קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום שכ''ט עורך דין: לפני תביעה כספית שהגיש התובע, עורך-דין במקצועו, בגין חוקי עזר שהוא ניסח עבור הנתבעת 1 (להלן: "המועצה"), לטענתו, על-פי בקשת גזבר המועצה, הנתבע 2 (להלן: "הגזבר"), וראש המועצה, מר אלי אסקוזיבו (להלן: "ראש המועצה"). טענות התובע. 1. התובע, עורך דין שמומחיותו בתחום המוניציפאלי וחקיקת עזר מקומית, הוזמן באפריל 2002, על ידי המועצה, באמצעות הגזבר, לצורך התקשרות עימו לביצוע רביזיה בחוקי העזר של המועצה. 2. בעקבות זאת התקיימה, באפריל 2002, פגישה במשרדי המועצה בה השתתפו התובע, מתמחה ממשרדו, שהיא כיום עורכת דין, עו"ד מורן סמון, והגזבר, ובחלקה השתתף גם ראש המועצה. התובע הגיע לפגישה לאחר שבדק את חוקי העזר הקיימים של המועצה, ובדק את צרכיה. בפגישה סקר התובע את צרכי המועצה והצעתו לרוויזיה בחקיקת העזר שלה. ראש המועצה, הביע בפניו את ציפיותיו מעדכון חוקי העזר, והוא והגזבר ביקשו מהתובע בסיומה של הפגישה להתחיל, באופן מיידי, במלאכת הכנתם של חוקי העזר, ובמקביל, להעביר את הצעתו לשכ"ט. 3. ביום 24.4.02 הגיש התובע לנתבעים הצעה מפורטת, הבנויה מתשלום לפי מספר החיקוקים שינוסחו על ידו. בעקבות זאת נוהלה הדברות בין הצדדים במהלכה ביקש הגזבר מהתובע, להפחית את שכרו, והתובע נעתר לבקשה, והעמיד את שכר טרחתו על תשלום גלובאלי, לכל החיקוקים שהתבקשו, על סך כולל של 80,000 ₪ בתוספת מע"מ. בהתאם, ולפי בקשת הגזבר שלח התובע לנתבעים, ביום 28.5.02, טיוטת הסכם עם מכתב נלווה. בד בבד התבקש התובע, על ידי הגזבר, להתחיל במלאכת ניסוח חוקי העזר תוך הבטחה כי ההסכם ייחתם על ידי המועצה בהקדם. 4. בהתאם להתחייבותו, ניסח התובע עבור המועצה, בחודשים יולי עד אוקטובר 2002, 13 חוקי עזר בנושאים כדלקמן: ביוב, סלילת רחובות, אספקת מים, תיעול, מניעת מפגעים, שמירה, הריסת מבנים, אחזקת בעלי חיים, פיחת עסקים וסגירתם, אגרה עודה ואישור, מודעות ושלטים, העמדת רכב וחנייתו ופינויי פסולת. 5. הנוסחים של חוקי העזר האמורים שוגרו לגזבר ולראש המועצה, טיפין טיפין, כל פעם חוק אחד, כשלכל אחד מהם צורף מכתב לוואי, המונה בפרוטרוט את עיקרי חוק העזר, פירוט השינויים שהוחלו בו לעומת קודמו, ככל שהוא בא להחליף חוק עזר קודם, ונקודות לדיון. 6. התובע פנה מספר פעמים לגזבר, על מנת לברר מתי יוחזר אליו נוסח ההסכם חתום, וזה הבטיח לו כי הנושא מטופל ויושלם בקרוב. משחלף זמן, והסכם חתום לא התקבל, שלח התובע מכתבי תזכורת, וכשראה שדבר אינו קורה, הניח שהמועצה החליטה, בשלב זה, שלא לקדם את חקיקת חוקי העזר, ובתחילת שנת 2003 חדל מפניותיו אליה. 7. בשלב זה, טוען התובע, כי על פי הצעתו המוסכמת, התגבשה זכותו לשכר טרחה, אולם הוא לא דרש אותו מתוך הערכה כי בסופו של יום תרצה המועצה להמשיך בהליך בו החלה באמצעותו. 8. בספטמבר 2007, תוך עיון אקראי בקבצי החקיקה המתפרסמים מעת לעת, גילה התובע לתדהמתו כי בקובץ התקנות חקוקי שלטון מקומי מיום 10.9.07 פורסמו 3 חוקי עזר של המועצה כדלקמן: חוק עזר לחבל שורק (סלילת רחובות ותיעול צמוד) התשס"ז - 2007. חוק עזר לנחל שורק (שירותי שמירה) התשס"ז - 2007. חוק עזר לנחל שורק (אספקת מים) התשס"ז - 2007. כן התברר לו כי בקובץ תקנות מיום 18.2.07 פורסם חוק עזר נוסף של המועצה הוא חוק עזר לנחל שורק (מודעות ושלטים) תשס"ז- 2007 שגם לגביו קיים נוסח שהוכן על ידי התובע. (להלן: "חוקי העזר שפורסמו"). 9. בעקבות זאת פנה התובע במכתב לגזבר, ודרש כי המועצה תפצה אותו ותשלם לו שכר טרחתו בהכנת נוסחי חוקי העזר. העיריה דחתה את דרישות התובע ובעקבות זאת הוגשה התביעה שלפני. 10. התובע טוען כי עיון בחוקי העזר שפורסמו והשוואתם לנוסחי חוקי עזר מקבילים שנוסחו על ידו מובילים למסקנה כי שלושת חוקי העזר הראשונים שפורסמו דומים להפליא בנוסחם לנוסחים מקבילים שנערכו על ידי התובע, וכי גם חוק העזר הרביעי שפורסם דומה למדי לנוסח שנכתב על ידו, אם כי קיימים הבדלי נוסח. לטענתו, לא ייתכן שהדמיון מקרי. 11. לפיכך, טוען התובע כי השימוש שעשתה המועצה בתוצרי עבודתו, מהווה הפרת זכויות יוצרים שלו ביצירתו, ומאחר ואת הנעשה אין להשיב לאחר פרסומם של חוקי העזר, תרופתה של הפרה זו היא תשלום תמורה הולמת עבורם. 12. לחילופין, טוען התובע כי הוא זכאי לתמורה על פי הצעתו שכן זו שיקפה את ההסכמה שכבר הושגה בין הצדדים. בהתאם להצעתו המוסכמת, התגבשה זכותו לקבלת חלק התמורה הראשון בגין חוקי העזר (כ- 35% מסכום התמורה המלא) עד אישורם הסופי של חוקי העזר על ידי הדרג המקצועי במועצה. משפורסמו למתן תוקף 4 חוקי העזר, גילתה המועצה דעתה כי אין בכוונתה להמשיך עוד בהליך החקיקה באמצעות התובע, ועליה לשלם לו עבור העבודה שביצע. בבסיס ההצעה המוסכמת עמדה התחייבות המועצה לאפשר לתובע להשלים את מלאכת החקיקה עד סיומה שאילולא כן ימצא עצמו התובע טורח בלא תמורה, תוצאה שאין הדעת סובלת. דברים אלה כוחם יפה גם לגבי 9 נוסחי חוקי העזר הנוספים שנערכו על ידי התובע ואשר עד כה לא הבשילו לכדי חוקי עזר בני תוקף. השלמתו של שלב זה תלויה רק במועצה ואם היא בחרה שלא לקדמו היא לא רשאית להבנות ממחדל זה. 13. לטענת התובע הוא זכאי לתמורה בגין השלב הראשון של העבודה, העומד על 50% מהתמורה המלאה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ומע"מ, סה"כ 64,693 ₪. 14. לפיכך הוגשה התביעה לתשלום התמורה בגין עבודתו של התובע, בין אם על פי ההצעה המוסכמת, בין אם כשכר ראוי, ובין אם מכח הפרת זכויות יוצרים. לחילופין, מטעמי זהירות, במידה והתביעה נגד המועצה תידחה, הוגשה התביעה נגד הגזבר, באופן אישי. טענות הנתבעים . 1. הגזבר לא ביקש מהתובע לנסח חוקי עזר, ואף לא הבטיח כי ייחתם הסכם בין הצדדים. לא רק שהגזבר לא הבטיח לתובע שהמועצה תחתום עימו על ההסכם, אלא אף אמר כי אין בכוונתה לחתום על הסכם, מאחר ואינה מעוניינת להיזקק לשירותי התובע. כן נמסר לתובע כי המועצה החליטה לבצע את הליכי החקיקה בסיועו של משרד עו"ד ברודשטיין, בא-כוחה בתובענה זו. 2. לאור החלטת המועצה שלא להתקשר עם התובע ולא להיעזר בשירותיו לא בוצעה כל פעולה בקשר עם טיוטות חוקי העזר ששלח התובע. 3. התובע שלח את נוסח חוקי העזר מבלי שהתבקש. 4. התובע שלח נוסחים שהיו מצויים תחת ידיו. 5. מאחר והנוסח ששלח התובע לא אושר מעולם על ידי הדרג המקצועי במועצה, הרי שגם לשיטת התובע, אין הוא זכאי לשכ"ט כלשהו. 6. הנתבעים לא עשו כל שימוש בטיוטות חוקי העזר ששלח אליהם הנתבע, ולא העבירו עותק ממנה אל בא כוחם אשר ניסח את החוקים. 7. במידה וקיים דמיון בין החוקים, הדבר נובע, כפי הנראה, מדרישות משרד הפנים ממנסחי החוק להיצמד, ככל הניתן, לנוסחים של חוקי העזר שפורסמו לאחרונה. לאור דרישה זו מהווה כל חוק עזר העתקה ושינוי של קודמו, וכך גם טיוטות חוקי העזר שהוכנו על ידי התובע. לא המועצה העתיקה מהתובע אלא המועצה והתובע, שניהם, העתיקו מחקיקה קיימת, ומכאן הדמיון. 8. אין כל הצעה מוסכמת אלא ישנה הצעה של התובע שלא התקבלה מעולם על ידי המועצה. 9. כל שביקשה המועצה מהתובע היה הצעת מחיר. התובע, הוא שבחר לשלוח נוסחי חוקים, והמועצה סירבה לכל פניותיו לחתימת הסכם. 10. על-פי סעיף 232(ג)-(ד) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח - 1958 (להלן: "הוראת הצו") חוזה שלא הוטבעה עליו חותמת המועצה, בצירוף חתימת ראש המועצה וכן חבר המועצה, המזכיר או עובד שהורשה לכך, קרי: הגזבר, לא מחייב את המועצה. 11. כל שעשה הגזבר, עשה בתוקף תפקידו כגזבר המועצה וכזרועה הארוכה של המועצה, ואין נגדו עילת תביעה אישית. דיון . 1. להשלמת התמונה של אציין כי התובע הצהיר כי הסיבה היחידה שבגינה הוגשה התביעה נגד הגזבר, היתה חששו שהתאמת, כי המועצה תתגונן בטענה של הוראת הצו, וכי אילו היתה מוותרת על הטענה, היה מוחק את התביעה נגד הגזבר. משלא ויתרה המועצה על הטענה האמורה, נותרה על כנה התביעה האישית נגד הגזבר. 2. התובע הגיש מלכתחילה, כתב תביעה מפורט, בו פירט לפרטי פרטים את השתלשלות העניינים בצירוף אסמכתאות. בפני הנתבעים נפרסה מלוא גרסתו ולו רצו, יכלו להתייחס אליה לפרטי פרטים, לתת גרסה מלאה ולתמוך אותה באסמכתאות. 3. למרות זאת, מתחילה (כתב ההגנה), המשך בתצהירים, וכלה בסיכומים, נותרה גרסת הנתבעים כללית וחסרה. 4. התובע הגיש תצהיר מפורט, וגרסתו עמדה היטב במבחן החקירה הנגדית. ממנה עולה, בין היתר, כי את נוסחי חוקי העזר החל לשלוח לנתבעים רק לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה על תוכן העבודה שהוא התחייב לבצע עבור העיריה ועל התמורה הגלובלית שתשולם לו. 5. התובע העיד כי בהתחשב בכך שההתחייבות ניתנה לו על ידי הגזבר וראש המועצה, ולא על ידי פקיד כלשהו של המועצה, ובהתחשב בכך ששניהם ביקשו שיזרז את טיפולו בניסוח חוקי העזר, והגזבר הבטיח מפורשות כי חתימת ההסכם מטופלת ותיעשה, לא עיכב את מתן השירות על ידו. 6. בגרסתו, לפיה בפגישה עם הגזבר, שבחלקה נכח גם ראש המועצה, התבקש התובע לפעול לניסוח חוקי העזר, תמכה עו"ד סמון. גם גרסתה עמדה היטב במבחן החקירה הנגדית. 7. התובע הגיש את נוסח חוקי העזר ששלח לגזבר ולראש המועצה. הללו נשלחו, לא בבת אחת, אלא טיפין טיפין, כשלכל אחד מהם מצורף מכתב נלווה מפורט, שגם הם הוגשו על ידי התובע. מנוסח החוקים, ממכתבי הלוואי המפורטים, ומפריסת הזמן בה נשלחו, עולה תמיכה בגרסת התובע ועו"ד סמון לגבי העבודה שהושקעה בניסוחם. לא מצאתי יסוד כלשהו לטענת הנתבעים לפיה כל שעשה התובע הוא להעתיק מעבודות קודמות שהוא עשה (בין היתר, משום שזו הייתה המועצה האזורית הראשונה שהוא ערך עבורה נוסח חוקי עזר בעוד שקודם לכן ערך נוסחים למועצות מקומיות ועיריות), או כי העתיק מחקיקה אחרת שלא הוא עסק בניסוחה, או כי כל שעשה היה "חתוך" קטעים מחקיקה אחרת ו"הדבקה" בנוסח שהציע. 8. הנתבעים הגישו כתב הגנה כללי, וכך גם תצהירי העדות הראשית מטעמם. הנתבעים הגישו תצהיר של הגזבר ושל עו"ד שלמה לינצר, אשר על פי הטענה, ניסח את חוקי העזר שפורסמו, עבור המועצה, ללא נספחים כלשהם. גם בהמשך לא הגישו הנבעים ראיות איזה שהם. 9. על-פי גרסת הנתבעים, במועד הפגישה עם התובע וסמוך לאחר מכן, לא הייתה המועצה מעוניינת בשירותיו, ולכן לא חתמה על ההסכם. בפי הגזבר לא היה כל הסבר מדוע, לנוכח פניותיו הרבות של התובע, ובמיוחד לנוכח פניותיו שבכתב, לא הודיעו לו הנתבעים בכתב כי המועצה אינה מעוניינת בשירותיו. יותר מכך, לא היה בפי הגזבר הסבר כלשהו כיצד, במשך תקופה של כחודשיים, הוא, וראש המועצה, קיבלו מהתובע נוסחי חוקי עזר, עם מכתבים מפורטים, האחד אחר השני, ולא שלחו לתובע מכתב שיחדל לשלוח להם את פרי עמלו שכן אין הם מעוניינים בשירותיו, ואין בדעתם לשלם לו תמורת עבודתו. 10. אשר לראש המועצה, למרות שנטען על ידי התובע, מתחילה, כי נכח בחלק מהפגישה, כי ביקש מהתובע להתקדם בניסוח חוקי העזר, וכי התובע שלח, גם אליו, את נוסחי חוקי העזר שהוצעו על ידו, לא הוזמן לעדות על ידי הנתבעים, מבלי שניתן לכך הסבר כלשהו. 11. אשר לעדותו של עו"ד לינצר, הרי שממנה עולה כי עו"ד לינצר לא עסק קודם לכן בניסוח חוקי עזר , וגם לא אחר כך. כמו כן לגרסתו, הוא עסק בניסוח חוקי העזר שפורסמו במסגרת משרדו של עו"ד ברודשטיין, אולם לא עשה כן כשכיר וגם לא כ"קבלן עצמאי". לבסוף נאות להעיד כי ביצע את השירות ללא קבלת שכר כלשהו. בנוסף, לא הוצגו על ידו טיוטות עבודה כלשהן או אסמכתא כלשהי שיש בה כדי להעיד על העבודה שנעשתה. 12. נוסחי חוקי העזר שפורסמו דומים לעבודתו של התובע דמיון שאינו יכול להיות מקרי, ואין דמיון ענייני בין הנוסחים שעו"ד לינצר העיד כי התבסס עליהם לבין נוסח חוקי העזר שפורסמו. 13. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת במלואה את גרסת התובע ולפיה, בין היתר, הזמינה ממנו המועצה את השירות, סיכמה עימו שכרו, ועשתה שימוש בפרי עמלו בחוקי העזר שפרסמה, מבלי ששילמה לו דבר בגין כך. כמו כן אני מקבלת את גרסת התובע לפיה הצעתו השנייה שקפה למעשה את ההסכמה שהתקבלה בין הצדדים. אכן, התקשרות עם המועצה מצריכה הסכם בכתב עם חותמת המועצה וחתימת ראש המועצה והגזבר, אלא שטענה זו, אין בה כדי לסייע למועצה בעניינינו משני טעמים: האחד: ההסכמה ניתנה על ידי ראש המועצה והגזבר, ובכך, מהותית, אין לומר כי לא מתקיימת תכליתה של הוראת הצו. שנית, אף הוראת הצו, אין בה כדי לפטור את המועצה מהפרת זכויות היוצרים של התובע בנוסחים שנערכו על ידו, וכדי להכשיר עשיית עשר ולא במשפט על ידה. מאחר ואת השירות שהמועצה עשתה בו שימוש, אין להשיב, אין מנוס, אלא לשלם לתובע את שכרו המוסכם שהוא גם שכר ראוי. פסיקתא. לאור כל האמור לעיל, תשלם הנתבעת 1 לתובע סך של 64,693 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה (17.12.08) ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות משפט, לרבות הוצאות אגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום התשלום על ידי התובע ועד למועד התשלום על ידי הנתבעת 1, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. לנוכח חיובה של הנתבעת 1, והעובדה שהתובע הגיש את התביעה נגד הנתבע 2 אך ורק למקרה שהתביעה נגד הנתבעת 1 תידחה, נמחקת התביעה נגד הנתבע 2. שכר טרחת עורך דיןעורך דין