קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה להצהרה על הקדש: ביום 11.7.1933 ערכו יצחק לייב ורחל גולדברג ז"ל (להלן: "גולדברג") שטר הקדש (להלן: "שטר ההקדש"), שזו לשונו: "אנחנו החתומים מטה, יצחק לייב גולדברג ורחל גולדברג מתל-אביב מצהירים כי הננו מקדישים את הבית אשר בנינו על המגרשים הידועים בתור מגרשים 66,65 אבו אינג'ילי מאדמת הקרן הקיימת לישראל בע"מ בתל-אביב, בהתאם לפקודת ההקדשות משנת 1924 לפי התנאים כדלקמן: א) ההקדש הנ"ל משמש ציון לבננו המנוח בנימין גולדברג ז"ל שנפל חלל על הגנת המולדת במאורעות אב תרפ"ט ויקרא בשם "בית בנימין". ב) "בית בנימין" ישמש מרכז לעבודת תרבות לאומית ובו יסודרו: 1) שעורי ערב ללימוד השפה העברית. 2) ספריה עברית ואולם קריאה לעיתונות וספרות עברית. 3) הרצאות על נושאים לאומיים, ספרותיים, ידיעת המולדת והיסטוריה ישראלית. 4) הצגות וחגיגות, נשפים ספרותיים וכו'. 5) פעולות שונות לטובת הפצת הספר העברי. 6) פעולת-חנוך רחבה בין שדרות הנוער השונות. 7) כל פעולה אחרת אשר לפי ראות עיניהם של הנאמנים תתאים למטרת ההקדש הנדון. כל הפעולות הנ"ל תיעשנה בשפה העברית בלבד. ג) "בית בנימין יתנהל ע"י ששת הנאמנים ששמותיהם נקובים לקמן כל ימי חייהם מר י.ל. גולדברג מתל-אביב נאמן ראשון " ישראל רוקח " " שני " ברוך א. ברגמן " " שלישי " אליאב ליואי, עו"ד " " רביעי " א. מוסליק " " חמישי " בנימין אפרתי " " שישי בהעדר אחד הנאמנים הנ"ל מחמת מחלה ממושכת, נסיעה מן הארץ למשך יותר משנה אחת או סיבה מספיקה אחרת יתמנה במקומו נאמן אחר לפי הסדר כדלקמן: 1) במקום הנאמן הראשון יבא נאמן שנתמנה ע"י הנאמן הראשון עצמו; 2) במקום הנאמן השני יבא נאמן שיתמנה ע"י מועצת עיריית תל-אביב או כל מוסד אחר שיבוא במקומה. 3) במקום הנאמן השלישי או הרביעי יבא נאמן שיתמנה ע"י גדוד מגני השפה בתל-אביב... 4) במקום הנאמן החמשי או השישי יבוא נאמן שיתמנה ע,י ועד שכונת הירקון בתל-אביב. במקרה שוועד כזה לא יתקיים אז, ע"י מועצת עיריית תל-אביב...ובתנאי שנאמן כזה יהיה מתושבי השכונה הנ"ל. ד) כל פעולה בקשר עם הנהלת "בית בנימין" תעשה על ידי שלשה מהנאמנים יחדו. ה) הנאמנים ינהלו את "בית בנימין" ויוציאו את ההוצאות הדרושות להחזקתו ולסדור מפעליו מתוך הכנסות ההקדש או מתוך התרומות השונות, העיזבונות וכו' שיתקבלו לטובת ההקדש. כספי ההקדש יופקדו באחד הבנקים בתל-אביב על שם ההקדש והוצאתם תעשה בחתימת שלשה מהנאמנים יחדו. ו) הנאמנים לא יהיו רשאים בשום פנים למכור את הבית הנ"ל או למשכנו באיזה תנאי שהוא ולא לפנות לשם השגת רישיון לפעולה כזו לאיזה מוסד שהוא. ז) יוכל אחד הנאמנים להתפטר מתפקידו בתור נאמן רק בהסכמת שאר הנאמנים ובמקרה זה ינהגו בהתאם להוראות סעיף ג' הנ"ל. ח) במקרה שלא תהיה כל אפשרות להמשכת קיומו של ההקדש הנוכחי יעבר רכוש ההקדש הנ"ל לקרן הקיימת לישראל בע"מ." ממסמכים שנמצאו במהלך הדיון בתובענה עולה כי בשנת 1940 מסר בנימין אפרתי, מנהל בית בנימין, בשם נאמני ההקדש, את בית בנימין (להלן: "בית בנימין" או "המקרקעין") לאגודה להתעמלות ולספורט "מכבי" תל-אביב עבור סניף הירקון. בשנת 1951 אישרו נאמני ההקדש להסתדרות מכבי ישראל (להלן: "מכבי" או "המבקשת") לשפץ ולשפר את בית בנימין ולהוסיף מבנים למטרת סניף מקומי ומוסדות של מכבי. בנוסף אישרו נאמני ההקדש למכבי להתקשר עם הקרן הקיימת לישראל (להלן: "קק"ל" או "המינהל") בחוזה לחכירת המקרקעין. ב 1.10.1952 נכרת בין מכבי לבין המינהל הסכם לחכירת המקרקעין לתקופה של 49 שנים. ביום 7.7.2005 פורסמה למתן תוקף תכנית מפורטת 2611 (להלן: "תוכנית 2611") להקמת בנייני מגורים על המקרקעין וחלקות סמוכות. בסמוך החלו נציגי מכבי ובעלי החלקות הסמוכות בהליכים למימוש תכנית 2611, אולם המינהל התנה הסכמתו למימוש תכנית 2611 בהסדרת נושא ההקדש. בתובענה שלפני עותרת מכבי להצהיר כי: במקרקעין הידועים כחלקות 93, 95 בגוש 6962 בתל אביב אין הקדש וזכויות הבעלות של המשיבה 2 וזכויות החכירה של המבקשת במקרקעין, אינן כפופות להקדש. ההקדש בדבר שימוש במבנה שהוקם על המקרקעין בשנת 1933, פקע זה מכבר ויש להורות באופן פורמאלי על ביטולו. ההתחייבות להגביל בדרך כלשהי את השימוש במקרקעין, עברה מן העולם ויש לבטלה. לחילופין עותרת המבקשת להורות כי אם אין לבטל את ההקדש, כאמור, אזי יש להעתיקו למשרדי המבקשת המצויים במתחם "כפר המכביה" ברמת גן ולקיימו שם. בעלי הדין ויתרו על חקירת מצהירים וביום 28.2.2011 השלימו את הגשת סיכומיהם. טענות המבקשת ההקדש הוגבל לזכות השימוש במבנה שהוקם ונבנה בסיועם של בני הזוג גולדברג. המקרקעין עליהם נבנה בית בנימין לא נכללו מעולם בהקדש. המגבלה היחידה על זכויותיה של המבקשת במקרקעין היא החובה לקיים את תנאי ההקדש בחלק מהמבנה שעל המקרקעין. הבניין המקורי נושא ההקדש אינו קיים מזה שנות דור, ולכן הוראות שטר ההקדש חדלו להיות רלוונטיות. לא ניתן לקיים את ההקדש, ובהתאם להוראות סעיף ח לשטר ההקדש המקרקעין במקרה זה הזוכה במקרקעין היא לקק"ל, וזו החכירה אותם למכבי. טענות המשיבים בחליפת מכתבים בין גולדברג לבין ההתיישבות העממית בצפון תל-אביב וקק"ל הביע גולדברג את רצונו לחכור שני מגרשים בכרם אבו אינג'לה בצפון תל-אביב לשם הקמת בית לפעולות תרבות. בשנת 1932 החכירה קק"ל לגולדברג את המקרקעין למטרות תרבותיות בצפון תל-אביב ע"ש בנו בנימין זאב ז"ל. גולדברג בנה על המקרקעין את בית בנימין וערך את שטר ההקדש. נאמני ההקדש מסרו את בית בנימין למכבי בשנת 1940 על מנת לנהל את בית בנימין. ,אולם תנאי ההקדש לא שונו מעולם. בשנת 1951 אשרו נאמני ההקדש למכבי לבנות בניינים נוספים על המקרקעין ולהתקשר עם המינהל בהסכם לחכירת המקרקעין. הסכמת נאמני ההקדש הותנתה בכך שבין יתר פעולותיו חייב מכבי לשמור על מטרת ההקדש, ובייחוד לקבוע מקום מיוחד למטרת ספריה שתקרא על שם המנוח בנימין גולדברג ז"ל. אין בכך משום מסירת הבעלות במקרקעין למכבי ו/או מינוי מכבי כנאמנה בהקדש. כל כוונת הנאמנים הייתה לתת למכבי להפעיל את מטרות ההקדש במקרקעין, משום שבאותה העת פעילות מכבי הייתה קרובה למטרות ההקדש. בכל אלה יש כדי ללמד שנוצר הקדש כדין לפי סעיף 17 לחוק הנאמנות, התשל"ט - 1979 (להלן: "חוק הנאמנות"), המקרקעין הוחכרו למטרת ההקדש והבעלות בה נמסרה לבני הזוג גולדברג לטובת ההקדש. נוכחות מכבי במקרקעין הייתה מכוח רשות הדירה בלבד שנתנו לה הנאמנים ללא תמורה, בתנאי שתבצע את מטרות ההקדש על מקרקעי ההקדש ולשם כך אפשרו לה לבנות בניינים נוספים לשימושה על המקרקעין. שטר ההקדש נחתם כדין בפני נוטריון, ואי רישום ההקדש אינו גורע מתוקפו של ההקדש. מכבי קיבלה רשות הדירה להשתמש במקרקעין על מנת שתקיים במקום את מטרות ההקדש. מכבי לא קיימה את מטרות ההקדש, ואף פועלת לביטול ההקדש כדי לזכות ברווחים הכספיים הגלומים בתכנית 2611. לפיכך, יש להדירה מהקרקע. בהתאם להוראות שטר ההקדש וסעיף 23 לחוק הנאמנות, יש לפעול למינוי נאמנים אשר יבחנו את האפשרות לקיים את רצון יוצרי ההקדש. זו גם עמדת רשם ההקדשות. אפילו יימצא שיש לבטל את הנאמנות, יש לייעד את המקרקעין למטרות המנויות בסעיף 16 לחוק הנאמנות, ולא למכבי. דיון יצירת ההקדש סעיף 17 לחוק הנאמנות מסדיר את אופן יצירת ההקדש, וזו לשונו: "(א) הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת (להלן - הקדש) טעונה מסמך בכתב (בחוק זה - כתב הקדש) שבו מביע יותר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש וקובע את מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והמסמך הוא אחד מאלה: (1) כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון; (2)... (ב) תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן. (ג)...." מהוראות סעיף 17 (א) (1) עולה כי כתב ההקדש צריך שיהיה חתום בפני נוטריון וצריך שיכלול ארבעה יסודות: הבעת כוונה מצד יוצר ההקדש ליצירת הקדש, קביעת מטרות ההקדש או קביעת הנהנה, קביעת נכסי ההקדש וקביעת תנאי ההקדש. תנאי נוסף שאין חובה לכלול אותו בכתב ההקדש, אולם בלעדיו לא יקום הקדש, הינו מינוי נאמן, ראה ע"א 477/88 היועץ המשפטי לממשלה נ' אוניברסיטת תל-אביב ואח', פ"ד מד (2) 476, בע' 480. לתשובה המתוקנת של רשם ההקדשות והמינהל (להלן: "המשיבים") צורף מכתב מטעם נחום ברנט, הנוטריון הממשלתי, המאשר כי שטר ההקדש נחתם על ידי בני הזוג גולדברג ביום 11.7.1933 (נספח 1). בשטר ההקדש בני הזוג גולדברג הביעו את רצונם לייצור הקדש, הגדירו את בית בנימין כנכס ההקדש, קבעו כי בית בנימין ישמש "מרכז לעבודת תרבות עברית לאומית", קבעו הוראות מיוחדות באשר לאופן ניהול ההקדש, מינו נאמנים וקבעו הוראות למינוי נאמנים חדשים תחתם. ממסמך מיום 9.12.1951 שצורף לתשובה המתוקנת של המשיבים (נספח 1) שאין חולק אודות תוכנו, עולה כי עוד לפני שנת 1940 נמסר בית בנימין לניהולו של בנימין אפרתי בשם הנאמנים. נוכח כל אלה נקבע בזאת כי בעריכת שטר ההקדש יצרו בני הזוג גולדברג הקדש. תחולת ההקדש בתקופה שקדמה לבניית בית בנימין, הוחלפו מכתבים בין בני הזוג גולדברג, קק"ל, ועד שכונת הירקון והתיישבות עממית בצפון תל-אביב חברה בע"מ (להלן: "החברה להתיישבות"), בהם מכתבים מיום ב' בסיון תרצ"ב, מיום כט אדר א' תרצ"ב, מיום 7.3.1932 ומיום 9.3.1932 (נספח 1 לתשובה המתוקנת של המשיבים.. במכתב מיום כ"ז בניסן תרצ"ב, מודיע ד"ר א. גרנובסקי, ממחלקת הכספים בקק"ל: "לכבוד מר .ל. גולדברג ... בתשובה למכתבכם מיום 16.3.1932 אנו מודיעים לכב' כי אנו מסכימים להחכיר לו את שני המגרשים בכרם אבו אינג'ילי, וכתבנו להתיישבות עממית בצפון תל-אביב למסור לרשותו את שני המגרשים". ממכתבים נוספים שהוחלפו בסמוך לאחר מכן, עולה כי קק"ל והחברה להתיישבות פעלו לעריכת הסכם חכירה על שם בני הזוג גולדברג. בזכרון-דברים שנערך ביום 5.9.1932 ביחס לשטחים בצפון תל אביב (חלק מתוכן המסמך לא ברור), נכתב שמגרשים הוחכרו לגולדברג לבניין בית לפעולות תרבותיות ע"ש בנו בנימין-זאב ז"ל. מהאמור לעיל, עולה כי קק"ל ו/או החברה להתיישבות הקנו לבני הזוג גולדברג זכויות חכירה במקרקעין ובהתאם העמידו לרשותם את המקרקעין. אכן, בשטר ההקדש הצהירו בני הזוג גולדברג: "הננו מקדישים את הבית אשר בנינו על המגרשים..." ובלשון שטר ההקדש יש לכאורה כדי לתמוך בטענת המבקשת בדבר החלת ההקדש על הבית בלבד. אולם את שטר ההקדש יש לפרש בהתחשב בנסיבות עריכתו ובאופן המתיישב עם תכליתו. כאמור, קודם לעריכת שטר ההקדש פעלו בני הזוג גולדברג אצל גופי ההתיישבות בצפון תל אביב במטרה לחכור את המגרשים עליהם התכוונו לבנות את בית בנימין, ופעולתם צלחה. בכך יש כדי ללמד שבני הזוג גולדברג ראו חשיבות בחכירת המגרשים כדי להגשים את מטרתם להנציח את זכרו של בנימין בנם בבית שישמש לפעולות תרבות בשפה העברית. בנסיבות אלה ההנחה היותר סבירה היא שבעת עריכת שטר ההקדש לא התכוונו בני הזוג גולדברג לפצל את הזכויות המקרקעין והבית שייבנה עליהם ועוד. את זכותה במקרקעין תולה המבקשת, בין היתר, באישור שנתנו לה נאמני ההקדש בשנת 1951, להתקשר עם קק"ל בהסכם לחכירת המקרקעין (סעיף 23 לסיכומי המבקשת). בכך יש כדי לתמוך במסקנה שהזכויות במקרקעין הועברו אף הן מבני הזוג גולדברג להקדש, שאם לא כן, מדוע ראתה המבקשת צורך לקבל את אישור נאמני ההקדש לחכירת המקרקעין? בעניין זהין כי נוכח הוראות שטר ההקדש נאמני ההקדש כלל לא היו מוסמכים לאשר למבקשת לחכור את המקרקעין, אלא אם הוכפפה זכות החכירה למטרות ההקדש, כפי שאכן נקבע בסעיף א לשטר החכירה (ע' 2) (נספח א להמרצת הפתיחה המתוקנת). אשר על כן, אני קובע כי ההקדש חל על המקרקעין וכל הבנוי עליהם. סעיף 21 לחוק הנאמנות, מסדיר את אופן מינוי הנאמן, וזו לשונו: "(א) נאמן של הקדש יתמנה בכתב ההקדש או על פיו. ..." עד לשנת 1940 נוהל בית בנימין על ידי בנימין אפרתי, מנאמני ההקדש המקוריים. בשנת 1940 העמיד בנימין אפרתי את בית בנימין לרשות מכבי, בתנאי שתשמור על עקרונות מטרת ההקדש. לאור הוראות סעיף 21 (א) וסעיף 10 (ד) לחוק הנאמנות והוראות שטר ההקדש באשר לאופן מינוי נאמנים להקדש, אין לראות במסירת בית בנימין למכבי בשנת 1940 משום האצלה של תפקיד הנאמן מהנאמנים המקוריים למכבי, אלא לכל היותר מסירת ביצוע מטרות הנאמנות למכבי. לטענת המבקשת, אישור הנאמנים למסירת בית בנימין למכבי בשנת 1940 מגלם הסכמה לשינויי ייעוד ההקדש. במסמך שנערך ביום 9.12.1951 (נספח 1) אישרו הנאמנים למכבי לשפץ ולשפר את בית בנימין ולהתקשר עם קק"ל בהסכם חכירה. בסמך זה נקבע: "הסכמתנו זאת מותנית, כי בין יתר פעולותיו של מכבי, עליו לשמור על עקרונות מטרת ההקדש ובייחוד לקבוע מקום מיוחד למטרת ספריה שתקרא על שם המנוח בנימין גולדברג ז"ל". הנה כי כן, הסכמת הנאמנים לפעילותה של מכבי במקרקעין הותנתה בשמירה על עקרונות מטרת ההקדש, ולא ניתן לגלות במסמך בסיס לטענה בדבר הסכמה לשינוי מטרות ההקדש. זאת ועוד. בהסכם החכירה שנערך לאחר עריכת המסמך האמור (1962) ונחתם על ידי המבקשת, נקבע בין היתר: "הקרן מוסרת בחכירה לחוכר...את הנכסים המוחכרים למטרת בנייני הסתדרות "מכבי" ישראל, בית ציבורי לצרכי תרבות וספריה ע"ש בנימין גולדברג ז"ל; כפוף לתנאי ההקדש של הנכסים המוחכרים לפי שטר ההקדש מיום 11.7.1933 אשר הנו ידוע לחוכר בשם "בית בנימין". נמצא שבשנת 1962 הסכימה המבקשת להכפיף את זכויותיה מכוח הסכם החכירה לתנאי ההקדש לפי שטר ההקדש, ולא טענה לשינוי בתנאים אלה או לשינוי במטרות ההקדש. נוכח כל אלה, אין לראות במכבי נאמן על ההקדש. במיוחד כך מקום שלמצער בשנים האחרונות מכבי לא פעלה למימוש מטרות ההקדש והיא פועלת לביטולו תוך פגיעה בציבור שהיה ועודנו זכאי ליהנות מפעילות תרבותית בבית בנימין. משמצאתי שמכבי אינה משמשת כנאמן להקדש, על הגופים המנויים בשטר הנאמנות לפעול למינוי לפחות שלושה נאמנים להקדש, אשר ייבחנו את הדרכים להפעלת מרכז לעבודת תרבות לאומית על המקרקעין כמתחייב משטר ההקדש. כל עוד לא מונו נאמנים להקדש איני רואה לנכון לדון בטענות המבקשת באשר לשינוי הנסיבות המצדיק את ביטול ההקדש או שינויו, ואף לא בהשפעת תכנית 2611 על ההקדש. סוף דבר התובענה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. הקדש