪, והמבקש 4 - סך 132,000 ₪). האגודה מצידה התקשרה, כבר בשנת 2005, עם קבלן מבצע לצורך ביצוע עבודות התשתית והפיתוח, אולם עוד באותה שנה סיימה את התקשרותה עמו, ובשנת 2006 התקשרה עם קבלן אחר. הקבלן הנוכחי הוא גם הקבלן המשווק את מגרשי המתחם הצפוני של פרוייקט ההרחבה. 7. עד היום לא הושלמו עבודות התשתית והפיתוח בפרוייקט ההרחבה. הדבר עולה מעדות מהנדסת מועצה איזורית מטה יהודה, שניתנה ביום 8.5.11, ומדו"ח ביקור במקום שנערך ע"י נציגי המועצה מב/1. מטעם זה, גם לא ניתן היה, לפחות עד לאחרונה, לקבל היתרים לבניית בתיהם של המבקשים. לצדדים טענות שונות באשר לסיבת העיכוב המתמשך בביצוע העבודות. המבקשים טוענים כי הסיבות לעיכוב נעוצות באגודה. האגודה טוענת מנגד כי היא עושה כל אשר לאל ידה לשם השלמת העבודות, וכי נתקלה בקשיים ובעיכובים בלתי צפויים, שאינם בשליטתה. טענות המבקשים 8. המבקשים טוענים כי ביצעו את כל המוטל עליהם, בהתאם להתחייבויות שנטלו על עצמם כלפי האגודה בהסכם תשתית ופיתוח, אולם האגודה לא ביצעה את חלקה בהסכם. לטענת המבקשים, על מנת שיוכלו לבנות את ביתם על המגרש, על האגודה להשלים את עבודות התשתית והפיתוח. האגודה אמנם התחייבה לבצע את העבודות, אולם אין היא עומדת בהתחייבותה. ללא ביצוע עבודות התשתית והפיתוח, הכוללות חלוקת המגרשים, בניית קירות תמך, ביצוע עבודות ביוב, חשמל, מים וכד', אין ביכולתם להגיש בקשות למתן היתר לבניית ביתם, ובודאי שלא להתחיל בבניית בתיהם. 9. המבקשים טוענים כי האגודה מצויה בהפרה מתמשכת של הסכם תשתית ופיתוח שנחתם עמם, וזאת מזה כחמש שנים. אף שהעבודות במתחם הפרוייקט נמשכות זה שנים, סיומן אינו נראה באופק. לטענת המבקשים, אמנם בהסכם תשתית ופיתוח לא ננקב מועד לביצוע העבודות וסיומן, אולם יש ללמוד על מועד השלמת העבודות מן המועדים שנקבעו בהסכם התושבות שנחתם עם האגודה ובהסכם הפיתוח שנחתם עם המינהל. על פי הסכם התושבות, התחייבו המבקשים להתחיל בבניית בית מגוריהם תוך 12 חודשים ממועד חתימת ההסכם. מועד זה, שנקבע על ידי האגודה, מחייב אותה, ועל כן עבודות הפיתוח אמורות היו להסתיים תוך 12 חודשים ממועד חתימת הסכם תשתית ופיתוח. גם הסכם הפיתוח עם המינהל, לתניותיו היתה האגודה מודעת היטב, המחייב את המבקשים להשלים את בניית ביתם תוך 36 חודשים, מלמד על ציפיית הצדדים באשר למועד סיום עבודות התשתית. 10. המבקשים מוסיפים וטוענים כי האגודה מפלה אותם לרעה. לטענת המבקשים, העבודות במתחם הדרומי, בו מצויים מגרשי המבקשים, מבוצעות בקצב איטי בהרבה מאשר אלה המבוצעות במתחם הצפוני, בו נמסרו זכויות השיווק לקבלן מטעם האגודה. 11. המבקשים טוענים כי פגישות שנערכו בין נציגיהם לבין נציגי האגודה, בכל המתייחס לקידום עבודות התשתית, העלו חרס. האגודה סירבה להתחייב ללוחות זמנים לביצוע העבודות וסיומן, להציג את תוכניות הביצוע, למסור נתונים על הכספים ששולמו ע"י המבקשים והשימוש בהם, או ליתן ערבות להבטחתם. 12. המבקשים סבורים כי אין בידי האגודה הרצון או היכולת להשלים את עבודות התשתית והפיתוח בכוחות עצמה, בגלל ניהול כספי כושל ואי סדרים מהותיים אצל האגודה. לטענתם, רק גורם חיצוני בלתי תלוי אשר ימונה ע"י בית המשפט יוכל להשלים את העבודות. על כן עותרים המבקשים לסעד של אכיפה על דרך של ביצוע בעין ומינוי כונס נכסים. טענות האגודה 13. האגודה טוענת כי אף היא מעוניינת בקידום פרויקט ההרחבה וסיומו המהיר. אלא שהמבקשים הם חלק קטן ביותר של משתכני הפרוייקט, ועל מנת שתוכל לסיים את העבודות, היה עליה להתקשר בהסכמים עם כל המשתכנים בפרוייקט. רק במהלך שנת 2010 סיימה האגודה לשווק את הפרוייקט כולו, ולפיכך, יש למנות את תקופת ביצוע העבודות החל ממועד זה. בנסיבות אלו, זמן ביצוע העבודות הוא בגדר הזמן הסביר לפרוייקט מסוג זה. 14. האגודה מוסיפה וטוענת כי נתקלה בעיכובים בלתי צפויים שאינם בשליטתה. ההחלטה על ההרחבה, שנתקבלה באגודה בשנת 2005, התקבלה על פי החלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל. בהתאם להחלטה זו, היתה האגודה האחראית הבלעדית לניהול וביצוע עבודות התשתית והפיתוח. האגודה התקשרה בהסכם עם קבלן מבצע, אך מאחר וזה לא פעל לביצוע העבודות ולא קידם את הפרוייקט, הפסיקה האגודה את ההתקשרות עמו, ובמאי 2006 התקשרה בהסכם עם קבלן אחר. ביולי 2008 פנה המינהל לאגודה, והורה לה לפעול על פי החלטה 959 של מועצת מקרקעי ישראל. על פי החלטה זו, יבוצעו עבודות התשתית והפיתוח ע"י הרשות המקומית, קרי: מועצה אזורית מטה יהודה. היה ותחליט המועצה להטיל את ביצוע העבודות על האגודה, תפקח המועצה על ביצוען. מאז, עושה האגודה מאמצים לחתום על "הסכם תשתיות" עם המועצה האזורית, המסדיר את יחסיה עם המועצה בכל המתייחס לעבודות התשתית והפיתוח, אולם זו מערימה עליה קשיים. אם לא די בכך, ביולי 2009 הקפיא המינהל את שיווק הפרוייקט בשל חשדות לגביית "כספים אסורים" ע"י האגודה. בעקבות החלטת המינהל, סירבה המועצה לחתום על הסכם תשתיות עם האגודה, עד ל"הפשרת" ההקפאה. כתוצאה מהשתלשלות עניינים זו, לא ניתן היה להשלים את העבודות. 15. האגודה טוענת עוד, כי המבקשים הסכימו מפורשות, הן בהסכם התושבות והן בהסכם תשתית ופיתוח, כי לא יהיו להם כל טענות או תביעות בקשר לעיכובים בביצוע עבודות התשתית והפיתוח. לפיכך, אין בסיס שבדין לתביעתם. 16. באשר לטענת ההפליה, טוענת האגודה כי אין כל בסיס לטענת המבקשים בדבר הפליית המתחם הדרומי לעומת זה הצפוני, וכי לא ניתן יהיה להתחיל בבניית הפרוייקט עד להשלמת עבודות התשתית במתחם כולו. עוד היא טוענת כי כיום המצב בשני המתחמים כמעט זהה. 17. האגודה מוסיפה וטוענת כי רוב העבודות כבר בוצעו וכי היא עומדת בפני סיום העבודות. ההליכים מאז הגשת התובענה 18. סמוך לאחר הגשת התובענה, עתרו המבקשים למתן צו עיקול זמני על הכספים ששילמו המבקשים לאגודה למימונן של עבודות התשתית והפיתוח, בסך כולל של 641,753 ₪ (בש"א 8361/09) . הבקשה להטלת עיקול נדחתה בהעדר תשתית עובדתית להכבדה על ביצוע פסק הדין (החלטת כב' השופט ר' כרמל מיום 25.6.09). 19. ביום 15.7.09 עתרו המבקשים בשנית למתן סעדים זמניים, והפעם ביקשו צו מניעה זמני האוסר על האגודה לעשות שימוש בכספים ששילמו על פי הסכם תשתית ופיתוח. כן ביקשו להורות לאגודה ליתן להם מידע על כספים אלה (בש"א 8675/09) . בהחלטת כב' השופט ר' יעקובי, שניתנה במעמד צד אחד, ניתן צו מניעה זמני האוסר על האגודה לעשות שימוש בסכומים שנגבו מן המבקשים עבור עבודות הפיתוח בסך כולל של 641,753 ₪, או להוציאם מידה. הליכי בירור הבקשה לסעד זמני נתארכו תוך שהצדדים מגישים שלל הודעות והודעות שכנגד. במסגרת הדיון בבקשה, הורה בית המשפט (כב' השופט מ' דרורי), כי על האגודה ליתן למבקשים את כל המידע והתיעוד על הכספים שגבתה עבור עבודות התשתית והפיתוח ועל חשבון הנאמנות בו הם מוחזקים (החלטת בית המשפט מיום 12.8.09). בסיומו של הדיון בסעדים הזמניים, קבע כב' השופט דרורי, כי העתירה לקבלת מידע על הכספים אינה עוד אקטואלית, מאחר שנמסר למבקשים במהלך ההתדיינות מידע מספיק, ומאחר שחזקה על עו"ד אבידע, אחד מבעלי זכות החתימה בחשבון הנאמנות, כי יוציא את הכספים רק למטרות שלמענן הופקדו. באשר לבקשה למניעת שימוש בכספים, הורה כי צו המניעה הזמני יעמוד בתוקפו ביחס לסך 320,000 ₪ (החלטה מיום 26.8.10). 20. ביני וביני, ותוך כדי ההתדיינות, התנהלו הליכים בקשר עם פרוייקט ההרחבה, אשר השפיעו על עמדות הצדדים ועל התקדמות ההליך. במהלך חודש יולי 2009, ובשל חשדות לגביית "כספים אסורים" ממשתכנים ע"י האגודה, ולבניה מרוכזת בלתי מאושרת, החליט המינהל על "הקפאת" הליכי ההרחבה עד לבירור החשדות ולהחלטה על דרך הטיפול בהם. בעקבות החלטה זו, החליטה מועצה אזורית מטה יהודה שלא לאשר את הסכם התשתיות עם האגודה. 21. בשל ההחלטה על "הקפאת" ההרחבה, הוריתי, בהחלטה מיום 16.9.10, על צירוף המינהל כמשיב לתובענה. המינהל הודיע, בתשובתו לתובענה, כי אינו מתנגד לסעדים המבוקשים בתובענה, מבלי שהדבר יהווה אישור לכך שהמבקשים זכאים למגרש בהרחבה לפי נהלי המינהל, ומבלי שיהיה בכך כדי לחייב את המינהל באחריות כלשהיא הנובעת מהסכמתו ומביצוע עבודות הפיתוח. המינהל הוסיף וציין כי נגד החלטתו להקפיא את הליכי ההרחבה הוגשו שתי תביעות לבית משפט זה (ה"פ 50620-07-10 עידו אביקסיס ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', , וה"פ 3023-04-10 דורון אהרון ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ). בפסק דין שניתן בענין אביקסיס, ביום 25.10.10, נדחתה עמדת המינהל, ובשל שביתת הפרקליטים לא הוגש ערעור. גם בעניין אהרון, בשל העדר כתב תשובה והתייצבות מטעם המינהל, מאותו הטעם, ניתן פסק דין המקבל את התובענה. מכל מקום, נוכח פסק דינו של בית המשפט בענין אביקסיס, הוסרה ההקפאה של הליכי ההרחבה. 22. ביום 9.1.11 נחתמה, על פי דרישת המינהל (מכוח החלטה 959), התחייבות בלתי חוזרת של המועצה האזורית מטה יהודה על פיה ביצוע עבודות התשתית והפיתוח נמסר לאגודה בידיעתה ובהסכמתה, וכי היא אחראית לביצוע עבודות הפיתוח. צוין בכתב ההתחייבות כי אין בה כדי ליצור התחייבות של המועצה כלפי האגודה או כלפי צדדים שלישיים, וכי כוחה יפה רק ליחסים שבין המועצה לבין המינהל. 23. ביום 4.8.11, לאחר שמיעת הראיות והסיכומים, הגישה האגודה לבית המשפט "הודעה כי ניתן לגשת ולהגיש תוכניות לקבלת היתרי בניה". בהודעתה פירטה האגודה את כל הפעולות שעשתה, אל מול המועצה, על מנת לאפשר חתימת המועצה על הסכם התשתיות. האגודה צירפה לבקשתה מכתב של המועצה, אשר לטענתה, מאפשר הגשת בקשות להיתר בניה. בתגובתם להודעה, טענו המבקשים כי אין במכתב שצורף כדי לאשש את הנטען בהודעת האגודה, והציעו מתווה לסיום הדיון, הכולל מינוי של כונס נכסים. בהעדר הסכמה, ונוכח המחלוקת ביחס למשמעות מסמכי המועצה, נקבע דיון נוסף במעמד הצדדים. בדיון שנתקיים ביום 4.10.11, הגישה האגודה את הסכם התשתיות שנחתם, סוף סוף, ביום 2.10.11, לאחר שהאגודה עמדה בכל הנדרש ממנה לשם חתימת ההסכם. המבקשים בירכו על חתימת הסכם התשתיות, אולם טענו כי אין בכך די, וכי על האגודה להשלים את שלב א' של עבודות התשתית והפיתוח. לפיכך, ומשלא הגיעו הצדדים להבנה שיש בה כדי להביא את התובענה לכלל סיום, הגיעה העת ליתן פסק דין. דיון והכרעה הפרת החוזה 24. הסכם תשתית ופיתוח, אשר קובע את חיובי הצדדים, אינו קובע מועד לביצוע או לסיום העבודות. יתר על כן, ההסכם מותיר לשיקול דעתה של האגודה את שלבי הפיתוח ומועדיהם, כמוסכם בס' 7 להסכם: "המתישבים מצהירים כי התוכנית כפי שיוזמת אותה האגודה הוסברה להם, והפיתוח יעשה בשלבים ובמועדים שיקבעו על ידי האגודה עפ"י שיקול דעתה". מהוראה זו עולה כי האגודה, אשר ניסחה את ההסכם, שמרה לעצמה שיקול דעת רחב לקבוע את שלבי העבודה ומועדיה. יחד עם זאת, אין ללמוד מכך שזמן ביצועו של חוזה כזה יכול וימשך לעד. תכליתה העיקרית של ההתקשרות בין הצדדים היתה בניית ביתם של המבקשים על המגרשים שרכשו. בניית הבתים, ועל כך אין חולק, מותנית בהשלמת עבודות התשתית והפיתוח על ידי האגודה. בנסיבות אלה, ובפרט כאשר מדובר בדירות מגוריהם של המבקשים, לא ניתן לפרש הוראה זו ככזו המאפשרת לאגודה לקיים את חיוביה תוך פרק זמן בלתי מוגבל. משלא נקבע בחוזה מועד להשלמת העבודות, ובאין אומד דעת משותף של הצדדים באשר למועד זה, יש להחיל על ענייננו את הוראת סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובעת כי חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיימו זמן סביר לאחר כריתת החוזה (ע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ, פ"ד נב(1) 210, בעמ' 220; ע"א 6846/98 שלמה בן משה נ' רחל קפליוק, פ"ד נו(4) 494, בעמ' 500). ברוח זו יושמה הוראת ס' 41 לחוק החוזים במספר מקרים בהם היה מדובר בעסקאות מקרקעין (ראה ע"א 464/81 מפעלי ברוך שמיר חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' הוך, פ"ד לז(3) 393, וע"א 727/82 בן-ציון מוניץ נ' נוה-גיל בע"מ, פ"ד לז(3) 421), ואף בחוזה לביצוע עבודות פיתוח (ע"א 431/82 חסיד נ' פרזות, חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ, פ"ד לט(4) 451). 25. מהו הזמן הסביר להשלמת עבודות הפיתוח? המבקשים למדים על הזמן הסביר מן המועדים שנקבעו בהסכם התושבות ובהסכם הפיתוח עם המינהל. בהסכם התושבות נקבע בסעיף 9(ב) כי: "המתיישבים מתחייבים להתחיל בבניית בית מגורים על המגרש שביחידה תוך 12 חודשים ממועד חתימת הסכם זה, ולסיים את הבניה ולהתחיל ולהתגורר בישוב תרום תוך __ חודשים ממועד הנ"ל" (נספח א' לכתב התביעה. החוסר במקור) המבקשים טוענים כי האגודה היא שניסחה את הסכם התושבות וקבעה כי תוך 12 חודשים על המבקשים להתחיל בבניה. לפיכך, יש לראות במועד זה מועד מחייב לעניין סיום עבודות התשתית והפיתוח. גם בהסכם הפיתוח עם המינהל, לתוכנו היתה האגודה מודעת היטב, נקבעה תקופת פיתוח בת 36 חודשים החל מיום אישור העסקה במהלכה על המשתכן לפתח את המגרש ולהשלים את בניית ביתו (כך, למשל, בהסכם דוידי, מתחילה תקופת הפיתוח ביום 7.12.05 ומסתיימת ביום 7.12.08). לפיכך ברי, כי בעת הגשת התובענה, בשנת 2009, כבר הפרה האגודה את הסכם תשתית ופיתוח. 26. סבירות הזמן לקיומו של חיוב נגזרת מ"נסיבותיו של המקרה הקונקרטי והיא משתנה ממקרה למקרה בהתאם לתוכן החוזה ולכוונת הצדדים כפי שהיא משתמעת מהאמור בחוזה ומהתנהגותם לאחר חתימתו" (ע"א 6018/03 משה אוליאור נ' מסא א.א. ייזום וניהול נכסים בע"מ, ניתן ביום 21.1.07). לענין זה יש לקחת בחשבון גם את טיב העבודה והיקפה (ע"א 431/82, שם), ואת מידת האינטנסיביות בה פעל המתחייב לקיום חיוביו (ע"א 192/80 גדנסקי נ' "מוגשם" חברה למפעלי בנין בע"מ, פ"ד לו(3) 533). "הזמן הסביר" הוא זה הנראה כסביר בעת חתימת החוזה, אולם סבירות הזמן עשויה להשתנות עקב התפתחויות המתרחשות לאחר חתימת החוזה ועקב התנהגותם של הצדדים עצמם (ע"א 464/81, שם, בע' 398). 27. בענייננו, מקובלת עלי עמדת המבקשים כי המועד שנקבע בהסכם התושבות לתחילת הבניה ע"י המשתכנים, מהווה אינדיקציה, גם אם לא בלעדית, לכוונת הצדדים באשר למועד השלמת עבודות התשתית (והשווה: ע"א 1901/91 מראות יפו העתיקה בע"מ נ' חברת חלקה 51 בגוש 7060 בע"מ, ניתן ביום 9.4.97). אינדיקציה זו תואמת גם את עדותה של מהנדסת מועצה אזורית מטה יהודה, הגב' חגית טרופיאנסקי-ישראל, אשר העריכה בעדותה, כי ביצוען של עבודות תשתית להרחבה אורך, בדרך כלל, כשנה עד שנה וחצי (בעמ' 20 לפרוטוקול, שו' 9-11). ואולם, אין לי צורך לקבוע מסמרות בענין זה, ודי לי לקבוע כי במועד הגשת התובענה, במחצית שנת 2009, ועוד קודם לכן, כבר חלף הזמן הסביר לביצוע העבודות, ולפיכך הפרה האגודה את התחייבותה על פי הסכם התשתית. בחינת אופן התנהלותה של האגודה לאורך השנים מלמדת כי האגודה התנהלה, בכל המתייחס לעבודות התשתית, בעצלתיים, ולא עשתה את המאמץ הדרוש לסיומן. הדבר עולה גם מהצהרותיה החוזרות ונשנות של האגודה על סיומן הקרב ובא של העבודות, כפי שניתנו לכל אורך ההליך. האגודה פעלה באיטיות ללא קשר לאילוצים חיצוניים שאכן נקרו על דרכה, ובשנת 2009, שנים לאחר כריתת הסכמי התשתית, השלימה רק 44.5% מן העבודות (ס' 8(א) לכתב התשובה לתובענה). האגודה לא נתנה הסבר משכנע, מדוע לא סיימה את העבודות בתקופה שבין מועד התקשרותה עם הקבלן המבצע (השני) במאי 2006, ועד ליולי 2008, עת קיבלה הוראה מהמינהל לפעול על פי החלטה 959. יתר על כן, איש מן הצדדים לא טען כי החלטה 959 מנעה השלמת העבודות, וההיפך הוא הנכון. האגודה טענה כל העת, גם לאחר שנדרשה לפעול לפי החלטה 959, כי העבודות נמשכות ואף עומדות להסתיים. יש לקבוע, אפוא, כי בעת הגשת התובענה, ועוד לפני "הקפאת" ההרחבה (שהופשרה בינתיים), כבר הפרה האגודה את הסכם תשתית ופיתוח. 28. יש לדחות גם את טענת האגודה כי ביצוע העבודות התעכב מאחר שסיימה לשווק את הפרויקט רק בשנת 2010. האגודה לא הביאה נתונים בדוקים לגבי קצב שיווק הפרויקט, ואף לא הוכיחה כי היה בקצב השיווק כדי למנוע השלמת עבודות התשתית. ככל שטענת האגודה מתייחסת למימון העבודות, אף לא הוכח כי לא היה בידי האגודה להשלים את העבודות על בסיס הכספים שעמדו לרשותה והתחייבויות המשתכנים, וההיפך הוא הנכון. הוכח כי לא הופנתה למבקשים כל דרישה להשלמת תשלומיהם על פי הסכם התשתית והפיתוח, ואף נציג האגודה, מר דניאל דניאל, העיד, כי עד כה לא היה בכך צורך (בע' 41 לפרוטוקול). 29. האגודה מוסיפה ומבקשת לחסות בצלן של תניות הפטור שבס' 8 להסכם התשתית והפיתוח, כדלהלן: "א. המתיישבים מצהירים כי הוסבר להם כי יתכנו עיכובים בביצוע התשתית והפיתוח המתוכננים באם לא יחתמו חוזים לגבי כל המגרשים המיועדים להקמת יחידות מגורים כמפורט בתוכנית שיזמה האגודה ו/או לא ישולמו הוצאות התשתית והפיתוח בגין כל היחידות הנ"ל. המתיישבים מצהירים כי לא יהיו להם טענות ו/או תביעות בגין עיכובים כנ"ל. ב. למען מנוע ספק מצהירים המתיישבים כי אם יהיה עיכוב כלשהוא בביצוע פרויקט ההרחבה ו/או במתן הפניה למינהל ו/או בקבלת אישור מהמינהל ו/או באיכלוס ו/או במתן היתרי בניה מסיבה כלשהיא ו/או כל דרישה תיכנונית מרשויות התיכנון ו/או אח', ובכלל זה בנושא הביוב ו/או אם יהיה עיכוב בשל צוים שיפוטיים כלשהם שיוצאו ע"י צד ג' - לא תהא להם כל טענה או תביעה בנדון כלפי האגודה" (וראה גם ס"ק 11(ד) ו-(ה) להסכם התושבות הזהים בתוכנם). 30. המבקשים העידו, והדבר לא נסתר, כי הוחתמו על הסכם תשתית ופיתוח, ועל הסכם התושבות, תוך שהוסבר להם שמדובר בחוזים אחידים, שלא ניתן לשנות את תניותיהם (עדות דוידי, בע' 23). הדבר עולה היטב גם מהסכם התשתית גופו. עיון בהוראות ההסכם, שנוסח ע"י האגודה, מעלה כי אף שמדובר בחוזה שעניינו ביצוע עבודות התשתית ע"י האגודה כנגד תשלום, מנוסח ההסכם באופן המטיל חיובים דווקניים על המשתכנים, אך לא על האגודה. בעוד שהמשתכן נדרש לקיום מדויק של התחייבויותיו, שאם לא כן, הוא צפוי לשלם פיצוי מוסכם על הפרת ההסכם, חיובי האגודה "רכים" וגמישים, תוך הענקת שיקול דעת רחב לאגודה בכל המתייחס למועד קיום התחייבויותיה. 31. בענייננו, אין בתניית הפטור שבס' 8(א), המתייחסת לעיכובים הנובעים משיווק המגרשים או ממימון הפרויקט, כדי להועיל לאגודה. כפי שנאמר לעיל, לא הובאו נתונים בדוקים על קצב שיווק הפרויקט או האמצעים הכספיים שעמדו לרשות האגודה לשם סיומו, וממילא לא הוכח כי תנייה זו עומדת לאגודה. באשר לתניית הפטור שבס' 8(ב) סבורני כי יש לפרשה באופן מצמצם אשר יתיישב עם מערכת ההסכמים עליהם חתמו הצדדים ותכליתם, באופן שתניית הפטור תחול רק על עיכובים חיצוניים שאינם בשליטת האגודה. פירוש זה מתחייב מן העובדה שמועד השלמת עבודות הפיתוח משפיע, כאמור, באופן ישיר על מועד בניית ביתם של המשתכנים. פירוש תניית הפטור ככוללת כל עיכוב שהוא, גם כזה שאינו מותנה בקיום נסיבות מצדיקות, וגם כזה המצוי בשליטת האגודה, אינה סבירה, ואינה הולמת את ציפיותיו הסבירות של הרוכש מגרש לבניית בית מגוריו. פרשנות כזו תותיר את המשתכן במצב של אי ידיעה לגבי נתון מרכזי בהתקשרות, ותמנע ממנו היערכות לבניית ביתו, גיוס כספים וכיוצא באלה (וראה ע"א 449/85 היועץ המשפטי לממשלה נ' גד חברה לבניין בע"מ, פ"ד מג(1) 183, בע' 190). לפיכך, אין בתניות הפטור כדי לשנות מן המסקנה כי האגודה הפרה את הסכם תשתית ופיתוח. 32. דומה כי התנהלות האגודה במהלך ההתדיינות, בשנים 2010-2011, תקופה בה לא היה כל גורם חיצוני שעיכב ביצוע העבודות, ותחת צלו של הליך משפטי, מעידה על התנהלותה לאורך השנים שקדמו להגשת התובענה. לאחר הגשת התביעה ובמהלך הדיונים, התחייבה האגודה, כאמור, מספר פעמים לסיים את העבודות. כבר בתצהיר יו"ר האגודה, מר דניאל דניאל, שצורף לכתב התשובה, הוצהר כי "עבודות התשתית והפיתוח בפרוייקט ההרחבה צפויות להסתיים במלואן במהלך חודשים אוקטובר - נובמבר 2009". כך הוצהר גם בהודעת האגודה לבית המשפט מיום 30.7.09 (ס' 5 להודעה), וכך נמסר לבית המשפט במהלך הדיון בבקשה לסעדים זמניים (בע' 25 לפרוטוקול הדיון מיום 2.9.09). בישיבת בית המשפט מיום 31.1.11, טענה האגודה, כי נחתם הסכם תשתיות בין האגודה והמועצה "לפני כחודש", וכי "עבודות הפיתוח מצויות במצב כזה שהמועצה מאפשרת מתן היתרי בניה" (דברי יו"ר ועד המושב, מר דניאל, בע' 9 לפרוטוקול). שתי ההצהרות נתבררו כלא נכונות, והסכם התשתיות נחתם, כאמור, רק ביום 2.10.11. בעדותו שנגבתה ביום 8.5.11 הצהיר כבר מר דניאל דניאל, כי להערכתו יסתיימו העבודות עד לחודש יולי 2011 (בע' 41 לפרוטוקול), אולם גם במועד זה הן לא באו על סיומן. 33. משהגענו למסקנה כי הזמן הסביר להשלמת עבודות התשתית והפיתוח חלף עוד בשנת 2008, יש לראות את האגודה כמי שהפרה את הסכם תשתית ופיתוח. ממילא, אין צורך להידרש לטענות האגודה שעניינן ההתפתחויות שחלו לאחר מכן. הסעדים 34. המבקשים עותרים לאכוף על האגודה את השלמת ביצוע עבודות התשתית והפיתוח שלב א', ולמנות כונס נכסים אשר יפעל להשלמת העבודות. 35. המבקשים זכאים לאכיפת ההסכם. סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, מקנה לנפגע זכות לאכיפה, כסעד ראשוני ועיקרי מבין הסעדים להם הוא זכאי. נקודת המוצא היא כי הנפגע זכאי לאכיפה, אלא אם חל אחד החריגים המנויים בחוק. בענייננו, ולא נטען לחלותו של אחד החריגים, ולפיכך, זכאים המבקשים לאכיפת ההסכם. 36. באשר לבקשה למינויו של כונס נכסים, נראה כי על מנת לחסוך במשאבי זמן וכסף, יש להעדיף תחילה לאפשר לאגודה להשלים את העבודות ללא מינוי כונס נכסים. לא הוכח, כטענת המבקשים, כי האגודה חסרת יכולת להשלים את עבודות התשתית. בינתיים אף נחתם הסכם התשתיות, ולפי עדות מהנדסת המועצה האזורית מטה יהודה, מצויות העבודות בישורת האחרונה (בע' 16 לפרוטוקול). בנסיבות אלה, יש להסתפק, בשלב זה, במתן צו אכיפה. ככל שהאגודה לא תשלים את העבודות תוך המועד שנקצב, פתוחה בפני המבקשים הדרך לפעול לביצועו של פסק הדין, לפי שיקול דעתם. 37. אשר לכספים "המוקפאים". כפי שפורט לעיל, קיבלו המבקשים במהלך ההתדיינות מידע על הכספים ששולמו. הובהר גם, כי כל כספי המשתכנים המיועדים לעבודות התשתית והפיתוח, מוחזקים בחשבון נאמנות מיוחד, שזכויות החתימה בו נתונות לעו"ד אבידע מטעם האגודה ולעו"ד רוב מטעם הקבלן. חתימת הסכם התשתיות מביאה עמה פיקוח של המועצה האזורית על כספי הפיתוח. בנסיבות אלה, אינני רואה כל סיבה למנוע שימוש בכספים למטרתם, והנני מורה כי הסעד הזמני יבוטל. הכספים ש"הוקפאו" יועברו לחשבון הנאמנות בו מוחזקים כספי הפיתוח. 38. הנני מורה, אפוא, לאגודה, להשלים את עבודות התשתית והפיתוח שלב א' (כהגדרתן בס' 3 להסכם התשתיות שבין האגודה ובין המועצה האזורית מטה יהודה מיום 2.10.11), וזאת תוך 90 יום מהיום. האגודה תשלם למבקשים את הוצאות התובענה, בהתחשב בהליכים הרבים שהתקיימו בה, בסך 50,000 ₪. עבודות תשתית